לפרטים נוספים

שער הזכויות

16. כיבוד זכויות היסוד של האדם

(א) זכויות היסוד של האדם במדינת ישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין.

(ב) רשויות השלטון תכבדנה את זכויות היסוד של האדם המוגנות בחוקה.

(ג) אין פוגעים בזכויות האמורות בחוקה זו אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש להגשמת התכלית, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

17. הזכות לחיים ולשלמות הגוף

אין פוגעים בחייו או בשלמות גופו של אדם.

18. שוויון

לכל יחיד הזכות לשוויון בפני החוק מבלי שיופלה מכל טעם שאינו ממין העניין.

19. הזכות לחירות

אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם באופן שרירותי במאסר, במעצר, באשפוז כפוי או בכל דרך דומה.

20. חופש התנועה

(א) לכל אדם החופש לנוע ברחבי המדינה והחופש לצאת ממנה.

(ב) לכל אזרח ישראלי החופש להיכנס למדינת ישראל.

21. כבוד האדם

אין מבזים אדם, אין משפילים אותו ואין פוגעים בשמו הטוב.

22.  הזכות לפרטיות

אין פוגעים בפרטיות האדם ובצנעת חייו.

23. זכות הקניין

אין פוגעים בקניינו של אדם.

24. חופש המצפון

לכל אדם חופש המחשבה, הדעה והמצפון.

25. חופש התרבות והדת

לכל אדם חופש התרבות, הדת והפולחן.

26. חופש הביטוי

לכל אדם חופש הביטוי, היצירה והמחקר.

27. חופש האסיפה וההפגנה

לכל אזרח ישראלי ולכל תושב המדינה החופש לקיים אסיפה, הפגנה ותהלוכה.

28. חופש ההתאגדות

לכל אזרח ישראלי ולכל תושב המדינה החופש להתאגד.

29. חופש העיסוק

לכל אזרח ישראלי ולכל תושב המדינה החופש לבחור עיסוק, מקצוע או משלח יד חוקי.

30. הזכות להליך הוגן בפני רשות ציבורית

לכל מי שעלול להיפגע פגיעה אישית על ידי רשות מנהלית עומדת הזכות להליך הוגן בפניה.

31. הזכות לקבל מידע

לכל אזרח ישראלי ולכל תושב המדינה הזכות לקבל מידע המצוי בידי רשויות השלטון.

32. זכויות במשפט

(א) לכל אדם הזכות לפנות לבית המשפט לשם מימוש הזכויות הנתונות לו בחוקה ומכוח כל דין.

(ב) לכל אדם הזכות למשפט פומבי והוגן בפני בית משפט בלתי תלוי.

(ג) כל אדם הוא בחזקת זכאי כל עוד לא הורשע בדין.

(ד) אין אדם אחראי באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל אם בשעת התרחשותם לא היו אסורים לפי דין.

(ה) לא יוטל על אדם עונש החמור מזה שהיה קבוע בדין, בשעת ביצוע העבירה, לעבירה שביצע.

(ו) לכל בעל דין הזכות לערער על פסק דין או על צו מעצר שניתנו בערכאה ראשונה, זולת על פסק דין או צו של בית המשפט העליון.

(ז) לכל בעל דין, לרבות רשות מרשויות השלטון, הזכות להחליט על עמדתו בפני בית המשפט והזכות לבחור בכל הליך עורך דין אשר ייצגו בפניו.

33. זכויות עציר

לכל אדם שנכלא או שנעצר או שחירותו נשללה  בדרך אחרת, הזכות לכל אלה:

(1) שיודיעוהו מיד את העילה לכך ואת זכויותיו המפורטות בסעיף זה;

(2) שתימסר ללא דיחוי הודעה לאדם הקרוב לו;

(3) שיוכל להיפגש בהקדם האפשרי עם עורך דין לפי בחירתו ולהתייעץ עמו;

(4) שיובא בהקדם בפני רשות שיפוטית ולטעון בפניה;

(5) שינהגו בו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על גופו, על כבודו ועל זכויותיו.

34. זכויות רווחה

רשויות השלטון תפעלנה, בכפוף ליכולתה הכלכלית של המדינה, כדי להבטיח שלכל תושב יהיו תנאי מחייה בסיסיים בתחומי המזון, המדור, הרווחה, והבריאות. היקף המשאבים שיוקצו להגשמת המטרות האלו ייקבע בחוק או על פי חוק ולא יהיה נתון לביקורת שיפוטית.

35. הזכות לחינוך

לכל קטין שהוא תושב המדינה הזכות לחינוך במסגרת לימודים בת שתים עשרה שנה; זכותו של קטין לחינוך לא תיפגע בשל חוסר יכולת כלכלית.

36. זכויות ביחסי עבודה

(א) לכל אדם הזכות לפעול לקידום תנאי העבודה וזכויותיו כעובד ולהתארגן לשם כך עם עובדים אחרים, לרבות בדרך של הקמת ארגון עובדים, והוא חופשי שלא להיות חבר בארגון כאמור, לפי בחירתו.

(ב) לכל אדם הזכות לשבות במסגרת פעילות קיבוצית לשיפור תנאי העבודה, והחופש שלא להשתתף בשביתה או בפעילות קיבוצית, והכל בדרך ובתנאים שייקבעו בחוק. ניתן לקבוע בחוק הגבלות על זכות השביתה לשם הבטחת הספקה של שירותים חיוניים ולשם ההגנה על ביטחון המדינה, הסדר הציבורי או אינטרס ציבורי חיוני אחר.

37. זכויות הילד

טובת הילד תהווה שיקול ראשון במעלה בכל החלטה או פעולה, משפטית או מנהלית, המכוונת לקביעת עתידו.


תגובות ל: “שער הזכויות”

  1. חנה הראל says:

    הערה כללית – כדאי לחשוב על ניסוח שלא יתחיל במילה אין כדי ליצור גישה חיובית
    הזכות לחירות – אשפוז כפוי הוא חוקי במדינה בהגבלות מסוימות
    חופש תנועה – למעט אזור צבאי מוגדר
    חופש הביטוי – למעט בנושאים הדורשים אישור צנזורה

  2. איתמר says:

    ישנה בעיתיות בניסוח הזכויות –
    את המושג “זכות” אפשר להגדיר בשני אופנים שונים : זכויות שיש לאדם ואין לאף אחת הזכות לקחת ממנו וזכויות אשר מציינות מה מגיע לאדם לקבל.
    ההגדרה השניה בעייתית שכן היא כוללת בתוכה את החובה של אדם אחר לתת.
    אם אתה מציין שיש “זכות רווחה”, אתה טוען למעשה שלמישהו יש את החובה לספק את זכויות הרווחה הללו, מבלי לציין מיהו אותו האדם והאם הוא מסכים לתת מכספו למען הרווחה של אדם אחר. מהלך זה נמצא בסתירה לזכות לרכוש פרטי.

  3. אריה says:

    הזכות לתת היא אכן עניין בעייתי.

    חברה צודקת מבוססת על “הרצון לתת” אך את זה קשה לקבוע בחוקים.

  4. איתמר says:

    דווקא מאוד קל לקבוע את זה בחוקים :
    מי שרוצה לתת שייתן מי שלא רוצה לתת אסור לקחת ממנו.
    זה אפילו מופיע בסעיף 23, זכות הקניין.

  5. גלעד says:

    יש מספר סתירות שראיתי בשער הזכויות.
    סעיף 23 זכות הקיניין.
    ז”א שהממשלה לא יכולה לפגוע בקינינו של אדם.
    סעיף 34 זכויות רווחה.
    ז”א שהממשלה יכולה להטיל מיסים ולפגוע בקנינו של אדם ע”מ לספק את הזכויות החברתיות.

    דבר נוסף
    סעיף 28 חופש האתאגדות
    סעיף 36 זכויות ביחסי עבודה
    מה ההבדל בין חופש ההתאגדות וזכות השביתה לבין קרטל?
    איך משלם המיסים (שהוא המעסיק האמיתי של עובדי המדינה) יכול להתגונן מפני קרטל ועדי העובדים?

  6. עמית נחמן says:

    מה בקשר לזכות הטבעית ולזכות להגנה עצמית? בהתאם לשתי אלה צריכה להיות מוגנת בחוקה זכותו של האזרח לשאת נשק ולהגן על עצמו.

השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה