לפרטים נוספים

שער העקרונות

1. אופי המדינה

מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית.

 2. זכויות האדם

מדינת ישראל מכבדת את זכויות האדם לאור עקרונות החירות, הצדק והשלום של מורשת ישראל.

 3. חובות כלפי המדינה

תושבי המדינה יישאו בחובות מכוח הדין כדי לקיים את המדינה ולפתחה.

4. בית לאומי

(א) מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי.

(ב) המדינה תושיט יד לבני העם היהודי הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם.

(ג) המדינה תפעל לשימורן ולטיפוחן של התרבות והמורשת היהודית בארץ ובתפוצות.

5. זכויות מיעוטים

(א) המדינה תקצה משאבים לשימור המורשת, התרבות והשפה של אזרחי ישראל הערבים, הדרוזים, הבדואים והצ’רקסים.

(ב) כל תושב מדינת ישראל רשאי לפעול לשימור זהותו הקבוצתית ומורשתו התרבותית והדתית.

(ג) כל תושב מדינת ישראל רשאי לפעול לשימור שפתו ולהנחלתה לדורות הבאים.

(ד) תושבי המדינה רשאים לקיים יישובים קהילתיים על בסיס של זהות לאומית, לשונית, או דתית, או של אורח חיים ייחודי; המדינה רשאית להקצות קרקעות למטרה זו.

6. אזרחות

אזרחות ישראלית נרכשת ונשללת על פי חוק.

7. בירה

(א) ירושלים היא בירתה של מדינת ישראל.

(ב) ירושלים היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון.

8. סמלים

(א) דגל המדינה הוא לבן, פסי תכלת סמוך לשוליו ומגן דוד תכול באמצעיתו.

(ב) סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בצידיה והמילה “ישראל” למרגלותיה.

(ג) המנון המדינה הוא “התקווה”.

9. שפה

(א) עברית היא שפת המדינה.

(ב) לשפה הערבית ייקבע מעמד בחוק.

10. לוח

לוח השנה העברי הוא לוח רשמי במדינת ישראל.

11. ימי מנוחה

(א) ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל הם שבת ומועדי ישראל.

(ב) בימי מנוחה לא יועסק אדם ולא תתקיים פעילות ממלכתית, מסחרית או יצרנית אלא בתנאים שייקבעו בחוק.

(ג) בני עדה המוכרת על פי חוק רשאים לשבות בחגיהם בתנאים שייקבעו בחוק.

12. כשרות

בצבא הגנה לישראל ובמוסדות ממלכתיים בישובים שמרבית תושביהם יהודים תישמר הכשרות.

13. שבות

(א) מדינת ישראל תעודד קיבוץ גלויות ישראל והתיישבות יהודים בארץ.

(ב) כל יהודי, וכל מי שנולד להורה יהודי, זכאי לעלות למדינת ישראל ולרכוש את אזרחותה.

(ג) יהודי לעניין שבות הוא מי שנולד לאם יהודיה או מי שנתגייר בגיור המוכר בחוק.

(ד) חוק יכול לאפשר למי שהם בעלי זיקה מוכחת לעם היהודי ולמורשתו לעלות למדינת ישראל ולרכוש את אזרחותה מכוח שבות.

(ה) בן זוג של עולה מכח שבות, ילדיו הקטינים והוריו, שיבואו עמו או בסמוך לעלייתו, זכאים להתיישב במדינה בדרך ובתנאים שייקבעו בחוק.

14. חינוך ממלכתי

(א) המדינה תקיים מערכת חינוך ממלכתית שבה תכנית ליבה המקנה מיומנויות יסוד ואת ערכיה של החוקה.

(ב) במוסדות חינוך המשרתים ציבור יהודי יילמדו תולדות העם היהודי, מורשתו ומסורתו.

(ג) יכול שיהיו זרמים במערכת החינוך הממלכתית על פי שפה, דת, תרבות  ואורח חיים.

(ד) תושבי המדינה רשאים לקיים על פי חוק מערכות חינוך חלופיות, ובלבד שיוקנו בהן  תכני תכנית הליבה.

15. שמירת מקומות קדושים

המדינה תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות מפני חילול ומפני פגיעה אחרת ותסדיר חופש גישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם.


תגובות ל: “שער העקרונות”

  1. חנה הראל says:

    אופי המדינה – המדינה צ”ל חילונית
    זכויות המיעוטים אני מציעה להתמש בביטוי אזרחי ישראל הלא יהודיים (יש גם נוצרים)
    . כמו כן יש להוסיף הסתייגות ובכפוף לחוקי מדינת ישראל.
    סמלים – יש להוסיף נספח עם תמונות הסמלים
    שפה – יש להוסיף גם את השפות הרשמיות של המדינה כגון אנגלית
    חינוך – יש לוודא שיהיה ברוך שתכנית הליבה מחייבת גם במערכות חילופיות כמו החינוך הדתי הלא פורמאלי כל עוד הם זוכים למימון מטעם המדינה

  2. דב קיטאי says:

    שרות ממלכתי – יש להזכיר כי צ.ה.ל. הוא צבא העם ומוטלת חובה לשרת בו על כל אזרח בכפוף להסתייגויות המפורטות בחוק שרות הבטחון.

  3. גלעד says:

    סעיף 11 א וסעיף 12.
    כפיה דתית בחוקה

  4. דביר says:

    סעיף 13. שבות א’ – מבקש להוסיף “ישראל” לכתוב:
    (א) מדינת ישראל תעודד קיבוץ גלויות ישראל והתיישבות יהודים בארץ *ישראל*.

    זה שינוי מהותי וחשוב למפעל ההתישבות!

השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה