לפרטים נוספים

הרשות המבצעת

58. מהות ותפקידים

(א) הממשלה עומדת בראש הרשות המבצעת של המדינה והיא מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים.

(ב) הממשלה מופקדת על ניהול ענייני המדינה על פי החוקה והחוק.

(ג) הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת.

59. אמון הכנסת ואחריות בפניה

(א) הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת.

(ב) הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת; שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם הוא ממונה.

60. חברי הממשלה

(א)   מספר חברי הממשלה לא יפחת משמונה שרים ולא יעלה על שמונה עשר שרים

(ב) אחד מבין חברי הממשלה יכהן כממלא מקום ראש הממשלה.

(ג) ראש הממשלה וממלא מקום ראש הממשלה יהיו מבין חברי הכנסת.

61. הרכבת הממשלה

(א) התקיימו בחירות או תמה כהונת הממשלה על פי העילות המנויות בסעיף 65(א)(1)-(3), יקיים נשיא המדינה התייעצות עם נציגי סיעות בכנסת, ויטיל בתוך שבעה ימים על אחד מחברי הכנסת, או אחד מהשרים שנפסקה כהונתו בכנסת המכהנת על-פי העילה שבסעיף 51(א)(3), להרכיב ממשלה ולעמוד בראשה, אם המועמד הסכים לכך ולדעת הנשיא יש לו את מירב הסיכויים להרכיב ממשלה. ואולם, אם בקשו רוב חברי הכנסת מן הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת שכיהן ביום היבחרה ואשר הסכים להרכיב ממשלה, יטיל הנשיא את התפקיד עליו.

(ב) למועמד שנשיא המדינה הטיל עליו את תפקיד הרכבת הממשלה נתונים  14 ימים להרכיבה; הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים. לא הוקמה ממשלה בראשות אותו מועמד בתוך התקופות האמורות, יטיל נשיא המדינה את התפקיד על מועמד אחר בתנאים שנקבעו בסעיף קטן א.

(ג) התקבל חוק על התפזרות הכנסת, ייפסקו ההליכים להרכבת ממשלה.

(ד) מועמד שהטיל עליו הנשיא את הרכבת הממשלה אשר סבור כי ביכולתו להרכיבה, יתייצב לפני הכנסת, יודיע על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין חבריה, ויבקש את אמון הכנסת בממשלתו.

(ה) הממשלה תיכון בהצבעת אמון של הכנסת ברוב חבריה.

(ו) לא הורכבה ממשלה על פי סעיף זה בתוך שמונים וארבעה ימים מיום הטלת הרכבת הממשלה על המועמד הראשון, תתפזר הכנסת בתום התקופה האמורה.

62. מינוי שר 

(א) מי שהוצג על ידי ראש הממשלה כמועמד לכהן בממשלתו בעת שביקש את אמון הכנסת בה, יכהן כשר.

(ב) על-פי הצעת ראש הממשלה, הממשלה רשאית לצרף אליה שר באישור הכנסת.

63. הפסקת כהונתו של שר

(א) שר, למעט ראש הממשלה, יסיים את כהונתו באחד מאלה:

            (1)  השר התפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לראש הממשלה;

            (2)  ראש הממשלה העביר את השר מכהונתו;

            (3)  השר נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

            (4)  השר הורשע בפסק דין סופי בעבֵירה שבית המשפט והכנסת קבעו כי יש עִמה קלון.

(ב) חדל שר מלכהן, או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ראש הממשלה או שר אחר שתקבע הממשלה.

64. מילוי מקומו של ראש הממשלה

(א) הודיע ראש הממשלה, או קבעה הממשלה, כי נבצר מראש הממשלה, מטעמים הקבועים בחוק, למלא זמנית את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; חלפו מאה ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה, וראש הממשלה לא חזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.

(ב) נפטר ראש הממשלה או קבעה הממשלה כי נבצר מראש הממשלה דרך קבע למלא את תפקידו מטעמים הקבועים בחוק, או הופסקה כהונתו מחמת עבֵירה, יכהן ממלא מקום ראש הממשלה במקומו עד שתיכון ממשלה חדשה.

65. הפסקת כהונת הממשלה

(א) הממשלה תפסיק את כהונתה באחד מאלה:

             (1) ראש הממשלה התפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה;

            (2) ראש הממשלה נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

         (3) ראש הממשלה הורשע בעבֵרה שבית המשפט העליון קבע שיש עִמה קלון, והכנסת החליטה ברוב חבריה להעבירו מכהונתו.

            (4) הכנסת קבלה החלטת אי-אמון בממשלה ברוב חבריה בה היא מבקשת מנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת אשר צוין בהחלטה והסכים לכך.

(ב) הביעה הכנסת אי אמון בממשלה, יטיל הנשיא בתוך יומיים את הרכבת הממשלה על המועמד שאותו ביקשה הכנסת בהחלטתה.

(ג) נפסקה כהונת הממשלה בהצבעת אי אמון והמועמד שאותו ביקשה הכנסת בהחלטתה לא הרכיב ממשלה בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוטל עליו התפקיד, או שהכנסת דחתה את בקשתו לאמון בממשלה שהרכיב, תתפזר הכנסת בתום התקופה האמורה.

(ד) נפסקה כהונת הממשלה, ימשיכו הממשלה היוצאת וכל חבריה במילוי תפקידיהם עד לכינון ממשלה חדשה; ראש הממשלה, בהסכמת הממשלה המכהנת לפי סעיף קטן זה, רשאי למנות חבר כנסת לשר במקומו של שר שחדל לכהן אף אם לא אישרה הכנסת את המינוי ובלבד שהודיע על כך לכנסת.

66. פתיחה במלחמה

(א) המדינה לא תפתח במלחמה אלא על פי החלטת הממשלה.

(ב) אין בסעיף זה כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרות הגנה על המדינה וביטחון הציבור.

(ג) הודעה על החלטת הממשלה לפתוח במלחמה תימסר בהקדם האפשרי לכנסת, והודעה על החלטה לפתוח במבצע צבאי רחב היקף תימסר בהקדם האפשרי לועדת החוץ והביטחון של הכנסת או לוועדת משנה שהוסמכה לכך על ידיה.

67. הצבא

(א)   צבא-ההגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה ונתון למרות הממשלה באמצעות שר הביטחון.

(ב)    הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי אשר יתמנה בידי הממשלה לפי הצעת שר הביטחון ויהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.

(ג)     הצבא מופקד על ביטחון המדינה ונועד להגן על ריבונותה, עצמאותה, וביטחון אזרחיה ותושביה; יכול שצבא הגנה לישראל יעזור לבני העם היהודי הנתונים בצרה ובשביה בשל היותם יהודים; משימות נוספות יוטלו על הצבא על פי חוק.

(ד)    החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא ייקבעו בחוק או בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.

(ה)   אין להקים או לקיים כוחות ביטחון או מודיעין זולת אלה שכוננה הממשלה על פי חוק; כוחות אלה יהיו נתונים למרות הממשלה ולפיקוח הכנסת כפי שייקבע בחוק.

68. אמנות חוץ  

(א) הסמכות לחתום בשם המדינה על התחייבות בעלת תוקף במשפט הבינלאומי נתונה לממשלה.

(ב) התחייבות לא תיחתם ולא תחייב את מדינת ישראל אלא לאחר שאושרה על ידי הכנסת בדרך שנקבעה בחוק; יכול חוק לקבוע סוגים של אמנות שייכנסו לתוקפן ללא אישור הכנסת ובלבד שהאמנות יונחו על שולחן הכנסת במועד שייקבע בחוק.

(ג) היה עניין חיוני למדינה בסודיות ההתחייבות, תאושר ההתחייבות בידי ועדה של הכנסת או ועדת משנה בה, לפי הוראות שייקבעו בחוק.

(ד) התחייבות שיש בה לקבוע את גבולות המדינה, לשנותם, לאפשר הכנסת כוח צבאי ריבוני זר לתחומי המדינה, לחייב העתקת אזרחים ממקום מושבם, או להכפיף את המדינה לסמכות שיפוט זרה, תאושר על ידי מליאת הכנסת ברוב חבריה; יכול חוק לקבוע שהתחייבות כאמור לא תאושר על ידי הכנסת אלא לאחר אישורה במשאל עם; יכול חוק לקבוע התחייבויות או סוגי התחייבויות נוספים שעליהם יחול סעיף קטן זה.

(ה) הממשלה לא תפרוש מאמנה שנחתמה ואושרה אלא באישור הכנסת או בדרך אחרת שנקבעה בחוק.

(ו) התחייבות שנחתמה על ידי המדינה תפורסם ברשומות למעט התחייבות שנקבע לגביה, בדרך שתיקבע בחוק, כי יש לשמרה בסוד בשל עניין חיוני של המדינה.


תגובות ל: “הרשות המבצעת”

  1. חנה הראל says:

    61. א. צריך להגדיר מהו הרוב הנדרש 2 שליש מחברי הכנסת
    63. א. גם כאן לצערי הרב צריך להוסיף את האפשרות ששר מואשם בעבירה שיש עמה קלון – יושעה עד לגמר המשפט . אם יזוכה יוכל לחזור למלא את כל תפקידיו
    64. ב’ גם לרוה”מ יש זכות לחזור לתפקידו אם הושעה עקב הליכים משפטיים או לחילפין להחליט בחוקה שרוה”מ לא יהיה שפיט כל זמן שהינו רוה”מ המכהן
    65. ב. שאותו ציינה הכנסת ולא ביקשה
    66. ג – האם אין מקום לחייב הודעה תוך פרק זמן לפני תחילת המלחמה
    67. ד’ החובה לשרת בצבא או בשרות אחר שיקבע עפ”י חוק, חובה לשרת בצבא או בשרות לאומי לכל בני המגזרים והדתות במדינה

  2. גלעד says:

    60
    כל עוד חברי כנסת יכולים להיות שרים, הסעיף הנ”ל לא ריאלי.
    61
    אפשר לוותר על הנשיא.
    ממנים את ראש הסיעה הגדולה ביותר להרכיב ממשלה ונותנים לו 28 יום. אם הוא לא מצליח נותנים זאת לראש הסיעה השניה בגודלה.
    67 ב
    הצבא צריך להיות כפוף לראש הממשלה ולא לשר הביטחון.
    הצבא צריך להיות שכיר.

השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה