האתר של השר מיכאל איתן » עבירות מין

התקבל בכנסת: נפגע עבירה יהיה מעורב בהליך עסקת הטיעון

בנימין שוורץ — Mon, 30 Jun 2008 17:16:51 +0000

הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה של ח”כ מיכאל איתן התקבלה היום (ב’) בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. ח”כ מיכאל איתן הסביר כי “במדינת ישראל אין הכרה מספקת בזכויות של נפגעי עבירה. מערכת אכיפת החוק אינה פועלת כהלכה, וכאשר אדם נפגע מאלימות חמורה או מעבירת מין – אין שום גורם ממלכתי שמפצה אותו על הכישלון של המדינה לספק לו הגנה על גופו”.

“נפגעי עבירה מרגישים מוכים פעמיים. בפעם הראשונה על ידי העבריין, ובפעם השניה בלמעלה מ-80% מהמקרים, כשמתרקמת עסקת טיעון בין הנאשם לתביעה. נפגע העבירה מקבל מסר שהוא הופך למטרד ולנודניק בגלל שהוא מבקש שהעבריין יקבל את מלוא עונשו, ואילו התביעה שכורעת תחת נטל תביעות עצום מעדיפה להגיע להסדר פרקטי - להשיג הרשעה והענשה בתהליך מזורז”.

עוד הוסיף איתן: “במציאות של מדינת ישראל עסקאות הטיעון הן כורח בל יגונה. אבל מבחינת נפגע העבירה המשמעות של עסקת הטיעון היא כאילו “זה לא נורא” ואפשר ללכת לקראת העבריין”.

מטרת הצעת החוק היום לתת לנפגע העבירה להיות מעורב בתהליך עסקת הטיעון, והיא כוללת שלושה מרכיבים:

הרחבת הזכות לקבלת מידע לו זכאי נפגע העבירה. בניגוד למידע כללי בדבר הרצון להגיע לעסקת טיעון עם הנאשם, החוק מהיום יעניק לנפגע העבירה זכות לקבל את כל הפרטים לקראת עסקת הטיעון המתגבשת.
החוק נותן לנפגע העבירה זכות ערעור על החלטת התובע להגיע לעסקת טיעון עם הנאשם. זכות הערעור הזו הינה פנימית ונפגע העבירה יהיה רשאי חפנות לסמכות בכירה בפרקליטות כסמכות ערעור.
החוק קובע כי בית המשפט מחויב טרם אישור עסקת הטיעון לברר האם התביעה קיימה את חובת הדיווח ומתן זכות הערעור על עסקת הטיעון.

לקריאה נוספת: “עסקאות טיעון: נפגעת? דיברת!”

נפגעי אונס ואלימות קשה יהיו שותפים לגיבוש עסקת הטיעון

בנימין שוורץ — Wed, 25 Jun 2008 11:06:41 +0000

ועדת החוקה אישרה בשבוע שעבר (ג’) לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק “זכויות נפגעי עבירה, תיקון – הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון” של ח”כ מיכאל איתן.

בדיון בוועדת החוקה, טענו בתחילה נציגי הממשלה כי הצעת החוק תגרום להוצאה תקציבית. הם ביקשו לשנות את הצעת החוק ולאפשר לנפגע העבירה להביע את עמדתו לגבי עסקת הטיעון בכתב בלבד, ולחסוך בכך חמישה תקנים שיצטרכו לפגוש ולשמוע את נפגעי העבירה.

בתגובה לקו של הממשלה, אמר ח”כ מיכאל איתן כי הממשלה אחראית לספק ביטחון לחברה, וכשלה בכך שלא הצליחה להגן על נפגעי העבירה מפני אלימות קשה, חבלות גופניות, מעשי אונס וכדומה. “הקורבנות האלה נפגעו, רבים מהם סובלים גם מנזקים נפשיים ופיזיים, ואנחנו לא נוקפים אצבע ומותירים אותם לבד להתמודד עם תוצאות המחדלים שלנו” אמר.

“בנוסף לנזק הגופני”, אמר ח”כ מיכאל איתן, “יש להם גם הוצאות כספיות שנובעות מטיפול פסיכולוגי, לפעמים פחדים, צורך לעבור דירה ולהחליף מקום עבודה, והנה באה המדינה ומגיעה ברוב המכריע של המקרים לעסקאות טיעון עם מבצע העבירה שזוכים לפעמים לעונשים מופחתים מאוד. לעומתם, חשים נפגעי העבירה כאילו גופם הפקר, והעונש הקל על הפגיעה בגופם מקומם אותם שבעתיים”.

הצעת החוק מעניקה לנפגע העבירה מעמד כלשהו, כדי שיוכלו לפרוק את זעמם לנוכח עסקת הטיעון המתגבשת עם הפוגע, ולאפשר להם להיות מעורבים בתהליך הזה.

לסיכום, אמר איתן כי אסור להעביר מסר התומך בתחושה הקיימת בחברה, שפגיעה קשה באדם אינה עניין נורא כל כך, ושצריך ואפשר להבין אותו ולהתחשב בפוגע. לבסוף תמכה הוועדה בהצעה לאפשר לנפגע העבירה להביע את עמדתו בעל פה או בכתב על פי רצונו הוא.

לקריאה נוספת: הצעת החוק זכויות נפגעי עבירה, תמצית הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט

מעבירים חוקים כמו איזה קרקס

בנימין שוורץ — Thu, 20 Mar 2008 07:24:20 +0000

ח”כ יובל שטייניץ הביא אתמול (ד’) את הצעת החוק שלו לטיפול ארוך טווח בפדופיליה – להצבעת הכנסת בקריאה טרומית. הצעת החוק קיבלה את תמיכת הממשלה, וח”כ שטייניץ הבטיח מצידו להמשיך את תהליך החקיקה בתיאום עם הממשלה, ולהכניס תיקונים שונים בהצעת החוק.

אך לפתע מודיע יו”ר הישיבה, ח”כ עתניאל שנלר (קדימה), כי יש התנגדות להצעת החוק ממקום בלתי צפוי – ח”כ מיכאל איתן ביקש את רשות הדיבור.

ח”כ מיכאל איתן הסביר עם תחילת דבריו כי יחסי הידידות שלו עם ח”כ שטייניץ הינם בלתי מעורערים, וכי הוא מסכים עם ההצעה שלו – אולם הביע ביקורת חריפה על התנהלות הכנסת בכל מה שקשור לטיפול בהצעות חוק חדשות הדנות בסוגיות שכבר נמצאות בדיון בשלבים מתקדמים יותר.

בדבריו, אמר מיכאל איתן: “אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי את דברי ההסבר של חבר הכנסת יובל שטייניץ חברי, שאפילו יושב לידי גם בסיעה וגם כאן במליאה, ואני מסכים לדבריו. אבל הוא אמר שהוא בעד תיאום. אני שואל את עצמי איפה אני חי. הכנסת והממשלה מטפלים כבר קדנציה שנייה בשני חוקים חשובים שנוגעים לנושא הזה. החוק הראשון מדבר על פיקוח ובקרה על עברייני מין לאחר שחרורם, והחוק השני מטפל בשיקום עברייני מין. הדיאלוג בין הכנסת לממשלה נמשך שתי קדנציות, והממשלה אומרת שאין לה מספיק תקציבים לקיים גם את מה שכבר סוכם. עכשיו, פתאום אני שומע שהממשלה תומכת בעוד חוק חדש והוא מתואם. עם מי מתאמים ומי מתאם את מה?”

“יושבים שני חברי כנסת זה ליד זה והאחד אינו יודע מה השני עושה, והכנסת הזאת לא יודעת מה קורה, והממשלה לא יודעת מה קורה, ומעבירים חוקים כמו איזה קרקס. אני חושב שזו דוגמה נהדרת לכך שצריך להיות כאן בכנסת איזה מנגנון שלפיו כשחברי כנסת מגישים הצעות חוק שהכנסת עוסקת בהם – דרך אגב, יש גם הצעת חוק של אלי אפללו בדיוק באותו נושא, וגם היא נמצאת עכשיו בוועדת החוקה לאחר שהיא עברה קריאה טרומית. לכן, אני מציע שאם חוק עובר קריאה טרומית והוא נמצא בוועדה, חוקים באותו עניין לא יעברו, אלא יפנו את המציעים ישר לוועדה”.

לאחר שהצעת החוק עברה, הודיע יו”ר הישיבה, ח”כ שנלר, כי ההצעה תועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

ח”כ מיכאל איתן הסביר מיד כי אין טעם להעביר את הצעת החוק של ח”כ שטייניץ לוועדת החוקה, כאשר הצעת חוק דומה נידונה כבר בוועדת העבודה והרווחה. “אני מציע שלא להעביר את זה לוועדת החוקה, על מנת שיהיו לנו גם שתי ועדות שידונו בחוקים. תעבירו את זה לוועדת העבודה והרווחה” אמר.

בסוף הודיע היו”ר שנלר כי ההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתחליט לאיזו ועדה רצוי להפנות את הדיון בהצעת החוק.

ועדת חוקה מאשרת – נפגע עבירה זכאי להביע עמדה

ניר הירשמן — Mon, 14 Jan 2008 11:51:41 +0000

ועדת חוקה, חוק ומשפט, אישרה היום (ב’) לקריאה ראשונה את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון-הבעת עמדה לענין הסדר טיעון), התשס”ו-2006 של ח”כ מיכאל איתן.

התיקון יאפשר לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם, להביע את עמדתו בענין זה לפני התובע, לפני קבלת החלטה בענין. הוועדה קבעה שזכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להבעת עמדה תהא כפולה: זכות להביע עמדה לגבי האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם (כנהוג היום), וזכות להביע עמדה לגבי פרטיו של הסדר טיעון מתגבש.

עוד נקבע כי לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה תינתן זכות להגיש בקשה לעיון חוזר בפני הגורם המאשר הסדרי טיעון בפרקליטות ובתביעות לגבי הסדר טיעון שגובש עם הנאשם. הוחלט, כי הגורם המאשר יהיה פרקליט המדינה או פרקליט מחוז, או ראש יחידת התביעות, ראש השלוחה, או צוות במשטרה, לפי העניין.

הוועדה החליטה כי בדיון בכתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה שבו מציג התובע בפני בית המשפט הסדר טיעון אליו הגיע עם הנאשם, יברר בית המשפט האם קוימו הוראות החוק לענין זכותו של הנפגע להביע עמדה בענין הסדר הטיעון.

הידיעה מ-nrg: ועדת חוקה חוק ומשפט אישרה לקריאה ראשונה תיקון לחוק זכויות נפגעי עבירה ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה להעלות להצבעה בקריאה ראשונה את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה של ח”כ מיכאל איתן.
התיקון יאפשר לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם, להביע את עמדתו בענין זה בפני התובע לפני קבלת החלטה בענין.

הוועדה קבעה שזכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להבעת עמדה תהא כפולה: זכות להביע עמדה לגבי האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם (כנהוג היום), וזכות להביע עמדה לגבי פרטיו של הסדר טיעון מתגבש.

ההצעה לפיה תוקם נציב תלונות בפרקליטות

ניר הירשמן — Wed, 07 Nov 2007 11:24:31 +0000

בהצעה זו, מתכוון ח”כ מיכאל איתן לסייע לכל אותם נפגעי עבירה אשר אינם יכולים להתנגד באופן משמעותי לעסקאות הטיעון המתבצעות בסיטונאות לטובת מבצע העבירה. כאן מציע ח”כ איתן להקים נציב תלונות הציבור (אומבודסמן) על פרקליטות המדינה, במטרה להטיל בקרה על עסקאות הטיעון, וכדי לגשר על הפער שבין ההליך המשפטי לבין התחושות הקשות של נפגע העבירה.

נייר העמדה

ח”כ מיכאל איתן יזם הצעת חוק שהוגשה לפני כשנה, וקיבלה לאחרונה תשומת לב מוגברת בעקבות הבג”צים שהוגשו כנגד עסקת הטיעון בפרשת משה קצב. כיום מוטלת חובה על הפרקליטות ליידע את נפגע העבירה בדבר כוונת הפרקליטות להגיע לעסקת טיעון עם הנאשם. בפועל, עומס העבודה העצום המוטל על הפרקליטות מביא לכך שאלפי עסקאות טיעון מתבצעות מידי שנה כדבר שבשגרה. וממילא ההודעה על עסקת טיעון שנמסרת לנפגע העבירה, הפכה גם היא להליך שגרתי שאינו נותן מענה אמיתי. במצב דברים זה טבעי שנפגעי העבירה חשים כי מערכת אכיפת החוק אינה מתחשבת בסבל שסבלו. עובדה שגורמת להם סבל נוסף על זה שכבר סבלו ממעשה העבירה.

כדי לסייע לנפגע העבירה, הציע ח”כ מיכאל איתן ביוזמת החקיקה המדוברת לאפשר לנפגע העבירה להביע את התנגדותו לעסקת הטיעון בפני בית המשפט. אולם ועדה שהוקמה על ידי משרד המשפטים, ודנה בהצעות חוק סדר הדין הפלילי בראשות שופטת ביהמ”ש העליון מרים נאור, התנגדה להצעת החוק של ח”כ מיכאל איתן בטענה כי “עמדת הנפגע או בני משפחתו עשויה לכלול עובדות שאינן מופיעות בכתב האישום, לרבות עובדות שהתביעה סבורה כי לא ניתן יהיה להוכיח בבית המשפט. אין זה נכון לדעת הוועדה להביא עובדות אלה בפני בית המשפט היושב לדין בפלילים האמור להכריע בדינו של הנאשם, ובוודאי שאין לכך מקום בנסיבות שבהן אין הנאשם יכול להביא טענות או ראיות לסתור”.

לאור תגובה זו, מציע ח”כ מיכאל איתן רעיון חדשני, לפיו תוקם בפרקליטות המדינה נציבות תלונות שאליה יוכלו לפנות נפגעי עבירה בערעור בהחלטות על עסקאות טיעון. ח”כ מיכאל איתן מציין כי אם המחוקק קבע נציב תלונות (אומבודסמן) על שופטים, יש מקום גם להקים נציב תלונות על פרקליטים. איתן אמר כי “מניסיוני כיו”ר ועדת החוקה בעבר, אני יכול להעיד שיש פניות ציבור רבות מאוד ובהן תלונות על פרקליטי מדינה. אני מאמין כי נציב התלונות על הפרקליטים לא יהיה מחוסר עבודה וייתן שירות טוב לציבור ולפרקליטות”.

(אם הצעתו בעניין זה תיפול, יציע ח”כ מיכאל איתן לאפשר לנפגעי עבירה פניה לערר לבית המשפט המנהלי).

ח”כ מיכאל איתן נשאל על שיקום מניעתי ועל סירוס עברייני מין

ניר הירשמן — Mon, 22 Oct 2007 12:53:05 +0000

תגובה לשאלת העיתונאית מרב בטיטו מעיתון סופשבוע של מעריב.

השאלות לח”כ איתן.

1. לדעתם של כל אנשי המקצוע אשר רואיינו לכתבה, החלק המשמעותי והחשוב ביותר של החוק, טרם אושר, והוא השיקום המניעתי. היכן עומד העניין בכל הקשור לעבודת הוועדה? מהם הקשיים המונעים את התקדמות העניין- אם יש כאלו?

2. מה עמדתו של ח”כ איתן בנוגע להצעה שהועלתה השבוע בכנסת לחייב בחוק סירוס של עברייני מין?

בברכה, מרב בטיטו, “סופשבוע”, מעריב.

תשובתו של ח”כ מיכאל איתן.

על שאלה 1.

חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין הוגש לכנסת ע”י משרד המשפטים בשלהי תקופת כהונתה של הכנסת הקודמת בלחץ ציבורי כבד ומוצדק. חיש קל הסתבר שהממשלה לא התכוונה ברצינות. האוצר לא הקציב כספים לביצוע החוק, והיחידות הממשלתיות השונות לא רצו או לא היו מסוגלות לתקצב את חלקן ביישום החוק. בנוסף לכך, בפרק הזמן שנותר עד לסיום עבודתה של הכנסת אי אפשר היה להשלים חוק כל כך מורכב ורב סעיפים. ועדת החוקה בראשותי החליטה לפצל את החוק, ולהשלים לפחות את חלקו העוסק בפיקוח על עברייני מין שריצו את עונשם וקיימת לגביהם הערכת מסוכנות בינונית או גבוהה לביצוע עבירות נוספות לאחר שחרורם מהכלא.

למרות שחוקקנו רק מחצית החוק וגם את נושא הפיקוח פיצלנו לשלבים, עדיין גם נושא זה לא מוסדר תקציבית וארגונית, וכן נושא הפיקוח מיושם באופן חלקי. בתנאים הללו המשלה לא הזדרזה להביא את החלק השני של החוק המקורי שדן בפעולות שיקום שגם בהם בעצם יש אלמנט של פיקוח. משנוכחתי לדעת כי הממשלה מתמהמהת, הגשתי הצעת חוק פרטית שתאמה מילה במילה לחוק הממשלתי שפוצל בכנסת הקודמת. למרבית הפלא, הממשלה התנגדה להצעת החוק של עצמה שהוגשה על ידי, בטענה שבינתיים יש להם מחשבות שניות על פרק השיקום. הסכמתי להמתין עם המשך החקיקה שישה חודשים עד אשר הממשלה תגבש את עמדתה המחודשת, ותגיש הצעת חוק משל עצמה או שאני אכניס שינויים מוסכמים בהצעת החוק שלי שממתינה בוועדה. לצערי הרב, עד היום למרות שחלפו ששת חודשי אורכה שהממשלה ביקשה, היא לא הביאה הצעת חוק משל עצמה, ובתנאים של חוסר תקציב ליישום החלק הראשון, פיקוח על עברייני המין – קשה לי להאמין שהחוק גם אם הכנסת תחוקק אותו ייושם.

זו דוגמא אחת לצערי שאינה בודדה, שהכנסת ואפילו הממשלה יוזמים חקיקה, משלימים אותה, ואותה ממשלה כושלת ליישם את חוק.

לגבי שאלה 2.

חרף מעורבותי בחקיקה שנועדה לקדם זכויות של נפגעי עבירה, וחרף עמדתי התקיפה ביחס לצורך להגן על הציבור באמצעים אפקטיביים מפני עבריינות בכלל ועבריינות מין במיוחד – איני מציע להרחיק לכת עד לסירוס בכפיה של עברייני מין, יש להעדיף שיטות של פיקוח ושיקום שמספקות פתרונות אנושיים יותר, ויש בהם גם הגנה על הציבור. ההבחנה בין טיפול תרופתי לדיכוי היצר המיני לבין סירוס מוחלט, הוא בכך שהפעולה האחרונה היא בלתי הפיכה, ואני מעדיף לחיות בחברה שמאמינה שמוכנה להתאמץ ולהשקיע בשיקום על פני פתרונות של רדיקליים ובלתי הפיכים שבסופו של יום עלולים להתברר כמקח טעות. אין להוציא מכלל אפשרות שעבריין מין שסורס בכפיה ינקום בחברה במעשים פליליים שיכולים להגיע גם עד לרצח.