אין ספק שמערכת היחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי הגדול (כמיליון וארבע מאות אלף איש), היא מסובכת ומחייבת התייחסות וטיפול ממשלתי רציני. בקרב המיעוט הערבי ישנן קבוצות שפועלות לשמר את הלאומיות הפלסטינית, ולבטל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אחד הביטויים לעימות בין יהודים וערבים במדינת ישראל נובע מהעובדה שערביי ישראל סירבו לקבל את הקמתה של המדינה היהודית והקימו מתוכם כנופיות מזוינות שפעלו יחד עם מדינות ערב לחסל את המדינה היהודית.

אנחנו ניצחנו והם ספגו תבוסה משפילה וכואבת. מדינת ישראל התעצמה מאוד, ואף קיבלה הכרה כמדינה יהודית על-ידי חלק ממדינות ערב – בשתי בירות ערביות שוהים שגרירים ישראלים בעקבות היחסים הדיפלומטיים שמקיימת ישראל עם מצרים וירדן.

אין לנו מה להתבייש בעובדה שאנו חוגגים את הקמת המדינה היהודית והדמוקרטית, ואת הניצחון הגדול של מלחמת העצמאות. לערביי ארץ ישראל אין על מי להלין אלא על עצמם ועל מנהיגיהם, על הנכבה שהמיטו על עצמם.

אמנם באירועי הנכבה מושמעים לעיתים דברים חמורים נגד מדינת ישראל, אלא שבדומה לעבירות ביטוי אחרות, שאלת ההעמדה לדין נגזרת ממידת הסכנה הנובעת מאמירות המנוגדות לחוק. רק פסימיים חסרי אמונה יכולים להשתכנע שביטויי הצער והאבל של הערבים – יכולים לסכן את קיומה של המדינה.

ואולם, גם אם נניח לרגע שיש סכנה כזו, צריך עדיין לשאול האם הסכנה תיעלם לאחר שנקבל את הצעת החוק שיזמו חברי כנסת עם כוונות טובות אמנם, אך עם הבנה מוגבלת במלאכת החקיקה.

בהצעת החוק נאמר – “לא יערוך אדם פעולה או אירוע שיש בהם משום ציון יום העצמאות, או משום התייחסות לעצם הקמת מדינת ישראל, כיום אבל או כיום צער”. ויודגש כי בהתאם לחוק, ניתן יהיה לציין את יום הנכבה, בכל אחד מימות השנה ולאו דווקא ביום העצמאות. במצב כזה, אי אפשר יהיה להעמיד לדין את המתבטאים, שכן אלו יאמרו להגנתם בבית המשפט שבהתנהגותם או באמירותיהם לא הייתה הבעת צער על עצם הקמת המדינה, אלא צער על האסון שאירע לערביי ארץ ישראל. קשה להאמין שבית משפט כלשהו במדינת ישראל ירשיע את הנאשמים במצב כזה.

יש סיכוי רב עוד יותר שהחוק כולו ייפסל, מאחר שאינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, או בשל העובדה שניתן למצוא אמצעים מידתיים יותר להשיג את מטרתו.

מה יאמרו המחוקקים כאשר יתאספו אלפי מפגינים מחזיקים תמונות, מתפללים במסגדים ומביעים את אמונותיהם לזיכרון אירועי יום הנכבה? באיזה אופן יהיה על המשטרה לפעול לאכיפת החוק האמור? מהר מאוד יתברר שבקלות ניתן לעקוף את החוק, והוא ייעשה לאות מתה ולכתם שחור על חופש הביטוי.

החוק, אם יתקבל, יחריף גם את מערכת היחסים המורכבת ממילא עם המיעוט הערבי, שירגיש  מתוסכל יותר כתוצאה מחוסר יכולתו לבטא את רגשותיו.

חשוב להדגיש כי אינני מקל ראש כלל במאבק נגד הקיצונים הערביים המעוניינים להוביל להחרפת העימות עם היהודים על מנת לקדם את מזימתם לחסל את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. נהפוך הוא, אני מציע להיאבק בהם בנחישות בתנועת מלקחיים. מצד אחד, לאכוף את החוק ולמצות את הדין עם כל מי שפוגע בביטחון המדינה, מסית וממריד נגד מדינת ישראל ומשטרה, ומסייע לארגוני הטרור. מצד שני, דווקא היכולת להבין את המצוקות והקשיים של רבים מאזרחי ישראל הערביים, המוכנים להשלים עם קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית שתאפשר להם להשתלב בה כערבים גאים בתרבותם ובמורשתם וכאזרחים נאמנים שווי זכויות וחובות – היא אשר תוכיח למיעוט הערבי שידה של המדינה היהודית מושטת עדיין לשלום, וכי הידברות ודו קיום עדיפים על פני נכבה שניה ושלישית.

כך או כך, הצעת החוק לא תפתור דבר, אלא תסבך עוד יותר מצב שבלאו הכי הנו מסובך דיו.

]]> http://www.miki.org.il/2009/05/25/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a1%d7%91%d7%9a-%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9e%d7%a6%d7%91-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%91%d7%9a/feed/ 1 http://www.miki.org.il/2009/02/04/%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%99%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99/ http://www.miki.org.il/2009/02/04/%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%99%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99/#comments Wed, 04 Feb 2009 17:49:19 +0000 בנימין שוורץ http://www.miki.org.il/index.php/archives/795 להאזנה לראיון המלא – לחצו כאן.

“יש לי כמה שאלות בקשר לגלעד שליט… איך מוציאים אותו משם?” זו רק שאלה אחת מני רבות עליהן השיב חבר הכנסת מיכאל איתן במהלך שעה בה שוחח עם המאזינים בבוקרו של יום שישי. להאזין לתוכנית שישי בבוקר – לחץ כאן.

תומכי חמאס פרצו אתמול (שני) לאתר האינטרנט של ח”כ מיכאל איתן. בעמוד הבית הופיעו דברי תעמולה אנטי ישראליים בערבית ובעברית. בין היתר נאמר שם: “זה על מה שעשית לנו בעזה…”. מעבר לכיתוב הופיעו גם תמונות קשות לצפיה, ספק אמיתיות ספק מפוברקות, בהן נראו ילדים ונפגעי המתקפה הצבאית בעזה. מבדיקה קצרה, העלה ח”כ מיכאל איתן שפריצות וניסיונות לפריצה מסוג זה אירעו גם באתרי אינטרנט אחרים בתקופה האחרונה. ח”כ איתן פנה לגורמים שונים הממונים על אבטחת מידע, וביקש מהם למנוע הישנותם של אירועים כאלה, זאת בייחוד לאור המוטיבציה האנטי ישראלית המתעוררת בימים אלו.

ח”כ מיכאל איתן אמר אתמול (ראשון) במהלך סיור שקיימה סיעת הליכוד בשדרות: “אין לצאת למתקפה צבאית קרקעית בעזה ללא מטרייה מדינית ומבלי שנוסו קודם לכן צעדים אלטרנטיביים. פעולה קרקעית בעזה עלולה להסב לצה”ל קורבנות, ואם היא לא תלווה במטרייה מדינית – לא תצליח למגר את ירי הקסאמים”.

ח”כ מיכאל איתן ציין כי ישראל צריכה לעבור משלב של פסיביות ותחנונים לשלב של עשיה, ולרשותה מגוון רחב של אפשרויות שרק האחרונה שבהן צריכה להיות פעולה קרקעית מאסיבית שתחייב נוכחות ארוכת טווח של כוחות ישראלים בעזה.

בין השאר ציין ח”כ מיכאל איתן: לפני שכובשים מחדש את עזה - וככוח המחזיק בשטח הופכים להיות האחראים למזון ורווחה למיליון וחצי פלשתינים – יש לנסות להלחם בטרור במגוון דרכים חלופיות, בין השאר:  

1. החמרת הסגר ומניעת דלק וסחורות שמהן ניתן לייצר חומרי לחימה, לרבות חומרים אסטרטגיים כמו מתכות, מלט, מכונות וכיו”ב.
2. ניתוק טוטאלי של החשמל כמענה למטחי ירי של קסאמים.
3. אם צעדים אלה לא יועילו – הגברת ההתקפות הנקודתיות מהאוויר ופשיטות לעבר יעדים נקודתיים ללא שהות ממושכת בשטח.

“מבצע צבאי ללא מטרייה מדינית עלול לגרום לאבדן מיותר של חיי אדם מבלי לעקור את הטרור ולהפסיק את הקסאמים. ללא מטרייה מדינית ובלחץ בינלאומי ישראל עלולה לסגת, ובמקום לעקור את הטרור – היא תחזק אותו.

לנאום המלא לחץ כאן

הבוקר, בטרם יצאתי את שדרות, שאלתי את מזל, תושבת העיר, אם לסטודנטית; “מה היית אומרת אילו היא היית צריכה לנאום כאן במקומי?” היא לא היססה לרגע ואמרה: “הייתי מספרת להם על הטרור שיש פה. הבת שלי הסטודנטית לא מסוגלת להתרכז בלימודים, בכל פעם שיש “צבע אדום” היא נתקפת בחרדה שמלווה בתסמינים פיזיים. בשביל הציבור בישראל כל זמן שאין הרוגים ואין פצועים זה בסדר. אני הייתי מזמינה את ראש הממשלה להחליף איתי ולגור בדירה לי. אני אמלא לו את הבית באוכל, ושיגור כאן שבוע. ורק אז הוא יבין מה אנחנו עוברים – גם בימים שכביכול הכל בסדר”.

צריך להודות על האמת; תופעת הקסאמים לא התחילה בזמן כהונתה של הממשלה הנוכחית, היא נמשכת מאז שנת 2001. אולם העובדה שמטחי הקסאמים החלו בשנת 2001 אינה יכולה להוות הצדקה למחדלים של הממשלה הנוכחית.

ראשית, הממשלה הנוכחית היא ממשלת המשך לממשלת שרון שביצעה את ההתנתקות מתוך הבטחה שהמהלך הקשה של עקירת היישובים ופינוי המתיישבים יחזק את כושר ההרתעה של ישראל ויאפשר לה גמישות ותגובה נמרצת אם רצועת עזה תהפוך לבסיס טרור.

אני זוכר שבמילים אלו שכנע אריאל שרון לתמוך בתוכניתו. ממשלת אולמרט-לבני היתה צריכה לנצל את המנוף המדיני, ולטפל בנושא ירי הקסאמים. אולם היא כשלה. בתקופת כהונתה מספר ההרוגים והפצועים מירי הקסאמים גדל פי כמה. וכושר ההרתעה שלנו התכווץ עוד ועוד.

בחודש ספטמבר 2007, דוברי הג’יהאד והחמאס חגגו. רקטה שנורתה מצפון רצועת עזה ונחתה על בסיס צה”ל בזיקים – גרמה לפציעתם של 67 חיילים, ארבעה מהם קשה.

Click here to view the embedded video.

בשבוע שעבר, שנה וחודשיים לאחר אותו אירוע, התפרסמה בכלי התקשורת בישראל הידיעה תחת הכותרת “בסיס זיקים מוריד את הדגל מהתורן”, ובגוף הידיעה נמסר כי בסיס הטירונים זיקים סוגר את שעריו. צה”ל ערך טקס בבסיס שמסמן את סוף תקופת הכשרת הטירונים וקופלו הדגלים של ארבע מתוך שבע פלוגות. זהו ההישג הגדול של ממשלת אולמרט: קיפול הדגלים.

קיפול הדגלים לכשעצמו אינו נורא כל כך כמו המשמעות, החמצן, העידוד והסיפוק שזה נותן לפעילי הטרור בעזה. חבורת הטרוריסטים צוהלת: “ישראל וצה”ל מקפלים את הדגלים ונסוג”. זהו שיא השפל אליו הדרדר כושר ההרתעה של מדינת ישראל.

ממשלת אולמרט-לבני רשמה שיא נוסף. כפי שציינתי, ממשלת אולמרט-לבני קיבלה את בעיית ירי הקסאמים כנושא שהיא היתה אמורה לטפל בו, לא רק שנכשלה בטיפול, לא רק שבזמנה התעצם הירי ומספר הנפגעים, לא רק שבזמנה צה”ל התקפל ונתן הישג מוראלי לטרור – אלא שבזמן ממשלת אולמרט עוד מאות אלפי אזרחים נכנסו למעגל החרדה, טווח הירי של הרקטות מעזה.

אני זוכר שכשהחל הירי של הרקטות הראשונות על אשקלון, מדינת ישראל היתה בהלם, לשדרות ועוטף עזה כבר התרגלו, אבל אשקלון? עיר של 120 אלף תושבים? ואני בדיוני הכנסת אמרתי: יתרגלו גם לזה! מי שלא יודע לפתור את הבעיה של ירי טילים על שדרות ועוטף עזה – לא יהיה מסוגל לפתור את הירי גם כשיהיה על אשקלון.

ראש הממשלה, שרת החוץ ושר הביטחון, יתנו הצהרות יבטיחו הבטחות, אבל במציאות לאט לאט הציבור בישראל יתרגל גם לזה. כי כשאין הנהגה נחושה, ואין נכונות להתמודד עם הבעיה בצורה רצינית וממשית – אז הכל דיבורים, ובמקום לטפל בשורש הבעיה – מחפשים כל מיני פתרונות שאולי יכולים להשקיט את דעת הקהל לתקופה קצרה, אבל אינם פיתרון כלל ועיקר.

צה”ל החליט לפנות את בסיס הטירונים מזיקים, אבל את אשקלון אי אפשר לפנות, ואז מדברים על כל מיני הצעות למיגון או לפיתוח מערכות צבאיות להגנה מפני הטילים.

שטיפת המוח של הממשלה מגיעה לשיאים מדהימים של הצלחה. בשבוע שעבר, עם חידוש מטחי הרקטות, הפגינו באשקלון תלמידים והורים כאשר בתוך יומיים נחתו בתוך אשקלון שלוש רקטות, אחת מהן סמוך לבית ספר ליד התחנה המרכזית.

כוחות משטרה וחילוץ הוזעקו למקום ומספר נפגעי חרדה פונו. בתגובה יצאו תלמידים מבוהלים, אחד התלמידים סיפר “שמענו את הקסאם הראשון, ובעקבות האזעקה הוציאו אותנו למסדרון, חזרנו לכיתה ושוב הופעלה אזעקה, ושוב יצאנו מהכיתה ואז שמענו בום אדיר, הבנו שקסאם נפל ממש סמוך אלינו”. בנס האירוע הזה הסתיים “רק” במספר נפגעי חרדה. התלמידים והוריהם יצאו להפגנה ספונטנית בתביעה נחרצת  מהממשלה ומהעירייה למגן את בית הספר.

זהו פרצופה הטראגי של מדינת ישראל של שנת 2008, בתום שנתיים וחצי לכהונתה של ממשלת אולמרט-לבני. התושבים לא מעלים על דעתם להפגין נגד ירי הקסאמים. שטיפות המוח הובילו אותם לחשוב שהם צריכים לקבל כמכת גורל את ירי הרקטות על ישראל, וכל מה שהם תובעים הוא שיתנו להם מיגון.

ראש עיריית שדרות היוצא אלי מויאל התבטא פעם באומץ לב כשאמר שהמיגון לא פותר בעיות. אם נבחן את הסטטיסטיקות נראה שמרבית הנפגעים מירי הרקטות נפגעו בעת ששהו בשטחים פתוחים ולא במבנים. נכון, כל מי שראה דירות שנפגעו ישירות מקסאמים יודע שזהו רק נס שהדירות לא היו מאוכלסות כי במקרים של פגיעות ישירות כאלו – גם מי שהיה בתוך מבנה מוגן היה נפגע בוודאות. אבל הסטטיסטיקה היא סטטיסטיקה וכמו שציינתי מרבית הנפגעים נפגעו בשטחים פתוחים – אז מה יעזור המיגון? אולי אנחנו נתקין מערכות של מנהרות תת  קרקעיות על מנת שהתושבים ינועו מוגנים ממקום למקום מתחת לפני האדמה.

ראש הממשלה אהוד אולמרט אמר פעם משפט נכון: “ישראל אינה יכולה למגן את עצמה לדעת”. אבל למשפט הזה היה צריך להיות המשך: “ישראל אינה יכולה למגן את עצמה לדעת – והיא תדע להפסיק את ירי הרקטות על מנת שלא יהיה צורך במיגון”.

הכישלון של ממשלת אולמרט הוא בכך שגם לא ממגנים כמו שצריך וגם לא פותרים את בעיית הרקטות. אי אפשר לומר לתושבים לא נמגן את עצמנו לדעת ותגורו בבתים ללא שום הגנה כאשר מנגד הממשלה אינה מצליחה למלא את משמיתה הבסיסית לעצור את ירי הקסאמים. ההפגנות בעד מיגון הן הפגנות של ציבור ששטפו לו את המוח, ומשלים אותו שבעזרת משכך כאבים אפשר לרפא מחלה שדורשת ניתוח רציני.

התוכניות של הממשלה כפי שהם באו  לידי ביטוי בשבוע שעבר מפיו של סגן שר הביטחון מעוררות חלחלה. סגן שר הביטחון הגיע לביקור עבודה באשדוד שאוכלוסייתה מתחילה להיות מודאגת מהזהרות של מערכת הביטחון, לפיהן גם אשדוד נמצאת בטווח הרקטות ועלולה למצוא את עצמה מופגזת. מה היה לסגן שר הביטחון לומר לתושבי אשדוד? הכותרת היתה “וילנאי באשדוד: לא צופה ירי רקטות על העיר בקרוב”.

טוב, תושבי אשדוד יכולים להירגע. סגן שר הביטחון של מדינת ישראל שמייצג את הממשלה מרגיע אותם – זה לא יהיה בקרוב. אני במקומם לא הייתי נרגע כל כך מהר. מה ז”א “בקרוב” על פי לוחות הזמנים של פוליטיקאים; עד הבחירות , אחרי הבחירות? על מנת לתת משנה תוקף להבטחה שלו לתושבי אשדוד – הוא אמר בנחרצות ראויה לציון: “יש קשת של יישובים שאותה אי אפשר לספוג; אשדוד, קריית גת ונתיבות, לא ניתן לקשת להתרחב”.

אני לא בטוח אם תושבי אשדוד השתכנעו, אבל אני יכול לומר לכם שאני כתושב שדרות – הזדעזעתי. עומד נציג הממשלה ומסביר שממשלת ישראל לא תיתן להרחיב את קשת הפגיעות של הרקטות. “לא יתנו לקשת להתרחב”, ומה עם תושבי עוטף עזה, שדרות ואשקלון שנמצאים בתוך הקשת? למה נתנו לקשת להתרחב עד אליהם. האם הדם שלהם מותר? אחת מהשניים; אם ממשלת ישראל לא יכולה לעצור את הרקטות וקובעת שיש קשת שבה היא לא מסוגלת להתמודד עם התופעה, והראיה; היא מפנה חיילים מתחומי אותה קשת – מדוע שלא יפנו את כל התושבים שגרים שם?

אתמול קראתי בעיתון שבמשרד הביטחון מתכננים ניתוקי מים וניתוקי חשמל. לא הייתי בטוח שזו הדרך הנכונה, אבל שמחתי שלפחות המערכת מתעשתת ומחפשת פיתרונות. להפתעתי, בהמשך הידיעה הסתבר שהתוכניות האלו אינן מתייחסות לטרור בעזה אלא למתיישבים ביש”ע.

אז התמיהה גדלה עוד יותר – מדוע כשמדובר ניתוקי חשמל ודלק הם טענים שאסור לעשות זאת נגד טרוריסטים – אבל כשמדובר בניתוקי מים נגד מתיישבים ביהודה ושומרון – הדבר מותר?

ברור שהפיתרון של פינוי שדרות עוטף עזה ואשקלון אינו ריאלי – אבל הבשורה של ממשלת ישראל שמשלימה עם העובדה שבתוך הקשת הפיתרונות הם הגנתיים ומיגוניים -היא בשורה שמבטיחה לנו הרוגים ופצועים גם בעתיד. אילו הייתי איש ג’יהאד או חמאס הייתי מתגלגל מצחוק מההצהרות של ממשלה אולמרט-לבני. “שמעתי אתכם”, הייתי אומר, “אמרתם שלא נגיע לשדרות, ולא שנגיע לאשקלון, ולמתקנים ביטחוניים, עכשיו אתם אומרים שלא נגיע לאשדוד, קרית גת ונתיבות – באמת הצחקתם…”.

צריך לומר בצורה גלויה וברורה: הפיתרון לירי הקסאמים איננו במיגון, הוא איננו במלחמה בלתי אפשרית נגד הברחות גבול מכל מיני סוגים, הוא איננו במלחמה אינסופית לגילוי מנהרות, הפיתרון הוא פיתרון מדיני-צבאי. ברצועת עזה יש ממשלה נבחרת שאחראית לכל הפעילויות האלה ולממשלת ישראל יש כלים רבים ומגוונים להגיב ולהחזיר את כוח ההרתעה. לא יכול להיות מצב שירי קסאמים על ישראל ישתלם ויניב הישגים מדיניים או אחרים למי שמבצעים את פשעי המלחמה האלו.

כשאני אומר שהפיתרון הוא פיתרון מדיני, אני מתכוון לכך שלצה”ל יש יכולות צבאיות להפוך את ירי הקסאמים לאסון למי שעומד מאחורי פשעי המלחמה הללו, אבל ברור שצה”ל אינו פועל ואינו יכול לפעול אלא בכפוף לשיקולים רחבים יותר של מדיניות. רק שילוב של פעולה מדינית וסנקציות כואבות תחזיר לנו את כוח ההרתעה ותמנע את הצורך למגן את עצמנו לדעת.

הבעיה היא שלממשלת אולמרט-לבני אין משום מדיניות ברורה בנושא. היא מעולם לא חרתה על דגלה את הפסקת ירי הקסאמים כיעד שאליו צריך לחתור. במקום זאת מסתובבים נציגיה באשדוד, נתיבות וקריית גת, ואומרים: “אל תדאגו, אליכם זה לא יגיע”.

העם בישראל ילך בקרוב לקלפיות ויקבע; האם הוא מקבל מדיניות של הפקרה ואפליה? האם הוא מאמין שמדיניות כזו אכן תצליח למנוע את הרחבת הקשת הרקטות לא רק לעבר נתיבות, קרית גת ואשדוד, אלא גם לעבר תל אביב וירושלים?!

לתרומה לחץ כאן

]]> http://www.miki.org.il/2008/11/24/%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%a8%d7%98-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a7%d7%a4%d7%9c%d7%aa-%d7%90%d7%aa/feed/ 3 http://www.miki.org.il/2008/06/27/%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%97%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%93/ http://www.miki.org.il/2008/06/27/%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%97%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%93/#comments Fri, 27 Jun 2008 12:36:12 +0000 בנימין שוורץ http://www.miki.org.il/index.php/archives/426

אחד הגולשים בפורום שאל אותי: “מה עמדת חה”כ איתן לגבי שחרור מחבלים עם דם על הידיים כאשר נראה שבלי שחרור זה גלעד שליט ימשיך לשבת בשבי?”. שאלה זו מעלה דילמה קשה, שנהיית קשה עוד יותר כאשר הנך נדרש לפרסם את עמדתך.

בתחילה חשבתי לעצמי, שאם האחריות מוטלת על הממשלה ושריה, וממילא לא מוטלת עלי חובת ההכרעה - למה אני צריך להיקרע בין האמפתיה לחייל ולמשפחתו, לבין השיקול הקר שמחייב להביא בחשבון גם את השיקולים נגד העסקה המוצעת? במחשבה שניה, לאחר שנשאלתי במישרין על עמדתי – ראיתי זאת כחובה להשיב מבלי להתחמק, וכך עניתי לאותו גולש.

כל המציל נפש אחת – כאילו הציל עולם מלא, ובמיוחד כשמדובר בחייל שנחטף בעת שמילא את תפקידו בהגנה על המדינה ועל העם. אין חילוקי דעות ששחרורו של גלעד שליט הוא משימה אנושית ולאומית שכולנו מחויבים לה, וכל מילה נוספת מיותרת.

המסורת המופלאה של עמנו מספקת לנו תקדימים מהעבר שממחישים את הקרן השניה של הדילמה. המהר”ם מרוטנבורג, ר’ מאיר בן ברוך, היה מגדולי רבני אשכנז במאה השלוש עשרה. כאשר ביקש להגר מגרמניה בשל הרדיפות נגד היהודים שם, הועבר המידע לשלטונות, והמהר”ם הוחזר מאיטליה והושם בכלא במבצר אינזיגשהיים שבאלזס. הקיסר הגרמני, רודולף הראשון לבית הבסבורג, תבע סכום עצום תמורת שחרורו. הרא”ש  שהיה תלמידו של המהר”ם, אסף את דמי הכופר – אולם המהר”ם עמד בתוקף נגד ניסיון הסחטנות מצד הקיסר, והביא את דברי הגמרא כי “אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן – מפני תיקון העולם”. המהר”ם נשאר כלוא כל ימי חייו, וגופתו שוחררה רק ארבע עשרה שנה לאחר מותו (מבוסס על ויקיפדיה).

לענייננו, ברור שאם ישראל תיכנע ותעלה את המחיר המופרז בלאו הכי ששילמה בעבר בעבור שחרור חטופים – הטרוריסטים יצהלו, יקבלו עידוד להמשך הטרור, וינסו לחטוף עוד ועוד חיילים או אזרחים כי ישראל משגרת להם מסר שזו העסקה הטובה ביותר שהם יכולים לעשות. חשוב להדגיש שנתונים מהעבר על שחרור מחבלים מצביעים על כך שאחוז משמעותי מהמשוחררים חוזרים לעסוק בפעילות טרור. המשמעות של שחרור רוצחים עם דם על הידיים, היא שקרוב לוודאי אנו מקריבים חיים של אזרחים ישראלים שיפגעו בעתיד.

כדאי שנזכיר לעצמנו את המובן מאליו. החמאס שאיתו אנו מנהלים משא ומתן דרך צדדים שלישיים הוא הגוף השליט דה-פקטו ובעל הלגיטימציה מהרוב המכריע של תושבי הרצועה. הטרוריסטים, חצו את קו הגבול, הרגו חיילים וחטפו את גלעד שליט, והעבירו אותו לשטחים שבאחריות ממשלת החמאס.

אין תקדים לכך שמדינה בעלת עוצמה צבאית כמו שלנו תסבול מעשה כזה מצידה של רשות שלטונית מעבר לגבול. גם בגבול הצפון, ממשלת לבנון התנערה מאחריות לחטיפות החיזבאללה. החמאס וממשלת ישראל צריכים להפנים אחד מהשניים: אם מצב היחסים בין ישראל לרצועת עזה הוא מצב של הפסקת אש – לא יתכן שהחמאס ימשיך להחזיק בגלעד שליט כבן ערובה. אם מדובר, כפי שהחמאס מצהיר פעם אחר פעם, במצב של מלחמה – ממשלת ישראל חייבת להפנים לעצמה ולהסביר לעולם שבמלחמה כמו במלחמה, ישראל זכאית לנקוט במגוון של פעילויות; הסברתיות, כלכליות וצבאיות, עד להשגת יעדי המלחמה שהם; הסרת האיומים וההפצצות ושחרור גלעד שליט.

אם היתה מוטלת עלי האחריות, הייתי בוחר בחלק ממגוון האפשרויות האלו, ובמקביל מודיע שישראל תהיה מוכנה לשחרור מחבלים תמורת גלעד שליט, אולם ללא כל סטיה מהקריטריונים שנקבעו בעבר.

השבוע (ביום שני), עלתה לדיון והתקבלה בקריאה ראשונה הצעת החוק “כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים”. סגן שר הביטחון, מתן וילנאי נימק והסביר את הצעת החוק. לדברי סגן השר, הצעת החוק נועדה לאפשר תנאים מיוחדים בטיפול בשבוי שאינו שבוי מלחמה. בניגוד לשבוי מלחמה, מדובר כאן בחבר בארגון שאנו לוחמים בו ונעצר, ואינו בחזקה של שבוי מלחמה. או שנעצר בשדה הקרב או בסביבתו.

כך למשל, על פי הצעת החוק ניתן יהיה לקיים ביקורת שיפוטית שלא בנוכחות הכלוא, לדחות פגישה עם עורך-דין מטעמי פגיעה בביטחון המדינה או שמירה על חיי אדם, וכן קביעת הסדרים למצב לחימה מיוחד וכיוצא באלה.

כאשר הגיע תורו של ח”כ מיקי איתן לנאום, הוא עלה לדוכן כאשר הוא מחזיק בידו את מכשיר הסלולרי שלו. הדבר עורר את תמיהת יו”ר הישיבה, אמנון כהן ששאל את איתן “קיבלת SMS?”.

מיכאל איתן פתח נאום זה בתשובה מעניינת. להלן נאומו של ח”כ מיכאל איתן.

לא, פתחתי את האינטרנט כדי לראות את ההגדרה בחוק של לוחם בלתי חוקי. כתוב כאן: אדם שנטל חלק בלתי חוקי בפעולות איבה נגד מדינת ישראל בין במישרין ובין בעקיפין, אך אינו נמנה עם כוחות צבא וכו’.

אני מהדור הישן, אז דבר ראשון הלכתי לחפש כאן את היועץ המשפטי, ששנים היה יושב כשמתעוררות שאלות כאלה שחשוב שמישהו ייתן תשובה עליהן. לא ראיתי את היועץ המשפטי, אמרתי, ננסה עם זה. אז פתאום אפשר להיכנס לאינטרנט, אפשר להקליד ב”גוגל” “לוחם בלתי חוקי”, ואלה התוצאות שקיבלתי. אז בגלל זה אולי לא צריך יועצים משפטיים יותר. אבל אני עדיין מעדיף שיהיה יועץ משפטי. כדאי שזה ייעשה.

מול מי ועל מה נלחמת מדינת ישראל?

חבר הכנסת אחמד טיבי, אני בטוח שאתה מבין טוב מאוד שיש מצב בלתי נסבל שבו יש מדינות וצבאות שקוראים להם חוקיים, והם מנהלים מלחמה, וגם בזמן מלחמה הם שומרים על נורמות מסוימות, על דיני המלחמה. הם לוקחים על עצמם נורמות מסוימות שבני אדם אומרים: מלחמה זה דבר איום ונורא, אבל גם אם הגענו למצב שבו מדינה נלחמת במדינה או צבא נלחם בצבא, אנחנו לוקחים על עצמנו להילחם עם מגבלות מסוימות. גם במלחמה הכי קשה, שנלחמים בה על החיים, עדיין שמים מגבלות מסוימות.

מדינת ישראל נלחמת על החיים – אבל מול מה? מול כאלה שאומרים: אנחנו לוקחים על עצמנו את הנורמות האלה? אנחנו נלחמים בשדרות על החיים של היישוב, של המקום – נגד מי? נגד כאלה שאומרים שהם מכוונים על אוכלוסייה אזרחית, וכמה שייהרגו יותר, יותר טוב. איזו חוקיות יש כאן? איזה מצב של לוחמים חוקיים יש כאן? על מה אתה מגן?

לוחמה נגד טרור

עכשיו נניח לרגע אחד שאנחנו צריכים להילחם נגד אותם אנשים שבניגוד לכל חוק ולכל נורמה, גם בניגוד לחוקי המלחמה, יורים במכוון על ריכוזים אזרחיים להרוג כמה שיותר אזרחים. אנחנו נלחמים נגדם. לנו יש ידיים קשורות. אתה תעמוד כאן ותגיד שצה”ל יכול להילחם במי שרוצה לפגוע באזרחי ישראל, אבל הוא צריך לכבד את החוק. ככה אתה תגיד. עכשיו אני שואל אותך: צה”ל יודע שבמקום מסוים הם מתחבאים בתוך ריכוזי אוכלוסייה כי הם יודעים שצה”ל לא יירה לתוך ריכוזי אוכלוסייה, כי הוא יודע שאסור לו לפגוע בריכוזי אוכלוסייה ולכוון לריכוזי אוכלוסייה, והם מנצלים את זה לרעה. צה”ל יעשה מאמץ, יסכן את אנשיו, ישלח מישהו, והוא יתפוס אחד כזה, שיודע מה קורה ושאתו אפשר להפסיק את המלחמה, ויביא אותו הנה כדי שאפשר יהיה לחקור אותו, כדי שבסופו של דבר אפשר יהיה להפסיק מעשים בלתי חוקיים.

אז מה? אז אתה תגיד, לא, זה בלתי חוקי? ולכן אנחנו נשחרר את הבן אדם הזה, ניתן לו לירות עלינו, על שדרות, על אשקלון ועל כל מקום אחר, או לשלוח אנשים עם חגורות נפץ להרוג עוד ועוד? איפה ההיגיון?

אתה אומר שזה בלתי חוקי. לכן תתכנס הוועדה, ויכול להיות שיש כאן דברים שצריכים תיקון, יכול להיות שצריך לאזן דברים. נכון, אנחנו רוצים לשמור גם על זכויות אדם, אבל זכות האדם הראשונה והבסיסית ביותר זה זכות החיים, ואנחנו מגינים על החיים גם עם החוק הזה.