את הפניות ניתן להפנות לדואר האלקטורוני של השר איתן, בכתובת Meitan@knesset.gov.il, או להוסיפן בטוקבקים כאן באתר. את מסמכי הרפורמה ניתן למצוא ב- http://drop.io/tichnun

השר מיכאל איתן אמר היום כי: “ההחלטה משקפת איזון נכון בין החשיבות העצומה לקידום הרפורמה ובין הצורך  לעשות את המהלך בשקיפות מלאה תוך דו שיח עם הציבור. ועדת השרים תוכל להמשיך ולקבל פניות של אזרחים וגופים סביבתיים וחברתיים והיא תהיה פתוחה לשנות את עמדתה בנושאים השונים הקשורים ברפורמה”.

החלטת ועדת השרים לחקיקה, שלא לקבוע סופית את עמדת הממשלה בנושאים השונים הקשורים בחוק התכנון והבניה, שהתקבלה היום מהווה מהלך נדיר ביותר: ועדת השרים לחקיקה קובעת לרוב את עמדת הממשלה באשר לחוקים המובאים לפניה ואינה נוטה לקיים דיונים בהצעות חוק לאחר שאושרו להנחה על שולחן הכנסת. ההחלטה התקבלה היום בלחץ השרים בגין, ארדן ואיתן בשל הויכוח הציבורי שהתעורר בנושא ובשל החשיבות הרבה לשיתוף הציבור בהחלטות משמעותיות מעין אלה.

בתמונה- ניצחון ‎‎‎‎פירוס: “עוד ניצחון כזה ואבדנו”…

נניח לרגע שנפתחת כעת ליגת המשחקים בכדורסל. לקבוצה האלופה יש רוב בהתאחדות, ומסתבר לה שהקבוצה השנייה, המאיימת על בכורתה, השקיעה את כל תקציב הרכש בשחקן חדש שגובהו מתנשא מעל ל-2.15 מ’. עסקני הקבוצה האלופה, חוששים מפני השחקן הגבוה, שמא יגרוף ניצחונות לקבוצתו, וייקח מהקבוצה האלופה את הבכורה. הם מגייסים לעזרתם את הרוב בהתאחדות, ומציעים לקבל החלטה לפיה אין לשתף שחקנים שגובהם עולה על 2.10 מ’.

אלא שכעת מסתבר שלאחת השותפות האחרות בהתאחדות יש שחקן בגובה 2.12 מ’. נציגיה זועקים חמס, ומאיימים שלא יתמכו בהצעה שכזו. פעם נוספת יושבים העסקנים על המדוכה ומשנים את ההצעה. הפעם – רק שחקנים שגובהם מתנשא מעל ל-2.14 מ’ לא יוכלו לשחק. סיכויי הקבוצה האלופה לנצח יתעצמו אמנם, אך זהו ניצחון פירוס, ניצחון ששכרו יוצא בהפסדו, ניצחון לא הוגן ולא ספורטיבי שיבריח את הצופים מהיציעים.

הצעת חוק שנועדה לעודד פילוג בסיעות גדולות ולהקל על פילוגי סיעות אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות מוצהרת של חיזוק יציבות הממשל. כל מי שמצוי בנבכי הפוליטיקה מבין היטב שחוק הכנסת (התפלגות סיעות) נחקק למטרה ספציפית אחת ויחידה – לנסות לפלג את סיעת קדימה. אלא שמשום מה, איש מיוזמי הצעת החוק לא אומר זאת בקול רם. כנראה מתביישים.

כאשר יזמו הוגי הצעת החוק את ההצעה לראשונה, הם ביקשו להוריד את רף ההתפלגות: במקום 1/3 כנהוג היום, ל-1/4. מאחר ובמפלגת קדימה מכהנים 28 ח”כים, המשמעות היא שבמקום 10 ח”כים יידרשו כעת 7  ח”כים בלבד לצורך פילוג הסיעה. “בשום פנים ואופן לא!!”- מחו שרי מפלגת העבודה. אם אפשר יהיה להסתפק ברבע מחברי הסיעה, עלולה להתפלג גם סיעת העבודה המונה 13 מנדטים, ובתוכם 4 הח”כים המאיימים בפרישה אך בכללים המקובלים כיום אינם מסוגלים לבצעה. מצדנו, אמרו, נשמח לפילוג בקדימה מבלי לסכן את סיעת העבודה. ישבו ההוגים על המדוכה פעם נוספתם והחליטו – במקום רבע מחברי הסיעה יידרשו 7 חברי סיעה לפחות.

לא אתמם. לעיתים, במהלך חיינו הפוליטיים קורה שאנו מתגייסים למען מטרות ראויות באמצעים פחות אסתטיים. ניחא שתחת אצטלה של חקיקה המחזקת את היציבות השלטונית, פוגעים ביציבות. זה אולי כשר אבל מסריח. מה שכשר הרבה פחות הוא שינוי הכללים במהלך המשחק. אם מדובר בנושא עקרוני לדורות, ראוי להחיל אותו רק מתקופת הכהונה הבאה של הכנסת.

כי אי אפשר לשנות את כללי המשחק במהלך המשחק.

שמירה על כללי המשחק היא המגנה כרטא – מגילת הזכויות – של המיעוט. ברגע שהרוב פוגע במיעוט, ורומס ברגל גסה את מגילת הזכויות שלו, הוא נותן הצדקה לרוב העתידי לפגוע בצורה קשה עוד יותר בזכויות המיעוט. בנוסף לכך, זהו מהלך פסול של חקיקה נקודתית המכוונת למקרה פרטי וקונקרטי; מהלך שאינו מקובל בחקיקה ראויה. כך, בתהליך מתמשך של רמיסת הכללים נשחק העיקרון הדמוקרטי ונחצים קוים אדומים.

לא בטוח שכל התומכים בחוק מבינים את ההשלכות ארוכות הטווח שלו. הצעירים והמוכשרים שביניהם, שמתכוונים להצביע היום בעד החוק הזה, ייאלצו לקבל הכרעת רוב עתידי שתפגע בזכויותיהם הבסיסיות כשהם יישבו יום אחד באופוזיציה. ואולי היום הזה לא כל כך רחוק, כי בסופו של דבר, חקיקה המקלה על התפלגות יכולה להביא, בסופו של יום, לפילוג דווקא בשורות הליכוד. וכבר היו דברים מעולם….

מתוקף מעמדי כחבר הממשלה ה-32 אני נושא באחריות קולקטיבית, ולכן חייב להצביע בעד החוק שאני מתנגד לו. אבל אני מקווה שבהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית הוא יתוקן באופן שיאפשר לי לתמוך בו. אחרת, החקיקה הזו תהיה בומרנג שיחזור לחלל הפוליטי, ויפגע, במוקדם או במאוחר, במשליכו. עדיף שנחשוב על כך פעמיים בטרם נשנה את כללי המשחק.

הנושאים שעלו אתמול (א’) לדיון בישיבת הממשלה; משטרת ישראל – סקירת המפקח הכללי, מינוי ראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, מינוי המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אישור מינוי הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ועדת שרים למינויים בשירות חוץ, ועדת השרים לענייני קבורה וטיוטת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה.

על פי הודעת מזכיר הממשלה, מפכ”ל המשטרה רב ניצב דודי כהן סקר בפני הממשלה את עבודתה של משטרת ישראל כאשר הוא מציג בפני השרים נתוני רקע על המשטרה, תמונת מצב על הפשיעה בישראל, כיווני המשטרה בעת הזאת ואיומי פשיעה עתידיים. המפכ”ל התייחס בסקירתו למבנה המשטרה ופריסתה, להון האנושי, כאשר סך הכל המשרתים בה מגיע ל-27,239 שוטרים בכל הדרגות.

כמו כן התייחס המפכ”ל לתקציב המשטרה, לאתגרים של המשטרה – שהם מאבק בפשיעה, בפח”ע ושמירת הסדר הציבורי. עוד פירט המפכ”ל את כוונות המשטרה כפי שמצאו את ביטוין בתכנית הרב-שנתית 2012-2008 ושעניינן מאבק אפקטיבי בפשיעה, חיזוק תחנות המשטרה ומאבק בתאונות הדרכים. בחלק מסקירתו פרט המפכ”ל את נושאי הפשיעה כגון: פריצות לבתי מגורים, גניבות כלי רכב, עבירות אלימות, שימוש באמל”ח, עלייה בבעיות הסמים (ייבוא וסחר בסמים), המפכ”ל התייחס גם לארגוני הפשיעה בישראל ולשחיתות השלטונית והציבורית.

החלטות ממשלה

הממשלה החליטה למנות את מר ניר חפץ לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. תפקידו של מערך ההסברה הלאומי הוא לתאם את כלל גורמי ההסברה במדינת ישראל,  על מנת להציג מדיניות הסברה אמינה, אחידה ועקבית.

החלטת הממשלה קובעת גם כי חפץ ישמש כיועץ התקשורת של ראש הממשלה. בשנים האחרונות שימש ניר חפץ כעורך המוסף “7 ימים” של “ידיעות אחרונות” ועורך אחראי על מדור הספורט של העיתון.

הממשלה החליטה למנות את מר יוסי ישי לתפקיד מנכ”ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר. בהצעת ההחלטה צויין כי ישי שימש כמנכ”ל משרד החקלאות גם בין השנים 1999-2001.

הממשלה החליטה לאשר את מינויו של מר אודי ניסן כממונה על התקציבים במשרד האוצר. ניסן יחליף את ירום אריאב שמונה לממלא מקום הממונה על התקציבים בעקבות התפטרותו של רם בלינקוב.

היועץ המשפטי במשרד האוצר ציין בחוות דעתו כי אחיו של ד”ר אורי ניסן נשוי לאחותו של שר האוצר יובל שטייניץ, והוסיף כי קשר זה אינו נחשב כ”קרבת משפחה” בחוק הישראלי, ועל כן אין מניעה חוקית למינוי של אודי ניסן לתפקיד.

הממשלה החליטה למנות ועדת שרים למינויים בשירות החוץ אשר תשמש ועדה לבדיקה מקדמית של מועמדים לכהונת שגרירים וקונסולים כלליים מקרב עובדי משרד החוץ, עוד טרם אישורם בממשלה.

הממשלה החליטה למנות ועדת שרים שתעסוק בענייני קבורה, לרבות הקצאות קרקע לבתי קברות ליהודים, למי שאינם יהודים ולקבורה אזרחית חלופית.

על פי הודעת מזכיר הממשלה, הממשלה אישרה עקרונית את טיוטת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, והסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר על דעת הממשלה את הנוסח הסופי של הצעת החוק לשם הגשתה המיידית לכנסת.

מטרות החוק המוצע הן מחד, עידוד אמהות לילדים צעירים להשתלב בשוק העבודה, וזאת באופן פרוגרסיבי באמצעות תוספת נקודת זיכוי בעד ילד עד גיל חמש, ובאמצעות החלה כלל ארצית של החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס”ח- 2008, כבר בשנת 2010, לגבי הכנסת עבודה, הכנסה מעסק או הכנסה ממשלח יד שהופקה באותה שנה בידי מי שבאותה שנה יש לו ילד שטרם מלאו לו שנתיים והוא גבר חד הורי או אשה, מהטעם שאוכלוסיה זו אינה מגיעה לסף המס ואינה נהנית מתוספת נקודת הזיכוי האמורה לעיל, ומאידך, לקבוע במפורש כי מבחן האינצידנטליות הינו תנאי-בלעדיו-אין להתרת כל הוצאה בניכוי מההכנסה וש”זיקה ממשית וישירה” אינה זיקה מספקת, ולהבהיר כי הוצאות השגחה על ילדים או כל אדם אחר, כמו גם הוצאות נסיעה למקום העיסוק וממנו, שאפשר שכתוצאה מפסק הדין תבוא דרישה להתיר גם אותן בניכוי, אינן מותרות בניכוי, שכן הכרה כזו תביא לתוצאה רגרסיבית ולנטל תקציבי כבד על אוצר המדינה.

הנושאים שעלו אתמול (א’) בישיבת הממשלה: ציון 42 שנה לאיחוד ירושלים, הקמת ועדת שרים לענייני ירושלים רבתי, סקירת ראש הממשלה על ביקורו בארה”ב, ציון ההוקרה למערך המילואים, הקמת ועדת שרים לענייני מערך המילואים, הצגת תרגיל “נקודת מפנה 3″, הפקדת נושא חברה ומורשת ישראל בידי השר משולם נהרי, מינוי מנכ”ל למשרד לביטחון פנים, מינוי מנכ”ל למשרד ההסברה והתפוצות, מינוי ועדות השרים; להגנת הסביבה וההיערכות לשינויי אקלים, לענייני מדע וטכנולוגיה, לענייני פנים ושירותים ולפיתוח הנגב והגליל.

בפתח ישיבת הממשלה אמר ראה”מ בנימין נתניהו: אנחנו מייחדים היום חלק מישיבת הממשלה לחיזוק ירושלים. במהלך  הטקסים לאיחוד  העיר, עמדתי על החשיבות שאנחנו מייחסים לחיזוק מורשת ירושלים בתולדות ישראל – לשמר ולפתח את הר-הבית, הכותל, העיר העתיקה. אלה דברים שהם חשובים לנו, על מנת להבטיח שאנחנו משמרים את עברנו.

אולם ישיבה זאת מכוונת בעיקר להבטיח את עתידה של ירושלים  כעיר פתוחה, עיר משגשגת, עיר שחובקת את העתיד. את זה אנחנו צריכים לעשות ע”י פיתוח  תחבורה, תעסוקה, דיור, תרבות, חינוך גבוה. כל הדברים הללו מחייבים השקעות ממשלתיות וגם תיאום בינמשרדי.

לכן, נקים היום ועדת שרים בראשותי וועדת מנכ”לים לטובת ירושלים, בראשות מנכ”ל משרד ראש הממשלה. אנחנו הולכים לקיים שורה של תכניות; אנחנו נקדם אותן בשיתוף פעולה עם עירית ירושלים ועם ראש העיר.

הייתי רוצה להגיע למצב, שאנחנו מפסיקים את המגמה של עזיבת ירושלים לטובת תל-אביב ומי יודע, אולי עוד נראה – וכך הייתי רוצה לראות – מעבר של תל-אביבים לירושלים. עם כל ההערכה והכבוד שאנחנו נתנו כבר לתל-אביב  ונותנים  לתל-אביב,  אנחנו רוצים לשמר את עברה של ירושלים ולהבטיח את עתידה של ירושלים, כעיר ואם בישראל. עד כאן תוכן דברי ראש הממשלה.

הממשלה מינתה ועדת שרים לענייני ירושלים רבתי שתעסוק בפיתוח העיר ירושלים וברווחת תושביה, וכן בעניינים הנוגעים לרשויות בירושלים רבתי.

ראש הממשלה נתניהו סקר בפני חברי הממשלה את תוצאות ביקורו בארה”ב שנמשך כיומיים וחצי. הוא נפגש עם ברק אובמה, מזכירת המדינה, שר ההגנה והיועץ לביטחון לאומי, ההנהגה הדמוקרטית בקונגרס, ועדת החוץ והביטחון וההנהגה המשותפת הדמוקרטית-רפובליקנית. כמו כן נפגש נתניהו עם חברי קונגרס יהודיים.

ארבעה נושאים היו במוקד נסיעת ראה”מ: 1. איראן. 2. תהליך השלום האזורי. 3. היחסים הבילאטרליים בין ארה”ב וישראל. 4. התהליך המדיני עם הפלשתינים. על פי הודעת מזכיר הממשלה, “ראש הממשלה סיכם את הביקור באומרו כי הייתה הסכמה נרחבת וטובה בנושא איראן, בנושא היחסים האסטרטגיים בין ישראל לארה”ב, בנושא השלום האזורי וברצון שלנו לחדש את המשא ומתן עם הפלסטינים. עדיין לא הושגה הסכמה בנושא של “שתי מדינות לשתי עמים”, ואי הסכמה כרגע בנושא של הקפאת הבנייה בהתנחלויות”.

הממשלה החליטה למנות ועדת שרים לעניין מערך המילואים שתעסוק בבחינת ההיבטים הנוגעים למערך המילואים, לרבות זכויותיהם של חיילי המילואים וחובותיהם והדרכים לתגמולם בתחומים שונים. הוועדה תביא לאישור הממשלה הצעות לתגמול והעדפת חיילי מילואים בתחומים כלכליים וחברתיים, על בסיס תקציבם של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

על סדר יומה של ישיבת הממשלה הועמד גם אישור מינויו של חגי פלד במקום דן ברינקר כמנכ”ל המשרד לביטחון פנים. חגי פלד שימש בתפקידים שונים בתחומי הביטחון. בין השאר; מפקד חטיבת המילואים “עודד”, מפקד הימ”מ, מפקד יחידת אגוז ומפקד בסיירת מטכ”ל. כמו כן מונה רונן פלוט כמנכ”ל משרד ההסברה והתפוצות, אשר שימש בשנים 2001-2003 כמנכ”ל משרד העליה והקליטה.

שר הביטחון וסגנו הציגו בפני הממשלה את תרגיל נקודת “מפנה 3″. ראש הממשלה אמר בנושא כי “מטרת התרגיל היא בחינת התיאום בין המערכות האזרחיות והצבאיות שיפעלו במס’ חזיתות בשעת חירום; ובמסגרת תרגיל זה תיבדק ותתורגל פעולת הממשלה על משרדיה השונים, ובמיוחד פעולת הרשויות המקומיות לתרחישים שיועלו לפניה”.

היום (ג’), בשעה 13:00, יתארח השר מיכאל איתן בפורום שנפתח ב-ynet במיוחד לצורך המטרה הבאה: לשמוע רעיונות והצעות מהציבור – כיצד ניתן לשפר את השירות לציבור. להלן ההודעה הראשונה מאת מיכאל איתן בפורום: “במהלך הקמת הממשלה החדשה, הציע לי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לכהן כחבר ממשלה וכשר במשרד ראש הממשלה האחראי על שיפור השירות הממשלתי לציבור”.

ראש הממשלה ביקש שאכין הצעה בדבר תחום הפעולה, הסמכויות והאמצעים הנדרשים במטרה לשפר ולייעל את השירות הממשלתי לציבור.

במסגרת הרפורמה שתוצע לראש הממשלה יודגשו שני היבטים: הראשון, שינוי התפיסה השירותית במגזר הציבורי והתייחסות לציבור כלקוח וצרכן שירותים בדומה לשירות שניתן ללקוחות הסקטור הפרטי (בשינויים המחוייבים); והשני, פיתוח כלים באינטרנט וטכנולוגיות חדשניות אחרות כאמצעי לשירות ציבורי יעיל, טוב ונוח.

פניתי למספר גורמים מקצועיים בכירים מתחום שירות הלקוחות והטכנולוגיה שמסייעים לי בהתנדבות לגבש את ההצעה לראש הממשלה. אשמח לקבל גם רעיונות, הצעות והתייחסות של ציבור הגולשים לשני העקרונות המוצגים כאן, או לפרוייקטים בתחום שיפור השירות הממשלתי לציבור. הצעות ניתן להעלות גם באתר האינטרנט שלי www.miki.org.il.

אני מודה ל-ynet על האפשרות לפתוח פורום בנושא זה.

מיכאל איתן.

להלן ראשי הפרקים לנושאים שעלו אתמול (א’) בישיבת הממשלה: כישורי סף למנכ”לים במשרדי ממשלה, מינוי מנכ”ל משרד הפנים, מינוי מנכ”ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, הקמת ועדת שרים לעניין ההיבטים המדיניים הבינלאומיים במאבק של מדינת ישראל נגד הטרור, מינוי השר האחראי על הדיאלוג האסטרטגי עם ארה”ב, הקמת ועדת שרים לבחינת הדרכים לשיפור מצב התושבים הפלסטיניים, ערעורים על החלטות ועדת השרים לענייני חקיקה, סיוע לקהילות יהודיות בחו”ל במצבי משבר, הארכת תוקף ההכרזה על מצב החירום, אישור והסמכת שרים לענייני חקיקה בנושאים; שירות במשטרה ושירות מוכר, והצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר, וכן רפורמות מבניות לשנים 2009-2010.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פתח את ישיבת הממשלה בהתייחס לתוכנית הכלכלית, ובין השאר אמר: “אנחנו ממשיכים היום בתהליך אישור תקציב המדינה והתכנית  הכלכלית. אנחנו עושים את זה בשעה ששני משברים גדולים פוקדים אותנו: האחד, משבר כלכלי עולמי, שלא היה כמותו, יש אומרים 80 שנה ויותר; השני, צבר של נתונים ואתגרים כלכליים רציניים ביותר למדינה.

אנחנו  נצטרך לאזן בין צרכי הכלכלה וצרכי הביטחון, וכמובן, הצרכים  האחרים. עם זאת, אנחנו הודענו שנעשה הכל כדי למנוע פגיעה באוכלוסיות חלשות, ולכן אני מבקש להבהיר שוב – אנחנו נבטל את הפגיעות בניצולי השואה,  בקשישים ובנכים, ואני מוסיף גם נבטל את המס ליום אשפוז. יש עדיין נושאים נוספים,  שאנחנו  נבחן  אותם… במידה שנגיע להסכמה למה שקרוי “עסקת חבילה” עם ההסתדרות והמעסיקים, אני מניח שרבים מן הנושאים האחרים, גם הם ירדו”.

כישורי סף למנ”כלים במשרדי הממשלה

כדי שאדם יהיה כשיר לכהן כמנכ”ל במשרד ממשלתי, צריך שיתקיימו בו שני תנאים: א. יש ברשותו תואר אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. ב. בעל ניסיון ניהולי בכיר. ישנם גם מקרים חריגים, שבהם אין המועמד מחזיק בתואר אקדמי אך יש לו ניסיון בתפקיד המקצועי בדרגים בכירים. כמו כן במקרה ולא מתקיים התנאי השני דלעיל, החלטת הממשלה מותירה מקום לשיקול דעת מצד ועדת המינויים שבכוחה לקבוע כי אין הדרישה האמורה פוגעת בכשירותו המקצועית של המועמד לכהן כמנכ”ל המשרד.

החלטת הממשלה הזו מבטלת החלטת ממשלה קודמת בעניין. על פי ההחלטה החדשה; קביעות פורמליסטיות נוקשות שלא מותירות מקום לשיקול דעת השר, הממשלה וועדת המינויים ברשות נציב שירות המדינה, יש בהם כדי לפגום בהליך המינוי ולמנוע ממועמדים ראויים מלהתמנות למנהלים כלליים.

החלטות ממשלה

לתפקיד מנכ”ל המשרד לנושאים אסטרטגיים מונה מר חיים בלומנבלט, וזאת על פי הצעת השר לנושאים איסטרטגיים משה (בוגי) יעלון. בלומנבלט, יליד הארץ, נשוי ואב לשניים ושימש בתפקידים בכירים בתחומי האיסטרטגיה במשרדי ממשלה. בראשית העשור הנוכחי, שימש כראש המחלקה לתכנון אסטרטגי ותשתיות במטה הכללי של צה”ל, ובוגר לימודים בתחום מדעי החברה.

הממשלה החליטה על הקמת ועדת שרים “אשר תעסוק בהיבטים המדיניים והדיפלומטיים הנובעים מחשיפת מדינת ישראל ואזרחיה להליכים בתביעות בינלאומיות, כולל היבטים הנוגעים לטיפול בתביעות הפרטניות, ובכלל זה תדון באפשרויות השונות לקדם הבנה והסכמה עם מדינות לצמצום ומניעת ניצול לרעה של נושא הסמכות האוניברסאלית. הוועדה תוכל להסתייע לשם מילוי תפקידה במומחים מתחום המשפט הבינלאומי, מתחום המדיניות ומתחום ההסברה במישור הבינלאומי”.

הממשלה החליטה למנות את אביגדור ליברמן לשר הממונה הדיאלוג האיסטרטגי עם ארה”ב. השר ליברמן ייצג מעתה את ישראל בפורום “הדיאלוג האסטרטגי ישראל-ארה”ב”. הפורום הוקם בהודעה משותפת של נשיא ארה”ב וראש ממשלת ישראל משנת 1999.

הממשלה מחליטה למנות ועדת שרים לבחינת דרכים לשיפור מצבם של התושבים הפלסטיניים ביהודה ושומרון. הוועדה תבחן את האפיקים השונים; עידוד פעילות כלכלית וקידום הרווחה האישית, הסרת חסמים ביורוקרטיים, עידוד תנועת סחורות, תנועת תושבים ותיירים, וכן הקמת פרויקטים כלכליים ואחרים שיש בהם כדי לסייע במטרות הנ”ל.

תוקנה החלטת הממשלה בנוגע לסיוע לקהילות יהודיות במצבי חירום או משבר. על פי ההחלטה החדשה, שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין יהיה הגורם המוסמך להפעיל מטעם הממשלה תוכניות למצבים אלו. החלטת הממשלה בנושא זה מיום ה-14.09.2008 קובעת כי מצבי חירום או משבר הינם: פיגוע, עימות צבאי, אסון טבע, תאונה, גילויי אנטישמיות או משבר כלכלי שיש בו כדי לפגוע בתפקוד או בשגרת החיים של קהילה יהודית בתפוצות.

הממשלה החליטה להציע לכנסת להכריז על מצב חירום לתקופה של שנה אחת. על פי ההחלטה, משרד המשפטים ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר ימשיכו בבחינת החקיקה הקשורה בהכרזה על מצב חירום. לקריאה נוספת – לחץ כאן.

הממשלה אישרה עקרונית את טיוטות הצעות החוק; שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס’ 3), התשס”ט 2009, וכן הצעת החוק שירות ביטחון (תיקון מס’ 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס’ 10), התשס”ט 2009, והסמיכה ועדת השרים לענייני חקיקה ולאשר על דעת הממשלה את נוסח טיוטת החוק ולהגישה מיד לכנסת.

בידיעה שפורסמה היום ב”ידיעות אחרונות” נכתב כי “השרים מרידור ואיתן יוזמים הצעת החלטה לאישור הממשלה, שלפיה רק שרים תחת איום יזכו לליווי צמוד”. מיכאל איתן פנה לדן מרידור השר המופקד על שירותי המודיעין, כדי לבדוק האם וכיצד ניתן להפחית את רמת האבטחה של שרים בממשלה שאינם משבעת סמלי השלטון. במהלך זה הביעו תמיכה גם השרים; לימור לבנת, יולי אדלשטיין, משה כחלון, עוזי לנדאו ואבישי ברוורמן. חברי כנסת משלושת המפלגות; עבודה, קדימה וליכוד, הגישו הצעת חוק דומה אשר תידון בכנסת.

ישיבת ממשלה זו שנערכה אתמול (א’) עסקה בנושאים הבאים: סקירת השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת לקראת מושב הקיץ של הכנסת, הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים והקצאת תקנים, הקמת המשרד לענייני מודיעין, הקמת משרד ההסברה והתפוצות, קביעת שר לחתימת נשיא המדינה במקום שר המשפטים במקרים מסויימים, מינוי מנכ”ל משרד התיירות, מינוי מנכ”ל משרד החוץ והתוכנית הכלכלית לישראל לרבות קביעת המסגרת התקציבית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח את הישיבה בדברים הבאים: “אנחנו  מתחילים היום את תהליך אישור תקציב המדינה. אנחנו עושים את זה על רקע של משבר בינלאומי כלכלי קשה ביותר. אני חייב להגיד שכל המדינות מרגישות את זה. אנחנו מרגישים את זה ונרגיש את זה יותר. עשרות אלפי ישראלים כבר פוטרו, והם סובלים את כאב הפיטורים, רבבות אחרים חוששים מהפיטורים”.

“אני מבין את הכאב ואני מבין את החרדה שלהם. אנחנו מחויבים לעשות מה שביכולתנו כדי לעצור את התפתחות האבטלה, כדי לענות על הצרכים האחרים של  מדינת ישראל, לעזור לחלשים, ובראשם הקשישים, וכמובן לתת מענה לצרכי הלאום הכוללים את הביטחון, את החינוך וצרכים אחרים שניצבים כאן סביב השולחן  הזה. זה לא יהיה קל, זה יהיה מאוד קשה. הצרכים מתנגשים זה בזה. זה יחייב  אותנו  לקבל החלטות …. אני  מחויב  לזה,  הממשלה מחויבת לזה, ובכוחות משותפים,  אחרי  הרבה ויכוחים, הרבה דיונים שיהיו מסביב לשולחן הזה, אין לי שום ספק שאנחנו נביא תקציב טוב ותכנית כלכלית טובה למדינת ישראל, שתתחיל להזניק את המשק כלפי מעלה”.

החלטות הממשלה

ההחלטה הראשונה בישיבה זו עסקה כאמור בהקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים, עליו יופקד המשנה לראש הממשלה השר משה יעלון. המשרד יעסוק “בנושאים מהותיים לביטחונה של ישראל על פי הנחיית ראש הממשלה, וזאת על מנת לסייע בהליך קבלת החלטות בדרך המיטבית על ידי ראש הממשלה ועל ידי הממשלה”. לאישור החלטת הממשלה דרושה הצבעה בכנסת.

ההחלטה השניה נסבה אודות הקמת המשרד לענייני מודיעין, זאת בהמשך להבעת אמונה של הכנסת ב-31.03.09 בממשלה ובהרכבה, שבה הוצג דן מרידור כסגן ראש הממשלה וכשר המופקד על שרותי המודיעין והוועדה לאנרגיה אטומית. במסגרת תפקידו יעסוק השר מרידור “בנושאים הקשורים לקהיליית המודיעין על פי הנחיית ראש הממשלה, וזאת על מנת לסייע בהליך קבלת ההחלטות בדרך המיטבית על ידי ראש הממשלה ועל ידי הממשלה”.

הקמת משרד ההסברה והתפוצות: השר הממונה הנו יולי (יואל) אדלשטיין. על פי ההחלטה, המשרד “ירכז את נושא ההסברה והתפוצות מטעם הממשלה”. כחלק מהמהלך להקמת המשרד יועברו ממשרד ראש הממשלה תחומי פעולה מסויימים: חברה ותפוצות, מרכז ההסברה, לשכת הפרסום הממשלתית ולשכת העיתונות הממשלתית.

ההחלטה הבאה מבקשת לקבוע כי “השר בנימין זאב בגין יקיים בחתימתו כל מסמך החתום על ידי נשיא המדינה וזאת לגבי בקשות חנינה והקלה בעונש ששר המשפטים יהיה מנוע מלעסוק בהן”. הרקע להצעה: לנשיא המדינה, מתוקף חוק יסוד: נשיא המדינה, נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתתם או המרתם. על פי סעיף 12 לחוק היסוד, חתימת נשיא המדינה צריכה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהממשלה החליטה עליו.

למנכ”ל משרד התיירות מונה נועז בר-ניר. להצעת ההחלטה צורפו המלצת ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה, וכן קורות החיים של בר-ניר אשר בין היתר שימש כסמנכ”ל כספים בשירותי בריאות כללית. בר-ניר הנו בוגר האוניברסיטה העברית בתחומי הכלכלה, מנהל עסקים וחשבונאות.

הדיונים על תקציב המדינה

הממשלה המשיכה בישיבתה זו בדיוניה בתקציב המדינה. במסגרת הדיון התייחסה הממשלה לתכנית הכלכלית ומצרפי התקציב – הפחתת הגרעון וקביעת המסגרת התקציבית. בפני הממשלה הציגו סקירה כלכלית הדוברים הבאים: שר האוצר, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, מנכ”ל משרד האוצר, נגיד בנק ישראל ופרופ’ מנואל טרכטנברג.

על פי ההודעה לעיתונות שהועברה על ידי מזכירות הממשלה: “על המדיניות התקציבית בשנים הקרובות לאזן בין הצרכים התקציביים הייחודיים של המשק בטווח הקצר לבין מניעת גלישה לחוסר שליטה פיסקאלית. בנוסף, המטרה המרכזית בטווח הבינוני והארוך היא להביא לירידתו של יחס החוב תוצר אל מתחת ל-60 אחוזי תוצר במחצית השנייה של העשור הבא (תואם את הדרישה באמנת מאסטריכט של האיחוד האירופי)”.

“על כן, הוחלט כאמור לעדכן את שיעור תקרת הגרעון הקבוע בחוק הפחתת הגרעון לשנת 2009 ולקבוע לשנים הבאות תוואי גרעון פוחת. במקביל, מוצע לקבוע את מסגרות התקציב לשנים 2009 ו-2010 בהתאם לגידול של 1.7% בהוצאה הממשלתית הקבוע בחוק הפחתת הגרעון. הבהרה זו נדרשת בשל המתכונת של תקציב דו-שנתי בשנים אלה”.

בימים האחרונים חזרה התקשורת לעסוק בביקורת על מספר השרים בממשלת נתניהו. באייטם ששודר בערוץ 10 אמש (א’) בנושא, רואיין השר מיכאל איתן שהבטיח לא לבזבז כספי ציבור, ושלא להרחיב את לשכתו כל עוד אין בזה צורך ממשי לטובת הציבור. כך פתחה המגישה טלי מורנו את האייטם המדובר: “בתוך המשבר מצוקה הכלכלית סביבנו והדיונים על קיצוצים בתקציב, מציגה הממשלה שיטפון של מינויים ותקנים, רק השר מיכאל איתן מתעקש שהוא לא רוצה לשכה, לא רוצה נהג, דוברים ויועצים כי אין לו מה לעשות איתם”.

לאחר שנשאל על מה הוא מוותר, הסביר השר איתן כי הוא לא רואה בזה “ויתור” שכן התנאים הללו מעולם לא היו שייכים לו, ומיד הוסיף: “אני נבחרתי כחבר כנסת ומוניתי לשר ללא תיק. אני מתכוון להשאר עם התנאים שמגיעים לי כחבר כנסת כל עוד אני שר ללא תיק”. איתן אמר כי להחלטה הזו יש תוקף רק עד אשר יהיו לתחומי פעילותו לשיפור השירות הממשלתי צרכים נוספים. “כרגע אין לי תפקידים מיוחדים ומוגדרים המחייבים אותי לקבל כוח אדם נוסף כמו שרים אחרים בממשלה” אמר.

טלי מורנו שאלה: “אם כך, למה לא להחזיר את כל התיק כולו?”. איתן השיב כי הוא מקווה להצליח ליצוק תכנים בתפקיד החשוב שקיבל על עצמו, וסיפר כי הוא “מכין תוכנית ביחד עם מתנדבים, ואני מקווה שיהיו לי סמכויות. ברגע שיהיו תכנים ויהיו סמכויות ואחריות, אני ארצה לעשות ככל יכולתי לסייע לציבור”.

כאשר שאלה טלי מורנו בנוגע לשרים אדלשטיין וברוורמן; “הם כן צריכים וולבו?”, השיב איתן; ”תשאלי אותם, אני לא מדבר בשמם. לא בדקתי אחד אחד. נדמה לי שבני בגין עשה ויתורים דומים ואולי אף מעבר לכך”.

לסיכום, אמר מיכאל איתן: “אני לא עושה את זה בפעם הראשונה, כל דרכי הפוליטית האמנתי שיש להקפיד על כספי ציבור יותר מאשר על כספי הפרטי שלי, וכך נהגתי. אם יש צורך להוציא כספים למען הבא תועלת ציבורית – התוצאה מוצדקת. אחרת זהו בזבוז כספי ציבור”.

השר מיכאל איתן לא השתתף בישיבת ממשלה זו עקב שהייתו בחו”ל לצורך השתתפותו במפגש היוקרתי בבית הספר למשפט על שם קרדוזו. דיוני השולחן העגול ממוקדים בנושא הביקורת השיפוטית במדינות; קנדה, ארה”ב וישראל. בכנס משתתפים שופטי בית משפט עליון ומשפטנים בכירים משלושת המדינות. מלבד השר איתן, מייצגים את ישראל בכנס גם שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין ושר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן. להלן דו”ח ישיבת הממשלה.

בהתייחס ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וליום העצמאות החלים השבוע, אמר אתמול (א’) ראש הממשלה, בנימין נתניהו: “אנחנו מציינים השבוע את יום הזיכרון ויום העצמאות. אלה שני הקטבים, שבתוכם מתנהל מהלך חיי המדינה. אנחנו תמיד יודעים, שאנחנו מוהלים עצב בשמחה והיום דווקא אני רוצה לדבר על השמחה, כי יום העצמאות השנה עומד בסימן מאה שנה לעיר תל-אביב … כירושלמי, אני רוצה לברך אותך, רון חולדאי על כל מה שאתה ואנשי תל-אביב עושים. זאת עיר באמת שמסמלת, בהרבה מובנים, את העתיד של המדינה, יחד עם חלקים אחרים של המדינה כמובן, אבל נדמה לי שיש שם חוד החנית של יצירה בהרבה הרבה תחומים ואנחנו מברכים את תל-אביב – מזל טוב”.

מר צבי האוזר מונה על ידי הממשלה לשמש כמזכיר הממשלה, לאחר קבלת חוות דעת מאת ועדת מינויים בנציבות שירות המדינה. יש לציין כי מדובר בתפקיד הפטור ממכרז. חוות הדעת שנתקבלה המליצה לממשלה למנות את מר האוזר למזכיר הממשלה.

סגן שר הבריאות, ח”כ יעקב ליצמן, שטח בפני חברי הממשלה את סקירתו אודות “שפעת החזירים”, ועל הפעילות המונעת הנערכת בישראל בימים האלה.

החלטות ממשלה

במסגרת ההחלטה הממשלתית להעמיד את יום העצמאות הקרב תחת הכותרת: “100 שנה לעיר תל אביב”, התקבלו ההחלטות הבאות: הממשלה מכירה בחשיבות העיר תל אביב כעיר העברית הראשונה, הממשלה מטילה על ועדת שרים לענייני סמלים וטקסים לבחון - לאחר קבלת המלצה בינמשרדית – מתן חסות ממלכתית לאירועים שמקיימת העיר תל אביב (ללא משמעות תקציבית).

מינויים חדשים: דימיטרי אפרצב ימונה למנכ”ל המשרד לקליטת העליה במקומו של ארז חלפון הפורש מתפקידו, וכן ימונה שאול צמח לנכ”ל משרד התשתיות הלאומיות במקומו של יחזקאל (חזי) קוגלר.

מינוי ועדת שרים למתן היתר לפרסומים של עובדי ציבור. הרכב הוועדה: בראש הוועדה יעמוד שר המשפטים יעקב נאמן, ושני חברים נוספים: שר החוץ אביגדור ליברמן ושר הביטחון אהוד ברק.

מינוי ועדת שרים ליישום תוכנית ההתנתקות. הוועדה תטפל בסיוע למתיישבים והתיישבות חלופית למפונים. הרכב הוועדה: בראשה יעמוד השר הרשקוביץ. חברי הוועדה: השר משה יעלון, שר הפנים אלי ישי, שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שר החקלאות שלום שמחון, שר המשפטים יעקב נאמן, שר הרווחה בוז’י הרצוג, שר התשתיות עוזי לנדאו והשר יולי אדלשטיין. מוזמנים קבועים בישיבות הוועדה: סגנית השר במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה, סגן השר במשרד החינוך, ממונה על התקציבים, משרד האוצר ומנהלת מינהלת סל”ע.

מינוי ועדת שרים שתפקידה יהיה לבחון את הבעיות הקשורות להסדרה והשבה של הזכוית הסוציאליות שעולים היו זכאים להן בארצות מוצאם. כמו כן, הוועדה תגבש המלצות להסכמים בילטראליים  בין מדינת ישראל ומדינות המוצא של העולים, ופיקוח על ההסכמים שיושגו. הרכב הוועדה: בראש הוועדה תעמוד השרה לקליטת העליה סופה לנדבר. חברי הוועדה: שר החוץ ליברמן, שר האוצר שטייניץ, שר המשפטים נאמן, שר הרווחה הרצוג, שר התיירות מיסז’ניקוב, השר אדלשטיין והשר פלד. מוזמנים קבועים בישיבות הוועדה: סגנית השר במשרד לענייני גמלאים לאה נס, ומנהלת המוסד לביטוח לאומי.

המועצה הלאומית לכלכלה: בהתאם להודעתו לכנסת, שבה הצהיר ראש הממשלה נתניהו על כוונתו לפעול בתחום האסטרטגיה הכלכלית של מדינת ישראל בעת הזו - ביקש ראה”מ בישיבת הממשלה למנות למועצה הלאומית לכלכלה ועדה מייעצת. תפקידה יהיה לייעץ לראש הממשלה ולמועצה הלאומית לכלכלה, ותסייע להם בגיבוש המלצות מדיניות.

הממשלה החליטה להעביר לשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ’ את הסמכויות הנתונות לראש הממשלה על פי חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים – ההחלטה טעונה אישור הכנסת. זאת בהתאם להסכם הקואליציוני שבין סיעת הליכוד וסיעת ישראל ביתנו שנחתם בתאריך ה-15.03.09, לפיו: “המשרד לביטחון הפנים יקבל אחריות על הרשות למלחמה בסמים”.

בישיבה זו, פתחה הממשלה בדיוניה על תקציב המדינה. שר האוצר ואנשי המשרד הציגו בפני חברי הממשלה תמונת מאקרו, לוחות זמנים, מתודולוגיה ועדכון סטטוס של תכנית ההאצה. כמו כן שמעה הממשלה דיווח בדבר ביקורו של בנדיקטוס ה-16 בישראל, לרבות תכנית מפורטת של הביקור ולוחות זמנים.