במהלך השנה האחרונה התקיימו מגעים בין חברים באסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, חברי כנסת וחברי המועצה המחוקקת במטרה להקים פורום פרלמנטרי שיקדם שיתופי פעולה בתחומים שונים; בין השאר מפגשים בין חברי פרלמנט, קבוצות נוער, נשים, וכן מומחים בנושאים של איכות הסביבה, בריאות, רווחה ועוד.

בפגישה שהתקיימה בכנסת השתתפו גם חברי המשלחת הישראלית למועצת אירופה; ח”כ עמירה דותן (קדימה) וח”כ רן כהן (מר”צ). במהלך הפגישה חלה התקדמות בניסוח הצהרת עקרונות פלשתינית-ישראלית, הצהרה שתהווה בסיס להפעלת הפורום התלת צדדי, אולם טרם הושגה הסכמה מלאה.

המחלוקת מתמקדת בעיקר בדרישה הפלשתינית לפיה פתרון הסכסוך יתבסס על גבולות 67′, בעוד שהעמדה הישאלית היא שגבולות הקבע יקבעו במשא ומתן בהסדר הקבע בין הנציגים המוסמכים לצורך זה מהצד הפלשתיני ומהצד הישראלי.

לקריאה נוספת: האתר של האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, סקירה אודות מועצת אירופה

]]> http://www.miki.org.il/2008/12/16/%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%97-%d7%91%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8-%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%95/feed/ 0 http://www.miki.org.il/2008/09/11/%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%9e%d7%aa-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%aa%d7%9c%d7%aa-%d7%a6%d7%93%d7%93%d7%99-%d7%91/ http://www.miki.org.il/2008/09/11/%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%9e%d7%aa-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%aa%d7%9c%d7%aa-%d7%a6%d7%93%d7%93%d7%99-%d7%91/#comments Thu, 11 Sep 2008 14:36:06 +0000 בנימין שוורץ http://www.miki.org.il/index.php/archives/553

ח”כ מיכאל איתן השתתף השבוע בדיונים במועצת אירופה בפריז, ועסק בין השאר במגעים המתקיימים במהלך החודשים האחרונים בין המשלחות של ישראל ושל הרשות פלסטינית בחסות מועצת אירופה. המטרה היא יצירת הידברות בין נציגי פרלמנט ממדינות אירופה, ישראל והרשות הפלסטינית.

במסגרת הניסיון להקים פורום תלת צדדי קבוע, התקיימו כבר מספר מפגשים בדיוני ועדת המשנה לענייני המזה”ת של האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה; בשטרסבורג, ברודוס, והשבוע התקיים מפגש נוסף בפריז.

על מנת להתניע את התהליך, אמורים הצדדים לחתום על מסמך משותף שיהווה מסגרת לפעילות משותפת בהמשך. ניסוח המסמך החל בחילוקי דעות משמעותיים ופערים שהביאו למשבר במפגש שהתקיים ברודוס, כאשר הנציגים האירופאיים דחו את הניסוחים הפלסטיניים, וקיבלו את עמדת ישראל שלפיה אין ליצור מסמך פוליטי שחורג מההסכמים המחייבים בין ישראל לרשות הפלסטינית.

בעקבות המשבר ברודוס, התקיימה פגישה נוספת בשטרסבורג, ובעקבותיה פגישה בלתי פורמאלית ברמאללה בין יו”ר המשלחת הפלסטינית לבין ח”כ מיכאל איתן ראש המשלחת הישראלית. בפגישה הזו צומצמו חילוקי הדעות, ובמפגש שהתקיים השבוע בפריז הושגו הבנות לגבי 18 מתוך 20 הסעיפים הכלולים במסמך.

שתי נקודות המחלוקת שעדיין נותרו פתוחות הן כדלהלן: 1. הפלסטינים תובעים שבאחד הסעיפים ייאמר במפורש שפתרון הקבע יהיה מבוסס על גבולות 67, ואילו המשלחת הישראלית דבקה בנוסח שלפיו פיתרון הקבע יהיה על פי החלטה 242 של מועצת הביטחון, ועל פי ההסכמים בין הישראלים והפלסטינים שבאו לאחר מכן. 2. הפלסטינים תובעים לקבוע כי המחסומים והסגרים הם הגורמים לחולשתה של הכלכלה הפלסטינית ולכן יש להסירם. לעומת זאת קובעת העמדה הישראלית כי אכן הכלכלה הפלסטינית נפגעת מהמחסומים ומהסגרים שהם אמצעים חיוניים למלחמה בטרור ולשמירה על הביטחון, ולכן הצדדים קוראים להפסקת הטרור ורק לאחר שאיום הטרור יוסר – יוסרו גם המחסומים והסגרים.

בחודש נובמבר יגיע לארץ יו”ר ועדת המשנה לענייני המזה”ת, השר לשעבר וחבר הפרלמנט היווני פבלידיס, וייעשה מאמץ משולש להשלים את הניסוח בשני הסעיפים האלה על מנת שאפשר יהיה ליזום פעילויות משותפות בנושאים שונים.

להלן סיכום רשמי שחיברה ח”כ עמירה דותן, אודות מפגש פרלמנטרי משולש שהתקיים לפני חודש בדיוק בחסות האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה. “בין התאריכים 10-12 ביוני 2008 השתתפתי במפגש: “Tripartite Forum on The Middle East”, שאורגן על ידי האסיפה הפרלמנטארית של מועצת אירופה. המפגש התקיים באי רודוס ביוון.”

יו”ר הקבוצה הישראלית היה חה”כ מיקי איתן.

המפגש הנו יוזמה ראשונית של יו”ר ועדת המשנה למזרח התיכון של האסיפה הפרלמנטארית של מועצת אירופה, מר פבלידיס, בגיבוי יו”ר הועדה לעניינים פוליטיים של האסיפה הפרלמנטארית של מועצת אירופה, מר לינדנבלט, ומזכ”ל האסיפה הפרלמנטארית של מועצת אירופה, שהיו נוכחים וגיבו את התהליך ותוכנו, והבטיחו תמיכה בהמשכו.

הדיון נסב סביב שתי שאלות מרכזיות:

• א. זכויות אדם
• ב. תחומים קונקרטיים של שיתוף פעולה

התייחסות חברי האסיפה הפרלמנטארית של מועצת אירופה הייתה ברובה חיובית, תוך הבנת מורכבות היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינאית ורצון ליזום, לנתב ולייחד את המפגשים של ועדת המשנה הייחודית הזו לנושאים ולנהלים אופרטיביים. הנחת העבודה היא שמתן במה ומקום לחברי הפרלמנט הפלסטינאי וחברי הכנסת יחזקו את ההיכרות, ינביטו שת”פ וקידום נושאים פרקטיים.

ניסיון להגיע למסמך מוסכם על שלושת הצדדים לא צלח בשל התעקשות המשלחת הפלסטינית לכלול במסמך סעיפים פוליטיים שלא היו מקובלים על עמדת המשלחת הישראלית.

בניגוד לגישה האירופית, המנהיגות של הכנס קיבלה את העמדה הישראלית בהבנה, והפעילה לחצים כבדים על הפלסטינים להוציא את “העיזים” שהכניסו להצעתם. כשכל הניסיונות כשלו – הסתיים המפגש בהצהרה מסכמת של יו”ר המפגש, מר פבלידיס לוט בזה.

המשלחת הישראלית כללה את חברי הכנסת; מיקי איתן כיו”ר, מרינה סולודקין, רן כהן ואנוכי, עבדה בשיתוף פעולה מלא. כל חבריה בטאו את עמדתם תוך כבוד הדדי וכמובן תוך כבוד למדינת ישראל, וזכתה למחמאות מהפרלמנטרים האירופים.

בברכה,

חה”כ תא”ל (במיל.) עמירה דותן

ח”כ מיכאל איתן נמצא בימים אלו בדיונים מדיניים במועצת אירופה. האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה מתכנסת בעיר שטראסבורג שבמזרח צרפת. ח”כ מיכאל איתן נסע כדי לייצג את ישראל בדיונים אלו העוסקים בסוגיה הישראלית-פלסטינית. איתן ישוב לישראל ביום רביעי הקרוב, כדי להיות נוכח במליאת הכנסת ולהצביע בעד הצעת החוק לפיזור הכנסת שעולה בקריאה טרומית (ההצבעה לא התקיימה בסופו של דבר).

משלחת מטעם הכנסת בראשותו של ח”כ מיכאל איתן יצאה הבוקר (ג’) למפגש תלת צדדי, שבו יפגשו נציגי הכנסת עם חברי המועצה המחוקקת הפלשתינית ועם חברי פרלמנט ממספר מדינות אירופאיות.

המפגש מתקיים בחסות האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, שבה יש לישראל מעמד של משקיפה. על פי בקשת המשלחת הישראלית – לא ישתתפו חברי פרלמנט הקשורים לחמאס.

מועצת אירופה

הנושאים שידונו: תפקודם של מוסדות הדמוקרטיה, יוזמות להפסקת ההסתה לשנאה, שיתוף פעולה בנושאים ספציפיים, איכות הסביבה טיפול במים ובביוב, כלכלה ותעסוקת עובדים פלסטינים בישראל, שיתוף פעולה בתחומים של בריאות, תפקיד הנשים בחברות הישראלית והפלסטינית, וכן מאבק בסחר בלתי חוקי ברכבים ובתרופות.

בוועידה ישתתפו בסך הכל כמאה איש, מתוכם כ-60 חברי פרלמנט ממדינות שונות באירופה, נציגי הכנסת וחברי המועצה המחוקקת הפלסטינית, וכ-40 אנשי צוות, עוזרים ועוד.

המשלחת צפויה לחזור אור ליום שישי הקרוב.

לקריאה נוספת: סקירה אודות מועצת אירופה מאת בועז רודקין, מאי 2008.

ח”כ מיכאל איתן מייצג יחד עם ח”כ רן כהן את כנסת ישראל בדיוני האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה. במסגרת מושב האביב של מועצת אירופה מתקיימים דיונים בשורה של נושאים שמעסיקים את מדינות אירופה, ובין השאר שאלות הנוגעות לנושאי ההגירה וזכויות אדם, נושאים כמו התאבדות של ילדים ובני נוער באירופה, הסכסוך בארמניה ועוד.

על חשיבות הארגון שבו חברים 47 מדינות יכולה להעיד העובדה שבמהלך הדיונים נשאו דברים נשיאת גרמניה ד”ר אנגלה מרקל, ראש ממשלת אוקראינה יוליה טימושנקו (בתמונה) ושר החוץ הצרפתי ברנרד קושנר.

הזווית הישראלית באה לידי ביטוי בדיוני ועדת המשנה לענייני המזרח התיכון שהחליטה לקיים דיונים משותפים לחברי פרלמנט מישראל ומהרשות הפלסטינית. הדיונים יתקיימו ברודוס בחודש יוני.

מיכאל איתן ציין כי האווירה כיום במועצת אירופה נוחה הרבה יותר לישראל. הדבר נובע ככל הנראה בין השאר בגלל חילופי ההנהגה בצרפת, עליית כוחם של המרכז והימין המתון במרבית מדינות אירופה, וכן מהעובדה שמועצת אירופה משתפת פעולה (לפי שעה) עם המדיניות שלפיה רק נציגי אבו-מאזן מוזמנים להשתתף בדיונים במסגרת מוסדות הארגון.

ח”כ מיכאל איתן נואם במושב הקודם של מועצת אירופה

ח”כ מיכאל איתן וח”כ רן כהן נפגשו במהלך ימי הדיונים עם פרלמנטרים עמיתים ממדינות שונות ועדכנו אותם בדבר ההתפתחויות באזורנו. כמו כן הם השתתפו בדיונים של קבוצות הפרלמנטרים הסוציאליסטים – שם נכח רן כהן, וקבוצות הפרלמנטרים האירופאים ממפלגות ימין מתונות – שם נכח מיכאל איתן.

מועצת אירופה או בשמה הלועזי Council of Europe ובקיצור COE, הנו ארגון שנוסד בשנת 1949, במטרה לקדם ערכים דמוקרטיים המבוססים על האמנה האירופית לזכויות האדם. מאז התמוטט המשטר הקומוניסטי במזרח אירופה, הצטרפו לארגון מדינות רבות שקיבלו על עצמן את העקרונות הדמוקרטיים, וכיום הוא מונה 47 מדינות, ומדינות משקיפות כמו הוותיקן, ארה”ב, קנדה, יפן, מקסיקו וישראל.

מעבר להגנה על זכויות האזרח, העמידה לעצמה מועצת אירופה מטרות נוספות, כגון: דמוקרטיה פלורליסטית, שלטון החוק, קידום מודעות ועידוד הזהות התרבותית האירופאית, ואת הגיוון התרבותי של מדינות אירופה. כמו כן, חיפוש פתרונות לאתגרים בפניהם נמצאת החברה האירופית, כגון: שנאת זרים, אפליה נגד מיעוטים, אי סובלנות, בעיות אתיקה רפואית ושיבוט, מאבק בטרור, סחר בבני אדם, פשע מאורגן ושחיתות, פשעי מחשב ורשת מחשבים, אלימות נגד ילדים ועוד.

הגופים המרכיבים את מועצת אירופה הם ועדת השרים. זהו הגוף שמקבל את ההחלטות, והוא מורכב מ-47 שרי חוץ או נציגיהם שיושבים בעיר שטרסבורג שבמזרח צרפת. הגוף השני הנו אסיפה פרלמנטרית המונה שש מאות שלושים ושישה חברים, שלוש מאות ושמונה עשר נציגים, ושלוש מאות ושמונה עשר ממלאי מקום, שמגיעים מ-47 פרלמנטים לאומיים באירופה. הגוף השלישי הנו הקונגרס של הרשויות המקומיות והאזוריות, ומזכירות הארגון המגויסת מחברות הארגון, שבראשה עומד מזכ”ל שנבחר על ידי האסיפה הפרלמנטרית. תקציב הארגון לשנת 2008 עומד על מאתיים ואחד מיליון יורו.

הבניין של הארגון ממוקם אף הוא בשטרסבורג, ושם מתקיימות ישיבות האסיפה הפרלמנטרית ארבע פעמים בשנה. במהלך השנה מתקיימות ישיבות של ועדות המשנה ברחבי אירופה. החלוקה של הקבוצות בתוך האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, נערכת על בסיס השתייכות מפלגתית, ולא על בסיס לאומי/מדינתי. כך למשל בתחילת כל מושב נפגשים חברי הפרלמנטים לפי מפלגות המשקפות את הקבוצות הרעיוניות בפוליטיקה הנוכחית של אירופה. כך למשל: קבוצת סוציאליסטים, קבוצת ליברלים, קבוצת הימין, קבוצת שמרנים, קבוצת השמאל, קבוצה של דמוקרטים נוצרים ועוד.

העובדה שחברי הארגון הם חברי פרלמנט מ-47 מדינות, שבאים לימי עבודה פרלמנטרית (בניגוד לארגונים אחרים שבהם משולבת פעילות חברתית ובידורית במידה רבה) – מעניקה לזירה הזו חשיבות בהסברת עמדותינו לחברי הפרלמנטים, שלהם יש בוודאי השפעה מסוימת בארצותיהם. יש לציין כי בניגוד להחלטות של שרי האיחוד האירופי או הפרלמנט האירופי – להחלטות של מועצת אירופה אין משמעות מעשית. עיקר חשיבותו של הארגון הוא בשל היותו נקודת מפגש לחילופי דעות, זירה הסברתית שבה ניתן להשפיע במידה מסוימת על עמדות של חברי פרלמנטים, ודרכם להעביר לעמיתיהם מידע והערכות בעניינים שונים הנדונים שם.

מטבע הדברים חברים במועצת אירופה רואים במזה”ת את החצר האחורית של אירופה, והם רגישים מאוד לסכסוך הישראלי ערבי. לאחרונה אף מתנהלים מגעים אינטנסיביים בין מועצת אירופה למדינות המגרב בדבר יישום עקרונות דמוקרטיים בארצות אלו, ושיפור היחסים בין אירופה למדינות צפון אפריקה.

ישראל, עקב היותה מדינה דמוקרטית, קיבלה מעמד של מדינה משקיפה, מה שלא קיבלה שום מדינה ערבית. בשנים האחרונות מאז הוקם הפרלמנט של הרשות הפלסטינית, נשמעים קולות בעיקר בחוגים הפרו-פלשתינים לתת מעמד של משקיפים גם לפלשתינים, אך בשל כישלונם של הפלשתינים ליישם את העקרונות הדמוקרטיים שהם מיסודות קיומו של הארגון – צירופם של נציגי הרשות נמנע לעת עתה.

למרות שקיים עניין בסוגיה הפלסטינית באירופה, כפי שמשתקף הדבר בדעת הקהל האירופאית, מאז הבחירות בהן זכה החמאס בבחירות ברשות הפלשתינית – אין מדברים עוד על צירוף הפלשתינים כמשקיפים, ובדרך כלל הדיאלוג של מועצת אירופה מול הפלשתינים מתקיים רק מול אנשי הפת”ח תוך החרמת ממשלת החמאס.

בשבוע שעבר התקיים מושב החורף של האסיפה הפרלמנטרית במועצת אירופה. ח”כ מיכאל איתן ייצג במועצת אירופה את כנסת ישראל. במסגרת הדיונים שהתקיימו שם, נפגש איתן עם חברי פרלמנט, החברים גם בוועדה הפוליטית של האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה. כן נפגש עם חברים ויושבי ראש של ועדת המשנה לענייני המזרח התיכון. במסגרת הפגישות הללו סוכם על הקמת פורום תלת צדדי בראשותו של יו”ר ועדת המשנה לענייני המזה”ת, נציג יוון, מר פבלידיס. על פי התוכנית, יורכב הפורום מנציגות של ישראל, מועצת אירופה ונציגות פלסטינית. סוכם גם שבנציגות הפלשתינית ישתתפו רק גורמים המכירים במדינת ישראל, וכן סוכם כי המפגש הראשון של הפורום יתקיים ברודוס בחודש יוני 2008.

ח”כ מיכאל איתן הסתייע בקונסולית ישראל סימונה הלפרין, ובקונסול הכבוד הפועל במסירות שנים רבות מר ז’ילבר רוס. כן נפגש ח”כ איתן עם נציגי ארגונים וולונטריים יהודיים, כמו בני ברית וליגת נשים יהודיות, והשתתף בערב התרמה שקיים ארגון הבונדס בהשתתפות יהודים בעלי אמצעים, תושבי שטרסבורג והסביבה.

ביום שלישי ה-24 לינואר התקיים טקס שנתי ברחבת הכניסה לבניין מועצת אירופה, לציון יום השואה ולציון מותם של מילונים במחנות המוות של הנאצים במהלך מלחמת העולם השניה. בטקס נשאו דברים ח”כ מיכאל איתן ונשיא מועצת אירופה (בתמונה) והונח זר זיכרון בטקס דל משתתפים.

במסגרת הדיון על המצב במזה”ת, סיפר ח”כ איתן לחברי מועצת אירופה על המתרחש בעיר שדרות, וציין כי עמיתיו יכולים לשמוע ממנו ממקור ראשון על מה שקורה בשדרות, וזאת לאור העובדה שעבר מתחילת ינואר 2008 להתגורר בעיר. הוא קרא לחברי האסיפה הפרלמנטרית לפעול כמיטב יכולתם ולגנות את הירי הברברי של הפלשתינים על אוכלוסיה אזרחית, ולחסוך בכך קורבנות בשני הצדדים: הישראלי והפלסטיני.

בטקס על השואה אמר מיכאל איתן: “באנו הנה היום לכבד את זכרם של מיליונים שנהרגו במחנות המוות במהלך מלחמת העולם השניה, ובתוכם שישה מיליון יהודים שהיוו שליש מבני עמי. באנו הנה היום להצדיע לבני האדם ולמדינות שנלחמו בנחישות ובמסירות בנאצים, הביסו אותם, ושיחררו לא רק את הכלואים במחנות המוות אלא שיחררו את העולם כולו מהתוכניות הנאציות השטניות”.

“ובבואנו כאן היום לפתח בניינה של מועצת אירופה, אחד המעוזים ההיסטוריים של הדמוקרטיה באירופה, חשוב שכל אחד מחברי האסיפה הפרלמנטרית ישנן את הלקח הכפול שעליו כפרלמנטר להפיק מהטרגדיה ההיסטורית:

א.      יש גבול לשלטון הרוב ולכוחו לפגוע גם באמצעות חקיקה שהתקבלה בפרוצדורה דמוקרטית, בזכויות אדם ובאוטונומיה שהדמוקרטיה מקנה לכל יחיד. יש רגעים שבהם חובתו של פרלמנטר דמוקרטי להתמרד נגד החלטות רוב שמעליהן מתנוסס דגל שחור של רמיסת זכויות אדם, שלילת חירויות בסיסיות וחיסול חיי אדם.

ב.       הדמוקרטיה אינה יכולה להרשות לעצמה לתת למתנגדיה ומהרסיה ליהנות מהכלים הדמוקרטיים, ולאפשר להם להגיע לנקודות הכוח שמשם הם יפעלו לחיסולה של הדמוקרטיה. על הדמוקרטיה לפקוח עיניים, ולהתגונן מבעוד מועד כנגד השתלטות של גורמים אנטי דמוקרטיים על מערכות השלטון והממשל”.