Click here to view the embedded video.

לדברי השגריר רידא, למצרים אינטרס אזורי לשמש גורם מגשר בין ישראל והעם הפלסטיני, ורצון להוביל תהליך הידברות בין ישראל והרשות הפלסטינית, תוך חיזוק שלטון הפתח, בראשות אבו מאזן. עוד אמר השגריר המצרי כי ישנו אינטרס אזורי משותף לפעול נגד שליטת החמאס בגדה המערבית ובעזה, ועל ישראל לנקוט צעדים משמעותיים לקידום פתרון אפקטיבי בסוגייה הפלסטינית, כדי לאפשר למדינות האזור להתלכד סביבה במאבקה נגד מדיניות הגרעין האיראנית.

תומכי חמאס פרצו אתמול (שני) לאתר האינטרנט של ח”כ מיכאל איתן. בעמוד הבית הופיעו דברי תעמולה אנטי ישראליים בערבית ובעברית. בין היתר נאמר שם: “זה על מה שעשית לנו בעזה…”. מעבר לכיתוב הופיעו גם תמונות קשות לצפיה, ספק אמיתיות ספק מפוברקות, בהן נראו ילדים ונפגעי המתקפה הצבאית בעזה. מבדיקה קצרה, העלה ח”כ מיכאל איתן שפריצות וניסיונות לפריצה מסוג זה אירעו גם באתרי אינטרנט אחרים בתקופה האחרונה. ח”כ איתן פנה לגורמים שונים הממונים על אבטחת מידע, וביקש מהם למנוע הישנותם של אירועים כאלה, זאת בייחוד לאור המוטיבציה האנטי ישראלית המתעוררת בימים אלו.

במהלך השנה האחרונה התקיימו מגעים בין חברים באסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, חברי כנסת וחברי המועצה המחוקקת במטרה להקים פורום פרלמנטרי שיקדם שיתופי פעולה בתחומים שונים; בין השאר מפגשים בין חברי פרלמנט, קבוצות נוער, נשים, וכן מומחים בנושאים של איכות הסביבה, בריאות, רווחה ועוד.

בפגישה שהתקיימה בכנסת השתתפו גם חברי המשלחת הישראלית למועצת אירופה; ח”כ עמירה דותן (קדימה) וח”כ רן כהן (מר”צ). במהלך הפגישה חלה התקדמות בניסוח הצהרת עקרונות פלשתינית-ישראלית, הצהרה שתהווה בסיס להפעלת הפורום התלת צדדי, אולם טרם הושגה הסכמה מלאה.

המחלוקת מתמקדת בעיקר בדרישה הפלשתינית לפיה פתרון הסכסוך יתבסס על גבולות 67′, בעוד שהעמדה הישאלית היא שגבולות הקבע יקבעו במשא ומתן בהסדר הקבע בין הנציגים המוסמכים לצורך זה מהצד הפלשתיני ומהצד הישראלי.

לקריאה נוספת: האתר של האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, סקירה אודות מועצת אירופה

]]> http://www.miki.org.il/2008/12/16/%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%97-%d7%91%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8-%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%95/feed/ 0 http://www.miki.org.il/2008/09/11/%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%9e%d7%aa-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%aa%d7%9c%d7%aa-%d7%a6%d7%93%d7%93%d7%99-%d7%91/ http://www.miki.org.il/2008/09/11/%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%9e%d7%aa-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%aa%d7%9c%d7%aa-%d7%a6%d7%93%d7%93%d7%99-%d7%91/#comments Thu, 11 Sep 2008 14:36:06 +0000 בנימין שוורץ http://www.miki.org.il/index.php/archives/553

ח”כ מיכאל איתן השתתף השבוע בדיונים במועצת אירופה בפריז, ועסק בין השאר במגעים המתקיימים במהלך החודשים האחרונים בין המשלחות של ישראל ושל הרשות פלסטינית בחסות מועצת אירופה. המטרה היא יצירת הידברות בין נציגי פרלמנט ממדינות אירופה, ישראל והרשות הפלסטינית.

במסגרת הניסיון להקים פורום תלת צדדי קבוע, התקיימו כבר מספר מפגשים בדיוני ועדת המשנה לענייני המזה”ת של האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה; בשטרסבורג, ברודוס, והשבוע התקיים מפגש נוסף בפריז.

על מנת להתניע את התהליך, אמורים הצדדים לחתום על מסמך משותף שיהווה מסגרת לפעילות משותפת בהמשך. ניסוח המסמך החל בחילוקי דעות משמעותיים ופערים שהביאו למשבר במפגש שהתקיים ברודוס, כאשר הנציגים האירופאיים דחו את הניסוחים הפלסטיניים, וקיבלו את עמדת ישראל שלפיה אין ליצור מסמך פוליטי שחורג מההסכמים המחייבים בין ישראל לרשות הפלסטינית.

בעקבות המשבר ברודוס, התקיימה פגישה נוספת בשטרסבורג, ובעקבותיה פגישה בלתי פורמאלית ברמאללה בין יו”ר המשלחת הפלסטינית לבין ח”כ מיכאל איתן ראש המשלחת הישראלית. בפגישה הזו צומצמו חילוקי הדעות, ובמפגש שהתקיים השבוע בפריז הושגו הבנות לגבי 18 מתוך 20 הסעיפים הכלולים במסמך.

שתי נקודות המחלוקת שעדיין נותרו פתוחות הן כדלהלן: 1. הפלסטינים תובעים שבאחד הסעיפים ייאמר במפורש שפתרון הקבע יהיה מבוסס על גבולות 67, ואילו המשלחת הישראלית דבקה בנוסח שלפיו פיתרון הקבע יהיה על פי החלטה 242 של מועצת הביטחון, ועל פי ההסכמים בין הישראלים והפלסטינים שבאו לאחר מכן. 2. הפלסטינים תובעים לקבוע כי המחסומים והסגרים הם הגורמים לחולשתה של הכלכלה הפלסטינית ולכן יש להסירם. לעומת זאת קובעת העמדה הישראלית כי אכן הכלכלה הפלסטינית נפגעת מהמחסומים ומהסגרים שהם אמצעים חיוניים למלחמה בטרור ולשמירה על הביטחון, ולכן הצדדים קוראים להפסקת הטרור ורק לאחר שאיום הטרור יוסר – יוסרו גם המחסומים והסגרים.

בחודש נובמבר יגיע לארץ יו”ר ועדת המשנה לענייני המזה”ת, השר לשעבר וחבר הפרלמנט היווני פבלידיס, וייעשה מאמץ משולש להשלים את הניסוח בשני הסעיפים האלה על מנת שאפשר יהיה ליזום פעילויות משותפות בנושאים שונים.

להלן סיכום רשמי שחיברה ח”כ עמירה דותן, אודות מפגש פרלמנטרי משולש שהתקיים לפני חודש בדיוק בחסות האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה. “בין התאריכים 10-12 ביוני 2008 השתתפתי במפגש: “Tripartite Forum on The Middle East”, שאורגן על ידי האסיפה הפרלמנטארית של מועצת אירופה. המפגש התקיים באי רודוס ביוון.”

יו”ר הקבוצה הישראלית היה חה”כ מיקי איתן.

המפגש הנו יוזמה ראשונית של יו”ר ועדת המשנה למזרח התיכון של האסיפה הפרלמנטארית של מועצת אירופה, מר פבלידיס, בגיבוי יו”ר הועדה לעניינים פוליטיים של האסיפה הפרלמנטארית של מועצת אירופה, מר לינדנבלט, ומזכ”ל האסיפה הפרלמנטארית של מועצת אירופה, שהיו נוכחים וגיבו את התהליך ותוכנו, והבטיחו תמיכה בהמשכו.

הדיון נסב סביב שתי שאלות מרכזיות:

• א. זכויות אדם
• ב. תחומים קונקרטיים של שיתוף פעולה

התייחסות חברי האסיפה הפרלמנטארית של מועצת אירופה הייתה ברובה חיובית, תוך הבנת מורכבות היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינאית ורצון ליזום, לנתב ולייחד את המפגשים של ועדת המשנה הייחודית הזו לנושאים ולנהלים אופרטיביים. הנחת העבודה היא שמתן במה ומקום לחברי הפרלמנט הפלסטינאי וחברי הכנסת יחזקו את ההיכרות, ינביטו שת”פ וקידום נושאים פרקטיים.

ניסיון להגיע למסמך מוסכם על שלושת הצדדים לא צלח בשל התעקשות המשלחת הפלסטינית לכלול במסמך סעיפים פוליטיים שלא היו מקובלים על עמדת המשלחת הישראלית.

בניגוד לגישה האירופית, המנהיגות של הכנס קיבלה את העמדה הישראלית בהבנה, והפעילה לחצים כבדים על הפלסטינים להוציא את “העיזים” שהכניסו להצעתם. כשכל הניסיונות כשלו – הסתיים המפגש בהצהרה מסכמת של יו”ר המפגש, מר פבלידיס לוט בזה.

המשלחת הישראלית כללה את חברי הכנסת; מיקי איתן כיו”ר, מרינה סולודקין, רן כהן ואנוכי, עבדה בשיתוף פעולה מלא. כל חבריה בטאו את עמדתם תוך כבוד הדדי וכמובן תוך כבוד למדינת ישראל, וזכתה למחמאות מהפרלמנטרים האירופים.

בברכה,

חה”כ תא”ל (במיל.) עמירה דותן

ח”כ מיכאל איתן נמצא בימים אלו בדיונים מדיניים במועצת אירופה. האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה מתכנסת בעיר שטראסבורג שבמזרח צרפת. ח”כ מיכאל איתן נסע כדי לייצג את ישראל בדיונים אלו העוסקים בסוגיה הישראלית-פלסטינית. איתן ישוב לישראל ביום רביעי הקרוב, כדי להיות נוכח במליאת הכנסת ולהצביע בעד הצעת החוק לפיזור הכנסת שעולה בקריאה טרומית (ההצבעה לא התקיימה בסופו של דבר).

משלחת מטעם הכנסת בראשותו של ח”כ מיכאל איתן יצאה הבוקר (ג’) למפגש תלת צדדי, שבו יפגשו נציגי הכנסת עם חברי המועצה המחוקקת הפלשתינית ועם חברי פרלמנט ממספר מדינות אירופאיות.

המפגש מתקיים בחסות האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, שבה יש לישראל מעמד של משקיפה. על פי בקשת המשלחת הישראלית – לא ישתתפו חברי פרלמנט הקשורים לחמאס.

מועצת אירופה

הנושאים שידונו: תפקודם של מוסדות הדמוקרטיה, יוזמות להפסקת ההסתה לשנאה, שיתוף פעולה בנושאים ספציפיים, איכות הסביבה טיפול במים ובביוב, כלכלה ותעסוקת עובדים פלסטינים בישראל, שיתוף פעולה בתחומים של בריאות, תפקיד הנשים בחברות הישראלית והפלסטינית, וכן מאבק בסחר בלתי חוקי ברכבים ובתרופות.

בוועידה ישתתפו בסך הכל כמאה איש, מתוכם כ-60 חברי פרלמנט ממדינות שונות באירופה, נציגי הכנסת וחברי המועצה המחוקקת הפלסטינית, וכ-40 אנשי צוות, עוזרים ועוד.

המשלחת צפויה לחזור אור ליום שישי הקרוב.

לקריאה נוספת: סקירה אודות מועצת אירופה מאת בועז רודקין, מאי 2008.

האזינו לראיון עם ח”כ מיכאל איתן מהבוקר (ד’) לתוכנית “מה בוער” של רזי ברקאי, והתבטאותו בשני נושאים מרכזיים שעל סדר היום;  1. התבטאותו של חאלד משעל כי הוא מוכן להכיר במדינת ישראל בגבולות 1967. 2. סוגיית השעייתו של ח”כ שלמה בניזרי מהכנסת.

רזי ברקאי ביקש את תגובתו של ח”כ איתן לדברי משעל, והוא השיב: “אני לא כל כך שמח כמוך, כי התוכנית שעליה הוא מדבר כוללת גם את החזרת כל הפליטים, וזה מילים אחרות לחיסולה של מדינת ישראל”.

Click here to view the embedded video.

מיקי איתן הוסיף ואמר כי “אם חאלד משעל יפעיל את השפעתו – יפסיקו גם את ההפצצות על שדרות, ואז אולי נשמע גם מעשים, ולא רק דיבורים שנועדו אולי להיות מעין סכרין להרדים אותנו”.

בנושא השעייתו של ח”כ שלמה בניזרי, אמר ח”כ איתן: “אנחנו צריכים לאזן בין זכותו של אדם להיות חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו באופן סופי, ולכן הכנסת קבעה את המנגנון הזה של השעיה. הורשעת, זה כבר כתם, שופט בית המשפט קבע – אתה לא יכול לכהן כחבר כנסת. תצא זכאי בערעור, יחזירו אותך”.

ח”כ איתן התייחס בסוף דבריו גם לאספקטים האתיים והציבוריים של פרשת בניזרי, ואמר כי “המפלגות מרשות לעצמן לשים מועמדים שהם כבר עם תיקים פליליים והכל כי בארץ זה לא כלום. מה זה משנה? הוא מהמפלגה שלי, אני מאותה מפלגה, אז שמו שם אחד כזה – מה נעשה? נצביע. ביום שבו הציבור יהיה מספיק רגיש לדברים האלה – הם ייעלמו גם בלי צורך בחקיקה”.

ח”כ מיכאל איתן נימק אתמול (ב’) את הצעת אי האמון של סיעת הליכוד נגד ממשלת קדימה ואולמרט. בנאומו הביא ציטוטים מדויקים מתוך דבריו של אולמרט האומר כי עם ישראל עייף מלהילחם ומלהכות את אויביו.

ח”כ איתן הסביר כי אולמרט הנו ראש ממשלה עייף שאומר כי מדינת ישראל לא תשרוד ללא הקמתה של מדינה פלשתינית. בינתיים הממשלה רודפת אחרי הסכמים דמיוניים עם אבו-מאזן, אבל ברוב עייפותה היא מגלה חולשה ואזלת יד במלחמה נגד ירי הטילים מרצועת עזה על שדרות, אשקלון והנגב המערבי. להלן הנאום המלא.

הנאום המלא

אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, למה אנו סבורים שבתנאים הקיימים הדבר הכי טוב למדינת ישראל הוא שהממשלה של אולמרט תלך הביתה, שתהיינה בחירות חדשות ושתקום ממשלה חדשה? יש לנו אתגרים למדינת ישראל והממשלה הנוכחית פשוט לא מסוגלת לעמוד בהם ולא מסוגלת לקדם אותם, ויש לה בעיה, בעיה מאוד יסודית.

אני חושב שאם מישהו היה מנסה להבין מה המניע שעומד מאחורי המחדלים העיקריים של הממשלה הזו, הוא היה הולך אחורה לאיזשהו ראיון שראש הממשלה שלנו אהוד אולמרט נתן לעיתון בארצות הברית. שם הוא אמר את המילים הבאות: “אנחנו” – הישראלים, כמובן – “עייפנו מלהילחם, עייפנו מלהיות גיבורים, עייפנו מלהכות את אויבינו”.

מדיניות של ראש ממשלה עייף

כשראש ממשלה, בתוך הראש שלו, מקננות תחושות כאלה; כשראש ממשלה מונע על-ידי מחשבה שזה המצב – איך יכול לצאת משהו טוב מההנהגה שלו? איך יכולה ממשלה ללכת ליעדים ולכבוש אותם?

כל קושי הופך להיות הר שאי-אפשר לעבור אותו. “התעייפנו”, הוא אומר; “לא יכולים להילחם יותר”. אחר-כך הוא בא ומוציא הצהרה. ההצהרה הראשונה נאמרה כבר לפני שהוא היה ראש ממשלה. אבל אחר-כך כשהוא היה ראש ממשלה הוא אומר בכותרת ראשית שמופיעה בעיתון בריאיון: “ישראל לא תוכל להתקיים אם לא תוקם מדינה פלסטינית”. החזון שלו, הפחד שלו, הפתרון מהפחד זה שתהיה מדינה פלסטינית. תהיה מדינה פלסטינית כי “אנחנו התעייפנו” ו”אנחנו כבר לא יכולים להילחם באויבינו”.

דרך אגב, חיים אורון, בימים שרוחמה אברהם ואני היינו עוד באותה מפלגה – עוד לפני כן אפילו, כשהיא עוד לא הייתה חברת כנסת – אמרנו שיום אחד אם אנחנו ניתן לפלסטינים רובים, הם יירו בנו, ואם אנחנו נביא אותם עם צבא לרצועת עזה הם יירו עלינו, ואתה וחבריך – וכאן עמד יצחק רבין זכרו לברכה – אמרתם, במה הם מפחידים אותנו, הליכוד – יהיו קסאמים באשקלון. צחקו עלינו.

אז עכשיו תקשיבו בסבלנות, מסתבר שהיו דברים בגו וכדאי להקשיב. ואני אומר לכם גם היום, כשמגיע ראש הממשלה שאומר שהוא עייף, שאומר שאין פתרון למדינת ישראל אם לא תקום מדינה פלסטינית, ומגיע לאשקלון יום לאחר שיש קסאם, ומרוב עייפות הוא אומר להם שם: “אין פתרונות קסם, תתרגלו לעניין”. “אין פתרונות קסם”, “אין פתרונות של רגע”. מה, זה רגע? מה המסר? מה מבינים מזה אויבינו? האם זה מקרב את השלום או מרחיק את השלום?

אני יכול לומר לכם שאני קראתי תגובות לאמירות של ראש הממשלה שלנו, שאומרות שאם ראש ממשלת ישראל אומר שרק פתרון של הקמת מדינה פלסטינית יכול להביא לכך שמדינת ישראל תשרוד, אז בואו נעלה את המחיר.

הרשות הפלסטינית: פרטנר אמיתי או שותף דמיוני?

יש לנו הנהגה שבכלל לא יודעת לאן היא רוצה להגיע. היא לא תביא שום שלום; היא רק תעלה את המחירים כל הזמן. אותה הנהגה שכל-כך מפחדת, שכל-כך אומרת “אין לנו כוח”, אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להילחם שהפלסטינים יסכימו לקבל הקמת מדינה פלסטינית – אותה הנהגה רצה אחרי אבו מאזן כמו טובע הנאחז בקש, ומתחננת ומחזרת ומבטיחה, ורק רוצה להגיע איתו להסכם כשהם בעצמם יודעים שההסכם הזה לא שווה הרבה.

נניח שיוותרו ויודיעו קבל עם ועדה שאנחנו מוותרים על זה ומוותרים על זה ומוותרים על זה ומוותרים על זה, ותמורת זה הם יקבלו מסמך מאבו מאזן שאומר שם שהוא מוכן לעשות שלום עם ישראל. אז מה זה יהיה שווה? מה יהיה שווה המסמך הזה? הרי לא אני, ולא רק אני, כל האנשים שיושבים פה ביציע, כל אזרחי ישראל, כל מי ששומע אותי עכשיו, יודע שאפילו אם אבו מאזן היה רוצה הוא לא מסוגל להביא שום הסכם בר-קיימא.

אז בשביל מה מדינת ישראל, אהוד אולמרט, והממשלה הזאת שאתם רואים אותה פה באפסותה – מה הם עושים כאשר הם הולכים לשחרר כל מיני התחייבויות? ההתחייבויות שלנו יירשמו. כל ויתור שנעשה יהיה רק נקודת מוצא למשא ומתן עתידי שממנו רק יתחילו. אז לאן הם הולכים? מה הם רוצים?

לא רק אני חושב פתאום חושב שאבו מאזן לא מסוגל – אולמרט עצמו, ברגע שהוא לא היה עייף מדי, דווקא ברגע מכובד, כשהוא עמד בפגישה עם בוש ב-9 בינואר 2008, לא מזמן, הוא אומר על פלסטינים שחתמנו איתם על הסכמים – דרך אגב, גם כשהם חותמים על הסכמים אחד עם השני הם לא מקיימים אותם אפילו 4 שעות. אתמול החמאס ואבו-מאזן חתמו על הסכם, ואחרי 3 שעות התברר שכל ההסכם הזה לא שווה כלום. אז מבחינה זאת הם לא מפלים אותנו לרעה, גם הסכמים שהם חותמים בינם לבין עצמם לא מחזיקים מעמד.

אהוד אולמרט אומר לבוש על הפלסטינים: “הם לא מילאו אף אחת מההתחייבויות החשובות שקשורות בטרור ובביטחון ישראל לא רק בעזה”. ואז הוא מוסיף ואומר, אותו אהוד אולמרט, ראש הממשלה שלנו, ברגע שהוא לא היה עייף, ברגע שהוא היה חזק. הוא אמר: “הסיבה שסבלנו השנה פחות נפגעי טרור מאשר בשנים עברו, היא לא בגלל שהם ניסו פחות, אלא בגלל שאנחנו הצלחנו למנוע יותר”. אמר, והלך להיפגש עם אבו מאזן לעשות עוד הסכם. איזו צורה? איזו תכלית? איזה מסר? איזו מנהיגות? איזו מנהיגות? לומר שאנחנו עייפים? לומר שאנחנו לא יכולים להתקיים אם לא תוקם מדינה פלסטינית? כשהוא יודע בצד השני שלו ברגעי האומץ שלו, לומר לנשיא ארצות-הברית שכל ביטחוננו תלוי בנו; שאם לא אנחנו מונעים, פעולות הטרור היו נמשכות.

אז למה לסכן? למה לתת לקרב את הטרור אלינו כשאין פרטנר? והפרטנר הנוכחי של אהוד אולמרט, להזכיר לכולנו, הוא ה”אין פרטנר” לפני זמן מסוים. מה עשה את אבו מאזן, שאהוד אולמרט אמר שהוא לא פרטנר, לפרטנר? הרצון לשרוד פוליטית? הרצון לקבל דעת קהל כביכול טובה מחוגים מסוימים בציבור הישראלי? אני חושב שזאת שטות. היום גם ימין וגם שמאל יודעים שאבו מאזן לא יכול להביא שום דבר, לא יכול להביא סחורה. וחבל שאנחנו משקיעים זמן מיותר והצהרות וויתורים חד-צדדיים כלפי אבו-מאזן. לא ייצא מזה שום דבר.

הקואליציה הזאת הגיעה לסוף דרכה. אבל היא באמת מתוחזקת. וכאן אני רוצה להצטרף לחבר הכנסת אורון: מתחזקים אותה במחירים פשוט לא הגיוניים. השותפה העיקרית, מפלגת העבודה אבודה לגמרי; אין לה שום מצפן, שום עיקרון, שום פרינציפ – שום דבר, כמו לש”ס. בש”ס נלחמים על עמדותיהם. הם מנצלים את המצב, יש להם תביעות, והממשלה הפכה להיות משועבדת ש”ס. דווקא אני, חבר מפלגה שיש לה תמיכה במורשת, במסורת, בדת, אומר שנחצים קווים אדומים.

ואיך אני יכול למצוא את עצמי – מיכאל איתן – נלחם נגד נציגי מפלגת העבודה, בעד קצת יותר התחשבות בעקרונות של חופש ביטוי? איך יכול לעמוד פה חבר כנסת חובש כיפה מקדימה, ולהעלות הצעה שתקל קצת על בעיות קשות מאוד בתחום הנישואים והגירושין – על-פי דת ומפלגת העבודה, המשועבדת הזאת, מצביעה נגד?