האתר של יפה נקר- סקירות מחקר ומידע

רציפות קיומו של הישוב היהודי בצפון אפריקה היא כאלפיים ושלוש מאות שנה. מיעוט המקורות ההסטוריים היהודים על ראשית התפוצה היהודית שם, הביאה להסתמכות על מקורות של עמים אחרים ועל אגדות מופלאות שנשתמרו אודות בית-כנסת קדום שהוקם בימי שלמה המלך, אודות אבן מבית-מקדשו של שלמה שהושקעה ב’גריבה’, אודות בית הכנסת באי ג’רבה,  אגדות על ממלכה יהודית באפריקה, אגדות על עשרת השבטים ועל בני-משה היושבים מעבר לסמבטיון, ועוד. לקריאת הסקירה במלואה לחץ כאן

בשנת 2002 חיים במדינת ישראל 6,508,400 אזרחים בתוך הקו הירוק, כולל האזרחים היהודים מעבר לקו הירוק. מתוכם 5.3 מיליון יהודים (כולל 256.3 עולים לא-יהודים),   יתר 1.2 מיליון הם  בני דתות אחרות. 50% מאוכלוסיית ישראל הם בגילאי 0-25. שליש מאוכלוסיית ישראל, כ-2 מיליון נפש, נמנים על בני 6-18. זאת לעומת מדינות מערביות המתאפיינות במבנה דמוגרפי הפוך בו קבוצות הגיל הגבוהות יותר הן הגדולות יותר.לקרוא את הסקירה במלואה.

מדינת ישראל מציינת מחר (ג’) את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. לקראת יום זה אנו מציגים בפניכם סקירה מאת הגב’ יפה נקר. בין היתר כתבה: “במלחמת העולם השניה הוצא לפעולה בפקודת היטלר “הפיתרון הסופי לשאלת היהודים” שהסתיים בשואה והשמדת כ-6 מיליון יהודים על ידי הנאצים, כולל ניסויים רפואיים אכזריים שנערכו ביהודים. בטרם ההשמדה השיטתית בשואה סבלו היהודים מרדיפות, הגליות, כליאה בגיטאות, הרעבות ועוד”. לקרוא את הסקירה במלואה

בימים אלו מציינים 30 שנים להסכם השלום בין המדינות; ישראל ומצרים, עליו שקדו שלושת המנהיגים; נשיא מצרים אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא ארה”ב ג’ימי קרטר. הסכם השלום הכולל נחתם בשנת 1979. אנו מביאים בפניכם סקירה מאת הגב’ יפה נקר אודות הביקור ההיסטורי שללא ספק האיץ את תהליך השלום בין המדינות. הסקירה נכתבה בחודש נובמבר 2004 תחת הכותרת “27 שנים לביקור נשיא מצרים בכנסת – 20.11.1977″.

“באתי אליכם היום, כששתי רגלי יציבות הן, כדי שנבנה חיים חדשים, כדי לקיים את השלום, בהיותנו כולנו על אדמה זו, ארץ האלוהים.  כולנו, מוסלמים, נוצרים ויהודים, כולנו עובדים את האלוהים ואיננו משתפים בו אל אחר. לפיכך הוראותיו ומצוותיו של אלוהים הן האהבה, האמת, נקיון הכפיים והשלום” . (מתוך נאום  אנואר סאדאת, נשיא מצרים, בכנסת,  מיום 20.11.1977). לקריאת הסקירה כולה לחץ כאן.

בחירות לכנסת ה-17

פצצת הבחירות הוטלה.

קובעים את סדרי הלוויה של הממשלה והכנסת.

רעידת-אדמה פוליטית ורעידות-המשנה.

תמונת מחזור ה-16 בחליפות וחיוכים.

מה עם איזה תוספת וחו”ל לפני הפיזור?

הרגשות בליכוד “מעורב ירושלמי”. .

תנועת שורשים עמוקים.

תנועת פורשים.

לא היה מיפקד כזה טהור.

הבטחתי, אך לא הבטיחותי לקיים.

אפילו המזכירה האלקטרונית שלו התלוננה עליו.

זו לא נימה, זו אמירה.

הישרדות פוליטית.

“תפר תיק”.

אין תופסים אדם בשעת נואשותו.

זעקי תנועה אהובה.

המפלגה תמציא עצמה מחדש.

שתרד אל העם ולא תצליח לעלות ממנו. (דן בן-אמוץ).

מועמד דהוי עם מסר ראוי.

כל משמיץ מלך.

כל הזכויות שמורות לכותבת. אין להעתיק.

שחקני רכש

.מועמדים על המדף.

שר:  האיש השמן (המגזר הציבורי).

ח”כ: שינוי היורשת האמיתית של תורת ז’בוטינסקי.

ז’בוטינסקי היה היה מתיישב בספסלי סיעת שינוי (ט. לפיד)

אמרו לאחר רעידת אדמה שגרמה לסדקים במשכן הכנסת

(11.2.2004)

שר: החרדים מודאגים שחדר סיעת ש”ס נסדק, בעוד חדר סיעת שינוי נותר שלם.

ח”כ:  אתמול ריסקו אבנים לרוה”מ, היום נסדקים הקירות,

ואנחנו רק רצינו שהקואליציה תקרוס, לא הבניין  (א. טיבי)

ח”כ:  ישבתי בחדרי בהיכל החקיקה, שקדתי על נאומי המתוכנן במליאה,

לפתע פתאום ללא התראה, נעה רעדה לה האדמה.  (א. יתום).

אש ותמרות עשן במטבח הפוליטי

ח”כ: כשם שלזמרים אסור לזייף כך גם לפוליטיקאים אסור לזייף.

ח”כ:  כאשר הפוליטיקאים מזייפים הקהל שומע.

ח”כ: העלאת אחוז החסימה לכנסת דומה לנוסעים באוטובוס

                      המודיעים לעומדים בחוץ,  שאין יותר מקום באוטובוס.

ח”כ: שר הפנים אתה לא מתכוון לשינוי השעון,  אלא לשעון של שינוי.

ח”כלית:  באתי לכנסת ברגע של חולשה.

ח”כ: הכדור היחיד שעבר ליד אזנך היה כדור פינג-פונג.

ח”כ:  צריך לקיים יום נחמדות בכנסת, בלי קללות, הקנטות, עלבונות.

ח”כ לח”כ: נכון, אתה ליגה ז’.

נבחני ציבור

נבחני ציבור המפלגות.

צ’ילבות בצמרת.

האהבות והשנאות הגדולות בפוליטיקה

האוחז במיקרופון.

הם רוקדים על הטיטאניק.

הריקוד האחרון שלהם.

העיתוי הנכון להתנגש בקרחון.

המפלגה חותמת על תעודת קבורה לעצמה.

רוממות המפלגה בגרונם.

המרד ועונשו

שלום בית או מלחמה מבוקרת.

פרץ של רגשות.

המורה לאנגלית.

הנבחר מפטפט את עצמו לדעת.

מוכרים כל תפקיד לשלושה.

המגמה נכונה,  זה יכול להשתנות.

“זורקים אבנים” על עצמם.

פוליטיקה אמנות הבלתי אפשרי.

צריך להיבחר כדי להיות מדינאי דגול.

מאחורי נבחר עומד עיתונאי, משרד פרסום ויועץ.

כולם ראויים, אני קצת יותר.

אני המתאים לעמוד בראש.

אני רץ למרחקים ארוכים.

מה עשינו בישיבה? ישבנו ובכינו.

תנועה חיה ובועטת.

אש המרד מהבהבת בקושי.

אופוזיציה אידאולוגית.

הסכמים חתומים בקרח.

יש לו סיכוי אבל לא לזכות.

לא בנוי לעיסוק שוטף בתכסיסים פוליטיים.

חסר חוט שדרה, מאוד אידיאולוגי

המצב לא שמיע.

הכדור עגול.

מפלגת מדף רדומה, לשימוש בעת צורך.

בשנת בחירות נלכה לכנס שדרות.

נתמוך בשדרות כדי להצליח בבחירות.

שדרות הייד-פארק של עניים.

הוריקן הבטחות שוטף את הנגב.

הבורסה מחייכת שנית.

תאומי סיאם פוליטיים.

כולם רוצים לנכס את המרכז (המפה הפוליטית)..

המנדטים הגדולים מצויים במרכז.

המרכז מיקום חלש, לא שמאל לא ימין.

בליכוד מריבה משפחתית.

בלי דגש פרסונלי.

גירושים הוגנים או מכוערים.

הנבחרת כוללת שועל, תן, תרנגולות ואפרוחים.

מסכים עם כל מלה, אבל לא מסכים לכלום.

מלשינון יזהה פעילים נגד.

משתלט על המנגנון.

התשובה למזרחיות של פרץ.

ליכוד מזרחי.

טוען לכתר.

דיקטטור מחייך.

פתטי, היסטרי ופרנואידי.

לא מתמודד.

לא אצא איתו למדבר עם מימיה אחת.

הבחירות נופלות על נסיעה לחו”ל, אפשר לשנות

ח”כ: כולם רובין-הוד.

ח”כ: מסתובבות כנופיות של רובין-הוד.

ח”כ: אני מציע נייר לקמוס לכל אחד.

נשף המסכות של הפוליטיקה הישראלית.

מצביע בעד הנגד.

שיחה גורלית.

מינויים פרסונליים.

רוצים להיות מספר 2 במפלגה זו או אחרת.

מנהיג חברתי צומח מדלות לא מקוויאר ווולוו.

משחק מכור.

הון שלטון אסון.

תרופת ארגעה לבוחרים מוטרדי שחיתות.

עוד תראה כמה טוב היה בשנה שעברה.

לא יהיו יותר עניים, הם ימותו עם הזקנים והנכים.

חידושי לשון לכנסת ה-17:

קואליציה: יחדה

אופוזיציה: נגדה.

קואליציונר: יחדן.

אופוזיציונר:  נגדן

קואליציונר ואופוזיציונר : יחדני ונגדני.

מפץ מתגלגל.

דילים.

מסעות רכש.

ווינריות.

אלוף העולם בריסוק מסגרות.

רווח הון פוליטי.

להיטיב עם העם.

ללכת שבי אחריך.

בחירות לא משחק ילדים

קבלני קולות

אין חברים. יש קבלני קולות.

התגודדויות קנוניות.

פליטי כל השורות יתאחדו.

לא שמאל,  לא ימין, לא מרכז, לא שטח.

לא עם מי, אלא לאן אתה הולך.

מחיר המושב המרופד גדל.

הטרדה פוליטית.

חיזור גורלי.

גיוס הורמונלי-יצוג נשי במפלגות.

צובעים מפלגה באדום.

צדיק אחרי יונתו.

שלהי  קריירה אפורים.

הכיוון נכון לא המינון.

הבחירות, מאבק בין מותגים.

מסע בין כוכבים.

מלחמת כוכבים.

הספינה עמוסה באגו.

שחקני רכש.

כוכב נולד.

חבר כנסת נולד.

סיים את העבודה.

שמחת הבחירה או כאב הדחיה.

מעיפים אותו מהדלת הוא חוזר מהחלון.

מקצצים את כנפיו הוא מתרומם יותר.

מי עובד בשבילך ומי עובד עליך.

מואשם על העוול הלא נכון.

שורף את המועדון.

מושך בחוטים.

נשאר. עוזב.

פלירט פוליטי.

חלב המנדטים נשפך.

החלקת קמטים בפני השלטון.

תקציב,  ירושלים.  איראן,

מדברים על חלוקת הקופה במקום איך למלא אותה.

לא מבינים את גודל השעה.

ההחלטה טובה עבורי ועבור המדינה.

צעדים כואבים זה לא מצחיק.

מצפוני לא שלם עם עצמי וזו לא דרכי.

לא שמאלה ולא ימינה.

ירושלים מאחדת את העם,

מנופפים על אחמדיניג’ד במקל מטאטא שבור.

קורס מזורז לציבור בהפחדה מגרעין

אפקט הפצצה המלוכלכת פסיכולוגי בעיקר.

יעדים, אידאולוגיה

פוליטיקאי לא ממצמץ, הבוחרים דומעים.

לוקחים את המונית המהירה לכנסת, לא משנה באיזו מפלגה.

מפת דרכים, היכן הדרך ואיך מגיעים.

אידאולוגיה במושב כנסת

שאיפה לכנסת כאידיאולוגיה

מה שהיה הוא שיהיה.

משתמש בסולם כבאים ענק לרדת.

תעמולה

איזו תעמולה תעבוד בציבור

בפאתוס או בנינוחות.

דבר בלי לאמר דבר

מועמד חברתי, כלכלי, בטחוני,

הוא מהשטח, בעל שליחות לאומית,

גנרל אזרחי. כוכב חדש, תקשורתי.

אידיאולוגיה של תנועות נכתבת במשרדי פרסום

סקרים

חרדת סקרים חרדת כסאות.

הסקר לא טועה, העם טועה.

סקרים שקרים.

סקרים אפטר-שוק.

מנין המנדטים.

סיכויים קלושים עד קלושים מאד.

מנצחים בסקרים ו/או בקלפי.

מפלגה כהבטחה ממשיכה כמתיחה.

קהל לא שבוי.

סחף

מפלגת ההמונים.

מהנהגה צבאית לאזרחית.

מפלגה עם שורשים

מקלט ציבורי.

עושים שוק

גוג ודמגוג (י. אלעזר)

מנהיגים כהנים ונביאים.

כל אחד והכוכב שלו.

מפגשים מהסוג הפוליטי.

פגישות היכרות.

עונת הנדידה.

חור בספינה

בעד נשים,

גיוס הורמונלי.

מי שרצה אותה במטבח יקבל אותה במזנון.

האשה שלך בכנסת.

מצעד מלכות יופי עם אופי.

היחידות שלא ישתינו עליכם בקשת.

מועמדים

פנים מתחלפות במסגרת קרטון.

ליכוד בהדחקה.

מאבק בין מותגים.

מסע בין כוכבים.

מלחמת כוכבים.

הספינה עמוסה באגו.

שחקני רכש.

כוכב נולד.

חבר כנסת נולד.

סיים את העבודה.

האביר בן דמות היגון.

אני בעבודה.

הכי יפה בעולם.

שמחת הבחירה או כאב הדחיה.

מושך בחוטים.

אהבה פוליטית.

נטל או נכס.

שרים הם חלק בלתי נפרד מהכיסאות (אהוד בנאי).

יצאתי לחפש מלוכה מצאתי אתונות (יוסי שריד).

הוריקן לימור (יוסי שריד).

לא ברית ולא זוגיות (ש”ס ושינוי).

האמונות והדעות נמסות באמצע.

במרכז הגלים מניפים למעלה.

שמאל וימין לוחצים במרכז

הברווז מניף סכין על השוחט.

בפוליטיקה שקרים כבר לא לבנים.

לא חובר לענין.

סיכויים קלושים עד קלושים מאד.

מתחייב להישאר במפלגתי.

בטוח שאזכה באמון הבוחרים.

נוטשים ונוהרים, לספינה.

כל הכבשים לחווה  (איוב קרא).

התמודדות דו-ראשית.

יש לי תמיכה עצומה בשטח

המונים יחזרו אלי הביתה.

סיסמת בחירות: בלי ליכוד ובלי עבודה.

מיכבסת מילים.

תקוות חדשות.

רשימות חיסול

הבית נשרף, התרסק, אבא התגרש מאמא.

אישים במקום מצעים.

כסאות מרופדים שלל רב.

לא נראה מסתדר,

 יסתדר בסוף, או לא.

טוב למות בעד אידאל, אבל לאט, כי אידיאלים משתנים.

מת למען האידאל הלא נכון.

אין בעיה כה חשובה שאי-אפשר להתעלם ממנה.

מי ימלא מקום שרים וח”כים בחתונות ובבריתות.

לחשוב קדימה.

מהפץ.

הציבור מגיע לקלפי עם בעיות זכרון.

הזכרון נפגע, לא חוש הריח.

צריך לעשות סדר בשינוי.

הספינה טובעת מכובד מצטרפיה.

ח”כים בגרו ופורשים כנפיים

לשווקים פוליטיים

בית לא עוזבים,

מפלגה לא בית חם.

מפלגה שקיימת בסקרים.

קופצים לעגלה בנסיעה.

נוטשים ונוהרים לספינה.

הפער בין דיבור למעשה.

התמודדות דו-ראשית.

.

מותג הציונות איבד גובה.

ימני זה יפה.

קדימה לעבודה מלוכדת..

עונת הנדידה.

שידוכין בין מפלגות בחשש.

זה לא את, זה אני.

שבוי בהצלחתו.

לא חובר לענין.

מתחייב להישאר במפלגתי.

אזכה באמון הבוחרים.

מבוקשים מתנדבים, אמיתיים, איכפתיים, מזדהים.

מצטלמים בשוק עם עופות, דגים, ושאר ירקות.

תרגיעו.

יש לי תמיכה עצומה בשטח.

המונים יחזרו אלי הביתה.

מלטף את הכרס הפוליטית בסיפוק.

למזער נזקים.

* הקטעים המובאים הם חלק ממסמך בן 50 עמודים שטרם יצא לאור..

אין רצף רעיוני בין שורות הכתוב.  רצף הומור.

   יפה נקר yaf_n@netvision.net.il  0507406825

היה זה בוקרו של ערב ראש השנה, חלפתי על פני  בית חב”ד ברובע היהודי בוונציה, נכנסתי, התכבדתי ואף מצאתי צעיר חב”ד שאיתו אוכל להגיע רגלית למרכז ונציה, מבלי לפלס את דרכי בסימטאות המפותלות של העיר בעצמי.

אני והחב”דניק הצעיר עמדנו לצאת, כאשר נכנס רב העיר ונציה, שאל מי אני והיכן אני מטיילת. סיפרתי לו שאני חלק מקבוצה של 32 ישראלים המטיילים בצפון איטליה.  ללא היסוס הציע  הרב שנצטרף כולנו הערב, בערב ראש השנה לארוחת החג והחגיגה הצפויה להיערך בונציה אשר יקחו בה חלק  כ-1000 מוזמנים.  ההצעה היתה מלהיבה, אך השבתי לרב שהמלון שלנו נמצא בעיר אחרת, ויקשה עלינו להגיע למלוננו בסיום ערב החג.

הרב שאל היכן המלון, מסרתי לו כי אנו צפויים להגיע בערב למלון בפאתי העיר ויצ’נזה.  הרב הצעיר לא היסס ואמר שהוא יסדיר את כל ענין ערב החג עבורנו במלון בויצ’נזה, ועלי רק לדאוג להסכמת המלון להשתמש בחדר האוכל לארוחת החג. פקיד הקבלה במלון, הצוות היחידי במלון הקטן והמבודד, לא היסס ואישר את השימוש בחדר האוכל לערב החג, כאילו נמלא שמחה שהקבוצה הישראלית תחגוג ערב ראש השנה כהלכתו.

שאלתי את הרב כיצד יוכל לדאוג לנו בעיר אחרת, שהרי הוא עסוק בהכנת החגיגה הגדולה של ראש השנה בוונציה. הרב הרגיע אותי שהכל בשליטה ואנו נופתע לחגוג את ערב ראש השנה באווירה יהודית ובארוחת חג כהילכתה. ביליתי את יתר היום בככר המרכזית בונציה, נהנית שוב מיופיה של ונציה, המוסיקה, התיירים מכל העולם, בהמתנה למפגש עם הקבוצה שהתאחרה, אך תחושת החג הקרב העיבה על הנאתי רחוק מישראל.

בשעות הערב המאוחרות הגענו אל המלון ליד וצ’נזה. בפתח המלון התקבלנו ע”י שלושה חב”דניקים צעירים, אשר ערכו את חדר האוכל עבורנו, עמוס במנות החג מהמנה הראשונה לאחרונה, וכן עוגות, יינות, פירות.  כל טוב יהודי.  בחוץ חנה הטנדר בעזרתו הגיעו עם  סירי האוכל והתקרובת מוונציה.

לאחר מקלחת קצרה ובבגדי חג ירדנו אל חדר האוכל ונהנינו מברכות החג, התפילות בהדרכת הצעירים החב”דניקים שנישאו גם על-ידי מי שאינם מורגלים בכך, אכלנו ארוחה חגיגית טובה, שחסרה לנו לאורך ימי טיולנו שם.  למרבה הפלא, במקום ערב חג משמים בחו”ל מצאנו עצמנו על שולחן חג ומטעמי חג, כולנו יחד ולא איש בחדרו, בחיפוש אחר ארוחה באזור. לצערנו זוג צעיר מערביי ישראל שהיה עמנו בטיול, התנגד לחגוג אתנו את ערב החג למרות בקשותינו הרבות והבטחותינו, שלו היתה זו שמחת חג שלהם, היינו מצטרפים ללא היסוס.

לאחר הארוחה הציעו החב”דניקים למסובים, לספר סיפורי נס ועודדו כל אחד לספר בתורו. שמענו סיפורים מעניינים, שבכולם חוט מקשר אחד, נסים קורים לכל אחד בזמן, כולם מכירים ומוקירים את פעילות חב”ד ברחבי ישראל והעולם, אחדים ביקרו אצל הרבה מלובביץ בניו-יורק וקיבלו ברכה והכוונה אישית.

אני סיפרתי שני סיפורים קצרים, האחד ששמעתי אודות יהודי חילוני שאשתו נעצרה מללדת.  הוא עבד בשכונה דתית ושם נחשף להגרלת כרטיס נסיעה לרבה בניו-יורק, וקנה כרטיס הגרלה.  האיש זכה בנסיעה ונסע כחילוני תוהה, סיפר לרבה שהוא וזוגתו חפצים בילדים ואין.  הרבה אישר לו שעוד באותה שנה יתבשרו על לידת בנם, וכך היה.  מאז הפך לחסיד חב”ד.

איזו מקריות, לקנות הגרלה, לזכות בנסיעה לרבה מלובביץ ולראות בהתממשות הברכה שקיבל.

סיפרתי גם על שתי מכרותי שבצעירותן המתינו בתור הארוך להתקבל באחד הלילות ע”י הרבה מלובביץ בניו-יורק. הראשונה נכנסה ושאלה מתי תתחתן, השיב לי הרבה, שתתחתן מהר אך לא יהיה טוב.  השניה נכנסה ושאלה אותה שאלה, ענה לה הרבה שהדבר יקח שנים רבות, אבל היא תזכה גם ללדת, וכך קרה לאחר שנים.  הראשונה פגשה באותה שנה מישהו התחתנה והתגרשה לאחר מספר חודשים.

גם מי שלא היה לו מה לספר, התעניין בסיפורי הנסים שעשו עליו רושם עז וחשפו עולם שלם של אמונה וחסד שלא היה מודע לקיומם.   

החב”דניקים הצעירים מישראל ששהו בוונציה בתורנות התנדבות למעננו, קמו בסיום הערב להיפרד מאיתנו וסיפרו שהם עומדים לצעוד 8 קילומטרים אל הדירה בה יתארחו במהלך ראש השנה, הפקידו את מפתחות הטנדר ונדברו לחזור בסוף החג.

הם הפתיעו אותנו בהגיעם גם למחרת בערב לאחר הליכה ארוכה מבית מארחיהם אל מלוננו, ותקעו בשופר עבורנו כנהוג בחג. בצאת החג הגיעו להפרד מאיתנו ולנסוע חזרה לוונציה.  נפרדנו הצטלמנו החלפנו מיילים, ברכות ותודות להם ולרב של ונציה, שהאירו את חגנו בנכר.

איזו מקריות, יתכן שציפה לנו ערב ראש שנה משמים בחו”ל, במקום זאת נמצאנו שמחים, מלוכדים  ומלאי סיפורי נסים ומתגעגעים לישראל ולישראלי היפה מקרבו רבים קיבלו על עצמם שליחות של הפצת החסד של חב”ד ברחבי העולם. אחדים ציינו שהם מופתעים מתחושתם שחוו ערב חג ראש השנה יותר מיוחד ויותר שמח מבשנים אחרות.

ב-25 לנובמבר מדי שנה מציינים את היום הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים.  מצורפת  סקירה מ- 2006 בנושא אלימות ואירועי רצח במשפחה בישראל, מקלטים לנשים מוכות, נשים נכות, הטרדה מינית,  גמילה מאלימות לגברים, משפחות חד-הוריות, ועוד. לסקירה – לחץ כאן.

“באתי אליכם היום, כששתי רגלי יציבות הן, כדי שנבנה חיים חדשים, כדי לקיים את השלום, בהיותנו כולנו על אדמה זו, ארץ האלוהים.  כולנו, מוסלמים, נוצרים ויהודים, כולנו עובדים את האלוהים ואיננו משתפים בו אחר.  לפיכך הוראותיו ומצוותיו של אלוהים הן האהבה, האמת, נקיון הכפיים והשלום” . במילים אלו פתח סאדאת את נאומו ההיסטורי במליאת הכנסת בירושלים ב-20.11.1977.

“התרשמתי מהילדים הישראלים,  למענם יש לעשות כל מאמץ”.  (סאדאת בשיחה עם סיעת המערך)

“הבה נשים קץ לכל סבלות המין האנושי”. (כתב סאדאת בספר האורחים באוהל יזכור ב”יד ושם”).

נשיא מצרים, אנואר סאדאת הגיע לביקור בן יומיים בירושלים ב-19 נובמבר 1977, בעקבות הזמנתו של ראש הממשלה מנחם בגין. ביקורו כלל אתרים שונים, שיחות,  וכן ביקור בכנסת ונאום בישיבה מיוחדת של מליאת הכנסת ביום י’ כסלו תשל”ח 20.11.1977.

קדמה לביקורו בירושלים, הודעתו של סאדאת באסיפה הלאומית בקהיר, על נכונותו לבוא לירושלים להיפגש עם הכנסת, עם ראש הממשלה ועם שרי ישראל, עם חלקים שונים בציבור הישראלי, כדי לשכנע על כנות כוונותיו להגיע לשלום עם ישראל. סאדאת הודיע כי יהיה מוכן להיענות להזמנת ישראל ולבוא לכנסת ולהתווכח על העמדה הערבית, אשר הגדיר אותה כצודקת.  ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ז”ל, השיב במהירות על נכונות ישראל לקבל את פני נשיא מצרים.  ראש הממשלה מנחם בגין אמר עוד ב-20 ביוני 1977, בהציגו את הממשלה בפני הכנסת התשיעית: “בראש דאגתנו מניעת מלחמה חדשה במזרח התיכון.  הנני קורא למלך חוסיין, לנשיא סאדאת ולנשיא אסאד, להיוועד עמדי, אם בבירותינו ואם על אדמה נייטרלית, אם בפומבי, ואף מחוץ לזרקורי הפרסומת, כדי לדון על השכנת שלום אמת בינינו וביניהם… נשים קץ לשפיכות הדמים השנואה עלינו”.  ראש הממשלה בגין הוא אמר שאין שום יסוד לסכסוך בין מצרים לבין ישראל, הסכסוך היה טרגי, מיותר, ממושך. ראש הממשלה הודיע בכנסת ב-15.11.1977 על איגרת הזמנה שימסור באותו ערב לידי השגריר לואיס, אשר יעבירה לנשיא מצרים סאדאת.  היה צורך באישור ועדת הכנסת לאפשר למדינאי זר, לנאום מעל במת הכנסת (עד אז קיבלה ועדת הכנסת 3 החלטות, בשנים 1964, 1966 ו-1970- לאפשר למדינאים זרים לברך מעל במת הכנסת). אולם הפעם דובר לא רק בדברי  ברכה אלא בנאום, שבו יפנה נשיא מצרים אל חברי הכנסת.

כל חמשת ראשי הממשלה בישראל שקדמו למנחם בגין הביעו נכונות לבוא לכל בירה ערבית ולכל מקום בעולם, ולהיפגש עם ראשי מדינות ערב, והביעו נכונות למשא ומתן עם כל מדינה ערבית ללא תנאים מוקדמים.  אך נכונות ישראלית זו היתה תמיד חד-צדדית,  ולא זכתה להיענות מצד מדינות ערב. בהודעתו של סאדאת נשיא המדינה הערבית הגדולה והחשובה, מצרים, על רצונו לבוא לכנסת בירושלים בירת ישראל, לשוחח עם הכנסת וחבריה, היה חידוש אשר היה בו  סיכוי אדיר לשבירת מעגל אי-האמון ההדדי וצעידה במסלול של  נכונות הדדית, לנסות, לקחת סיכונים למען השכנת שלום בין ערבים ליהודים.  סאדאת זכה לתמיכתם של חוגים רחבים בעם המצרי, אשר סברו שיש לרכז את מאמצי מדינתם בפתרון בעיות הפנים, החברה והכלכלה,  ולא להמשך הסכסוך. הצהרת הנשיא סאדאת באזני עמו בשפה הערבית, על רצונו לבקר בכנסת בירושלים,  השתמע ממנה שישראל איננה עוד אסורה ואיננה מוחרמת מראש, היה בה הכרה בזכות קיומה של ישראל  והכרה שאין לפתור את הסכסוך הערבי-ישראלי באמצעים צבאיים.

בדיון  במליאת הכנסת ה-9 (15.11.77),  נשמעו חששות כי ביקור סאדאת הינו  תרגיל תעמולה של נשיא מצרים, אשר אינו מתכוון לוותר על עמדותיו לגבי הסכסוך הישראלי-ערבי, אך רוצה להינות ממעמד של רודף שלום ומטיף לשלום.  הציבור הישראלי טרם שכח את הפתעת מלחמת יום הכיפורים ואת הצורך בכוננות בפני הפתעה צבאית נוספת. אך למען שלום אמת היה מוכן לקחת סיכונים מחושבים, ולבסס  שלום  על בטחון, על צדק הסטורי ועל הידברות מתמדת. הדעה  בישראל  היתה שהאוייב האמיתי של  מדינות ערב הם העוני, החולי הבערות,  וישראל היא השכנה הבטוחה ביותר שיש למדינות ערב. בישראל הצהירו כי לאחר ביקור נשיא מצרים בישראל, מצפים כי ראשי מדינות ערב, יזמינו  את נשיא ישראל או את ראש הממשלה, לבקר בארצותיהם.

ביקורו של סאדאת בישראל ארך יומיים ועורר התרגשות רבה בישראל, במצרים ובעולם.  במהלך ביקורו בישראל התפלל במיסגד אל-אקצה, הניח זר על האנדרטה לנופלים במערכות ישראל, ביקר באוהל יזכור ביד ושם, הצדיע לחיילי צה”ל,  ביקר ונאם בכנסת,  ועוד.  בכנסת ביקר סאדאת ב-20.11.1977 ונאם נאום בשפה הערבית, שתורגם סימולטנית לחברי הכנסת והאורחים.  באותה עת כיהנו  נשיא המדינה פרופ’ אפרים קציר, ראש הממשלה מנחם בגין, יו”ר הכנסת יצחק שמיר. לאחר נאום סאדאת בכנסת, הביעו רוב חברי הכנסת אכזבה מתוכן נאומו, אך אמונה מעצם ביקורו של סאדאת בירושלים שהביא עמו תקווה, מעבר לעמדות שנקט לגבי פתרון הסכסוך.

הודעת הסיכום מביקור סאדאת שהוקראה ע”י ראש הממשלה מנחם בגין, במסיבת עיתונאים משותפת עם הנשיא סאדאת:  “בהענות לצעד הכן והאמיץ של הנשיא סאדאת, ומתוך אמונה בצורך להמשיך את הדו-שיח בהתאם לקווים, שהוצעו על ידי שני הצדדים, במהלך חילופי הדיעות והצגת העמדות במיפגש ההיסטורי בירושלים, ובמטרה להגביר את הסיכוי של השלמה מניבת פרי של ביקור חשוב זה – ממשלת ישראל, בהביעה את רצון העם בישראל, מציעה, שצעד מלא תקווה זה, יהיה לו המשך בדו-שיח בין שתי המדינות הנוגעות בדבר, ובכך לסלול דרך לקראת מו”מ מוצלח, שיוביל לחתימת חוזי שלום בז’נווה עם כל המדינות הערביות השכנות”.

לאחר ביקורו בישראל אמר סאדאת, בנאום במועצת העם המצרית: “הגענו להסכם שלא תהיה עוד מלחמה ונפתור את בעיותינו ליד שולחן הדיונים”.

המחוות שעשו מהצד הישראלי למען נשיא מצרים: נטיעת 180 עצים ביער השלום ע”ש הנשיא סאדאת (ע”י יקותיאל פדרמן), נטיעת 100 עצים לכבוד הולדת נכדתו של סאדאת, פורטרט של סאדאת שצויירע”י יצחק ימין, מזכרות, מכתבים ושירים שחוברו במיוחד לאירוע של ביקורו.

הביקור הצטיין באוירה ידידותית.  עם רדתו של סאדאת מהמטוס שהביא אותו לישראל, שאל: “האם גנרל שרון כאן?”. את מנחם בגין  כינה “ידידי ראש הממשלה”.  לדיין קרא משה.  על עזר וייצמן אמר “העייזר הזה מוצא חן בעיני” והדביק לו נשיקות מצלצלות. את גולדה מאיר כינה “אולד ליידי”, שמעון פרס קיבל טפיחות שכם, ועם מוטה גור התלוצץ.  העתונות הישראלית והעולמית כינו את ביקור סאדאת בישראל בכותרות שונות: “יונת השלום מרחפת בשמי ירושלים”, “שלושים שנות איבה נמחקו בשלושים שעות”, “האירוע המדיני הגדול ביותר בהיסטוריה בת זמננו”, “דניאל בגוב האריות”, ועוד.  הציבור בישראל הופתע מאישיותו ולבביותו של אנואר סאדאת.  נוצרו קשרים אישיים בין מנחם בגין לאנואר סאדאת.  סאדאת הירבה לומר: “הבה נסלק את אי-האמון… אני איש הנאמן על דבריו”, דברים שתרמו ליצירת אמון הדדי בין מנהיגי ישראל ומצרים,  בדבר כנות כוונותיו של נשיא מצרים להגיע לשלום עם ישראל.

בעיתון המצרי “אל אחבאר” נכתב: “נצחון השלום גדול מנצחון במלחמה”. “סאדאת השיג בירושלים יותר משהשיג במלחמת אוקטובר 1973″. העיתון המצרי אל-אהראם גינה את מבקריו שלוחי הרסן של הנשיא סאדאת וכינה אותם “טיפשים חסרי דעת וצבועים”.  סוכנות הידיעות המצרית פירסמה  כי הכל תלוי בישראלים. סאדאת סיכן את חייו וגורלו האישי. אם ישראל תגלה נכונות לויתורים ימשיכו לצעוד יחד, ולא סאדאת יקשיח את עמדתו. האופוזיציה האיסלמית הרדיקלית במצרים לא רצתה לעכל מצב ששליט מוסלמי יתפלל במיסגד  כמו אל-אקצה,  תחת שמירת לא-מוסלמים,  וגם יושיט את ידו לשלום לאויבים.

ג’יהן סאדאת פועלת להנצחת זכרו של סאדאת, אחראית על הקתדרה ע”ש אנואר סאדאת באוניברסיטת מרילנד, וגם חברה בחבר הנאמנים של האוניברסיטה. היא מרצה ברחבי העולם. לדעתה אם בעלה היה חי,  היו פני המזרח התיכון שונים. סאדאת היה מזמין את שרון וערפאת ואומר להם: עשו מה שאני עשיתי, כי זו הדרך היחידה להשיג שלום. אלימות, הפצצות ומתאבדים, לא יביאו שלום, אלא רק משא ומתן. עוד אמרה שהפליטים הפלשתינים לא יוכלו לקבל מצב שתקום מדינה פלשתינית,   והם לא יורשו לבוא אליה או לבקר בה.

חגיגה של דמוקרטיה בפריימריז הקרבים במפלגת הליכוד, כיום הגדולה ביותר מבחינת כמות מתפקדים והדמוקרטית ביותר מבין המפלגות בישראל. 130 אלף מתפקדים בקירוב יבחרו את נציגי הליכוד שירוצו בבחירות הקרובות לכנסת. הפעם מתמודדים רבים וראויים במירוץ המרתק הזה מבקשים את תמיכת והצבעת ציבור המתפקדים. לאתר של נמרוד לב.

לתרומה לחץ כאן.

ובתוך חגיגת הדמוקרטיה הזו מתרחש דבר מה נוסף, שונה ובעל משמעות: במסגרת התמודדותו בבחירות המקדימות בליכוד משיק ח”כ מיכאל איתן קמפיין חדשני שנקרא “להוכיח שאפשר אחרת”. מטרתו של הקמפיין להביא לשינוי בנוף הפוליטיקה הישראלית ולביסוסה של פוליטיקה אחרת, נקייה וישרה.

ח”כ מיכאל איתן מבקש מהציבור לתרום למסע הבחירות שלו באמצעות האינטרנט, כשהוא מגביל את עצמו לקבלת תרומות קטנות של 20, 50, 100 ועד ל-500 שקלים בלבד מתורם אחד, סכום נמוך פי 20 מהמותר בחוק, כששמות התורמים והסכומים מפורסמים דרך קבע באתר שלו. זאת כדי למנוע תלות או אפילו מראית עין של תלות, של שליח הציבור בתורמים בעלי אינטרס ועל מנת שמחויבותו היחידה תהיה נתונה לציבור שבחר בו ואף מימן באופן אותנטי את היבחרו לפעילות למען הכלל.

בכך תורם ח”כ איתן את חלקו בהעברת הכח לקבוע ולהשפיע מבעלי האינטרסים הבודדים בעלי הממון אל כלל הציבור, תוך כדי שהוא מחזק את האינטרנט ככלי דמוקרטי מרכזי של קשר בין הציבור ובין שליחיו. כוונת הקמפיין להוכיח לפוליטיקאים בארצנו שפוליטיקה אחרת ושקיפות בעשייה הציבורית כדאיות ומשתלמות.

מיכאל איתן הוא פרלמנטר מיוחד, ידוע ביושרו הציבורי והאישי, על כך מסכימים בכנסת חברים מכל קצות הקשת הפוליטית. א-פוליטי בגישתו, עצמאי בדעותיו ומחויב על שמירת החוק והצדק. טובת הציבור קודמת אצלו לכל מחנאות או משחקים פוליטיים. מי שבוחן את פעילותו השקטה בדרך כלל והבלתי מיוח”צנת של ח”כ מיכאל איתן מגלה שהוא פועל ללא ליאות לקידום קשת רחבה של נושאים חברתיים – מפעילות עקבית ושוטפת לטובת ולרווחת העלייה האתיופית, דרך קידום האינטרנט ככלי דמוקרטי במוסדות השלטון ולהרחבת נגישותו לשכבות הציבור כולן, מקידום ההתיישבות בארץ ועד לפעילותו למען שדרות מוכת הקסאמים, בה הוא מתגורר מזה כשנה.

עד כמה נגיש ח”כ מיכאל איתן לציבור הופתעתי לגלות באתר שלו, בו הוא מפרסם אפילו את מספר הטלפון האישי שלו. מיכאל איתן הוא ח”כ שעושה  ופחות מדבר ובעיקר, נותן דוגמה אישית לפוליטיקה אחרת.

די להסתה

די להסתה הניאו-פשיסטית שמבצע מיעוט השמאל בימין בישראל, בניסיון לסתום פיות באופן גורף לציבור שלם שמהווה את רובו של העם, ממחאה ומביקורת עניינית-אידיאולוגית. הסכנה שבהפרת האיזון האידיאולוגי המאפשר דיון וחילוקי דעות פרודוקטיביים בין חלקי העם, היא גדולה מהניתן לשער ומשמעותה אובדן הדמוקרטיה.

הדבר היחיד שאינו לגיטימי לעשות – לא לעשות

מחובתה של מדינת ישראל לעשות הכל כדי לשחרר את גלעד שליט משביו בידי החמאס. יש כאלה האומרים שצריך לשחרר אסירים תמורתו, יש כאלה הטוענים כי יש צורך בפעולה צבאית ומדינית מתוחכמת או בלחץ בלתי מתפשר על ראשי החמאס ומשפחותיהם עד שישוחרר.

קטונתי מלדעת ומלהעריך את הסיכויים ואת הסיכונים של כל אחת מהדרכים המוצעות לשחרורו, את זה אני משאיר למומחים. הדבר הנחרץ היחיד שניתן לומר בוודאות הוא כי אחריותה וחובתה המוסרית של מדינת ישראל המוטלת על ממשלתה ששלחה אותו למשימתו, היא לשחרר את החייל גלעד שליט משביו בכל דרך שתיראה נכונה למקבלי ההחלטות. הדבר היחיד שאסור למדינת ישראל לעשות, הוא לא לעשות דבר בעניינו.

תורו של האזרח

סקר חדש מראה כי 84% מאזרחי ישראל מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות לכנסת. הוא שאמרנו: חגיגה של דמוקרטיה. רק שהפעם נדע לבחור נכון ועם ישראל לא יולך שוב שולל על ידי מרקטינג של תקשורת מאתרגת שמכרה לנו את שרון, אולמרט, לבני ואת מפלגת קדימה כולה כסמל של תקווה, נקיון כפיים ושינוי.

לתרומה לחץ כאן.

]]> http://www.miki.org.il/2008/11/13/%d7%a8%d7%99%d7%97-%d7%a9%d7%9c-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%90%d7%aa-%d7%a0%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%93-%d7%9c%d7%91/feed/ 0 http://www.miki.org.il/2008/11/04/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%90%d7%aa-%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%a0%d7%a7%d7%a8/ http://www.miki.org.il/2008/11/04/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%90%d7%aa-%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%a0%d7%a7%d7%a8/#comments Tue, 04 Nov 2008 18:03:00 +0000 בנימין שוורץ http://www.miki.org.il/index.php/archives/611

יצחק רבין היה לוחם, מצביא ומדינאי שפעל בשדה המלחמה ובשדה השלום.  במלחמת העצמאות לחם ופיקד בחזית ירושלים ובחזית הדרום. ב-1949 השתתף בשיחות רודוס לשלום. במלחמת ששת הימים יוני 1967 כיהן כרמטכ”ל. בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים הפך האלוף רבין לדיפלומט כשגריר בוושינגטון.  בתפקידו זה הכיר מנהיגים אמריקאים כריצ’רד ניכסון והנרי קיסינג’ר. ביוני 1974 מונה רבין כראש ממשלת ישראל לאחר גולדה מאיר, והיה הצבר הראשון שנבחר כראש ממשלה. לקריאה נוספת: חייו ופועלו של יצחק רבין ז”ל.