מבדיקתה מתברר כי “יש כיום מדינה אחת עם תוכנית ביומטרית לתעודת זהות לכלל האוכלוסיה ושהתכנית הינה חובה. מדינה זו היא הונג קונג. בשונה ממה שנכתב במחקר שנערך ע”י מרכז המחקר והמידע של הכנסת אין בהונג קונג מאגר ממשלתי ביומטרי קבוע אלא מאגר זמני שנועד להפקת התעודה. מיד לאחר הנפקת התעודה הנתונים נמחקים. כמובן שאי קיומו של המאגר נעשה במודע.

יש רק עוד שלוש תוכניות המכוננות לכלל האוכלוסיה בעולם המערבי – בצרפת, באנגליה וביפן. בשלוש מדינות אלה המאגר הוא רשות ולא חובה בניגוד להצעת החוק בישראל. בצרפת מדובר בתעודת זהות אלקטרונית למי שרוצה. התכנית הראשונית דיברה על כך שהמאגר יהיה עם גישה לגורמים שונים של אכיפת חוק בצרפת. בעקבות ביקורת ציבורית ביטלו את הגישה לגורמים השונים והוחלט כי תינתן גישה רב במסגרת הליך משפטי. כמו כן בוטלה הדרישה לחייב כל אזרח לשאת ת”ז. ההערכה של משרד הפנים הצרפתי היא שמכיוון והתעודה היא רשות, אחוז הנרשמים למערכת יהיה זעום. זהו מצב שונה מהצעת החוק בארץ בו מדובר על מצב של ובה ועם גישה רחבה יותר לגורמים שונים.

המקרה השני המכוון לכלל האוכלוסיה הוא אנגליה, שהחלו בניסיון לבצע תכנית ת”ז לאומית. החוק אושר בשנת 2006 ומתוכנן להיות בארבעה שלבים. עד 2009 הזרים אמורים להכנס למאגר ללא בחירה (ההערכה היא כי מדובר ב-8.5% מהאוכלוסיה). באם נהפכו לאזרחים יש להם זכות למחוק את הנתונים הביומטריים על עצמם. מ-2010 צעירים יוכלו לתת את נתוניהם בצורה וולנטרית, ומשנת 2011/2 התכנית תפעל לגבי האוכלוסיה הכללית בצורה וולנטרית. הרעיון שעמד מאחורי התכנית היה לשלב בין גורמים לש ביטחון לאומי, מניעת פשע והגירה. כתוצאה מביקורת ציבורית, הקמת המאגר הוקפאה כרגע. וגם באנגליה ההערכה היא שאחוז הרישום הצפוי יהיה זעום בשל היותו וולנטרי. ביפן מערכת ה- Juki Net לא אוגרת נתונים ביומטרים או נתונים היסטורים במאגר, והשיתוף במערכת מלכתחילה נתון לשיקולן של המועצות המקומיות.

“הנתונים שהוצגו בכנסת מגמתיים ומטעים”

“מהמדינות המיישמות תכנית פספורט ביומטרי יש כיום רק למדינה אחת מאגר ביומטרי וזו אוסטרליה. אוסטרליה החלה להשתמש במאגר זה ב-2005 אולם בעקבות ביקורת ציבורית אוסטרליה עצרה את העברת הגישה של המאגר הזה לגורמים השונים מהגורמים האמונים על מעבר הגבולות. שתי המדינות הנוספות שמתכננות בעתיד פספורטים ביומטריים עם מאגרים הן שוויץ וצרפת. בשוויץ הנושא עבר במשאל עם ברוב דחוק של 50.14% בחודש מאי 2009 והתכנון היא כי יהיה מיושם עד שנת 2010/11. התכנית אמורה לפעול בשיתוף פעולה עם רשויות העוסקות בקוברנות תאונה ואסונות טבע. בצרפת הנפקת הפספורטים הביומטריים החלה ביולי 2009 וכעת הוא פועל ב-2000 עיריות מבין 3500 העיריות הקימות. במקרה הצרפתי לעומת זאת המאגר ישמש את מעבר הגבולות בלבד.

רוב המדינות המיישמות פספורט ביומטרי הן דווקא ללא מאגר ביומטרי. לדוג’ – פורטוגל- בניגוד למה שהוצג לוועדה, הולנד, קנדה וגרמניה. הגרמנים למשל במודע בחרו שלא לאגרו נתונים ביומטריים במאגר בשל חשש מניצול כוח לא ראוי ע”י השלטון באמצעות המאגרים.

לגבי התהליך המתנהל במדינות השונות – לא במקרה הרוב המכריע של המדינות לא יישמו את נושא מאגר המידע הביומטרי. המעשה הזה נעשה במודע, וזאת למרות שחלק מהמדינות אישרו את זה מבחינה חקיקתית. הסיבה היא פחד מנתינת כוח פוליטי רב מדי לגופים ממשלתיים וחלקן בשל דיון ציבורי מתמשך בעניין.

יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה בדיונים על הצעת החוק התבטא אני אומר לכם, אל תעשו דמון כי זה לא דמון [שד]. אנחנו לא ממציאים את הגלגל מחדש. אנחנו לא מדינה שונה מיתר המדינות בעולם. מתברר שאנחנו כן” סיכמה ברזילי נהון.

לפוסט המלא בבלוג שומרת סף

להשוואה המלאה ליחצו כאן

]]> http://www.miki.org.il/2009/08/13/%d7%93%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%a7/feed/ 1 http://www.miki.org.il/2009/07/22/%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%92%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99/ http://www.miki.org.il/2009/07/22/%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%92%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99/#comments Wed, 22 Jul 2009 10:53:57 +0000 ניר הירשמן http://www.miki.org.il/index.php/archives/936 http://www.miki.org.il/2009/07/22/%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%92%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99/feed/ 18 http://www.miki.org.il/2009/07/20/%d7%94%d7%a9%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%90/ http://www.miki.org.il/2009/07/20/%d7%94%d7%a9%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%90/#comments Mon, 20 Jul 2009 13:28:02 +0000 ניר הירשמן http://www.miki.org.il/index.php/archives/935 השר מיכאל איתן מביא היום (יום א’) את המאגר הביומטרי לועדת השרים לחקיקה. לטענת השר איתן, בניית מאגר ביומטרי, אשר יכיל את פרטי תביעות האצבע, תווי הפנים ונתונים נוספים על כלל אזרחי ישראל, אינו נחוץ ועלול לדלוף ולפגוע בצורה בלתי הפיכה בצנעת הפרט של כלל אזרחי המדינה. עוד טוען השר איתן, כי על מנת להשיג את המטרה הראויה של תעודות זהות ודרכונים דיגיטליים אין צורך בהקמתו של מאגר ביומטרי מסוכן. השר איתן: “יש לעצור את הליך החקיקה המזורז והדורסני המתקיים כיום בכנסת. מדובר בחוק בעל פוטנציאל גדול של סיכון לפגיעה בפרטיות, אשר עלול להביא למצב בו טביעת האצבע של כל אחד ואחת מאיתנו תעבור כסחורה עוברת לסוחר. המאגר הזה עלול לדלוף בדיוק באותה הצורה בה דלף מאגר מרשם האוכלוסין, רק שהפעם התוצאה תהיה בלתי הפיכה ומי שירצה לשמור על פרטיות יהיה חייב ללבוש כפפות. יש להמשיך ולבחון את נושא המאגר ובינתיים להפסיק לעכב את תעודת הזהות החכמה”.

השר איתן ביקר בחריפות את הליך החקיקה המזורז שמוביל יו”ר ועדת המדע, ח”כ מאיר שטרית (קדימה) וטען כי מתוקף היותו של שטרית יוזם החקיקה כשר הפנים לשעבר ויו”ר הועדה כעת אין מי שידאג לאזן את החקיקה בסעיפים הנוגעים לשמירה על זכויות הפרט: “גם אם מחליטים לעשות צעד תקדימי כזה, ולהקים מאגר ביומטרי של כלל אזרחי המדינה, שאינו מקובל קיים ברובן המכריע של המדינות הדמוקרטיות, אי אפשר לעשות כן בחקיקה חפוזה, המחוררת את זכויות האזרח כגבינה שוויצרית. יש לקיים דיון ציבורי רחב, בהשתתפות אמיתית של חברי הכנסת וגורמים ציבוריים, אשר לא מתקיים במציאות הנוכחית בה יו”ר הועדה קובע דיונים מדי יום ביומו, ללא השתתפות חברי כנסת נוספים ומבלי שמתקיים דיון ציבורי רחב היקף שבמסגרתו נבדקים היתרונות והחסרונות בצורה מעמיקה”.