כך נקבע בהכרזת העצמאות, כך הבטיחו הצירים כאשר באו לבקש את אמון הבוחר, אך כבר יומיים לאחר טקס הפתיחה החל תהליך דחיית החוקה. מרבית הצירים לא זכרו, כנראה, שיומיים קודם לכן התחייבו להגשים את מטרות הקמת האסיפה ולכונן חוקה, וקיבלו בהשראת הממשלה החלטה פשוטה לכאורה – החלפת שם האסיפה המכוננת לכנסת ישראל וכינוי הצירים בשם חברי כנסת. אך החלטה זו הייתה כרוכה גם בהחלפת התפקיד: מאסיפה מכוננת לפרלמנט.

או אז החליטה האסיפה לקבל את חוק המעבר ובאה לעולם הכנסת, שהיא בית הנבחרים. ויש לנו בית נבחרים, שהחליף את האסיפה המכוננת, ואותה כנסת חוגגת את יום הולדתה דווקא ביום ההולדת של האחות הבכירה, שלא הגשימה את מטרתה, ושהכנסת ביטלה וירשה. לשנות בהינף קולמוס חוקי יסוד
על יום ההולדת ה-61 של הכנסת מוטל צילה הכבד של המשימה שטרם הושלמה, של האחות הבכורה שהלכה בטרם עת, ושל מחליפתה, הכנסת, שהתחייבה לכונן חוקה במקומה ואולם לא עמדה בהתחייבותה. העובדה כי עד היום לא סיימה הכנסת את כינון החוקה אשר תגדיר את כללי המשחק הדמוקרטיים, מאפשרת לראשי ממשלה לדורותיהם לשנות בהינף קולמוס חוקי יסוד או כללי משחק, נותנת את האפשרות לרוב מקרי בכנסת לפגוע בזכויות אדם וגורמת לשופטים להאמין כי הם ניצבים מעל החוק. אי כינון החוקה מהווה מחדל המטיל צל כבד על הישגים אחרים של הכנסת ומותיר את ישראל כדמוקרטיה חלקית בלבד, הדמוקרטיה היחידה בעולם שאין בה משטר חוקתי.

אם כך, אולי דווקא בעת חגיגת יום ההולדת של האסיפה המכוננת – הכנסת, נבטיח לעצמנו שבשנה הבאה נפעל במרץ להשלמת כינונה של החוקה. לא מדובר רק במילוי חובתה ההיסטורית של הכנסת. חוקה תהיה מסמך חינוכי אשר ישפיע על עיצוב דמותה העתידית של ישראל. חוקה למדינת ישראל תהפוך את המדינה לערכית יותר, דמוקרטית יותר וחזקה יותר. זהו צורך חיוני לעתיד המדינה ואזרחיה, והגיע הזמן, 61 שנים לאחר ט”ו בשבט תש”ט, טקס הפתיחה של האסיפה המכוננת, לסיים את המלאכה.

הכותב הוא שר וח”כ מטעם הליכוד

מבדיקתה מתברר כי “יש כיום מדינה אחת עם תוכנית ביומטרית לתעודת זהות לכלל האוכלוסיה ושהתכנית הינה חובה. מדינה זו היא הונג קונג. בשונה ממה שנכתב במחקר שנערך ע”י מרכז המחקר והמידע של הכנסת אין בהונג קונג מאגר ממשלתי ביומטרי קבוע אלא מאגר זמני שנועד להפקת התעודה. מיד לאחר הנפקת התעודה הנתונים נמחקים. כמובן שאי קיומו של המאגר נעשה במודע.

יש רק עוד שלוש תוכניות המכוננות לכלל האוכלוסיה בעולם המערבי – בצרפת, באנגליה וביפן. בשלוש מדינות אלה המאגר הוא רשות ולא חובה בניגוד להצעת החוק בישראל. בצרפת מדובר בתעודת זהות אלקטרונית למי שרוצה. התכנית הראשונית דיברה על כך שהמאגר יהיה עם גישה לגורמים שונים של אכיפת חוק בצרפת. בעקבות ביקורת ציבורית ביטלו את הגישה לגורמים השונים והוחלט כי תינתן גישה רב במסגרת הליך משפטי. כמו כן בוטלה הדרישה לחייב כל אזרח לשאת ת”ז. ההערכה של משרד הפנים הצרפתי היא שמכיוון והתעודה היא רשות, אחוז הנרשמים למערכת יהיה זעום. זהו מצב שונה מהצעת החוק בארץ בו מדובר על מצב של ובה ועם גישה רחבה יותר לגורמים שונים.

המקרה השני המכוון לכלל האוכלוסיה הוא אנגליה, שהחלו בניסיון לבצע תכנית ת”ז לאומית. החוק אושר בשנת 2006 ומתוכנן להיות בארבעה שלבים. עד 2009 הזרים אמורים להכנס למאגר ללא בחירה (ההערכה היא כי מדובר ב-8.5% מהאוכלוסיה). באם נהפכו לאזרחים יש להם זכות למחוק את הנתונים הביומטריים על עצמם. מ-2010 צעירים יוכלו לתת את נתוניהם בצורה וולנטרית, ומשנת 2011/2 התכנית תפעל לגבי האוכלוסיה הכללית בצורה וולנטרית. הרעיון שעמד מאחורי התכנית היה לשלב בין גורמים לש ביטחון לאומי, מניעת פשע והגירה. כתוצאה מביקורת ציבורית, הקמת המאגר הוקפאה כרגע. וגם באנגליה ההערכה היא שאחוז הרישום הצפוי יהיה זעום בשל היותו וולנטרי. ביפן מערכת ה- Juki Net לא אוגרת נתונים ביומטרים או נתונים היסטורים במאגר, והשיתוף במערכת מלכתחילה נתון לשיקולן של המועצות המקומיות.

“הנתונים שהוצגו בכנסת מגמתיים ומטעים”

“מהמדינות המיישמות תכנית פספורט ביומטרי יש כיום רק למדינה אחת מאגר ביומטרי וזו אוסטרליה. אוסטרליה החלה להשתמש במאגר זה ב-2005 אולם בעקבות ביקורת ציבורית אוסטרליה עצרה את העברת הגישה של המאגר הזה לגורמים השונים מהגורמים האמונים על מעבר הגבולות. שתי המדינות הנוספות שמתכננות בעתיד פספורטים ביומטריים עם מאגרים הן שוויץ וצרפת. בשוויץ הנושא עבר במשאל עם ברוב דחוק של 50.14% בחודש מאי 2009 והתכנון היא כי יהיה מיושם עד שנת 2010/11. התכנית אמורה לפעול בשיתוף פעולה עם רשויות העוסקות בקוברנות תאונה ואסונות טבע. בצרפת הנפקת הפספורטים הביומטריים החלה ביולי 2009 וכעת הוא פועל ב-2000 עיריות מבין 3500 העיריות הקימות. במקרה הצרפתי לעומת זאת המאגר ישמש את מעבר הגבולות בלבד.

רוב המדינות המיישמות פספורט ביומטרי הן דווקא ללא מאגר ביומטרי. לדוג’ – פורטוגל- בניגוד למה שהוצג לוועדה, הולנד, קנדה וגרמניה. הגרמנים למשל במודע בחרו שלא לאגרו נתונים ביומטריים במאגר בשל חשש מניצול כוח לא ראוי ע”י השלטון באמצעות המאגרים.

לגבי התהליך המתנהל במדינות השונות – לא במקרה הרוב המכריע של המדינות לא יישמו את נושא מאגר המידע הביומטרי. המעשה הזה נעשה במודע, וזאת למרות שחלק מהמדינות אישרו את זה מבחינה חקיקתית. הסיבה היא פחד מנתינת כוח פוליטי רב מדי לגופים ממשלתיים וחלקן בשל דיון ציבורי מתמשך בעניין.

יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה בדיונים על הצעת החוק התבטא אני אומר לכם, אל תעשו דמון כי זה לא דמון [שד]. אנחנו לא ממציאים את הגלגל מחדש. אנחנו לא מדינה שונה מיתר המדינות בעולם. מתברר שאנחנו כן” סיכמה ברזילי נהון.

לפוסט המלא בבלוג שומרת סף

להשוואה המלאה ליחצו כאן

]]> http://www.miki.org.il/2009/08/13/%d7%93%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%a7/feed/ 1