מאת השר מיכאל איתן

לאחרונה פורסמה כתבה בכלכליסט, שביקרה את תמיכתי ב”אשרור” כביכול של הצ”ח המאגר הביומטרי. ובכן, לא מדובר בשום “אשרור” של הצ”ח, אלא בהצבעה שאני מחויב לה כשר בממשלה, על החלת רציפות. המשמעות היא שהחוק חוזר למקום שבו נפסק הדיון בכנסת הקודמת.
כלכליסט ניסה לבדוק את העקביות שלי, בכך שעימת אותי, מול ההצהרות שלי לפני הבחירות. וראה זה פלא – או שכלכליסט לא הבין, או שלא רצה להבין, אבל העמדה שלי לא השתנתה כהוא זה. אז אמרתי – “אם יוחל עליה עקרון הרציפות, ואם אכהן בכנסת ה-18, אני מניח שאהיה שותף פעיל בהכנתה לקריאה שנייה ושלישית, כפי שהייתי עושה זאת גם בכנסת ה-17, לו הייתה ממשיכה בכהונתה”.
בהתאם לכך גם נהגתי בימים אלה. נפגשתי לבירור וליבון הסוגייה עם נציגי האגודה לזכויות האזרח, ובמקביל קיימתי שיחה ארוכה עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), מלכיאל בלס, במטרה ליצור דיאלוג בנושא. ואכן, סוכם כי הדיאלוג יימשך בשלבי חקיקה מתקדמים יותר. לא צריך לזרוק את התינוק יחד עם המים המלוכלכלים. צריך בהחלט לקדם את הצעת החוק ולאפשר למדינת ישראל קדמה טכנולוגית, שתאפשר פיתוח שירותים רבים לציבור, ובמקביל לחפש נוסחה שתבטיח את צנעת הפרט. בכיוון זה אמשיך לפעול.
ברצוני להדגיש שהצבעה נגד הרציפות, משמעה – פסילת 17 חוקים חשובים על הסף, ואילו הצבעה בעד לא מונעת המשך השינויים כפי שהצהרתי שבכוונתי לעשות ערב הבחירות האחרונות. כלכליסט יכול היה לבדוק איתי את העובדות בטרם יטיל דופי, אבל כנראה שקלקליסט מאמין שלא צריך לבלבל את הציבור עם עובדות, והשמצות מוכרות יותר טוב מאשר האמת.
תגובות אחרונות