בשבוע הבא תתכנס הכנסת לישיבה מיוחדת לדיון בחידוש ירי הקסאמים על שדרות ועוטף עזה. המאבק על שדרות נמשך כבר שמונה שנים ולא צריך להכביר מילים כאן בדבר התוצאות החמורות של נטישת העיר, ובדבר ההשלכות הקשות של תבוסה בשדרות על יכולת עמידתה של מדינת ישראל בפני אויביה. בינתיים הטרור זכה להצלחה חלקית; אלפי תושבים עזבו את העיר ואחרים שנשארו, חשים מופקרים.

לפני שנה, בעיצומה של מתקפת הקסאמים על שדרות, החלטתי לעבור להתגורר בעיר. עוד לפני כן, בכל פעם שצפיתי בכתבות על שדרות אמרתי לעצמי “לו רק יכולתי לעשות משהו”, אבל כמו אצל רבים רבים זה פשוט לא הסתדר… הבנתי שרק התייצבות בגופי בקרב תושבי העיר תיצוק תוכן ממשי בביטוי “שדרות של כולנו”, ביטוי שתושבי שדרות שבעו מלשמוע מפי נבחרי ציבור ואחרים שהגיעו לעיר לסיורי הזדהות מלאי כוונות טובות אבל לא משכנעות.

בשנות ה-70 העתיק יוסי שריד את מקום מגוריו לקריית שמונה. המהלך הזה נחרט בזיכרוני כמהלך ראוי של פוליטיקאי שאינו מסתפק רק בהטפה לאחרים אלא גם דורש מעצמו. לימים יאמר יוסי שריד כי יותר משתרם במעברו לקריית שמונה ולתושביה הוא זכה לקבל מהם. כיום לאחר שנה בשדרות אני מבין בדיוק למה התכוון.

בתחילת חודש ינואר 2008 עברתי להתגורר בשדרות. שכרתי דירת שלושה חדרים בשכונה הנקראת בפי תושביה על שמה של החברה שבנתה אותה; “קסדור”. השכונה נבנתה במהלך שנות ה-90 במסגרת מבצע הבנייה הנרחב לקליטת גלי העלייה מברית המועצות לשעבר ברחבי הארץ. מרבית השכנים שלי הם בני משפחות העולים מקווקז, בוכרה, ומיעוטם תושבים ותיקים.

קבלת הפנים לה זכיתי כבחור חדש שבא לשכונה היתה חמה וכללה הצעות לסיוע בהעברת הציוד, הזמנות לארוחות בערבי שבת, ובהמשך למשלוחי מנות של אושפלוב, בחש, דג חריף או חמין, היו גם הזמנות לבתי הכנסת ולמסיבות משפחתיות. ככלל הזכירה לי האווירה של שכונת “קסדור” בשדרות את ימי ילדותי בשכונה שבה גדלתי. מרגש לקלוט את הטעמים והריחות, לשמוע את בליל הלשונות, לצפות במנהגים הייחודיים, ולעקוב אחר בטויי התרבות השונים במקום. מתוך כל השונות הזו - צף המכנה המשותף היהודי, המסורת, ארץ ישראל וירושלים שיחד עם החרדה האישית והקולקטיבית מאימת הקסאמים - הופכים את הביטוי הערטילאי” שותפות גורל” למשהו כל כך מוחשי שכמעט וניתן לגעת בו.

Click here to view the embedded video.

לא הייתי צריך לחכות הרבה זמן כדי להיכנס לשגרת הקסאמים. בתקופה ההיא כמעט כל יום היו מספר נפילות אחרי הכרזות מקפיאות דם ברמקולים ”צבע אדום, צבע אדום”.

כשנשמעת הכריזה צבע אדום, גם אם אתה לא ממש מפחד, אתה נכנס לעמדת המתנה; הגוף שלך נדרך באורח בלתי רצוני, אתה סופר עד 15 וממתין בקוצר רוח לנפילה ולקול ההתפוצצות הגואל שמחזיר אותך לשגרה. הרציונליזציה היא כנראה אחד מדרכי ההתגוננות שלי להדחקת החרדה. כך למשל אני מתחזק מסטטיסטיקות של אחוזי הפגיעה הנמוכים מול מבול הקסאמים: כשאני בבית אני מרגיע את עצמי שמרבית הנפגעים נפגעו בשטחים פתוחים, וכשאני בשטח פתוח אני דבק בחישוב הסיכוי שמכל המרחב הגדול הזה ייפול הקסאם בדיוק על מכוניתי…

בבניין שלנו יש מקלט אבל הוא משמש לאחסון חפצים ישנים, ממילא אי אפשר להגיע אליו מהדירה ב-15 שניות, וגם אם כן - כמה פעמים ביום או בלילה אפשר לקפוץ הלוך וחזור בדילוגי קרב מהדירה בקומה השנייה או השלישית למקלט בקומת הקרקע?

תקופת הרגיעה היתה נהדרת לכולנו. החיים ללא הצבע האדום נראו הרבה יותר יפים. מה שנחשב כשגרה במקום אחר - נחשב בשדרות כתקופה שראוי להשתבח בה. והנה עכשיו, עוד בטרם הספקנו לשכוח את חוויות הצבע האדום, התחדשו מטחי הקסאמים, חזרה התחושה שאנחנו בני ערובה. מצד אחד כולם מחזקים את הצבא ורוצים שיפעל נגד הטרוריסטים, ומצד שני הכל יודעים שמיד לאחר כל פעילות בעזה “צבע אדום” הוא רק שאלה של זמן.

כששמעתי אתמול את סגן שר הביטחון מכריז שישראל לא תרשה את הרחבת הירי מעבר לחגורת הישובים, נתיבות, קריית גת, אשדוד, חשתי זעם. בנוסף לאמירה הזו, הממשלה החליטה השבוע שלא להקצות כספים למיגון בעוטף עזה. האמירה וההחלטה מייצרות תחושת ייאוש וניכור בקרב תושבי האזור.

בכל הקשור לאופן טיפולה של הממשלה בנושא ההגנה על שדרות אני משתדל לנהוג באיפוק וממלכתיות, ולא לנצל את העובדה שאני שם כדי להתבטא בצורה קיצונית ומזווית מפלגתית צרה. אבל אני חושב שההיגיון הפשוט וההסכמה הכללית עומדים מאחוריי כאשר אני מבקר את הממשלה שמצד אחד אינה עושה דבר על מנת לחסל את מקורות הירי או את הסיבות לירי (ואני יודע שזו לא משימה פשוטה), ומצד שני, היא אינה מקצה כספים למיגון. גם לטעמי המיגון אינו פתרון, אבל אי אפשר גם לא לעשות דבר וגם לא למגן. כשזה המצב – מה אמורים להרגיש התושבים?

המאבק על שדרות הוא לא רק מאבק בטחוני, שדרות היא גם סמל לחזית החברתית של עם ישראל. שדרות כמו עיירות פיתוח אחרות וכמו שכונות מסויימות בערים הגדולות סובלת ממצוקה כלכלית חברתית. בהגיעי לשדרות הבאתי איתי יוזמה לתכנית חלוץ בתחום צמצום הפערים הדיגיטליים. אספתי תרומות ומענקים מגורמים ציבוריים ובראשם שר האוצר רוני בר-און ומגורמים פרטיים כדי ליזום, להקים ולהפעיל בשיתוף פעולה עם מנכ”ל הפרוייקט שמוליק שם טוב (שגם הוא הגיע לגור בשדרות ממניעים ערכיים) את הפרוייקט שלו קראתי “שדרות שלנו”.

פרוייקט “שדרות שלנו” מתבצע ב-16 כיתות בשני בתי ספר ובשבעה מקלטים שאותם הפכנו למרכזי מחשבים שכונתיים. בנוסף אנו מסייעים למאות תלמידים בהדרכה מרחוק ולקשישים במרכז יום לקשיש. “שדרות שלנו” הנו פרוייקט בעל חשיבות עצומה, ואם אכן נצליח בו נוכיח שאפשר אחרת גם בתחום החינוך, ומשדרות תצא בשורת המהפכה הטכנולוגית לצמצום הפערים.

לתרומה למיכאל איתן – להוכיח שאפשר אחרת! לחץ כאן.

]]> http://www.miki.org.il/2008/11/23/%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%97-%d7%a9%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%aa-%d7%92%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a/feed/ 0 http://www.miki.org.il/2008/08/07/%d7%94%d7%91%d7%95-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a8%d7%9c%d7%a3-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%92%d7%9d-%d7%91%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7/ http://www.miki.org.il/2008/08/07/%d7%94%d7%91%d7%95-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a8%d7%9c%d7%a3-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%92%d7%9d-%d7%91%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7/#comments Thu, 07 Aug 2008 07:47:38 +0000 בנימין שוורץ http://www.miki.org.il/index.php/archives/365

לאחר מאבק בן ארבע שנים נגד מחלת הסרטן, הלך הבוקר (ה’) המאמן רלף קליין לעולמו. בגיל 77 נפטר רלף, האיש שהביא למכבי ת”א את הגביע האירופאי הראשון שלה בשנת 1977, שנתיים לאחר מכן הוביל את נבחרת הכדורסל של ישראל להישג שיא – המקום השני ומדליית הכסף באליפות אירופה בטורינו, כמו כן אימן רלף את נבחרת גרמניה וקבוצות ישראליות אחרות. אנחנו מביאים כאן ידיעה מלפני חודשיים, אודות ערב מיוחד שנערך לכבוד רלף קליין; ערב שבו ציינו האוהדים הרבים את אהבתם והערכתם לרלף קליין אותו הם הגדירו כ”גדול מאמני ישראל וחבר יקר של כולנו”.

במכתב ההזמנה לערב ההוקרה לרף קליין שהגיע אל לשכתו של ח”כ מיכאל איתן, נאמר בין היתר: “בואו והריעו לאיש הנפלא הזה שהרטיט לבבות ונאבק היום על חייו…. בואו לחבק, לאהוב, להצדיע ולומר תודה, תודה לך רלף, תודה על כל מה שנתת ועל כל מה שעוד תיתן. אתה גיבור, גיבור ישראלי שלעולם לא הרים ידיים ושלימדת אותנו לכבד, לאהוב ולנצח”.

ח”כ מיכאל איתן שלא יכול היה להגיע לאירוע עקב השתתפותו כמרצה בכנס לשכת עורכי הדין באילת, שלח מכתב מיוחד לכבודו של רלף קליין. בדבריו, ציין ח”כ איתן כי “הזמנתכם המרגשת להשתתף באירוע שאתם מארגנים לכבודו של רלף קליין – החזירה אותי אחורה לימי ילדותי, לימים שבהם עקבתי בהערצה אחר ביצועיו; כשחקן הגנה וכקלע מצטיין מחצי מרחק, במכבי ובנבחרת, במגרשי הכדורסל של פעם; באוריון, בברית מכבים עתיד ובאוסישקין”.

עוד נאמר במכתב כי “רלף קליין הוא אחד הספורטאים שמעבר להצטיינות האישית, הקרין גם ערכים ושליחות לאומית. הוא הנהיג ביושרה וברוח ספורטיבית את הקבוצות בהן שיחק ושאותן אימן, והוביל אותן להישגים גדולים”.

לבסוף, סיכם ח”כ מיכאל איתן: “הבו לנו מנהיגים רבים כמו רלף קליין בכל התחומים, ובמיוחד בזירה הפוליטית!”.

לקריאה נוספת: מכתבו של ח”כ איתן לכבודו של רלף קליין

במהלך ביקורו בבית הספר, אמר ויראגוסה לתלמידים כי הוא נפעם ממקור ההשראה והעוצמה שהם מעניקים לראש העיר שדרות, אלי מויאל ולכל תושבי העיר. עוד אמר ויראגוסה כי הוא מסכים בהחלט עם ח”כ מיכאל איתן שאמר כי הוא אינו ידיד חדש לישראל, ואף הוסיף ואמר כי “כל תושבי לוס אנג’לס מתפעלים מהאומץ של התושבים בשדרות”.

עם תחילת הביקור הוצג הציוד החדשני של ה”כיתה החכמה” הכולל לוח חכם, עמדת מחשב המחובר לרשת ומקרן. כמו כן המורים יעברו הכשרה מיוחדת, וילמדו להעביר שיעורים באמצעות כלים חדשניים אלו, וכך יביאו לשיפור ברמת הלימוד והגברת העניין מצד התלמידים.

גיוס הכספים למען הקמת ה”כיתות החכמות” התאפשר הודות לשיתוף הפעולה הפורה עם מועדון המנהיגות הישראלי בלוס אנג’לס (ILS) עם הפרוייקט ‘שדרות שלנו’ - אשר הצליחו לגייס כמיליון שקלים למען ילדי שדרות, במסגרת ערב התרמה שנערך בלוס אנג’לס לפני כשלושה חודשים.

בנאומו במקום, פנה ח”כ מיכאל איתן לראש עיריית לוס אנג’לס (אנטוניו ויראגוסה) ואמר: “לפני כמה שבועות שמעתי את דבריו של נשיא ארה”ב, ג’ורג’ בוש, שהדגיש כי ישראל לא תהיה לבד - 300 מיליון אזרחי ארה”ב עומדים יחד איתנו במאבק”. “היום”, אמר ח”כ מיכאל איתן למר ויגארוסה, “בביקורך כאן – אנחנו בהחלט יכולים לחוש את תמיכתם של אזרחי ארה”ב בישראל ובמאבקה מול הטרור”.

בסיום דבריו, אמר ח”כ מיכאל איתן: “יש דרכים שונות להיאבק בטרור, אחת מהן היא האופציה הצבאית אולם אין זו הדרך היחידה. מה שאנחנו עושים כאן הוא מאבק נגד הטרור באמצעות שיפור פני החינוך – ואנחנו ננצח!”.

והנה עוד כמה תמונות לקינוח…

לקריאה נוספת: ראש העיר לוס אנג’לס בשדרות: אתם אמיצים

ביום שישי הקרוב ישיקו ראש עיריית שדרות וראש עיריית לוס אנג’לס כיתה חכמה בבית ספר בשדרות. המדובר בפרוייקט של אופק שפותח על ידי המרכז לטכנולוגיה חינוכית.

הכיתה החכמה משנה את פני ההוראה והלימוד: במקום הלוח הרגיל מקבלת הכיתה לוח חכם, המורה מקבל מחשב ומקרן, וההוראה עושה שימוש ברשת האינטרנט. המורים מקבלים הכשרה מיוחדת לשימוש באמצעי ההוראה החדשים, והתלמידים מקבלים חומר רב ומעניין יותר ורמת הלימוד וההוראה עולה. הכיתה הוקמה במסגרת פרוייקט ‘שדרות שלנו’ אותו יזם מיכאל איתן. כזכור, לפני כשלושה חודשים התקיים אירוע התרמה בלוס אנג’לס, שבמסגרתו נאספו כמיליון שקלים לטובת פרוייקט ‘שדרות שלנו’.

בשלב א’ של הפרוייקט ‘שדרות שלנו’ הציוד של כיתה חכמה יוכנס ל-20 כיתות והמורים יוכשרו בהתאם, ואם הניסוי יוכתר בהצלחה – ייעשה מאמץ להוסיף כיתות נוספות בכל בתי הספר בעיר.

חשוב לציין כי השיטה פועלת והחלה במספר בתי ספר מצומצם מאוד ברחבי הארץ.

ח”כ מיכאל איתן שיזם את הקמת אתר האזרחות החדש ברשת האינטרנט, אמר היום (ב’) בטקס ההשקה של האתר כי מדובר במהפכה שמתחילה בצעד קטן ומהוסס ותימשך במהפכה בכל הקשור לדרכי ההוראה במערכת החינוך הישראלית.

“הבשורה החדשנית שלנו היום”, אמר ח”כ מיכאל איתן, “היא שבשנה הבאה תלמידי ישראל יהיו פטורים מרכישת ספר האזרחות המסורתי, ויוכלו לקבל אותו חינם באתר האזרחות באינטרנט”.

ח”כ מיכאל איתן הביע תקווה כי בתוך עשר שנים יעלה משרד החינוך את כל ספרי הלימוד לאתרי אינטרנט, ומנה שורה של יתרונות הכרוכים בכך:

1. במסגרת פרוייקט ליבר”ה, תלמידי ישראל יהיו פטורים מתשלום על ספרי הלימוד, ויחסכו ממשפחותיהם סכום של מאות שקלים, ולמשק כולו ייחסך סכום של מאות מיליוני שקלים בשנה.
2. בשיטה הזו יהיה קל, זול ויעיל הרבה יותר לעדכן את חומרי הלימוד.
3. הספר הדיגיטלי כולל גרפיקה מתקדמת, אודיו וקטעי וידאו שמסוגלים להמחיש לתלמידים את החומר הנלמד. וכן הרחבות, ביאורים ופרשנויות באמצעות קישוריות לחומרים בכל רחבי האינטרנט.
4. אזור מיוחד למורים שבו תהיה להם גישה לחומרי הוראה למערכי שיעור, וכן יכולות לנתח אינטרדיסציפלינרי כמו למשל; הקשת המילה ירושלים תביא לתלמיד את כל ההקשרים בחומרי הלימוד הנוגעים לירושלים כמו; תנ”ך, אזרחות, ספרות, היסטוריה, גיאוגרפיה, ועוד.
5. באינטרנט ניתן לשתף תלמידים בהוספת ידע, ובמקביל להיותם צרכני מידע הם גם ייצרו ויתרמו מידע לטובת חבריהם ולטובת לציבור הרחב.

ח”כ מיכאל איתן הודה לשרת החינוך שסייעה להגשמת החזון, והסירה מהדרך התנגדויות של גורמים במערכת החינוך. כמו כן הודה למשפחות; נזיראן וקדישה, ולמרכז להעצמת האזרח, על המימון המלא של הפרוייקט. הוא הודיע כי כבר בשלב זה מתנהלים מגעים בין המרכז להעצמת האזרח לבין המרכז לטכנולוגיה חינוכית, לצורך העלאת ספרי היסטוריה במתכונת דומה.

לקריאה נוספת: אזרחות טובה: עכשיו גם באתר האינטרנט, הקץ להוצאה על ספרי הלימוד

]]> http://www.miki.org.il/2008/05/12/%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%90%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%98-%e2%80%93-%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%91%d7%9e/feed/ 3 http://www.miki.org.il/2008/02/27/%d7%9c%d7%90%d7%9f-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a4%d7%9c%d7%92%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%94/ http://www.miki.org.il/2008/02/27/%d7%9c%d7%90%d7%9f-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a4%d7%9c%d7%92%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%94/#comments Wed, 27 Feb 2008 15:08:01 +0000 בנימין שוורץ http://miki.c14.co.il/index.php/archives/212  

להלן נאומו של ח”כ מיכאל איתן, המתנגד להצעת החוק של ח”כ אמנון כהן מש”ס בעניין סינון תכנים בלתי הולמים באינטרנט.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל מי שחושב שהחוק הזה נועד להגן על קטינים, כמו שהוצג כאן, על-ידי חבר הכנסת נסים זאב, אני רוצה לומר לו, לא מיניה ולא מקצתיה.

מדברים על קטינים ומתכוונים למשהו אחר לגמרי. אם אתם כל כך דואגים לקטינים, הנה יש כאן הצעה. המועצה הלאומית לשלום הילד – חבר הכנסת נסים זאב, שכל כך דיברתם בעד הקטינים – הגישה הצעה. בראש המועצה עומד אדם דתי. בא לוועדה, הגיש הצעה מאוזנת, שנועדה לתת הגנה לקטינים ואפשר להתאחד סביבה.

לא, שר התקשורת, יש לו אג’נדה אחרת לגמרי, שלא כוללת קטינים, כי אצלו בבית הוא לא נותן אינטרנט, אין אינטרנט. אז הוא נגד האינטרנט. אז הוא, יש לו אג’נדה אחרת, והוא בא להילחם על החוק הזה בוועדת הכלכלה ומאיים על הקואליציה.

אז לא מדובר בקטינים. אנחנו בעד הגנה על קטינים, לפי המועצה הלאומית לשלום הילד – ולא לפי המועצה הלאומית לשלום ש”ס, שזה משהו אחר לגמרי.

היו”ר אמנון כהן מש”ס בהעברת ביניים: חבר הכנסת איתן, החוק שלי.

מיכאל איתן משיב: החוק שלך, אתה מהאגודה? גם אתה מש”ס.

החוק הזה הוא חוק שאין לו אח ורע בשום מדינה דמוקרטית. הוא גורם נזק למטרה שאתם רוצים כאילו לקדם. החוק הזה גורם נזק לצורך להגן על הקטינים ולסנן במידה ראויה וקשובה, כי הסינון דורש שיתוף פעולה. ובדרך הכפייה שאתם כופים לא תקבלו שיתוף פעולה, ואתם תחטיאו את המטרה.

כשאפשר להידבר, אפשר להגיע לסינון מוסכם ולא לכפות.

אברהם מיכאלי מש”ס שואל בהערת ביניים: איך?

מיכאל איתן משיב: אני אגיד לך איך, אפשר להגיע להסכמות. אבל אליכם אין לי טענה. אין לי טענה אליכם. אתם באים עם האג’נדה שלכם, אין לי טענה. יש לי טענה כבדה מאוד לאנשי מפלגת העבודה. עכשיו רואים אותי ציבור של אלפי אנשים, חלקם הצביעו למפלגת העבודה. איפה האג’נדה שלהם? איך הם מוכנים לתת יד לדבר כזה? אתם יודעים מה? דתיים יותר רגישים לצד הזה.

אפילו ליכוד, אנחנו מפלגה שתומכת בעקרונות דתיים. אבל מפלגת העבודה הסוציאליסטית הזאת, שמדברת על ערכים כאלה ואחרים. איפה היא? באה לבחירות לקבל קולות של אנשים. איפה אחד מהם שיבוא וייאבק כאן למען חופש הביטוי, למען אינטרנט? הגולשים עכשיו שואלים אותם, מפלגת העבודה, איפה אתם? שלא לדבר גם על קדימה.

אני רוצה לסיים את דברי ולומר לכם, אני אומר לכם עכשיו ברוח טובה: אין לכם עסק עם אדם שהוא נגד הדת.

אני אומר לכם, הדרך הנכונה להשיג את המטרה, שהיא של כולנו, היא להגן על שלום הילד לפי המלצות המועצה הלאומית לשלום הילד, ולעשות סינון בהסכמה.

בהצבעה חוזרת שנערך היום (ד’) ביוזמתו של ח”כ מיכאל איתן בהצעת החוק של סיעת ש”ס לסינון אתרים ברשת האינטרנט – דחתה ועדת הכלכלה את הדרישה של ח”כ איתן לדיון חוזר, וזאת בתמיכה של חברי כנסת ממפלגת העבודה.

לאחר ההצבעה אמר ח”כ מיכאל איתן כי “העובדה שמפלגות העבודה, קדימה והגמלאים מעדיפות  את ההצעה הדרקונית של סיעת ש”ס על פני הצעה מאוזנת של המועצה לשלום הילד – מדגימה כיצד מפלגות הקואליציה מוכנות לבגוד בבוחריהן, והכל בשם הישרדותה של הממשלה”.

“חמורה במיוחד עמדתה של סיעת העבודה שאיבדה את חוט השדרה שלה, ומתקפלת מעמדותיה תוך בגידה בציבור גולשי האינטרנט בכלל, ובציבור חבריה בפרט”.

ח”כ מיכאל איתן הביע תקווה כי הצעת החוק תעבור שינויים מפליגים בעת הכנתה לקריאה שניה ושלישית, וכי בסופו של דבר נצליח להעביר חוק שיספק מענה הולם לסכנות באינטרנט מבלי להכניס לספר החוקים חוק שיפגע בציבור הגולשים ושאין לו אח ורע בשום מדינה דמוקרטית בעולם.

לקריאה נוספת עימות חריף בדיון ועדת הכלכלה המכבש הקואליציוני רוצה סינון / פרשנות

ועדת הכלכלה אישרה אמש (ב’) לקריאה ראשונה את הצעת החוק לסינון תכנים בלתי הולמים (מין, אלימות ועוד) של ח”כ אמנון כהן מסיעת ש”ס. הצעת החוק נהנית מתמיכתו של שר התקשורת אריאל אטיאס, וכן מקבלת את תמיכתה של הקואליציה וסיעת קדימה.

ח”כ מיכאל שהתנגד להצעת החוק בתצורתה הנוכחית, נכח בוועדה והחליף את חבר הוועדה ח”כ משה כחלון (ליכוד). להלן עיקר נאומו של מיכאל איתן בדיון בוועדת הכלכלה:

בפתיחת דבריו אמר איתן כי “אנחנו מדברים כאן על מערכת היחסים בין האדם הבודד לבין המדינה, בין האזרחים והתא המשפחתי כפרטים לבין המדינה כקולקטיב”.

“לצערי הדיון הזה מתקיים בוועדת הכלכלה שעוסקת בטכנולוגיה. אני אומר: לטכנולוגיה יש חשיבות, אבל היא חשיבות משנית. הנקודה החשובה היא הוויכוח העקרוני ולא האמצעים הטכניים לביצוע הסינון”.

“אני מאמין שכל היושבים בדיון הזה, רוצים בטובת הקטינים. אבל מה שצריך לעשות, הוא הדבר שאנחנו נוהגים לעשות כאשר אנו נזקקים להכרעות בתחומים שונים, והוא מלאכת האיזון בין הצרכים השונים הנדונים כאן בין ההגנה על הקטינים לבין החופש שיש לתת לאזרחים להשתמש בטכנולוגיה ככל העולה על רוחם, ולסמוך על שיקול דעת של ההורים בכל הקשור לחינוך ילדיהם. התוצאה היא שאני תומך בחקיקה, אבל כזו שתחייב אזהרה והמלצה אך לא תגביל את חופש הפעולה של האזרח”.

“צריך לומר זאת – ישנם חילוקי דעות בין היושבים כאן, האם האינטרנט הינה תופעה חיובית או שלילית. שר התקשורת למשל חושב – שרשת האינטרנט היא תופעה שלילית. גם זו תפיסת עולם לגיטימית שיש לכבד”.

“צריך להבהיר את הדבר הבא: מי שמפיץ חומרי תועבה הנו עבריין, וצריך להעמיד אותו לדין. החוק בישראל אוסר על פרסום דברי תועבה, אך החוק לא נאכף מעולם, וזאת משום שלא הגדירו מהי אותה תועבה בחוק. כך למשל בעיני משפחה אחת – “ונוס עולה מהגלים” – היא תועבה, ובעיני משפחה אחרת זהו דבר שיש לחנך עליו. על כן, כאשר אנחנו רוצים להגדיר מהי תועבה, אנחנו נגשים למשימה בלתי אפשרית”.

“לסיכום: גם אם יש רוב נגדי בוועדה (בעיקר בין אלו שיגיעו בדקה ה-90 ויצביעו את אשר יאמרו להם להצביע), אני מציע שנגיע להסכמות ולפשרות. בואו נמצה את תהליך ההדברות. אני מציע כי כל אדם בישראל אשר יתחבר לאינטרנט, יקבל את המידע על הסכנות הצפויות לילדים ולמבוגרים באינטרנט, וכל אחד יחליט האם הוא מעוניין לבקש סינון אתרים אם לאו”.

לקריאה נוספת: אושרה להצבעה הצעת חוק לסינון תכנים באינטרנט

להלן נאומו של מיכאל איתן במליאת הכנסת אתמול (ד’), בעניין שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך: “גברתי היושבת ראש, כנסת נכבדה, דובר כאן הרבה על תופעות הגזענות. כנראה שגזענות היא איזו שהיא תכונה שבאה עם הטבע האנושי. היא נמצאת בחברות רבות. היא נמצאת בקרב בני אדם רבים. חברה בריאה היא חברה שיודעת לדכא את התכונה השלילית הזאת, שהיא תכונה שבאה כנראה עם בני האדם ביחד, ולהצניע אותה, למזער אותה ולהביא אותה למצב שהיא תהיה לא לגיטימית בחברה. זה תהליך לא פשוט”. מישהו כאן לפני, אחד הדוברים לפני, אמר שהגזענות מחלחלת מלמעלה. אני לא בטוח שהאמירה הזאת נכונה. הנה הוא נכנס עכשיו – חבר הכנסת דב חנין. אני לא בטוח שהגזענות מחלחלת מלמעלה. אני חושב שהגזענות מתחילה מלמטה בעיקר, ועל הלמעלה אולי לא נאבקים מספיק”.

“כרגע, אני מתייחס בעיקר או רק לעניין של העדה האתיופית, של הקהילה האתיופית. ממשלות ישראל היו אלה שקיבלו החלטה לעשות מבצעים מיוחדים על מנת להעלות בהמונים את בני העדה. ממשלות ישראל – כל הממשלות – מקצות משאבים, ומדינת ישראל כמדינה עושה מאמץ מיוחד על מנת לקלוט את הקהילה האתיופית ולמזער או לצמצם ולהיאבק עד כמה שאפשר בתופעות הגזענות. זה לא אומר שעושים מספיק. זה לא אומר שאין גזענות. אבל, זה כן אומר שצריך להסתכל גם על המאמצים החיוביים שעושים בכיוון הזה. לא מזמן הכנסת קיבלה חוק שדיבר על העדפה מתקנת לבני העדה האתיופית. לאחר מכן, הממשלה קיבלה לא מזמן החלטה שמקדמת ומייצרת משרות מיוחדות לבני הקהילה האתיופית על מנת לקדם אותם. רק בני העדה האתיופית יכולים להיות במשרות האלה”.

“אני רוצה לומר שבחברה הישראלית, מהטיפול שלי בנושא הזה, מפניות שלי לקהיליית העסקים, יש רבים שמוכנים ויש להם פינה טובה וחמה לבני הקהילה האתיופית בישראל. אני אומר את הדברים האלה מתוך מחשבה וקריאה לשרת החינוך כאן במסגרת הדיון הזה גם לפעול לשילובם של בני הקהילה האתיופית, אקדמאים, במקצועות ההוראה. לא בהוראה בקרב העדה או בבתי ספר בהם אחוז התלמידים גבוה מבני הקהילה האתיופית, אלא מורים ככל מורי ישראל בבתי ספר רגילים שבהם יהיו כל בני ישראל, כל שבטי ישראל, כולל תלמידים מבני הקהילה האתיופית”.