שלום רב,

הנני סטודנטית ישראלית שבימים אלה מסיימת את הדוקטוראט באוניברסיטת הרווארד בבוסטון.
בתור מי ששהתה עם משפחתה בארה”ב מספר שנים (בעלי שהה שם לפוסט-דוקטוראט), רציתי להביע את תמיכתי בחוק שאתה מוביל לגבי מימוש זכות ההצבעה לישראלים, אזרחי המדינה השוהים מחוץ לישראל.
במהלך שהותנו בארה”ב התנהלו בארץ שתי מערכות בחירות, ולצערנו על אף שהמשכנו לשלם מיסים בארץ, לבקר בארץ בכל שנה (דבר שהתאפשר על ידי לקיחת הלוואות), לפעול בכל מערכת אפשרית התומכת בישראל ולנהל את חיינו לאור העובדה שנחזור לישראל עם תום הלימודים, לא יכולנו לממש את זכות ההצבעה. מיותר לציין שכסטודנטים לא יכולנו לאפשר לעצמנו לשאת בהוצאות הכרוכות בנסיעה לארץ ליום הבחירות בלבד.
במקרה שלנו, החזרה לארץ קשורה לערכינו ולעתיד שרצינו להבטיח לילדנו, ולא היתה תלויה במימוש זכות כזו או אחרת. בהזדמנות אחרת אפשר יהיה לדון בקשיים שמערימה המדינה בפני אזרחיה השוהים בחו”ל ובדרכים להקלת חזרתם (ביטוח לאומי, קופת חולים וכד’). יש לציין שלא כל הישראלים השוהים בחו”ל הם יורדים, ויתרה מזו, רבים מן היורדים שהיכרנו אינם עונים לסטריאוטיפ הישראלי של יורד, ובתנאים נכונים ישמחו לשוב לארץ.
מאחר ויש הגיון בטענה החוששת ממתן זכות ההצבעה ליורדים, ומאחר שקשה להחליט מיהו יורד, שכן לדאבוני קורה שסטודנטים, שליחים ואחרים שהתחילו כמונו, יורדים לבסוף מן הארץ. הייתי מציעה לשקול להגביל את זכות הבחירה לחמש השנים הראשונות לשהייה בחו”ל, כך שמי שהחליט לרדת מהארץ לא יהנה יותר מזכות ההצבעה, ומי (כמונו למשל) שנשאר קצת יותר מחמש שנים, יפסיד את זכות ההצבעה פעם אחת בלבד.
החזרה לארץ כרוכה בקשיים רבים ובעלות כספית גבוהה. יחד עם זאת אנו שמחים מאוד שהצלחנו לחזור, ובעיקר אנו שמחים כשמתאפשר בידנו לתרגם את ההכשרה שקיבלנו לתרומה למדינה.
לבסוף, צר לי שההצעה החשובה שלך נתקלת בהתנגדות פופוליסטית מעיקרה, וכולי תקווה שההצעה שהצגתי תסייע להתגבר על התנגדות זו.

בברכת יישר כח,
גבריאלה ברזין

השאלה המרכזית העולה מהויכוח הלוהט סביב מה שמכונה “חוק היורדים” עוברת דרך שאלת האזרחות והזיקה. אם המדינה רואה באזרחיה שמרכז חייהם נמצא במקום אחר, כמי שויתרו על אזרחותם, היא אמורה לשלול מהם את הדרכונים ולמנוע מהם את זכות הבחירה. אבל, אם המדינה ממשיכה לראות בהם אזרחים ומצפה מהם למלא את חוקי המדינה המתייחסים אליהם גם בחו”ל, ומצפה מהם בשעות חירום או בעיתות שלום לתרום לכלכלה, לערכי התרבות ולמדע, ראוי גם שהמדינה תבחר שלא להתנתק מהם אלא לאפשר להם להיות אזרחים ישראלים גם בחו”ל, וכתוצאה בלתי נמנעת, גם להשתתף בבחירות.

הצעת החוק שנדונה בסיעת הליכוד מדברת על ישראלים, שיצאו לחו”ל בששת השנים האחרונות בלבד, וזכות ההצבעה תוקנה להם בתנאי שביקרו בארץ למשך תקופה מצטברת של 40 יום במהלך התקופה שהיו בחו”ל, כאשר בעיני גם תקופה של עשר שנים היא תקופה נאותה. כמה אנשים כאלה יש, איש לא יודע, אך ההערכה מדברת על כ- 200 אלף איש. כעת, בישראל כאשר המדינה שובתת ביום הבחירות, הקלפי נמצאת במרחק של מאות מטרים מהבית וכאשר עשרות אלפי פעילים משדלים את האזרחים להצביע ואף מסיעים אותם לקלפי, הולכים כ- 66% להצביע. וכמה יצביעו בחו”ל כאשר כל הצבעה תהיה כרוכה בנסיעה של עשרות ומאות קילומטרים, רק כדי לעמוד בתור בנציגות הישראלית ולהצביע?

ההערכה הרווחת היא כי בין 20%-50% ינצלו את זכותם להצביע ובכך, בתסריט המקסימלי יתווספו 100 אלף מצביעים לבחירות בהם מצביעים כשלושה וחצי מיליון איש.

אך אסור לשכוח, אלה אותם אנשים שלא נמצאים בארץ עד שש שנים, לכן, דפוסי ההצבעה שלהם לא ישתנו במידה קיצונית. ועדיין, נניח כי ההצבעה תהיה מוטה במחצית לטובת המפלגות הגדולות. התוצאה תהיה שמפלגה שקיבלה 25% מהקולות, דהיינו 25 אלף קולות תקבל תוספת כללית של 12,500 קולות- פחות מחצי מנדט.

אחרי בדיקת הנתונים התמונה משתנה והשפעת בחירת הישראלים בחו”ל נראית אפילו די סבירה. ואז ישאל השואל, אם כך, מדוע זה טוב?
ובכן, זהו לא חוק היורדים אלא חוק החוזרים. המדינה משדרת בחוק זה מסר עוצמתי לאזרחיה שיצאו את גבולותיה זה לא מכבר ומתגוררים בחו”ל- אתם חלק מאיתנו. אתם זכאים להצביע כשם שכל אזרח זכאי לכך. בואו להצביע. בואו להשפיע וקישרו את עצמכם שוב עם ישראל. המדינה מביטה בעיני בניה ובנותיה ואומרת לא שכחנו אתכם, לא שכחנו את תרומתכם. גם בחו”ל אתם אזרחי ישראל ואנו מחכים לשובכם הביתה בקרוב.

השר מיכאל איתן (ליכוד) עמד בראש ועדה שהקימה סיעת הליכוד לבחינת השלכות התרת ההצבעה לישראלים בחו”ל על מערכת הבחירות. הבדיקה העלתה כי להצבעת ישראלים לא תהיה כמעט שום השפעה על המפה הפוליטית בישראל. איתן הסביר כי על פי הצעת החוק מדובר בישראלים ששוהים עד 6 שנים בחו”ל וביקרו בישראל 40 יום לאורך תקופת שהייתם בחו”ל, כמות שמגיעה לכ- 200 אלף איש אשר יתווספו לפנקס הבוחרים ויוכלו להצביע בחו”ל. “נניח ששיעור המצביעים יהיה גבוה ויעמוד על 50%” אומר השר איתן, “בפועל מדובר ב 100,000 מצביעים. כעת, אם ההצבעה תהיה דומה לאופן ההצבעה בישראל לא קרה דבר. אך גם אם תהיה הטייה משמעותית לכיוונה של אחת המפלגות הגדולות זו תהיה הטייה של בין שליש לחצי מנדט”.

את החישוב אותו הציג השר איתן ניתן להסביר כך: מכיוון שהמפלגה הגדולה בישראל קיבלה כ- 25% מהקולות, הדבר מתבטא ב- 25 אלף מצביעים. כעת, אם תהיה הטייה והמפלגה הגדולה תקבל 50% יותר קולות, כמות הקולות העודפים תעמוד על 12,500 קולות שהם פחות מחצי מנדט, בהתחשב בעובדה שבבחירות האחרונות עמד מנדט בממוצע על 29 אלף קולות לערך.