השר איתן הסביר כי “אזרחי ישראל מעניקים למשטרה סמכות להפעיל כוח כדי להגן על בטחונם ורכושם, ולא כדי להכות עד זוב דם אזרחים שנעצרו על ידם לאחר שביטאו מחאה נגד מדיניות הממשלה. ההשוואה שניצב צור עושה בין חנינה למפגינים לחנינה לשוטרים מופרכת. החנינה מיועדת למפגינים שביטאו מחאה מבלי לפגוע באיש. לגבי שוטרים אלימים צריך להיות חמור יותר כי השימוש הפסול בכוח שניתן להם פוגע באמון הציבור במשטרה”.

לדברי השר איתן, הכוונה לחון שוטרים אלימים “מטילה כתם על דמותם של בכירי המשטרה”.  הוא הוסיף כי “דווקא בכירי המשטרה צריכים להתנגד להענקת חנינה לעשבים שוטים שצמחו במשטרה. בכך הם יחזקו את אמון הציבור במשטרה ובשוטרים שרובם המכריע מבצעים מלאכה קשה וחיונית עבור אזרחי ישראל בדרך הראויה לשבחים”.

השר מיכאל איתן שוחח עם יושב ראש שדולת השוטרים בכנסת חבר הכנסת, ניצב בדימוס אריה ביבי, וביקש ממנו שלא להצטרף ליוזמת צור. חבר כנסת אריה ביבי אמר לשר איתן כי שדולת השוטרים לא תתמוך בחנינה של מורשעים במקרים של התעללות בעצירים. כמו כן יש לציין כי השר איתן פנה בעבר ליועץ המשפטי לממשלה בעניין זה, והיועץ המשפטי לממשלה הביע בפניו את התנגדותו ליוזמה.

לקריאה נוספת: “הטיפול במתנגדי ההתנתקות – עריצות של מערכת אכיפת החוק”

מאת כתבת אתר News1 רותי אברהם: במקום ויכוחים – ועדה חדשה. ועדת ביקורת המדינה החליטה (יום ד’, 7.1.09) על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לנושא הטיפול במפונים. הוועדה תחקור את הטיפול בהם בנושאי: חקלאות, תעסוקה, ישובי הקבע ו”השפעת המחדלים על מצבם הנפשי והבריאותי ועל החוסן החברתי הקהילתי והלאומי”. כמו-כן ייחקר נושא מיגון הישובים.

ההחלטה באה בעקבות פרסום (ד’) דוח מיוחד נוסף של מבקר המדינה השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, על הטיפול במפונים בנושאי מגורי הקבע, הטיפול בשיקום התעסוקתי של המפונים, בעלי המפעלים והחקלאים, וכן על הטיפול במפונים בנושאי רווחה. קדם לדוח מיוחד זה, דוח שפורסם במרץ 2006 ועניינו מיגון הישובים.

מדובר בהחלטה שנועדה להחליף החלטה קודמת של הוועדה, אשר בעקבותיה הוגשה עתירה להורות על ביטולה. העותר, ח”כ לשעבר אברהם פורז, טען כי בכתב המינוי נכללו נושאים תוך חריגה מסמכות ועדת הביקורת. סמכותה, לטענתו, נוגעת רק לנושאים הנכללים בדוח מיוחד מטעם מבקר המדינה ובדוח המיוחד האחרון בנושא המפונים, נושאים אלו לא נבדקו.

כאמור, בהחלטה של ועדת הביקורת להקים את הוועדה הממלכתית נכתב עוד כי מדובר ב”החלטה חדשה הנדרשת על-מנת שאל מול עיני וועדת החקירה יעמדו הממצאים החדשים של המבקר מהדוח הנוסף, כבסיס לעבודת ועדת החקירה”. הוועדה מדגישה בהודעתה כי בהחלטה זו אין כדי “לסטות מעמדתה הקודמת של הוועדה לפיה אם לא היה מוגש הדוח הנפרד הנוסף, היה בסמכותה להקים את וועדת החקירה. אולם, כדי לייתר ויכוחים ולאפשר למנות את חברי וועדת החקירה על-מנת שזו תתחיל בעבודתה, קיבלה הוועדה החלטה חדשה זו”.

בעד ההחלטה החדשה על הוועדה הממלכתית הצביעו: יו”ר הוועדה ח”כ מיכאל איתן, חברי הכנסת עמירה דותן, פרופ’ אריה אלדד, אלחנן גלזר, מיכאל נודלמן, יעקב ליצמן וזאב אלקין. התנגד להקמת הוועדה: ח”כ אבשלום וילן.

הוועדה הודיעה עוד כי תגיש את החלטתה זו לבג”צ ותבקש לבטל את צו הביניים ולמחוק את עתירתו של פורז (בג”צ 10618/08).

בכתבה זו אנו נציג בפניכם כיצד הסתיים לו עימות נוסף בין הרשויות; המחוקקת והשופטת. הפעם מדובר במחלוקת משפטית בדבר הסמכות הנתונה לוועדה לענייני ביקורת המדינה להקים ועדת חקירה ממלכתית. בנוסף לעימות זה, אנו עדים גם להתערבות של היועץ המשפטי לממשלה כנגד הקמתה של ועדת החקירה הממלכתית בנושא הטיפול במפוני גוש קטיף וצפון השומרון. ח”כ מיכאל איתן עמד בתוקף על עצמאות הכנסת וועדת הביקורת בכללה מול בית המשפט – ומאבקו הוכתר בהצלחה.

הנה השתלשלות הפרשה, צעד אחר צעד

בשבוע שעבר הגיש ח”כ מיכאל איתן לידי נשיאת בית המשפט העליון, הגב’ דורית בייניש, את כתב הסמכות להקמת ועדת החקירה. במכתב זה נאמר לבסוף ”אשמח לשמוע את הערותייך לעניין הנוסח המוצע, ככל שישנן כאלה, ואף להביאן במידת הצורך לדיון בוועדה”.

ביום ה-09.11.08 התקבל בלשכתו של ח”כ מיכאל איתן מכתב מאת היועץ המשפטי לממשלה, ובו נטען בין היתר כי “נראה, בכל הכבוד, כי החלטה זו של ועדת הניסוח סותרת את החלטת הוועדה ואת הוראות החוק, והיא אינה יכולה לשמש בסיס להקמתה של ועדת חקירה”. בשלהי חוות הדעת קובע היועץ המשפטי לממשלה: “אני סבור כי קיים הכרח להחזיר את העניין לגוף המוסמך - מליאת הוועדה לענייני ביקורת המדינה – אשר תוכל לקבל החלטה וכו’”.

בתגובה למכתבו זה של היועמ”ש, פנה ח”כ מיכאל איתן ליועצת המשפטית של הכנסת, עו”ד נורית אלשטיין, וביקש את התייחסותה. היועצת המשפטית לכנסת קבעה בחוות דעתה כי “לא מצאתי כי היתה חריגה מסמכות הוועדה בכתב ההסמכה להקמת ועדת החקירה, המצדיקה החזרת העניין  לדיון נוסף”. בעקבות זאת, השיב ח”כ איתן לעו”ד מני מזוז ביום ה-18.11.08 כי “לאור חוות הדעת הזו, אני מעריך שגם אם יתקיים דיון נוסף – לא יהיה שינוי בהחלטת הוועדה, ועל כן איני מוצא טעם להיענות לפנייתך”.

עד כאן אנחנו עדים למחלוקת בפרשנות המשפטית בין היועץ המשפטי לממשלה, עו”ד מני מזוז מצד אחד, לבין היועצת המשפטית לכנסת, עו”ד נורית אלשטיין, וחבר הכנסת מיכאל איתן מצד שני, באשר לחוקיות כתב ההסמכה להקמת ועדת החקירה בנושא הטיפול במפוני גוש קטיף וצפון השומרון. בנקודה זו מדגיש ח”כ איתן כי היועץ המשפטי לממשלה מייצג למעשה את הממשלה שהיא גוף המבוקר על ידי ביקורת המדינה המשלבת את מבקר המדינה ואת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ועל כן העמדה הרלוונטית לעניין זה היא של היועצת המשפטית לכנסת בלבד.

אולם כאן נכנסת לתמונה נשיאת בית המשפט העליון, הגב’ דורית בייניש. במכתב ליו”ר הוועדה, ח”כ איתן, היא מתייחסת לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה האמורה לעיל, ופותחת באמירה הבאה: “כידוע לך, אם מחליטה ועדת ביקורת המדינה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לאחר שהתקיימו התנאים הקבועים בחוק, תכובד ההחלטה על ידי נשיא בית המשפט העליון”. בהמשך הוסיפה הגב’ בייניש: “נראה על פני הדברים כי נכונה הקביעה של היועץ המשפטי לממשלה שכתב המינוי והמנדט שניתנו לוועדת החקירה אינם דנים בנושאים העולים מהדו”ח”.

בשלהי דבריה, הוסיפה נשיאת ביה”מ העליון כי “אני מניחה שאם יתקיים הליך תקין ותתקבל החלטה להקמת ועדת חקירה בהתאם למגבלות החוק, ניתן יהיה גם לממש את תכלית החקירה. כשתתקבל החלטה כדין, אין ספק כי לא יוותר לי אלא לכבד את ההחלטה ולמנות את הוועדה”. במילים אחרות, לדבי הנשיאה בייניש, ההחלטה ככל הנראה אינה חוקית כדברי היועמ”ש שהיא חותמת על חוות דעתו, ועל כן לעת עתה אין לאשר את הקמתה של ועדת החקירה.

בתשובתו לגב’ בייניש, ולאחר שהבהיר כי הצעתו לשמוע את הערות נשיאת ביה”מ העליון לא נבעה אלא מתוך “כבוד לך אישית ולרשות השופטת שאת עומדת בראשה”, כתב מיכאל איתן כי: “על פי לשון החוק, לא מוטלת עלי כל חובה להתייעץ, ואילו עלייך מוטלת חובה למנות את חברי ועדת החקירה על פי החלטת הוועדה לענייני ביקורת המדינה”. דהיינו שאין זה מסמכותו של נשיא ביה”מ העליון להקים את ועדת החקירה אלא למנות את חבריה, הגוף שבסמכותו למנות את ועדת החקירה אינו אלא הוועדה לענייני ביקורת המדינה בלבד. ובנקודה זו הוא מצרף חוות דעתה של היועמ”ש לכנסת התומכת בעמדה זאת.

בסיום המכתב הוסיף איתן: “בשולי הדברים ברצוני להעיר שבעוד אנו, שלושת רשויות השלטון, מתנגחים בשאלות של סמכויות – חבורות עקורים משם ותלושים מכאן – ממשיכים לדמם ברחבי הארץ. אות קלון על מזוודות שעלינו למחות או לא להיות”.

בתשובת הגב’ בייניש שהתקבלה כמחצית השעה לאחר משלוח מכתבו האחרון של ח”כ מיכאל איתן, נאמר כך: “אלמלא פנייתך אלי, לא הייתי רואה כלל להגיב על החלטת ועדת ביקורת המדינה שהיא, כמובן, רשאית במסגרת סמכויותיה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית… אם החלטת ועדת ביקורת המדינה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית היא סופית – אין לי אלא לכבד את החלטתה ואקים את ועדת החקירה כמבוקש”.

מעיון בתשובתה זו, אנו עדים לשינוי בעמדתה המוצהרת של נשיאת בית המשפט העליון. ח”כ מיכאל איתן עמד בתוקף על עצמאותה של הרשות המחוקקת אל מול הרשות השופטת, ואכן גם נשיאת בית המשפט העליון הכירה בעצמאות זו ובסמכות הוועדה לענייני ביקורת המדינה להקים את ועדת החקירה הממלכתית בנושא הטיפול במפוני גוש קטיף וצפון השומרון. לא נותר לנו אלא לסיים במילותיו של מיכאל איתן: ”ועדת החקירה קום תקום”.

לקריאה נוספת: עני ממעש אינו זכאי לבקש את סליחת חברו, מכתבו של ח”כ מיכאל איתן לנשיאת ביה”מ העליון בייניש, מכתב תודה מאת ועד מתיישבי גוש קטיף

עם פתיחת השנה החדשה, ח”כ מיכאל איתן כותב את האלטנרטיבה לבקשת הסליחה המסורתית, ובמילותיו הוא מכנה זאת: ”במקום סליחה”.

בדם וביזע בנו – בתפילה ובדמע פינו.

הם היו חלוצים בשם רבים, וכיום פליטים של אף אחד.

גם השנה הם יבלו עם בני משפחותיהם את ה”ימים הטובים” במחנות מפונים.

_____

הבטחנו להם לשקם, לפצות, להקצות ולסייע בהגלדת הפצעים, להמיר זיכרונות של חורבן והרס – ביצירה  חדשה, בצמיחה ובשגשוג; וכשלנו.

הם – חבורות עקורים משם ותלושים מכאן – ממשיכים לדמם ברחבי הארץ.

אות קלון על מזוודות  שעלינו למחות או לא להיות.

_____

יש סליחה מהלבב פנימה ויש מהעיתון החוצה.

עני ממעש אינו זכאי לבקש סליחת חברו – לכן במקום סליחה אני מבקש להבטיח שבשנה הבאה אפעל בכנסת ביתר שאת כדי להסיר את החסמים שאנו אחראים להם בתהליך שיקומם ויישובם מחדש של מפוני גוש קטיף בארץ ישראל.

דרך העשייה הזו היא הדרך הקצרה והנכונה להשגת סליחת אמת.

]]> http://www.miki.org.il/2008/10/12/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%9e%d7%a2%d7%a9-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%96%d7%9b%d7%90%d7%99-%d7%9c%d7%91%d7%a7%d7%a9-%d7%a1%d7%9c%d7%99%d7%97%d7%94/feed/ 3 http://www.miki.org.il/2008/07/30/%d7%91%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%a9-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%99-%d7%92%d7%9d-%d7%9c%d7%97%d7%9b-%d7%96%d7%94%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%9c%d7%90/ http://www.miki.org.il/2008/07/30/%d7%91%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%a9-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%99-%d7%92%d7%9d-%d7%9c%d7%97%d7%9b-%d7%96%d7%94%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%9c%d7%90/#comments Wed, 30 Jul 2008 10:55:16 +0000 בנימין שוורץ http://www.miki.org.il/index.php/archives/487

הצעת החוק של ח”כ רובי ריבלין, לפיה המפגינים נגד ההתנתקות שלא סיכנו חיים, יקבלו חנינה – התקבלה אתמול (ג’) בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. במהלך הדיון בהצעת החוק פרצה סערה בעקבות דבריה של ח”כ זהבה גלאון, שהביאה את הצעת החוק כדוגמא לאופן שבו הימין ”מנצל את המנגנונים הדמוקרטיים” על מנת לקעקע את הדמוקרטיה - דבר שהוביל לדבריה לקריסת רפובליקת ויימר.

ח”כים מן הימין התקוממו וטענו כי היא חצתה בכך קו אדום וכי יש למחוק את הדברים מהפרוטוקול. ח”כ מיקי איתן - בנאום שהוגדר על ידי ח”כ יובל שטייניץ כ”נאום מבריק שהתעלה על כולם” - טען לעומת זאת כי צריך לאפשר לגלאון לומר את דבריה שעליהם חל עיקרון חופש הביטוי, עיקרון שבשמו זהבה גלאון בעצמה הגנה על גדעון סער כאשר דליה איציק סגרה לו את המיקרופון בפרשת הסמרטוטים.

להלן עיקרי הדברים בנושא זה:

ח”כ זהבה גלאון: אדוני היושב ראש, מה שעומד לדיון כאן זו לא תוכנית ההינתקות ולא המתנחלים שפונו מגוש קטיף. מה שעומד לדיון זה דבר בלתי נסבל, שחברי כנסת מתערבים ומחוקקים חוקים, שהמטרה שלהם לבטל ביטול גורף החלטות של רשויות האכיפה. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. אתם יכולים לעמוד כאן על הדוכן ולגייס את כל הנוער הנפלא. אני רוצה להזכיר לכם שהוגשו כתבי אישום בגלל שבני נוער ואחרים קיללו, ירקו ופעלו באלימות, באלימות, כנגד שוטרים וחיילים.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לטעון שמערכת אכיפת החוק הפעילה והפגינה יד רכה מדי כנגד המתפרעים. תזכרו את התמונות של מי שעמד והתפרע, ירק והיכה, ואתם נותנים לגיטימציה היום? אתם מתערבים בשיקול הדעת של רשויות האכיפה. זה חוסר הבנה בסיסי של עקרונות יסוד של מה זו מדינת חוק. רק מערכת משפטית מחליטה מי יעמוד לדין. מי שם אתכם, חברי הכנסת, להחליט עכשיו שאתם מבטלים ביטול גורף החלטות של רשויות האכיפה?

חבריי חברי הכנסת, עמדתי כאן ושמעתי את הדיבורים הנרגשים, ואני רוצה להגיד לכם – כדאי שתפנימו את זה, אולי זה לא נעים – שהבעיה של מדינת ישראל ששנים היא מעלימה עין מפשעי הימין. שנים. אל תיתנו לי כאן את הדוגמאות מה היו עושים, מי חוסם כבישים. תראו את מי מכים כשהם מפגינים ותראו כלפי מי מתייחסים ביד רכה.

אז תפקיד של דמוקרטיה ותפקיד של חברי כנסת זה להתגונן, והתפקיד שלנו – של כנסת ישראל – זה ללמוד מלקחי קריסת רפובליקת ויימר. אני מזכירה לכם שהדמוקרטיה בגרמניה קרסה בגלל שהיא אפשרה לאויבים שלה בימין הקיצוני לנצל אותה, לנצל את המנגנונים הדמוקרטיים, והיא קעקעה את סמכויות היסוד שלה.

ח”כ זבולון אורלב: את לא מתביישת? את מבינה מה שאת עושה? מה קרה לך? נטרפה עלייך דעתך.

ח”כ אורי אריאל: תמחקי את זה מהפרוטוקול. את השתגעת?

ח”כ מיכאל איתן: גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לפני מספר שבועות, כשנסגרו כאן המיקרופונים ליושב-ראש סיעת הליכוד, קמה חברת הכנסת זהבה גלאון ונשאה נאום נפלא בזכות חופש הביטוי בכלל ובזכות חופש הביטוי של חברי הכנסת במיוחד. אני חושב שהיום, כאשר זהבה גלאון עשתה שימוש בחופש הביטוי למורת רוחי, אבל עדיין בגדר אותו חופש ביטוי, אנחנו צריכים לתת לה את אותה הנחה, את אותם כללי המשחק שהיא הציעה כאשר נאמרו דברים על-ידי יושב-ראש סיעת הליכוד גדעון סער. צריך לבחון בקפידה את הדברים, אם הם חרגו או לא חרגו.

הייתי כאן, ואני מוכרח להודות שזה מאוד לא נעם לי, אבל השימוש בביטוי “רפובליקה ויימרית”, “דמוקרטיה מתגוננת”, נעשה על ידי בעצמי לתקוף הרבה פעמים את התבוסתנות, קווים של השמאל, שמחלישים את הדמוקרטיה הישראלית על-ידי עידוד גורמים מימין, וגם השמאל השתמש בזה כלפי הימין, בית המשפט השתמש בזה, באקדמיה משתמשים בזה, וויכוח כזה צריך להיעשות בהתאם.

נקודה שנייה, החוק הזה איננו לפנים משורת הדין, כי הוא הולך להיות דין, וזה חוק גרוע מאוד. אבל חברים יקרים, יש מציאות גרועה עוד יותר. יש כאן אדם אחד שאומר שהחוק הזה הוא טוב? אין. אנחנו לא רוצים את החוק הזה. אני מתפלל שהחוק הזה לא יגיע לקריאה שלישית. אבל, חברים יקרים, כמה דברים שאתם מטיפים לנו – תחשבו עליהם דקה. פעם אחר פעם אתם קמים ואומרים:  לא יכולים לעשות חוק לקבוצת אנשים מסוימת. מה לעשות, אני הייתי יושב ראש ועדת החוקה ובאו אליי נציגי הממשלה ואמרו לי: תעשה חוק מיוחד לטובת קבוצת האנשים שאנחנו רוצים לפנות. לא לטובתם, לרעתם. אז איפה הייתם? למה לא באתם אז אלי, אל מיכאל איתן, יושב-ראש ועדת החוקה, ואמרתם, חבר הכנסת אורון: אל תעביר בשום פנים ואופן את החוק הזה, זה חוק שבא לעשות דין מיוחד לסדרי דין מיוחד, ענישה פלילית מיוחדת, הכול נגד קבוצה אחת? אז שום אוניברסאליות, שום שוויון לפני החוק!

לעומת זאת, הביא ח”כ איתן דוגמא הפוכה לאופי פעילותה של מערכת אכיפת החוק נגד מפגינים: “עשרות אלפי סטודנטים השתתפו בהפגנות, הורידו מכוניות  ושרפו מכוניות, שוטרים הלכו לבתי-חולים כתוצאה מההתנגשויות. סטודנט אחד לא הועמד לדין. אחד…”.

ח”כ יובל שטייניץ: גברתי היושבת-ראש, אני רוצה בפתח דברי להביע את הערכתי הרבה ואת התפעלותי הכנה מנאומו המבריק של חברי חבר הכנסת מיכאל איתן. לא בכל יום נישא בכנסת ישראל נאום קצר, אבל הגיוני כל כך, מבריק כל כך, כמו נאומו של חבר הכנסת איתן. נאום ברמה. מצד אחד פופולארית, מצד שני אקדמית-פילוסופית. ישבתי פה, ואמרתי לעצמי: בכנסת כזאת אני גאה להיות חבר. היו פה כמה נאומים טובים הערב הזה, אבל הנאום שלך התעלה על כולם, ואני פשוט מצדיע לך הערב על הנאום המעולה שלך.

לקריאה נוספת: חופש הביטוי בוויקפדיה, פרשת הסמרטוטים “על יו”ר הכנסת להגן על חברי הכנסת, הטיפול במתנגדי ההתנתקות – עריצות של מערכת אכיפת החוק, הצעת החוק: חנינה בעניין תוכנית ההתנתקות, מכתב תודה על התמיכה בהצעת החוק

בדיון שנערך היום (ב’) בוועדת החוץ והביטחון בהצעת החוק “החנינה בעניין תוכנית ההתנתקות”, הסתייג ח”כ מיכאל איתן מן החוק המוצע מחד גיסא, וכן התבטא בחריפות כנגד התנהלות מערכת אכיפת החוק בכל הקשור לטיפול במתנגדי ההתנתקות מאידך גיסא. איתן הציע לבחון לגופם את התיקים שנפתחו בהקשר זה – ולהעניק להם יחס דומה להפגנות אחרות שנערכו בישראל, וקרא שלא להחמיר עם מתנגדי ההתנתקות ובכך למנוע כתם פוליטי על מערכת אכיפת החוק.

על פי הצעת החוק מיוזמתו של ח”כ ראובן ריבלין וח”כים נוספים, “אין חולק על כך, כי הפינוי הותיר בקרב העם משקעים קשים של ניכור וחשדנות, של ניתוק ואיבה, ועתה רובצת לפתחה של החברה הישראלית משימה לאומית כבירה ודחופה לעשות לריפויו של השבר, אף אם נדרש ממנה לפעול במישורים מסוימים לפנים משורת הדין”.

על כן מקדמת הצעת החוק ”את היוזמה למתן חנינה לפנים משורת הדין, לכל מי שנפתח כלפיו הליך פלילי בגין עבירות שביצע במסגרת המחאה, בדומה ליוזמות מקבילות שביצעה הכנסת עם הקמת מדינת ישראל ולרגל הניצחון הצבאי במלחמת ששת הימים”. עוד נאמר בהצעת החוק: “מוצע כי יופסקו לאלתר כל ההליכים הפליליים, בכל שלב בו הם מצויים, המנוהלים כלפי אזרחים ביחס לעבירות שביצעו במסגרת המחאה כנגד יישום תוכנית ההתנתקות, לרבות מחיקת הרישום הפלילי בגין אותן עבירות, בכפוף לקביעה שלא היה בביצוע העבירה סכנה ממשית לחיי אדם”.

ח”כ מיכאל איתן ניהל במקביל את הדיון בוועדת המדע בנושא הצעת החוק הממשלתית למסחר אלקטרוני. אולם מפאת חשיבותו של נושא זה, הוא הוחלף על פי בקשתו על ידי יו”ר ועדת המדע ח”כ בני אלון לכמחצית השעה, והגיע לוועדת החוץ והביטחון על מנת להתייחס לסוגיה שטיפל בה רבות הן כיו”ר ועדת החוקה לשעבר, והן במסגרת חליפת מכתבים ענפה עם היועץ המשפטי לממשלה ועם יו”ר ועדת החוקה כיום, פרופ’ מנחם בן ששון.

במהלך דבריו, הביע ח”כ איתן את הסתייגותו מן החוק המוצע, ואמר כי מדובר בהצעת חוק פוליטית. “אני לא רוצה להיות פוליטי – אני לא רוצה לתמוך בהצעת החוק. הצעת החוק היא אסון שאצטרך בסופו של דבר לתמוך בו כדי להמנע מאסון גדול יותר – והוא עריצותה של מערכת אכיפת החוק נגד מתנגדי ההתנתקות”, אמר.

עוד אמר איתן כי “אם מישהו הרים יד על שוטר, אני לא רוצה לסלוח לו. אבל אם מאשימים אותו על עצם נוכחותו במדרכה מסוימת או על גג בכפר דרום – לא יתכן שזה בלבד יגדיר אותו כעבריין”. ח”כ מיכאל איתן פנה למשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, באומרו: “לא יתכן שתנהגו איפה ואיפה”.

בהשוואה להפגנות הסטודנטים, אמר איתן: “דין שווה לסטודנטים שהפגינו נגד העלאת שכר הלימוד ולמתנגדי ההתנתקות שהפגינו למען ערך לאומי. לקחת אדם שעמד על גג בכפר דרום כי כאב לו ומשום שנאבק למען אינטרס לאומי ולהעמיד אותו לדין, ומנגד לוותר לסטודנט שבשל דאגתו לכספו פצע ופגע בשוטר – זו עריצות של מערכת אכיפת החוק”.

לקריאה נוספת: הצעת החוק: חנינה בעניין תוכנית ההתנתקות