מאת כתבת אתר News1 רותי אברהם: במקום ויכוחים – ועדה חדשה. ועדת ביקורת המדינה החליטה (יום ד’, 7.1.09) על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לנושא הטיפול במפונים. הוועדה תחקור את הטיפול בהם בנושאי: חקלאות, תעסוקה, ישובי הקבע ו”השפעת המחדלים על מצבם הנפשי והבריאותי ועל החוסן החברתי הקהילתי והלאומי”. כמו-כן ייחקר נושא מיגון הישובים.

ההחלטה באה בעקבות פרסום (ד’) דוח מיוחד נוסף של מבקר המדינה השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, על הטיפול במפונים בנושאי מגורי הקבע, הטיפול בשיקום התעסוקתי של המפונים, בעלי המפעלים והחקלאים, וכן על הטיפול במפונים בנושאי רווחה. קדם לדוח מיוחד זה, דוח שפורסם במרץ 2006 ועניינו מיגון הישובים.

מדובר בהחלטה שנועדה להחליף החלטה קודמת של הוועדה, אשר בעקבותיה הוגשה עתירה להורות על ביטולה. העותר, ח”כ לשעבר אברהם פורז, טען כי בכתב המינוי נכללו נושאים תוך חריגה מסמכות ועדת הביקורת. סמכותה, לטענתו, נוגעת רק לנושאים הנכללים בדוח מיוחד מטעם מבקר המדינה ובדוח המיוחד האחרון בנושא המפונים, נושאים אלו לא נבדקו.

כאמור, בהחלטה של ועדת הביקורת להקים את הוועדה הממלכתית נכתב עוד כי מדובר ב”החלטה חדשה הנדרשת על-מנת שאל מול עיני וועדת החקירה יעמדו הממצאים החדשים של המבקר מהדוח הנוסף, כבסיס לעבודת ועדת החקירה”. הוועדה מדגישה בהודעתה כי בהחלטה זו אין כדי “לסטות מעמדתה הקודמת של הוועדה לפיה אם לא היה מוגש הדוח הנפרד הנוסף, היה בסמכותה להקים את וועדת החקירה. אולם, כדי לייתר ויכוחים ולאפשר למנות את חברי וועדת החקירה על-מנת שזו תתחיל בעבודתה, קיבלה הוועדה החלטה חדשה זו”.

בעד ההחלטה החדשה על הוועדה הממלכתית הצביעו: יו”ר הוועדה ח”כ מיכאל איתן, חברי הכנסת עמירה דותן, פרופ’ אריה אלדד, אלחנן גלזר, מיכאל נודלמן, יעקב ליצמן וזאב אלקין. התנגד להקמת הוועדה: ח”כ אבשלום וילן.

הוועדה הודיעה עוד כי תגיש את החלטתה זו לבג”צ ותבקש לבטל את צו הביניים ולמחוק את עתירתו של פורז (בג”צ 10618/08).

אנחנו מעלים בפניכם, הגולשים, הודעה שהועלתה על ידי גולש בשם אהרון שוורץ בפורום של ח”כ מיכאל איתן בתפוז. כך הוא כתב: “לפני מספר שבועות רשמתי כאן הודעה ובה בקשה תמימה לעריכת דיון ציבורי בנושא איכות השלטון בישראל. התגובה שקיבלתי הדהימה אותי: חבר הכנסת מיכאל איתן פשוט הזמין אותי להגיע לדיון שכזה בכנסת. הופתעתי מאוד, לא ציפיתי לתגובה כזו”.

מתברר שיש לדברים כיסוי, חה”כ איתן לא רק מבטיח, הוא גם מקיים, ואכן קיבלתי הזמנה ליום עיון בנושא. יום העיון נערך היום, והיה מאלף ממדרגה ראשונה. נכחו בו הפונקציות החשובות ביותר במדינה הרלוונטיות לנושא לרבות מבקר המדינה, היועמ”ש, מומחים, נציג התנועה לאיכות השלטון, נציג תנועת אומץ, נציגי אקדמיה, ד”ר ירון זליכה, מיקי רוזנטל, ועוד רבים ומרתקים אחרים. אני חייב להודות שזו היתה חוויה מאלפת עבורי ממדרגה ראשונה.

ברצוני להביע את תודתי הרבה לחה”כ מיכאל איתן שהפגין התנהגות פרלמנטרית יוצאת דופן. הוא ראה שיש אזרח שמביע התעניינות מיוחדת בנושא ופשוט הזמין אותו למרכז העניינים. זה בפירוש לא אופייני. במדינה שלנו הח”כים בד”כ כל כך עסוקים שהם מתקשים להבחין שיש פה ושם גם אזרחים קטנים בסביבה…
לדעתי הוא הפגין בכך מנהיגות מן הסוג הנדיר מאוד במחוזותנו. אני חושב שהוא גם עשה כבוד לדמוקרטיה. כמה יופי יש בדמוקרטיה כשאזרח קטן ואיכפתי יכול להגיע ללב המערכת.

אנחנו מבקרים רבות את הפוליטיקאים, לרוב בצדק. אבל כשראוי לומר מילות הערכה – יש לעשות זאת ובשמחה. אני עברתי חוויה מדהימה היום, ואני רוצה להודות למי שבזכותו זה קרה. תודה רבה חה”כ איתן, אזרחי ישראל יכולים להתכבד בך.

=====

לצערי לא הספקתי לומר שום דבר באירוע. דיברו רק אורחים שביקשו מראש, לכל אחד מהם היתה דקה וחצי. שוחחתי קצת בהפסקה עם מי שיכולתי ובסוף עוד הספקתי להודות מקרב לב לחה”כ איתן ואמרתי לו שאומר את דברי כאן בפורום. להל”ן מה שהייתי אומר בפני חברי הפורום המכובד שנכחו שם, אילו היתה ניתנת לי רשות הדיבור:

שמי אהרון שוורץ, אזרח קטן. שאלתי חריגה אך רלוונטית. כיצד יתכן שהמדינה מתנהלת בלי שיש לה בעצם מידע על תרבות השלטון שלה? אין מידע מוסמך, אף לא הערכות אינטלקטואליות. מהי תמונת המצב הכללית של תרבות השלטון בישראל? איש אינו יודע. מה היקף תופעת השחיתות? מה שיעור השחיתות במערכת? 10% – 90%? לא יודעים. מה מימדי התופעה? כמה היא עולה לנו? מאה מיליון ש”ח בשנה – מאה מיליארד? לא יודעים. היה וחלילה המערכת השלטונית בישראל תהיה מושחתת רובה ככולה – איך נדע? ידלקו נורות אדומות? יצלצלו פעמונים? מי לידנו יתקע שהיא לא מושחתת כבר?…

אנחנו נמצאים בעצם בעלטה מלאה. לרוץ קדימה זה חשוב, לדעת לאן – חשוב לא פחות. להלחם זה חשוב, לדעת במה נלחמים – חיוני. מהי השחיתות? מי היא? מה עוצמתה? כיצד יתכן שמדינה שלמה תמיד ניגפת בפניה? המלחמה בשחיתות דומה לניפנוף חרבות באפילה, זה לא רציני במאה ה-21.

טענתי בפני הפורום המכובד הזה היא זו: תחום תרבות השלטון הוא בעצם חור שחור אחד ענק בהוויה החברתית שלנו! לפיכך בקשתי מכם היא לפעול למען סילוק החשיכה. ברמת הדעות: עריכת דיון ציבורי שיעודו נסיון לגבש את תמונת המצב בתחום תרבות השלטון. ברמת העובדות: הקמת ועדת חקירה ממלכתית אקדמית לחקר תרבות השלטון, הקריסה החברתית הכוללת, ההתדרדרות לעולם שלישי, תרבות הקפיטליזם החזירי וקשר האליטות. להערכתי מדובר בכלים שלובים ולכן זהו המנדט שהייתי מציע לועדה.

תודה.

====

אין לי מושג איך היו מגיבים, אינני רוצה להביך אף אחד אבל אני מתריע על נקודה אמיתית. אינני יודע עד כמה פשה הנגע במערכת, אבל אני לא היחיד. פרופ’ קרמינצר שיצא לי לדבר עמו בהפסקה הודה שאין מידע. קצפו יצא כנגד ההכללה: “כולם מושחתים”. שאלתי אותו: האם דבריך מבוססים על עובדות?
הוא הופתע וענה: בוודאי. ונתן כדוגמה את מיקי איתן. נכון, אז יש לנו את מיקי איתן, בני בגין, שלי יחימוביץ’, אולי עוד כמה, האם הם משקפים את תרבות השלטון? יש תחושות, לא מידע מוסמך. זה לא רציני, כך לא מנהלים חברה.

===

חה”כ מיכאל איתן.
אם היה לך כח לקרוא את כל הדברים עד כה, אני פונה אליך ומבקש: אנא פעל כדי שנפסיק להסתובב בעלטה. הקמת ועדת חקירה זו כמובן דרישה מורכבת. אבל דיון ציבורי שתכליתו גיבוש תמונת המצב זו דרישה אלמנטרית.

יום העיון היה מרתק ורלוונטי מאין כמוהו. אין לי מילה רעה לומר, אך לא היה בו נסיון לגבש תמונת מצב כללית. יש לנו המון מידע, המון עיסוק בנושא, המון עצים – לא יתכן שהם יסתירו מאיתנו את היער!

אני יודע מה ד”ר זליכה חושב בנושא משום שהוא היחיד שהתבטא: כעול הביטחון! האם באמת מימדי השחיתות הם כתקציב משרד הביטחון? כלומר עשרות מיליארדי שקלים בשנה? האם הוא צודק? טועה? ומה חושבים המומחים הנכבדים האחרים? דיון כזה מעולם לא התקיים. זה לא יתכן. דנים ודשים בנושא כה חשוב, ובעצם אין לנו שום נקודת אחיזה לתמונת מצב כללית.

=====

למעשה פורום המומחים המכובד שהתארח היה אידאלי לדיון כזה. היה מרתק לו היו מקדישים כמה דקות לשני סבבים. סבב ראשון על כל מומחה לציין שני מספרים. מספר ראשון: להערכתו מהו שיעור השחיתות במערכת (אחוז). מספר שני: להערכתו מה מימדי השחיתות (סד”ג בש”ח). זה סבב קצר – רק מספרים.

בסבב השני כל אחד היה אומר בקצרה כמה מילים בנושא. לסיכום היינו מנסים לראות אם ניתן להבחין בקונצנזוס או לא. אם יהיה קונצנזוס – נקבל תמונת מצב די אמינה כי מדובר במומחים. אם לא יהיה קונצנזוס – לפחות נבין עד כמה חמורה הבעיה – אין לנו מושג היכן אנו חיים.

יתכן שתמונת המצב שתתגבש תאפשר לנו להבין את מימדי חומרת התופעה. עד כמה השחיתות משפיעה על המדינה. ד”ר זליכה רמז שיש קשר ישיר חד משמעית: הרבה שחיתות – המדינה קורסת. אין הרבה שחיתות – הפערים קטנים. יתכן שהסיבה לפערים החברתיים הנוראים היא השחיתות! אנחנו צריכים להבין את זה!
יתכן שהסיבה לקריסה החברתית הכוללת (עליה דיבר עו”ד אליעד שרגא – יו”ר התנועה לאיכות השלטון) – נובעת מהשחיתות!

חייבים להבין את תמונת המצב הכללית.

בקשתי ממך חה”כ איתן:
אנא פעל למען גיבוש תמונת מצב כללית – קרי: דיון בתקשורת בנושא איכות השלטון בישראל. אם תוכל להשאיר אותי בתמונה ולזמן אותי לישיבות נוספות, אהיה אסיר תודה. גם אם לא, תודה רבה על מה שכן הואלת לעשות עבורי.

מצטער על אורך ההודעה. פשוט הארוע היום הותיר עלי רושם רב. ושוב: תודה רבה לחה”כ איתן על ההזמנה שהעניק לי, על האיכפתיות ועל פעולותיו הממשיות למען איכות השלטון בישראל.

אהרון שוורץ.

Click here to view the embedded video.

הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה השבוע (ב’) דיון בדו”ח מבקר המדינה בנושא חוות דעת מבקר המדינה על יישום החלטות הממשלה באשר לעליית בני הפלשמורה. ח”כ מיכאל איתן, יו”ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה אמר כי על פי חוות דעת מבקר המדינה ישנם לפחות 3000 איש באתיופיה העונים על הגדרות החלטת הממשלה משנת 2003 להעלות את בני הפלאשמורה.

“הרב הראשי פסק שהם יהודים גמורים, על אף שהם צריכים לעבור גיור לחומרה. לא יכול לקום שר בממשלה ולאמר שהם אינם יהודים!”.

מר נגוסה אברהם, יו”ר פורום האירגונים של יוצאי אתיופיה, הוסיף האשמה חמורה באומרו כי ”משרד הפנים לא בדק רשימה שלמה של הכפרים; אנשי הסוכנות טוענים שכ-2000 עלו, ויש לבדוק את הרשימות השמיות”.

הרב וולדמן, ראש מכון “שדות עם” הדגיש את מצוקת המועמדים לעליה מאתיופיה אשר האירגונים היהודים הסירו ידם מהסיוע שהם מגישים למחנות שם שוהים יהודים באתיופיה, וזאת משום שהבינו שהממשלה אינה מתכוונת להעלותם.

ח”כ מיכאל איתן, יו”ר הוועדה, סיכם את הדיון: ”מבקר המדינה יחייב את הסוכנות היהודית לשבת עם נציגי הארגונים כדי לערוך בדיקה במהירות המירבית, הוועדה תתכנס פעם נוספת כדי לקבל את הממצאים”.

]]> http://www.miki.org.il/2008/11/13/%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%90-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%a9%d7%94%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%9d/feed/ 0 http://www.miki.org.il/2008/11/05/%d7%94%d7%99%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%95%d7%9a-45-%d7%99%d7%95%d7%9d/ http://www.miki.org.il/2008/11/05/%d7%94%d7%99%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%95%d7%9a-45-%d7%99%d7%95%d7%9d/#comments Wed, 05 Nov 2008 10:50:12 +0000 בנימין שוורץ http://www.miki.org.il/index.php/archives/614

הוועדה לביקורת המדינה דנה היום (ד’) בדו”ח מבקר המדינה על ההיערכות לבחירות לכנסת ה-17, מתוך כוונה להפיק גם לקחים לקראת ניהול מערכת הבחירות הקרובה.

במהלך הדיון, ח”כ מיכאל איתן זעק על הבזבוז המשווע של תקופת הבחירות הארוכה בישראל. בניגוד לעמדתה של מנכ”לית ועדת הבחירות המרכזית, הגב’ תמי אדרי, שטענה כי בישראל אי אפשר להתכונן ולנהל בצורה ראויה את הבחירות במועד של פחות מ-90 יום – טען ח”כ מיכאל איתן כי הדבר אפשרי.

“המדינה לא מתפקדת בתקופת הבחירות. אנחנו חייבים לקצר את התקופה הזו. הכנסת מתפזרת – בצדק משום שאנחנו הולכים לפריימריז – ואי אפשר למנות אפילו שופט בתקופה הבחירות. שופט אי אפשר למנות, והעם מחכה למשפט” אמר איתן.

מימין לשמאל: עם הגב לתמונה שמואל הולנדר, אבי בלשניקוב, מיכאל איתן וחנה פריידין.

עוד הוסיף ח”כ איתן כי בריטניה שאוכלוסייתה עולה על 60 מיליון תושבים – יכולה לקיים את הבחירות בתוך 21 יום. “למה בישראל אנחנו לא יכולים?” שאל. “האם אנחנו פחות אינטלגנטים?”. בהמשך אף קבע איתן כי בישראל אפשר להכין את הבחירות ב-45 עד 50 ימים לכל היותר.

ח”כ יצחק וקנין שהצטרף לדיון נזעק להגנתה של הגב’ תמי אדרי, וטען כי הטענות בדבר אורכה של התקופה אינו תלוי בה אלא בהחלטת הכנסת ובחוק. אולם ח”כ איתן השיב כי חברי הכנסת מתייעצים עימה וכאשר הם שומעים את חוות דעתה שאי אפשר לקיים בחירות בפחות מ-90 יום – הרי שהם נסוגים מכוונות החקיקה.

מנכ”ל הכנסת מר אבי בלשניקוב פירט את נוהלי העבודה בכנסת הנוגעת לוועדת הבחירות המרכזית. בתחילת דבריו ציין כי מיכאל איתן הנו “חבר הכנסת הוותיק והמבין ביותר בוועדה, וגם זה שהרים את הכפפה לטיפול בנושא”.

לתרומה לחץ כאן.

ח”כ מיכאל איתן, יו”ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה פתח את הישיבה ואמר: אביו של יונתן, ד”ר מוריס פולארד, הגיע לארץ בגיל 91 מתוקף תפקידו כמדען. בהזדמנות זו שהוא בארץ, הוא יעלה את הסוגיה של בנו הכלוא בארצות הברית מזה 23 שנים.

אנו מביעים הזדהות עם מאבקו של האב, הבן וגורמים רבים – להפסיק את אי הצדק בכליאתו הממושכת בבית סוהר ולתת לו חנינה. הכנסת פעלה במשך שנים רבות ועומדת לימינו ומנסה ליזום מהלכים לשחרורו. בעבר, בעת שכיהנתי כיו”ר השדולה לשחרור יונתן פולארד, החתמתי 112 חברי כנסת על פניה לארה”ב בבקשה לחון את יונתן פולארד.

מבחינת מדינת ישראל, יונתן פולארד הוא אזרח ישראלי שפעל בשליחות המדינה, והמדינה אחראית לשלומו ולגורלו, ולכן היא צריכה לעשות כל מאמץ לשחרורו מוקדם ככל האפשר. מוקדם הוא כבר לא ישתחרר – יש לומר: מאוחר כמה שפחות.

כל יום שיונתן פולארד יושב בכלא הוא פגיעה בזכויות אדם. השותפות והדאגה ליונתן פולארד חוצה את כל המפלגות הציוניות בכנסת ללא יוצא מהכלל. הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשותו של ח”כ זבולון אורלב יזמה מהלך ופנתה לפני 10 חודשים למבקר המדינה, וביקשה ממנו לבצע בדיקה; האם ממשלות ישראל לא פעלו בצורה כושלת שכתוצאה ממנה מתמשך המצב שבו יונתן פולארד יושב בבית סוהר.

ד”ר מוריס פולארד, אביו של יונתן פולארד: משבח את הדמוקרטיה של ישראל ומנצל את ביקורו כדי לזרז את הטיפול בשחרור בנו ג’ונתן פולארד. הודה לחברי הכנסת על כל העשייה למען יונתן ואמר שיהדות ארה”ב לא עושה די למענו.

חברי הכנסת שנכחו בדיון הגדירו את מה שקורה; “שערורייה”, ואמרו שדווקא בעת הזו של סוף קדנציה של נשיא ארה”ב - על ראש הממשלה לפנות אליו שוב בבקשה לשחרר את פולארד.

ח”כ אריה אלדד הציע שחברי הכנסת יפנו בעצמם לנשיא ארה”ב עוד לפני פיזור הכנסת הנוכחית.

ח”כ אורי אריאל ביקש מהמבקר לעשות כל מאמץ ולזרז את הגשת הדו”ח כדי שיוכל להשפיע על ממשלת ארה”ב. ח”כ אוריאל הוסיף ואמר: ממשלה אחת כן עשתה - הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו שסיכם עם נשיא ארה”ב על החזרתו. מדוע אחרים אינם מבצעים את תפקידם?

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס: נפגשנו עם כ- 25 חברי כנסת, שרים וראשי ממשלה לשעבר, וקיבלנו דיווח מפורט ומסודר לגבי פעילות ממשלות ישראל לשחרורו של יונתן פולארד. ראש הממשלה מר אולמרט הגיש מכתב מפורט ובו תשובות לשאלות שנשאל.

לקריאה נוספת: הרפורמה כפי שהוצגה בפני הוועדה המייעצת למבקר המדינה

בעקבות חוות הדעת שהגיש מבקר המדינה לוועדת הביקורת בנושא “יישום החלטות הממשלה באשר לעליית בני הפלאשמורה” - נערך היום (ג’) דיון בוועדה ביוזמתו של יו”ר הוועדה ח”כ מיכאל איתן. מבקר המדינה ציין כי במהלך הבדיקה, נתקל בתופעה מצערת של ריבוי רשימות, וחוסר יכולת לקבוע מספרים של המועמדים לבדיקת הזכאות לעליה לארץ. בהקשר הזה אמר ח”כ איתן כי ממשלת ישראל לא עשתה שום ניסיון אמיתי לברר את העובדות, כמו למשל לבצע השוואה שמית בין הרשימות השונות.

לקריאה נוספת: חוות הדעת של מבקר המדינה בנושא “יישום החלטות הממשלה באשר לעליית בני הפלאשמורה”, ההודעה לעיתונות, הבטחת שר הפנים לח”כ איתן לבדוק את הנתונים, הדיון בהצעת החוק של ח”כ איתן לסיים את גלות אתיופיה, כתבה מצולמת בוואלה: לאן נעלמו הכספים של יהודי אתיופיה?

מיד לאחר דברי המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, אמר ח”כ מיכאל איתן בין השאר כי פקידי ממשלה העלימו רשימה אחת מתוך שלושת הרשימות שהגישו הארגונים המעודדים עליה מאתיופיה. שלושת הרשימות הן; אדיס אבבה, גונדר והכפרים. הרשימה האחרונה הושמטה. “מדוע אני מעז לומר זאת?” שאל. מיד השיב – “משום שהמספר שמציג משרד הפנים, 17188, תואם את סכום המועמדים לבדיקה של שתי הרשימות הראשונות”.

ח”כ איתן הדגיש כי ישנה טעות בחוות הדעת של המבקר בעניין הגדרת יהדותם של בני הפלאשמורה. בעמוד 15 בחוו”ד המבקר, ישנה הבחנה בין ביתא ישראל לבין בני פלאשמורה. על פי אבחנה זו, בני הפלאשמורה הם בגדר זרע ישראל בלבד. בניגוד לכך, ציטט ח”כ איתן את דבריו המפורשים של הראשון לציון, הרב שלמה עמר, שהגדיר את בני הפלאשמורה כ”יהודים גמורים” שזקוקים לגיור לחומרה בלבד.

במהלך הדיון העלה ח”כ איתן טענה שהגיעה לאוזניו כי כספים שנתרמו ונאספו למען העלאת בני הפלאשמורה לישראל – הועברו בסופו של דבר למטרות אחרות. יו”ר הסוכנות מר זאב ביאלסקי נזעק והשיב: אדוני היושב ראש, כיוון שאנחנו בקשר אישי – מדוע לא פנית ישירות אלי עם טענה כזאת? ח”כ איתן השיב כי הדברים הגיעו אליו זמן קצר לפני הישיבה, וכעת הזמן הנכון לברר אותם. על כל פנים מר ביאלסקי הכחיש את הטענות בכל הנוגע לכספים שהגיעו לסוכנות, ובחר שלא להתייחס לגבי כספים אחרים שנועדו לטובת העליה.

ח”כ מזור בהיינה: חוות הדעת משביעה את רצוני

מימין לשמאל: חברי הכנסת; רן כהן, מזור בהיינה, אברהם מיכאלי וחיים אמסלם.

ח”כ בהיינה פתח ואמר “קראתי ספרי מוסר לקראת הימים הנוראים, במקום את חוות הדעת של המבקר”. אולם הוסיף כי המספר של המועמדים לזכאות שאליו הגיע המבקר – 3000 הוא סביר ומשביע רצון. הוא דיבר גם על היריבות המיותרת בקרב עדת יוצאי אתיופיה בישראל, והשתמש בביטוי: “אויבי איש – אנשי ביתו”.

בהמשך לטענות שהעלו ח”כ איתן וח”כ שלמה מולה, הוסיף ח”כ אריה אלדד כי ראוי שמבקר המדינה יבדוק לאן הולכים כספי תרומות. בהתייחס לסתירה שבין החלטות הממשלה, אותם מזכיר המבקר בחוות הדעת, אמר אלדד ש”לממשלה אין בעיה לקבל החלטות סותרות, שכן היא עצמה לא מתיייחסת ברצינות להחלטות שהיא מקבלת”.

בסיומה של הישיבה, אמר ח”כ איתן כי יזמן את חברי הכנסת שהשתתפו בדיון הוועדה כדי להכין סיכום, ולבדוק את דרכי הפעולה שלה מול הרשות המבצעת – הממשלה, ובירך את הנוכחים בברכה המסורתית ובעלת המשמעות האקטואלית; “תכלה שנה וקללותיה – תחל שנה וברכותיה”.

הממשלה קיבלה אתמול (א’) את ההחלטה להעביר את הנכס הקרוי “חצר סרגיי” בירושלים – לידי ממשלת רוסיה. ראש הממשלה אולמרט יודיע על כך לנשיא רוסיה מדוודב בפגישתם היום במוסקבה. ח”כ מיכאל איתן ניהל דיון בנושא זה בוועדה לביקורת המדינה, ובסופה קרא לממשלת ישראל ש”לא להעביר את הנכס אלא רק לאחר שמיעת כל הגורמים המשיגים על ההחלטה”.

לקריאה נוספת: ההחלטה להעביר את הנכס, העברת חצר סרגיי – רק לאחר בדיקה מחודשת של הממשלה, ישראל מעבירה את חצר סרגיי לרוסים – ומה התמורה?, חצר סרגיי: מאמץ אחרון טרם החתימה הסופית, פרוטוקול דיון ועדת הביקורת על העברת חצר סרגיי

בהמשך, פנה ח”כ איתן לשר האוצר רוני בר-און (שעל פי חוק נכסי המדינה הוא המוסמך לבצע פעולות מסוג זה) באמצעות מכתב, ובו הציג שתי נקודות עיקריות הראויות לעיון חוזר טרם העברת הבעלות על הנכס. בסיום המכתב נאמר כי “יש טעם לפגם בעובדה שעד לפני זמן קצר הממשלה הנוכחית מנעה מחברי הכנסת מידע על המתרחש, ועתה במהירות הבזק מנסים לסגור את העסקה כשעדיין נותרים באוויר סימני שאלה”.  לקריאת המכתב המלא – לחצו כאן.

Click here to view the embedded video.

כעת, לאחר החלטת הממשלה, ח”כ מיכאל איתן הביע תקווה כי ההחלטה אכן התקבלה כראוי ולאחר בדיקה מקיפה מול הגורמים השונים הקשורים בנכס.

קריקטורה בחדשות ‘הארץ’

Click here to view the embedded video.

ח”כ מיכאל איתן היה ראשון הדוברים בפאנל, ואמר כי הוא מתכוון לסייע למיקי רוזנטל לפרסם את הסרט ואת הליקויים הקשים שהוא מציג, על מנת שהוא ייראה במקומות רבים ככל האפשר ויעלה למודעות הציבורית. כמו כן, הביע איתן ביקורת על כך שהסרט מתמקד בין היתר בחייו של רוזנטל האיש, ובמקומות מסוימים הדבר בא על חשבון תשומת הלב לליקויים החמורים בהתנהלות המדינה בכל הקשור לקשרים שבין הון ושלטון.

ח”כ איתן שסיפר על כניסתו לתפקיד יו”ר ועדת הביקורת של הכנסת, הביא כדוגמא את הדיון בפרשת אקווריה, שבו עלה כיצד ראשי ממשלה ושרים בכירים מתייצבים ובמקרים רבים אף מתרפסים מול בעלי ההון ובניגוד לכללי מנהל תקין. “אמרתי לעצמי שהפוליטיקאים צריכים להיות נחמדים להון, אולם בתנאי שהם לא מתכופפים מול ההון. אסור לנו להיות אנטי הון, משום שבלעדי ההון לא ניתן לקדם דברים. ההון צריך להיות אמצעי המנוצל לטובת המדינה” אמר.

נקודה חשובה נוספת בדברי ח”כ איתן נגעה לסכנה עליה מצביע הסרט, לפיה התקשורת משתפת פעולה עם האינטרסים של בעלי ההון - עד כדי סתימת פיות. ח”כ איתן פנה לרוזנטל ואמר: “הזדהיתי מאוד עם הסכנה עליה הצבעת, שהתקשורת נעלמת ונאלמת מול בעלי ההון. מדובר בדבר חמור פי כמה מהקשר בין הון לשלטון, שכן את זה יכולה התקשורת לבקר, אולם אם היא עצמה שבויה באינטרסים הללו – הסכנה לחופש הביטוי והדמוקרטיה חמורה מאוד”.

מימין לשמאל: דליק ווליניץ, ארי שביט, דב חנין, מיכאל איתן ומיקי רוזנטל.

ח”כ דב חנין אמר כי זהו סרט ריאליטי, והוסיף: “ברוכים הבאים למציאות של הציבוריות הישראלית”. הוא הדגיש כי אחד האתגרים החשובים העומדים מול החברה הישראלית הוא המאבק נגד האינטרסים הכלכליים. “מבחינתי, מזמן כבר לא מדובר בסוגיה של הון ושלטון אלא בשלטון ההון” אמר.

העיתונאי ארי שביט אמר כי לא האחים עופר אשמים בגין הכספים שהמדינה מעבירה אליהם שלא בצדק – אלו שחילקו להם את הכספים הללו, הם האשמים. לדבריו, אנו עדים בניוון הדמוקרטי שהציבור והתקשורת הישראלים לא היו מודעים לו; ראינו תהליכי הפרטה במקומות אחרים, ובניגוד אליהם כאן ההפרטה הלכה לכיוון של ריכוזיות הרסנית.

Click here to view the embedded video.

העיתונאי מיקי רוזנטל הסביר כי בדק את פרשת עופר משום שהם מנהלים עסקים רבים בשותפות עם המדינה, ובמקרים רבים על חשבוננו. בהתייחס לנקודה שהעלה ח”כ מיכאל איתן, אמר מיקי רוזנטל כי לא נהג להכניס את עצמו לעבודות עיתונאיות שלו בעבר, ובכל אופן זה לא מה שהוא תכנן לעשות גם הפעם, אולם במהלך הכנת הסרט התברר שהקושי שלו כעיתונאי להעלות את הנושא – הנו חלק בלתי נפרד מהסיפור עצמו. “אני לא הראשון שנוגע בחומרים האלה; עיתונאים אחרים התכופפו, אני אידיוט - נשארתי לעמוד” אמר.

מיקי רוזנטל ציין כי היו מקרים בעבר, כמו למשל התבטאותה של העיתונאית לשעבר שלי יחימוביץ’ נגד אופי עסקיהם של האחים עופר, שבו חברת החדשות של ערוץ 2 בחרה להתנצל לפני האחים עופר למרות שהאמינה שמדובר בהתבטאות לגיטימית, וזאת בשל החשש להוצאות כבדות ביותר מול תביעות של משפחת עופר כנגדה.