השר מיכאל איתן פנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו”ד יהודה ויינשטיין במכתב, בו הוא מבקש מהיועץ כי יורה למשרד הפנים ורשות האוכלוסין לעצור מייד את הניסוי הביומטרי, שכן הוא אינו בודק את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו, כפי שנקבע באופן חד משמעי בסעיף 41 לחוק.
• במכתבו, מונה השר איתן מספר נושאים קריטיים אשר לא הובאו בחשבון בתכנון הניסוי:
1. עלות הקמת המאגר ותפעולו השוטף;
2. סיכונים הכרוכים בדליפת המאגר או חלקו, משמעותם, עלות אבטחת המאגר כנגד דליפה אפשרית והעלויות הישירות והעקיפות שיגרמו במקרה של דליפת המאגר;
3. הערכות בדבר שימוש בלתי חוקי ע”י בעלי הרשאות;
4. איומי אבטחה אפשריים על המאגר והדרכים שבהן יגנו על המאגר;
5. איומים בנוגע לפגיעה בפרטיות של פרטים וקבוצות;
6. פגיעה עקיפה במערכות אחרות אשר אינן קשורות למאגר כתוצאה מהחזקת נתונים ביומטריים במאגר, בפרט פגיעה בכוחות הביטחון ובביטחון המדינה;
7. אפשרויות חלופיות של שמירת הנתונים על מנת לצמצם את הסיכון באגירת המאגר, כגון הצעתו של חתן פרס ישראל ופרס טיורינג, פרופ’ עדי שמיר;
8. השוואה למקרים דומים בעולם, ובפרט הולנד ובריטניה, בהן בוטל המאגר הביומטרי לאחר שהוקם;
9. התייחסות לשימושים האפשריים: האם וכיצד גופי הבטחון יכולים לעשות שימוש במאגר;
10. בדיקה והערכה כמותית האם המאגר יסייע לחקירות משטרה, פיענוח פשעים או זיהוי חשודים;
11. וממילא אין כל התייחסות לשיקלול של נתונים אלה במובני עלות מול תועלת.
• השר איתן מביא במכתבו ליועץ ציטוטים מתוך פרוטוקול הניסוי המעידים על התעלמות מהחוק בבניית הניסוי: “…בסעיף מטרות הניסוי נקבע, בניגוד למה שנקבע בחוק: “המטרה הראשית של תקופת המבחן היא בחינת המאגר ככלי למניעת הרכשות כפולות…” עוד מוסיף הפרוטוקול ומפרט כי “למעשה החוק הגדיר כבר את הצורך במאגר…” תיאור המנוגד לחלוטין לסעיף 41 לחוק…”
• בנושא זה קובע השר איתן במכתבו כי: “…שר הפנים התייחס לסעיף 41 כאל מטרד, המשיך להוביל את הפרויקט באופן חד צדדי, תוך הסתרת מידע ובניגוד לאמור בחוק…”
• השר איתן מוסיף כי משרד הפנים לא עמד גם בתנאים שהתווה שר הפנים בצו מתוקף החוק ואין אף גורם מקצועי מוסמך אשר סומך את ידיו על תוצאותיו הסטטיסטיות של הניסוי, למרות שנעשה מאמץ לייצר מצג שווא כאילו יש גורם שכזה. מתוך המכתב: “…בסעיף 3 (לצו נקבע נ.ה.) כי: “ראש רשות האוכלוסין, לאחר התייעצות עם הסטטיסטיקאי הממשלתי, יערוך תוכנית מבחן בהתאם לכללים מקובלים”…. שבוע לאחר שנשלח ללשכתי פרוטוקול הניסוי, ביקש הסטטיסטיקאי פרופ’ שלמה יצחקי, במכתב לראש רשות האוכלוסין, מר אמנון בן עמי, כי התייעצות כזו אכן תתקיים. מכאן עולה שפרוטוקול הניסוי נכתב מבלי שהתייעצות כזו התקיימה כמתחייב מהצו…”.

השר מיכאל איתן אמר בנושא כי: “מדובר בניסוי חובבני בבני אדם שנידון מראש לכישלון. משרד הפנים לא הקים שום צוות מדעי אובייקטיבי שיוכל לבדוק את הצורך במאגר הביומטרי, השרוי במחלוקת כה חריפה בציבור, וגם התומכים בהקמתו לא הצליחו להראות מדוע, בשיקולי עלות- תועלת, כדאי לעם ישראל להיכנס לסיכונים אדירים של פגיעה בבטחון ובפרטיות ולביזבוז אדיר של כספי ציבור”.

השר הוסיף כי “מתברר, שהנקודות שמתכוון הניסוי לבחון, לא יספקו מענה לשאלות גם לאחר תומו. יש לעצור את המהלך ולהקים צוות מקצועי, אובייקטיבי ונטול פניות, אשר יגדיר את הניסוי מחדש ויבצע אותו, ולא לתת יד למצב בו אלה שדחפו להקמת המאגר וזכו לביקורת מבקר המדינה ימשיכו לשטות בציבור ולבצע בעלויות של מיליוני ש”ח ניסויי סרק בבני אדם”.

אתר השר מיכאל איתן מביא בפניכם את נוסח המכתב המלא:

לכבוד:
עוה”ד יהודה ויינשטיין
היועץ המשפטי לממשלה

מכובדי,

הנדון: ניסוי המאגר הביומטרי לפי סעיף 41 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (התש”ע- 2009)

1. בחודש דצמבר 2009 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע (התש”ע- 2009) (להלן: “החוק”). החוק דן בשני נושאים מרכזיים. הראשון, הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי והשני הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במאגר מידע.

2. ערב אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית התפרצה מחלקות בציבור ובממשלה בין שתי עמדות: האחת צידדה בהכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע והשניה תמכה בהכללת הנתונים הביומטריים במסמכי זיהוי אך התנגדה בתוקף להקמת מאגר המידע.

3. בעיצומה של המחלוקת פניתי לראש הממשלה ובהנחייתו כונס צוות שרים, לדון בנושא. הצוות החליט לדחות את ההכרעה במחלוקת האמורה לעיל, ולהציע תקופת מבחן שבמהלכה יאסף מידע נוסף ובסיומה יכריעו הממשלה והכנסת במחלוקת האם להקים או שלא להקים מאגר ביומטרי. פשרה זו נוסחה בצוות השרים והעתק מדויק שלה הוכלל בחוק והוא מצוי בסעיף 41.

4. בסעיף 41 לחוק נקבע בין השאר כי בתקופת המבחן ייבחן אופן היישום של החוק וכן יתקיים תהליך שיבחן את: “…נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו …”
עוד נקבע כי שר הפנים יוציא צו שיורה על תחילת תקופת המבחן וכי בצו: “…ייקבעו בפירוט העניינים שייבחנו בתקופת המבחן, המדדים להצלחתו ואופן קבלת ההסכמה מאת תושבים …”
עוד נכתב בדברי ההסבר לחוק כי: “תקופת המבחן תאפשר בחינה מהימנה וקונקרטית בתנאים הקיימים במדינת ישראל של אופן יישום החוק על כל מרכיביו”.
5. ניתן אפוא לומר כי גם הממשלה, וחשוב מכך, גם המחוקק, דחו את ההכרעה בדבר הקמת המאגר הביומטרי עד שיתקבלו הנתונים שיאספו בתקופת המבחן. לתומי, סברתי כי הוראות החוק ינחו את שר הפנים להורות בצו, לבצע בתקופת המבחן בחינה אמיתית ונטולת פניות של אופן יישום החוק, לרבות בחינה רצינית של אפשרות ביטולו המוחלט של המאגר, כפי שמורה החוק באופן ברור. לצערי הרב, התבדיתי. שר הפנים התייחס לסעיף 41 כאל מטרד, המשיך להוביל את הפרויקט באופן חד צדדי, תוך הסתרת מידע ובניגוד לאמור בחוק. התוצאה באה לידי ביטוי בצו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, (תקופת מבחן), התשע”א – 2011, (להלן: “הצו”) צו זה הנו בלתי סביר ואינו מקדם את המטרות שנקבעו בחוק. בהמשך לצו פירסמה רשות האוכלוסין, את מסמך “פרוטוקול ניסוי למערכת הביומטרית במסגרת תקופת המבחן” (להלן: “פרוטוקול הניסוי”) , ושם, בסעיף מטרות הניסוי נקבע בניגוד למה שנקבע בחוק כי : “המטרה הראשית של תקופת המבחן היא בחינת המאגר ככלי למניעת הרכשות כפולות…” עוד מוסיף הפרוטוקול ומפרט כי “למעשה החוק הגדיר כבר את הצורך במאגר…” תיאור המנוגד לחלוטין לסעיף 41 לחוק, כפי שציינתי לעיל.

6. בנוסף לכך, על פי סיכום של צוות השרים נקבע כי יוקם במסגרת הניסוי צוות מדעי- מקצועי, אובייקטיבי שיקבע את תכולות הניסוי וילווה את תקופת המבחן. אולם, בניסוח הצו עקף שר הפנים את ההסכמות וקבע בסעיף 3 כי: “ראש רשות האוכלוסין, לאחר התייעצות עם הסטטיסטיקאי הממשלתי, יערוך תוכנית מבחן בהתאם לכללים מקובלים”.

7. שבוע לאחר שנשלח ללשכתי פרוטוקול הניסוי, ביקש הסטטיסטיקאי פרופ’ שלמה יצחקי, במכתב לראש רשות האוכלוסין, מר אמנון בן עמי, כי התייעצות כזו אכן תתקיים. מכאן עולה שפרוטוקול הניסוי נכתב מבלי שהתייעצות כזו התקיימה כמתחייב מהצו ובכך די כדי לפסול אותו. אני מצרף את העתק מכתבו של פר’ יצחקי למכתב זה.

8. ברצוני להדגיש כי בצו ובפרוטוקול הניסוי אין כל התייחסות, או אין התייחסות מספקת למספר קריטריונים הדרושים לצורך ההכרעה בשאלה האם יש היגיון וצורך בהקמת המאגר הביומטרי. למשל:
א) עלות הקמת המאגר ותפעולו השוטף;
ב) סיכונים הכרוכים בדליפת המאגר או חלקו, משמעותם, עלות אבטחת המאגר כנגד דליפה אפשרית והעלויות הישירות והעקיפות שיגרמו במקרה של דליפת המאגר;
ג) הערכות בדבר שימוש בלתי חוקי ע”י בעלי הרשאות;
ד) איומי אבטחה אפשריים על המאגר והדרכים שבהן יגנו על המאגר;
ה) איומים בנוגע לפגיעה בפרטיות של פרטים וקבוצות;
ו) פגיעה עקיפה במערכות אחרות אשר אינן קשורות למאגר כתוצאה מהחזקת נתונים ביומטריים במאגר, בפרט פגיעה בכוחות הביטחון ובביטחון המדינה;
ז) אפשרויות חלופיות של שמירת הנתונים על מנת לצמצם את הסיכון באגירת המאגר, כגון הצעתו של חתן פרס ישראל ופרס טיורינג, פרופ’ עדי שמיר;
ח) השוואה למקרים דומים בעולם, ובפרט הולנד ובריטניה;
ט) התייחסות לשימושים האפשריים: האם וכיצד גופי הבטחון יכולים לעשות שימוש במאגר;
י) בדיקה והערכה כמותית האם המאגר יסייע לחקירות משטרה, פיענוח פשעים או זיהוי חשודים;
יא) וממילא אין כל התייחסות לשיקלול של נתונים אלה במובני עלות מול תועלת.

9. יחד עם הכנסת קריטריונים אלה, יש לעמוד על כך כי, בהתאם להסכמות שגובשו בצוות השרים, תוקם לאלתר ועדת מומחים אובייקטיבית, חיצונית למשרד הפנים, אשר תפקח על ביצוע הניסוי.

10. ביקורת חריפה על ההיבטים המקצועיים של תהליך הבדיקה בתקופת המבחן שמעתי מגורמים אקדמאיים מהשורה הראשונה לרבות מגורמים מקצועיים מקרב עובדי המדינה לעומת זאת אין ביכולתם של הגורמים המפעילים את המבחן להציג חוות דעת מקצועית רצינית שקובעת כי המבחן המתוכנן יענה על דרישות החוק והחלטות הממשלה.

11. ברצוני להתריע כי אם לא תתערב ותנקוט בצעדים לתיקון העיוותים האמורים לעיל, בנוסף להפרת החוק נקבל גם תהליך בדיקה חסר תועלת שבסופו, בעוד כשנתיים, לא נחזיק בנתונים שונים או טובים יותר מאלה המצויים בידינו כיום. משרד הפנים מריץ את פרויקט תעודת הזהות החכמה, קרוב ל-15 שנה, הפרויקט שזכה לביקורת חריפה של מבקר המדינה. ימשיך לככב גם בדוחות הבאים ומשלם המיסים ימשיך לממן את “הפיל הלבן” המכונה המאגר הביומטרי שיפגע קשות בפרטיותם של אזרחי ישראל ללא כל הצדקה.

בכבוד רב,

השר מיכאל איתן

לקבוע תקופת מבחן (פיילוט) להפעלת המאגר הביומטרי. ע”פ דברי ההסבר המופיעים בחוק- “תקופת המבחן תאפשר בחינה מהימנה וקונקרטית בתנאים הקיימים במדינת ישראל של  אופן יישום החוק על כל מרכיביו”… בתקופה זו אמורה להיבחן הפעלת המאגר אל מול שורה של היבטים- ציבוריים, טכנולוגיים, תפעוליים וכן היבטים הנוגעים להגנה על הפרטיות.

עיון בחוות דעתה של הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים מגלה שורה של קשיים מקצועיים וחוקתיים בהפעלת הצו … בשורה התחתונה סבורים נציגי הרשות כי: “הפיילוט שהוגדר לא יוכל לעמוד בהוראות החוק, ולכן לא יוכל להוות תקופת מבחן לצורך יישום החוק”.

השר איתן מוסיף במכתבו כי: “עוד יצוין כי חלופה לבחינה בתקופת הפיילוט שהוצגה ע”י פרופ’ עדי שמיר ויכולה הייתה לגבש סביבה הסכמה רחבה הוסרה מסדר היום … לנוכח חשיבותה של הצעת פרופ’ שמיר והתמיכה הרחבה לה זכתה, ראוי היה שתובא לבחינת ועדת השרים … ולא תוכרע בדיונים פנימיים ובחטף…”

Click here to view the embedded video.

בתום הישיבה אמר השר איתן כי: “לאחר מאבק של חודשים ארוכים הסתבר כי הטענות שהשמעתי בתחילה כבודד במערכת הפוליטית הוכחו כנכונות ומוצדקות ואני שמח על המהפך שחל בעמדת הממשלה. אמנם עדיף היה לו נושא המאגר היה מבוטל לחלוטין אך גם השעייתו לשנתיים וקביעת תהליך בקרה מורכב, כפי שנקבע, הינו מצב טוב יותר מהמצב ממנו חששתי בתחילת השבוע”.

השר איתן הציג בפני השר המשפטים מספר הצעות חוק אותן הוא מבקש לקדם, כחלק מיישום הרפורמה שירות הממשלתי לציבור עליה הוא שוקד בחודשים האחרונים. בין ההצעות תיקון לחוק חופש המידע אשר יחייב רישום פרוטוקולים בישיבות רשות ציבורית, יצמצם את התשלומים הנגבים מהמבקשים מידע מהשלטונות, ויקים את נציבות חופש המידע. הצעת חוק נוספת שנדונה תחייב את הרשויות להציג באינטרנט מידע על הטבות ושירותים בתחום סמכותה, כחלק מיוזמה כוללת של השר איתן להקמת קטלוג השירותים האינטרנטי, במסגרת הרפורמה בשירות הממשלתי.

עוד מציע השר איתן להטיל סנקציות כספיות על רשויות שלא ימסרו מידע ולחייב מתן תשובה עניינית בתוך 45 יום. התיקון המוצע לחוק יהפוך את אי מסירת המידע לציבור לקשה יותר מתמיד. עם קבלת החוק תהפוך אי עמידה בהוראותיו לעוולה נזיקית, ויוטלו מגבלות חדשות ומחמירות על החלטה לסרב למסור מידע. בין השרים סוכם כי ועדה משותפת, בה יכהנו נציגי משרד המשפטים ונציגים מטעם השר איתן והאגודה לחופש המידע, תנסח הצעה להחלטת ממשלה על הקמת נציבות חופש המידע ומשרד המשפטים אף תמך ביוזמת החוק המחייבת את הרשויות לפרסם באינטרנט מידע מרוכז על הטבות ושירותים.

השניים דנו גם בנושא המאגר הביומטרי, אשר חוק בעניין הקמתו יובא להצבעה בשבוע הבא בכנסת. השר איתן הציע לחייב בחוק הסדרי פיקוח מחמירים על מאגרים ביומטריים אחרים המוחזקים כיום בידי גורמים פרטיים- במקומות עבודה, בבתי עסק, במרכולים ועוד. מתברר כי במדינת ישראל קיימים כבר היום מאגרים ביומטריים אשר תיחזוקם ואבטחתם אינה מעוגנת בחוק או בתקנות. הסכנות הכבדות אשר נחשפו בדיונים אודות חוק המאגר הביומטרי מחייבות, לדעת השר איתן, לבצע חשיבה מחודשת באשר להגנה ולאחזקה של מאגרים קיימים.

בין השרים סוכם כי יו”ר הרשות למשפט, מידע וטכנולוגיה, עו”ד יורם הכהן, יכין הצעה להחלטת ממשלה על מינוי ממונה על יישומים ביומטריים בשוק הפרטי. בין תפקידיו, יקבע הממונה כללים לניהול ושליטה בנתונים ביומטריים, הנמסרים באופן וולונטרי למאגרים פרטיים, ואת דרכי הפיקוח על מאגרים. הכללים שייקבעו באמצעות הממונה אמורים להבטיח שמירה על פרטיות הנתונים הביומטריים ולמנוע את דליפתם או מסירתם.

מבדיקתה מתברר כי “יש כיום מדינה אחת עם תוכנית ביומטרית לתעודת זהות לכלל האוכלוסיה ושהתכנית הינה חובה. מדינה זו היא הונג קונג. בשונה ממה שנכתב במחקר שנערך ע”י מרכז המחקר והמידע של הכנסת אין בהונג קונג מאגר ממשלתי ביומטרי קבוע אלא מאגר זמני שנועד להפקת התעודה. מיד לאחר הנפקת התעודה הנתונים נמחקים. כמובן שאי קיומו של המאגר נעשה במודע.

יש רק עוד שלוש תוכניות המכוננות לכלל האוכלוסיה בעולם המערבי – בצרפת, באנגליה וביפן. בשלוש מדינות אלה המאגר הוא רשות ולא חובה בניגוד להצעת החוק בישראל. בצרפת מדובר בתעודת זהות אלקטרונית למי שרוצה. התכנית הראשונית דיברה על כך שהמאגר יהיה עם גישה לגורמים שונים של אכיפת חוק בצרפת. בעקבות ביקורת ציבורית ביטלו את הגישה לגורמים השונים והוחלט כי תינתן גישה רב במסגרת הליך משפטי. כמו כן בוטלה הדרישה לחייב כל אזרח לשאת ת”ז. ההערכה של משרד הפנים הצרפתי היא שמכיוון והתעודה היא רשות, אחוז הנרשמים למערכת יהיה זעום. זהו מצב שונה מהצעת החוק בארץ בו מדובר על מצב של ובה ועם גישה רחבה יותר לגורמים שונים.

המקרה השני המכוון לכלל האוכלוסיה הוא אנגליה, שהחלו בניסיון לבצע תכנית ת”ז לאומית. החוק אושר בשנת 2006 ומתוכנן להיות בארבעה שלבים. עד 2009 הזרים אמורים להכנס למאגר ללא בחירה (ההערכה היא כי מדובר ב-8.5% מהאוכלוסיה). באם נהפכו לאזרחים יש להם זכות למחוק את הנתונים הביומטריים על עצמם. מ-2010 צעירים יוכלו לתת את נתוניהם בצורה וולנטרית, ומשנת 2011/2 התכנית תפעל לגבי האוכלוסיה הכללית בצורה וולנטרית. הרעיון שעמד מאחורי התכנית היה לשלב בין גורמים לש ביטחון לאומי, מניעת פשע והגירה. כתוצאה מביקורת ציבורית, הקמת המאגר הוקפאה כרגע. וגם באנגליה ההערכה היא שאחוז הרישום הצפוי יהיה זעום בשל היותו וולנטרי. ביפן מערכת ה- Juki Net לא אוגרת נתונים ביומטרים או נתונים היסטורים במאגר, והשיתוף במערכת מלכתחילה נתון לשיקולן של המועצות המקומיות.

“הנתונים שהוצגו בכנסת מגמתיים ומטעים”

“מהמדינות המיישמות תכנית פספורט ביומטרי יש כיום רק למדינה אחת מאגר ביומטרי וזו אוסטרליה. אוסטרליה החלה להשתמש במאגר זה ב-2005 אולם בעקבות ביקורת ציבורית אוסטרליה עצרה את העברת הגישה של המאגר הזה לגורמים השונים מהגורמים האמונים על מעבר הגבולות. שתי המדינות הנוספות שמתכננות בעתיד פספורטים ביומטריים עם מאגרים הן שוויץ וצרפת. בשוויץ הנושא עבר במשאל עם ברוב דחוק של 50.14% בחודש מאי 2009 והתכנון היא כי יהיה מיושם עד שנת 2010/11. התכנית אמורה לפעול בשיתוף פעולה עם רשויות העוסקות בקוברנות תאונה ואסונות טבע. בצרפת הנפקת הפספורטים הביומטריים החלה ביולי 2009 וכעת הוא פועל ב-2000 עיריות מבין 3500 העיריות הקימות. במקרה הצרפתי לעומת זאת המאגר ישמש את מעבר הגבולות בלבד.

רוב המדינות המיישמות פספורט ביומטרי הן דווקא ללא מאגר ביומטרי. לדוג’ – פורטוגל- בניגוד למה שהוצג לוועדה, הולנד, קנדה וגרמניה. הגרמנים למשל במודע בחרו שלא לאגרו נתונים ביומטריים במאגר בשל חשש מניצול כוח לא ראוי ע”י השלטון באמצעות המאגרים.

לגבי התהליך המתנהל במדינות השונות – לא במקרה הרוב המכריע של המדינות לא יישמו את נושא מאגר המידע הביומטרי. המעשה הזה נעשה במודע, וזאת למרות שחלק מהמדינות אישרו את זה מבחינה חקיקתית. הסיבה היא פחד מנתינת כוח פוליטי רב מדי לגופים ממשלתיים וחלקן בשל דיון ציבורי מתמשך בעניין.

יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה בדיונים על הצעת החוק התבטא אני אומר לכם, אל תעשו דמון כי זה לא דמון [שד]. אנחנו לא ממציאים את הגלגל מחדש. אנחנו לא מדינה שונה מיתר המדינות בעולם. מתברר שאנחנו כן” סיכמה ברזילי נהון.

לפוסט המלא בבלוג שומרת סף

להשוואה המלאה ליחצו כאן

]]> http://www.miki.org.il/2009/08/13/%d7%93%d7%a8-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%a7/feed/ 1 http://www.miki.org.il/2009/07/22/%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%92%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99/ http://www.miki.org.il/2009/07/22/%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%92%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99/#comments Wed, 22 Jul 2009 10:53:57 +0000 ניר הירשמן http://www.miki.org.il/index.php/archives/936 http://www.miki.org.il/2009/07/22/%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%92%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99/feed/ 18 http://www.miki.org.il/2009/07/20/%d7%94%d7%a9%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%90/ http://www.miki.org.il/2009/07/20/%d7%94%d7%a9%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%90/#comments Mon, 20 Jul 2009 13:28:02 +0000 ניר הירשמן http://www.miki.org.il/index.php/archives/935 השר מיכאל איתן מביא היום (יום א’) את המאגר הביומטרי לועדת השרים לחקיקה. לטענת השר איתן, בניית מאגר ביומטרי, אשר יכיל את פרטי תביעות האצבע, תווי הפנים ונתונים נוספים על כלל אזרחי ישראל, אינו נחוץ ועלול לדלוף ולפגוע בצורה בלתי הפיכה בצנעת הפרט של כלל אזרחי המדינה. עוד טוען השר איתן, כי על מנת להשיג את המטרה הראויה של תעודות זהות ודרכונים דיגיטליים אין צורך בהקמתו של מאגר ביומטרי מסוכן. השר איתן: “יש לעצור את הליך החקיקה המזורז והדורסני המתקיים כיום בכנסת. מדובר בחוק בעל פוטנציאל גדול של סיכון לפגיעה בפרטיות, אשר עלול להביא למצב בו טביעת האצבע של כל אחד ואחת מאיתנו תעבור כסחורה עוברת לסוחר. המאגר הזה עלול לדלוף בדיוק באותה הצורה בה דלף מאגר מרשם האוכלוסין, רק שהפעם התוצאה תהיה בלתי הפיכה ומי שירצה לשמור על פרטיות יהיה חייב ללבוש כפפות. יש להמשיך ולבחון את נושא המאגר ובינתיים להפסיק לעכב את תעודת הזהות החכמה”.

השר איתן ביקר בחריפות את הליך החקיקה המזורז שמוביל יו”ר ועדת המדע, ח”כ מאיר שטרית (קדימה) וטען כי מתוקף היותו של שטרית יוזם החקיקה כשר הפנים לשעבר ויו”ר הועדה כעת אין מי שידאג לאזן את החקיקה בסעיפים הנוגעים לשמירה על זכויות הפרט: “גם אם מחליטים לעשות צעד תקדימי כזה, ולהקים מאגר ביומטרי של כלל אזרחי המדינה, שאינו מקובל קיים ברובן המכריע של המדינות הדמוקרטיות, אי אפשר לעשות כן בחקיקה חפוזה, המחוררת את זכויות האזרח כגבינה שוויצרית. יש לקיים דיון ציבורי רחב, בהשתתפות אמיתית של חברי הכנסת וגורמים ציבוריים, אשר לא מתקיים במציאות הנוכחית בה יו”ר הועדה קובע דיונים מדי יום ביומו, ללא השתתפות חברי כנסת נוספים ומבלי שמתקיים דיון ציבורי רחב היקף שבמסגרתו נבדקים היתרונות והחסרונות בצורה מעמיקה”.