בתמונה- ניצחון ‎‎‎‎פירוס: “עוד ניצחון כזה ואבדנו”…

נניח לרגע שנפתחת כעת ליגת המשחקים בכדורסל. לקבוצה האלופה יש רוב בהתאחדות, ומסתבר לה שהקבוצה השנייה, המאיימת על בכורתה, השקיעה את כל תקציב הרכש בשחקן חדש שגובהו מתנשא מעל ל-2.15 מ’. עסקני הקבוצה האלופה, חוששים מפני השחקן הגבוה, שמא יגרוף ניצחונות לקבוצתו, וייקח מהקבוצה האלופה את הבכורה. הם מגייסים לעזרתם את הרוב בהתאחדות, ומציעים לקבל החלטה לפיה אין לשתף שחקנים שגובהם עולה על 2.10 מ’.

אלא שכעת מסתבר שלאחת השותפות האחרות בהתאחדות יש שחקן בגובה 2.12 מ’. נציגיה זועקים חמס, ומאיימים שלא יתמכו בהצעה שכזו. פעם נוספת יושבים העסקנים על המדוכה ומשנים את ההצעה. הפעם – רק שחקנים שגובהם מתנשא מעל ל-2.14 מ’ לא יוכלו לשחק. סיכויי הקבוצה האלופה לנצח יתעצמו אמנם, אך זהו ניצחון פירוס, ניצחון ששכרו יוצא בהפסדו, ניצחון לא הוגן ולא ספורטיבי שיבריח את הצופים מהיציעים.

הצעת חוק שנועדה לעודד פילוג בסיעות גדולות ולהקל על פילוגי סיעות אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות מוצהרת של חיזוק יציבות הממשל. כל מי שמצוי בנבכי הפוליטיקה מבין היטב שחוק הכנסת (התפלגות סיעות) נחקק למטרה ספציפית אחת ויחידה – לנסות לפלג את סיעת קדימה. אלא שמשום מה, איש מיוזמי הצעת החוק לא אומר זאת בקול רם. כנראה מתביישים.

כאשר יזמו הוגי הצעת החוק את ההצעה לראשונה, הם ביקשו להוריד את רף ההתפלגות: במקום 1/3 כנהוג היום, ל-1/4. מאחר ובמפלגת קדימה מכהנים 28 ח”כים, המשמעות היא שבמקום 10 ח”כים יידרשו כעת 7  ח”כים בלבד לצורך פילוג הסיעה. “בשום פנים ואופן לא!!”- מחו שרי מפלגת העבודה. אם אפשר יהיה להסתפק ברבע מחברי הסיעה, עלולה להתפלג גם סיעת העבודה המונה 13 מנדטים, ובתוכם 4 הח”כים המאיימים בפרישה אך בכללים המקובלים כיום אינם מסוגלים לבצעה. מצדנו, אמרו, נשמח לפילוג בקדימה מבלי לסכן את סיעת העבודה. ישבו ההוגים על המדוכה פעם נוספתם והחליטו – במקום רבע מחברי הסיעה יידרשו 7 חברי סיעה לפחות.

לא אתמם. לעיתים, במהלך חיינו הפוליטיים קורה שאנו מתגייסים למען מטרות ראויות באמצעים פחות אסתטיים. ניחא שתחת אצטלה של חקיקה המחזקת את היציבות השלטונית, פוגעים ביציבות. זה אולי כשר אבל מסריח. מה שכשר הרבה פחות הוא שינוי הכללים במהלך המשחק. אם מדובר בנושא עקרוני לדורות, ראוי להחיל אותו רק מתקופת הכהונה הבאה של הכנסת.

כי אי אפשר לשנות את כללי המשחק במהלך המשחק.

שמירה על כללי המשחק היא המגנה כרטא – מגילת הזכויות – של המיעוט. ברגע שהרוב פוגע במיעוט, ורומס ברגל גסה את מגילת הזכויות שלו, הוא נותן הצדקה לרוב העתידי לפגוע בצורה קשה עוד יותר בזכויות המיעוט. בנוסף לכך, זהו מהלך פסול של חקיקה נקודתית המכוונת למקרה פרטי וקונקרטי; מהלך שאינו מקובל בחקיקה ראויה. כך, בתהליך מתמשך של רמיסת הכללים נשחק העיקרון הדמוקרטי ונחצים קוים אדומים.

לא בטוח שכל התומכים בחוק מבינים את ההשלכות ארוכות הטווח שלו. הצעירים והמוכשרים שביניהם, שמתכוונים להצביע היום בעד החוק הזה, ייאלצו לקבל הכרעת רוב עתידי שתפגע בזכויותיהם הבסיסיות כשהם יישבו יום אחד באופוזיציה. ואולי היום הזה לא כל כך רחוק, כי בסופו של דבר, חקיקה המקלה על התפלגות יכולה להביא, בסופו של יום, לפילוג דווקא בשורות הליכוד. וכבר היו דברים מעולם….

מתוקף מעמדי כחבר הממשלה ה-32 אני נושא באחריות קולקטיבית, ולכן חייב להצביע בעד החוק שאני מתנגד לו. אבל אני מקווה שבהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית הוא יתוקן באופן שיאפשר לי לתמוך בו. אחרת, החקיקה הזו תהיה בומרנג שיחזור לחלל הפוליטי, ויפגע, במוקדם או במאוחר, במשליכו. עדיף שנחשוב על כך פעמיים בטרם נשנה את כללי המשחק.

עוד אמר השר שבכל מדינות העולם מושפעת בחירת השופטים מהעמדות הפוליטיות של חברי הועדה לבחירת שופטים.  עם זאת, במדינות אחרות בעולם, בניגוד למדינת ישראל, לשיקול הפוליטי ישנו מקום נכבד בשיטת בחירת השופטים, ומשקלם של נבחרי הציבור בועדות לבחירת שופטים רב יותר. לכן, יש לשנות גם את שיטת הבחירה הקיימת בישראל, ולתת לנציגי הציבור משקל רב יותר בין חברי הועדה.

השר הדגיש כי מבחינה פוליטית, מן הסתם, צריך היה לתמוך באורי אריאל, כדי לתת משקל רב יותר להשקפת העולם הליברלית והלאומית בועדה. ואולם, לדבריו, אין לסטות מהנוהג הקיים בכנסת מזה שנים ארוכות, לפיו חברי הקואליציה תמכו באופן אוטומטי בנציגי הסיעה הגדולה באופוזיציה. בדיקה אחורה מצביעה בברור על כך שבמשך 20 השנים האחרונות נבחרו מועמדי הסיעה הגדולה בקואליציה, למרות שהצבעת חברי הכנסת היא חשאית.

עוד אמר השר ל”הכל דיבורים” כי לטובת התקינות ציבורית והאחדות הלאומית חשוב לשמור על כללי המשחק הפוליטיים, לכבד את ההסכמים ואת הנוהג הקיים גם כשההצבעה הנה חשאית: “אם סיעת הליכוד רוצה להודיע שהיא שוברת את ההסכמים, היא מקבלת על עצמה את הסיכון שאם בקדנציות הבאות נהיה באופוזיציה, הליכוד יתקשה להכניס את מועמדיו לועדה לבחירת שופטים. גלעד ארדן היה נציג הליכוד בועדה למרות שהיינו רק 12 מנדטים, ועל הסיעה להבין שלשבירת כללי המשחק יש מחיר גם מבחינת האחדות הלאומית”.

כשנשאל השר במי מתכוון לבחור השיב: “אם תיקבע משמעת סיעתית אני אצביע כפי שייקבע בסיעת הליכוד. אבל אם יוחלט על חופש הצבעה אקיים את ההסכם המסורתי ואצביע לח”כ רוני בר-און”. לדברי השר העוצמה הסיעתית צריכה להיבחן דווקא עכשיו, במצב של קונפליקט פרסונאלי בין מועמד סיעת קדימה לבין ראש הממשלה: “יש להפקיד על כיבוד ההסכמים בעיקר כשקשה לכבד אותם, ולא כשהצד השני מעמיד מועמד שהוא נהדר עבורך”.

]]> http://www.miki.org.il/2009/06/08/%d7%94%d7%a9%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%9a-%d7%91%d7%9e%d7%95%d7%a2/feed/ 1 http://www.miki.org.il/2009/05/20/%d7%94%d7%a9%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%97%d7%99%d7%aa%d7%95/ http://www.miki.org.il/2009/05/20/%d7%94%d7%a9%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%97%d7%99%d7%aa%d7%95/#comments Wed, 20 May 2009 14:43:42 +0000 ניר הירשמן http://www.miki.org.il/index.php/archives/907

בראיון לתוכנית “נכון להבוקר” בגלי צה”ל, עם ליעד מודריק, התייחס היום (ד’) השר איתן לחשיפה בחדשות ערוץ 2, אמש, תחת הכותרת “רשימת ההוצאות של דליה איציק”. תחקיר ערוץ 2 עסק בקניות ושיפוצים בסך 171,000 ש”ח שערכה יו”ר הכנסת דאז דליה איציק, לביתה הפרטי, במהלך תקופת כהונתה. השר איתן בתגובה: על נבחרי ציבור לנהוג בשקיפות כלפי הציבור, ולהימנע, ככל הניתן, מטשטוש הגבולות הברורים המבחינים בין הוצאות פרטיות וציבוריות.

בכתבתם של עמית סגל וחיים ריבלין אמש, נחשפה רשימת הוצאות ראוותנית של ח”כ דליה איציק, שבחרה להימנע מלעבור להתגורר בדירת שרד לאחר שמונתה לתפקיד יו”ר הכנסת, ותחת זאת ערכה שיפוצים מקיפים, ורכשה ריהוט יוקרתי וציוד נוסף בשווי עשרות אלפי שקלים לביתה הפרטי בירושלים.  השר מיכאל איתן נמנע מהתייחסות פומבית לפרסומים בעניינה של ח”כ דליה איציק, וטען כי יש להמתין לסיום הבדיקה על ידי מבקר המדינה. עם זאת, לדבריו, הפרשה כולה נובעת מטשטוש גבולות בין התחום הפרטי לציבורי. בחירתה של יו”ר הכנסת להמשיך להתגורר בדירתה הפרטית, במקום בדירת שרד (המוענקת לכל יו”ר כנסת), ולהסיט את הסכומים שיועדו לדירת השרד לטובת שיפוצים ראוותניים בביתה הפרטי - פותחת פתח נרחב לבחינה וביקורת ציבורית על עניינים פרטיים שבדל”ת אמותיה של יו”ר הכנסת.

כן אמר השר איתן בראיון הבוקר כי ראוי היה שחברי כנסת, ונציגי ציבור בכלל, לא יאמצו אמות מידה ראוותניות כמקובל בסקטור הפרטי. לסיכום, אמר השר מיכאל איתן כי יש לעודד מגמה נרחבת של שקיפות, כמקובל בממשל אובמה בארה”ב, ולעודד התנהלות גלויה של נבחרי ציבור כלפי הציבור, לטובת מראית העין הציבורית, טוהר המידות וצמצום השחיתות השלטון.

אנחנו מעלים בפניכם, הגולשים, הודעה שהועלתה על ידי גולש בשם אהרון שוורץ בפורום של ח”כ מיכאל איתן בתפוז. כך הוא כתב: “לפני מספר שבועות רשמתי כאן הודעה ובה בקשה תמימה לעריכת דיון ציבורי בנושא איכות השלטון בישראל. התגובה שקיבלתי הדהימה אותי: חבר הכנסת מיכאל איתן פשוט הזמין אותי להגיע לדיון שכזה בכנסת. הופתעתי מאוד, לא ציפיתי לתגובה כזו”.

מתברר שיש לדברים כיסוי, חה”כ איתן לא רק מבטיח, הוא גם מקיים, ואכן קיבלתי הזמנה ליום עיון בנושא. יום העיון נערך היום, והיה מאלף ממדרגה ראשונה. נכחו בו הפונקציות החשובות ביותר במדינה הרלוונטיות לנושא לרבות מבקר המדינה, היועמ”ש, מומחים, נציג התנועה לאיכות השלטון, נציג תנועת אומץ, נציגי אקדמיה, ד”ר ירון זליכה, מיקי רוזנטל, ועוד רבים ומרתקים אחרים. אני חייב להודות שזו היתה חוויה מאלפת עבורי ממדרגה ראשונה.

ברצוני להביע את תודתי הרבה לחה”כ מיכאל איתן שהפגין התנהגות פרלמנטרית יוצאת דופן. הוא ראה שיש אזרח שמביע התעניינות מיוחדת בנושא ופשוט הזמין אותו למרכז העניינים. זה בפירוש לא אופייני. במדינה שלנו הח”כים בד”כ כל כך עסוקים שהם מתקשים להבחין שיש פה ושם גם אזרחים קטנים בסביבה…
לדעתי הוא הפגין בכך מנהיגות מן הסוג הנדיר מאוד במחוזותנו. אני חושב שהוא גם עשה כבוד לדמוקרטיה. כמה יופי יש בדמוקרטיה כשאזרח קטן ואיכפתי יכול להגיע ללב המערכת.

אנחנו מבקרים רבות את הפוליטיקאים, לרוב בצדק. אבל כשראוי לומר מילות הערכה – יש לעשות זאת ובשמחה. אני עברתי חוויה מדהימה היום, ואני רוצה להודות למי שבזכותו זה קרה. תודה רבה חה”כ איתן, אזרחי ישראל יכולים להתכבד בך.

=====

לצערי לא הספקתי לומר שום דבר באירוע. דיברו רק אורחים שביקשו מראש, לכל אחד מהם היתה דקה וחצי. שוחחתי קצת בהפסקה עם מי שיכולתי ובסוף עוד הספקתי להודות מקרב לב לחה”כ איתן ואמרתי לו שאומר את דברי כאן בפורום. להל”ן מה שהייתי אומר בפני חברי הפורום המכובד שנכחו שם, אילו היתה ניתנת לי רשות הדיבור:

שמי אהרון שוורץ, אזרח קטן. שאלתי חריגה אך רלוונטית. כיצד יתכן שהמדינה מתנהלת בלי שיש לה בעצם מידע על תרבות השלטון שלה? אין מידע מוסמך, אף לא הערכות אינטלקטואליות. מהי תמונת המצב הכללית של תרבות השלטון בישראל? איש אינו יודע. מה היקף תופעת השחיתות? מה שיעור השחיתות במערכת? 10% – 90%? לא יודעים. מה מימדי התופעה? כמה היא עולה לנו? מאה מיליון ש”ח בשנה – מאה מיליארד? לא יודעים. היה וחלילה המערכת השלטונית בישראל תהיה מושחתת רובה ככולה – איך נדע? ידלקו נורות אדומות? יצלצלו פעמונים? מי לידנו יתקע שהיא לא מושחתת כבר?…

אנחנו נמצאים בעצם בעלטה מלאה. לרוץ קדימה זה חשוב, לדעת לאן – חשוב לא פחות. להלחם זה חשוב, לדעת במה נלחמים – חיוני. מהי השחיתות? מי היא? מה עוצמתה? כיצד יתכן שמדינה שלמה תמיד ניגפת בפניה? המלחמה בשחיתות דומה לניפנוף חרבות באפילה, זה לא רציני במאה ה-21.

טענתי בפני הפורום המכובד הזה היא זו: תחום תרבות השלטון הוא בעצם חור שחור אחד ענק בהוויה החברתית שלנו! לפיכך בקשתי מכם היא לפעול למען סילוק החשיכה. ברמת הדעות: עריכת דיון ציבורי שיעודו נסיון לגבש את תמונת המצב בתחום תרבות השלטון. ברמת העובדות: הקמת ועדת חקירה ממלכתית אקדמית לחקר תרבות השלטון, הקריסה החברתית הכוללת, ההתדרדרות לעולם שלישי, תרבות הקפיטליזם החזירי וקשר האליטות. להערכתי מדובר בכלים שלובים ולכן זהו המנדט שהייתי מציע לועדה.

תודה.

====

אין לי מושג איך היו מגיבים, אינני רוצה להביך אף אחד אבל אני מתריע על נקודה אמיתית. אינני יודע עד כמה פשה הנגע במערכת, אבל אני לא היחיד. פרופ’ קרמינצר שיצא לי לדבר עמו בהפסקה הודה שאין מידע. קצפו יצא כנגד ההכללה: “כולם מושחתים”. שאלתי אותו: האם דבריך מבוססים על עובדות?
הוא הופתע וענה: בוודאי. ונתן כדוגמה את מיקי איתן. נכון, אז יש לנו את מיקי איתן, בני בגין, שלי יחימוביץ’, אולי עוד כמה, האם הם משקפים את תרבות השלטון? יש תחושות, לא מידע מוסמך. זה לא רציני, כך לא מנהלים חברה.

===

חה”כ מיכאל איתן.
אם היה לך כח לקרוא את כל הדברים עד כה, אני פונה אליך ומבקש: אנא פעל כדי שנפסיק להסתובב בעלטה. הקמת ועדת חקירה זו כמובן דרישה מורכבת. אבל דיון ציבורי שתכליתו גיבוש תמונת המצב זו דרישה אלמנטרית.

יום העיון היה מרתק ורלוונטי מאין כמוהו. אין לי מילה רעה לומר, אך לא היה בו נסיון לגבש תמונת מצב כללית. יש לנו המון מידע, המון עיסוק בנושא, המון עצים – לא יתכן שהם יסתירו מאיתנו את היער!

אני יודע מה ד”ר זליכה חושב בנושא משום שהוא היחיד שהתבטא: כעול הביטחון! האם באמת מימדי השחיתות הם כתקציב משרד הביטחון? כלומר עשרות מיליארדי שקלים בשנה? האם הוא צודק? טועה? ומה חושבים המומחים הנכבדים האחרים? דיון כזה מעולם לא התקיים. זה לא יתכן. דנים ודשים בנושא כה חשוב, ובעצם אין לנו שום נקודת אחיזה לתמונת מצב כללית.

=====

למעשה פורום המומחים המכובד שהתארח היה אידאלי לדיון כזה. היה מרתק לו היו מקדישים כמה דקות לשני סבבים. סבב ראשון על כל מומחה לציין שני מספרים. מספר ראשון: להערכתו מהו שיעור השחיתות במערכת (אחוז). מספר שני: להערכתו מה מימדי השחיתות (סד”ג בש”ח). זה סבב קצר – רק מספרים.

בסבב השני כל אחד היה אומר בקצרה כמה מילים בנושא. לסיכום היינו מנסים לראות אם ניתן להבחין בקונצנזוס או לא. אם יהיה קונצנזוס – נקבל תמונת מצב די אמינה כי מדובר במומחים. אם לא יהיה קונצנזוס – לפחות נבין עד כמה חמורה הבעיה – אין לנו מושג היכן אנו חיים.

יתכן שתמונת המצב שתתגבש תאפשר לנו להבין את מימדי חומרת התופעה. עד כמה השחיתות משפיעה על המדינה. ד”ר זליכה רמז שיש קשר ישיר חד משמעית: הרבה שחיתות – המדינה קורסת. אין הרבה שחיתות – הפערים קטנים. יתכן שהסיבה לפערים החברתיים הנוראים היא השחיתות! אנחנו צריכים להבין את זה!
יתכן שהסיבה לקריסה החברתית הכוללת (עליה דיבר עו”ד אליעד שרגא – יו”ר התנועה לאיכות השלטון) – נובעת מהשחיתות!

חייבים להבין את תמונת המצב הכללית.

בקשתי ממך חה”כ איתן:
אנא פעל למען גיבוש תמונת מצב כללית – קרי: דיון בתקשורת בנושא איכות השלטון בישראל. אם תוכל להשאיר אותי בתמונה ולזמן אותי לישיבות נוספות, אהיה אסיר תודה. גם אם לא, תודה רבה על מה שכן הואלת לעשות עבורי.

מצטער על אורך ההודעה. פשוט הארוע היום הותיר עלי רושם רב. ושוב: תודה רבה לחה”כ איתן על ההזמנה שהעניק לי, על האיכפתיות ועל פעולותיו הממשיות למען איכות השלטון בישראל.

אהרון שוורץ.

צריך מידה לא מבוטלת של אמביציה, נחישות וכסף על מנת להצליח בבחירות המקדימות שקיימו שלושת המפלגות הגדולות; הליכוד, קדימה והעבודה. תחקיר ‘ידיעות אחרונות’ בדבר האמצעים הבלתי חוקיים שמועמדים רבים נוקטים כדי לממן את מסע הבחירות שלהם - מעורר מחשבות נוגות בדבר הריקבון שפשה במערכת הפוליטית.

המגבלות הקבועות בחוק על גיוס כספים לצרכי מסע בחירות ידועות לכל מועמד. בטרם יצא מועמד למסע הבחירות – הוא חתם על טופס שבו הוא הצהיר כי הוא יודע את המגבלות. יתכן שמועמדים לא יזכרו פרט כזה או אחר, אבל את גובה התרומה המותרת מכיר כל מועמד היטב וכן את האיסור לקבל תרומה העולה על מאתיים שקלים במזומן.

תחקיר ‘ידיעות אחרונות’ חשף שמועמדים רבים מכל המפלגות עברו במישרין או באמצעות עוזריהם על לשון החוק. מסתבר שרבים מדי מוכנים להשתמש באמצעים פסולים נוסח סדום ועמורה במטרה לקדש את מטרתם. עמדת הנהגה בירושלים דרך סדום לירושלים אינה עוברת רק בסוגיית המימון הבלתי חוקי בפריימריס. מצביעי העבודה בחרו למקום הראשון ברשימתם את מי שמבקר המדינה קבע לגביו כי “עמד בראש מערכת שרמסה את החוק ברגל גסה” (!!!). הוא ו-14 מושחתים נוספים שפעלו באותה מערכת שמרו לאחר מכן בחקירות המשטרה על זכות השתיקה כמו בארגון פשע. גם חילופי האיומים ההדדיים בין מועמד העבודה לראשות הממשלה אהוד ברק למר טל זילברשטיין – סמל השחיתות והציניות הפוליטית של הדור הצעיר - הזכירו בסגנונם את המאפיה.

בבחירות המקדימות שקיימה סיעת קדימה אתמול נבחר למקום השני (מקום 4 ברשימה) מועמד שצבר בעבר מספר כרטיסים אדומים בבתי המשפט בישראל. בין השאר הורשע בעבירת אלימות, ספג ביקורות קשות בתיקים אחרים, ונחלץ בנס מהגשת כתבי אישום בפרשיות אחרות. כמו כן הורשע בוועדת האתיקה של הכנסת.

בימים אלה הוא עומד לדין בעוד משפט שנסחב עד אין קץ, ובו הוא מואשם בין השאר בעדות שקר ובמתן תצהיר כוזב. למותר לציין שדמות המופת הזו זכתה לגיבוי מלא מציפי לבני ובעקבותיה גם מציבור הבוחרים. במקום החמישי המכובד זכה חברו הקרוב שהודה לפני מספר שבועות בהצבעה כפולה בכנסת. האם המצביע הכפול (מעשה שבגינו הורשעו אחרים) הפסיד קול אחד בבחירות כתוצאה מהמעשה הפסול? נדמה לי שההיפך הוא הנכון.

גם הבחירות המקדימות בליכוד לא היו נקיות מתופעות פסולות. הדיווחים המצולמים ששודרו בטלוויזיה על הסעות מאות בוחרים ממקום עבודתם הציבורי במהלך שעות העבודה להצבעה מאורגנת - מעידות על נורמות פסולות במקרה הטוב ויתכן גם על הפרת החוק. מעצבי דעת הקהל וציבור הבוחרים הם האשמים בכך שהמערכת הפוליטית מוצפת בכל כך הרבה שחיתות ועבריינות. עיתונאים וכתבים רבים, במקום להזכיר פעם אחר פעם את חטאיהם של פוליטיקאים עבריינים -מעניקים להם כיסוי אוהד ומשכיחים את עוונותיהם.

קראתי שכמה מהם אפילו מביעים מורת רוח מהחקירות של אישי ציבור ב”עניינים קטנים”. הלך הרוח הוא כדלדהלן; ”מה בסך הכל רוצים? הוא לא גנב לכיסו. הוא קיבל יותר כסף מהמותר?הוא נתן הצהרה כוזבת למבקר המדינה? בפוליטיקה כולם נוהגים כך…”.

הישראלים רגישים מאוד לשחיתות כשהיא מתגלית בחצרה של המפלגה היריבה, אולם כמה מהם ימנעו מתמיכה במפלגה המועדפת עליהם אך ורק בגלל שהכלילה מועמדים מושחתים בשורותיה? 

בעבר סברתי כי שיטת הבחירות הישראלית שאין בה מימד של בחירה אישית היא הסיבה להכללת מועמדים בלתי ראויים ברשימות. כיום לאחר ההצלחות שזקפו לעצמם מועמדים מושחתים בפריימריס בליכוד בעבודה ובקדימה - איני יכול להימנע מהמסקנה שלא השיטה אשמה אלא שציבור שבוחר הוא האשם.

התירוץ “ממילא כל הפוליטיקאים מושחתים” רק מעצים את מידת השחיתות בפוליטיקה. כמובן שבסופו של יום הציבור מקבל את מה שהוא בוחר, וגם משלם את החשבון. כשמגיע עבריין בחירות לעמדת השפעה שלטונית הוא מחוייב למיטיבו הבלתי חוקי בהמשך הדרך. מדוע יסרב בעל תפקיד לבקשה של תורם בעל הון שתרם לו סכומי עתק מעל למותר? ממילא את מחיר ההטבה לא ישלם הנבחר אלא אנחנו; הציבור הרחב.

ממשלה בחקירה 

Click here to view the embedded video.

ח”כ מיכאל איתן, יו”ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, התבטא היום (ה’) ביחס לתביעתה של שרת החוץ ויו”ר קדימה ציפי לבני מראש הממשלה אולמרט לצאת לחופשה, וזאת בעקבות הודעת היועמ”ש מאתמול על כוונתו להגיש נגדו כתב אישום בפרשת ראשונטורס (בכפוף לשימוע). “הוצאתו של אולמרט לחופשה כפויה על ידי לבני ואנשיה לא תנקה את קדימה ולא תרפא את תחלואי הממשלה. המהלך הזה הוא ניסיון פתטי להשתמש במשרת ראש הממשלה של ישראל לצרכי בחירות ותו לא” אמר איתן.

ח”כ מיכאל איתן, יו”ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בתגובה להודעת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז בדבר כוונתו להגיש כתב אישום נגד אולמרט בפרשת ראשונטורס: ”ממשלת מעבר שנגד העומד בראשה כתב אישום היא ממשלה חסרת לגיטימציה משפטית ומוסרית להוביל עם שלם למהלכים מדיניים מרחיקי לכת. טוב יעשה אולמרט אם יודיע שהוא מקפיא את כל המהלכים המדיניים עד לבחירתה של ממשלה חדשה שמסוגלת ורשאית לקבל הכרעות גורליות למען עם ישראל”.

להלן הטקסט המופיע בתעודה:

“חבר הכנסת מיכאל איתן בולט שנים רבות בפעילותו בבית המחוקקים וכשר בממשלה לשעבר. מיכאל איתן הוא חבר כנסת רב פעלים. נוכחותו במשכן תמידית ורוב עתותיו הוא זמין לפניות האזרחים. מחוקק פורה ואיש ציבור קשוב.

מיכאל איתן בולט בביקורתו הנוקבת על חוליי השלטון וחותר ללא הרף לניקיון כפיים, הנלחם בשחיתות ללא משוא פנים. גם יריביו הפוליטיים יודו כי מיכאל איתן הוא בר פלוגתא הוגן, מקצועי, רהוט ורב ערכים.

לחבר הכנסת מיכאל איתן חלק נכבד בדאגה להפיכתה של כנסת ישראל למוסד המתפקד, ארגונית, בכלים התואמים את המעבר למאה העשרים ואחת, תוך שימוש מושכל באמצעי תקשוב וכלים ארגוניים מודרניים.

חבר הכנסת מיכאל איתן שותף למפעל התיישבות רב היקף התואם את מדיניות כל ממשלות ישראל לפיזור אוכלוסיה ולהקמת ישובים המבטיחים איכות חיים למתגוררים בהם”.

כתבה זו הינה חלק מסדרת כתבות אודות פעילותו העניפה של ח”כ מיכאל איתן למען איכות השלטון בישראל. הפרשה התרחשה בקדנציה השנייה של רבין בשנת 1992. רבין מינה את פרופ’ איתמר רבינוביץ’ לשגריר בארה”ב, ומיד לאחר המינוי התברר שרבינוביץ’ שילם כופר כפול: עבירות מס והחזקת דולרים. ח”כ איתן פנה לרה”מ רבין ודרש את התערבותו בנושא. כמו כן פנה לרבינוביץ’ בדרישה שיחשוף בפני הציבור את כל פרטי הפרשה.

מס’ חברי כנסת וח”כ  איתן ביניהם, עתרו לבג”צ בדרישה לפסול את המינוי. בדיון  בבג”ץ נתבררו עובדות נוספות בפרשה: פרופ’ רבינוביץ’ קיבל הכנסות מהרצאות מזדמנות בזמן שנת השבתון שלו, והוא כלל לא נחקר ולא נתבקש להגיש שום מסמכים בענייני המיסים שלו. חישובי המס והכופר שלו נעשו אך ורק על סמך הצהרתו מבלי שזו נבדקה בכלל.

הפרשה זכתה לחשיפה עיתונאית גדולה מאוד ולביקורת חמורה ביותר מכל קצוות הקשת הפוליטית. בג”צ החליט אמנם בסופו של דבר לאשר את המינוי, אך זהו מקרה יוצא דופן שבו משום מה פסק הדין ונימוקיו לא פורסמו עד לאחר כ-3 שנים. אחד ההסברים לעיכוב הפרסום הוא שלשופטים היתה בעיה להסביר כיצד סירבו בזמנו לסגור בכופר את תיק הדולרים של רבין, ואילו תיקו של רבינוביץ’ – שהיה חמור הרבה יותר – כן נסגר בכופר.

בעקבות הפרשה הזו, ח”כ מיכאל איתן חוזר פעם אחר פעם על הצורך בפרסום שמות האנשים שעימם עושים עסקאות כופר. הוא מדגיש את הצורך לקיים הליך בקרה הדוק על סוג הפעילות הזו. זאת מכיוון שעל פי המקובל היום, הציבור אינו מקבל מידע; לא באשר לזהות של האנשים שאיתם מבצעים את עסקאות הכופר, לא באשר לקנס המוטל עליהם, וכן לא לגבי העבירות שבגינן נעשו עסקאות הכופר. “זהו יחס מפלה לטובת עבריינים מסוג מאוד מסויים – בדרך כלל בעלי הון מיוחסים” אמר איתן.

ח”כ מיכאל איתן תמך בהצעות לשינוי במצב המשפטי הזה, ויחדש את מאמציו בקדנציה הנוכחית.