האתר של השר מיכאל איתן

המשבר ברשות השידור: השר איתן עונה לשאילתה במליאת הכנסת

ניר הירשמן — Tue, 02 Mar 2010 17:45:23 +0000

בתשבתו במליאת אמר השר מיכאל איתן כי: “ראש הממשלה מינה בשבוע שעבר את מנכ”ל משרדו, מר איל גבאי, לטפל בסוגיית המשבר ברשות השידור.עם קבלת אחריות זו, ביצע מנכ”ל משרד ראש הממשלה ישיבה בנושא עם הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר , ושמע חלק מעמדות הצדדים בועדת החינוך של הכנסת בשבוע שעבר. השבוע, מקיים המנכ”ל סדרת ישיבות עם כל הצדדים הנוגעים בדבר, במטרה להבין לעומק וללמוד את הסיבות למשבר.

לא קיים כל הבדל בין משרד ראש הממשלה לבין משרדים אחרים בהינתן אחריות זו לניהול המשבר לרשות. להיפך, עצם מעורבות משרד ראש הממשלה בנושא ויכולתו לרתום את משאבי הממשלה לטובת העניין הם שיאפשרו את הטיפול המיטבי בנושא. מלבד האמור, פועל ראש הממשלה על מנת למנות במהירות, בשלב הראשון, יו”ר לרשות השידור”.

השר איתן: לא כל החכמה נמצאת בממשלה ובכנסת, משיתוף הציבור במידע ובקבלת ההחלטות ירוויחו כולם

ניר הירשמן — Thu, 25 Feb 2010 13:11:07 +0000

השר מיכאל איתן, עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי ואלכא בשיתוף אוניברסיטת ת”א קיימו בשבוע שעבר יום עיון בכנסת בנושא שיתוף הציבור בקבלת החלטות.

השר מיכאל איתן אמר בדיון כי: “הממשלה חייבת לתפוס את עצמה כאירגון נותן שירות, לאמץ טכנולוגיות חדשות, לייעל את ייצור השירותים ולשתף את הציבור בעיצוב השירותים וביצועם. לא כל החכמה נמצאת בממשלה ובכנסת. משיתוף הציבור במידע ובתהליכי קבלת ההחלטות ירוויחו כולם. תהליך שיתוף האזרחים הוא עליית מדרגה באיכות הדמוקרטיה, יעלה גם את רמת האמון שהציבור רוכש לשלטון ויחזק את זיקת האזרחים למדינה. שיתוף הציבור יניב תועלת רבה הן לממשלה והן לציבור הרחב”.

רונן גופר, מייסד עמותת קול אקטיבי לשיתוף אזרחים בממשל, אמר באירוע כי “שיתוף הציבור הוא תהליך כלל עולמי- ג’ון אדוארדס מועמד המפלגה הדמוקרטית לפריימריז לנשיאות ארה”ב הציע ב- 2008 לכנס מידי שנתיים “פרלמנט” של מיליון אזרחים איתם יתייעץ הנשיא ובקנדה מסרו הנבחרים את הדבר החשוב ביותר עבורם- שינוי שיטת הממשל לידי מועצה ציבורית מייעצת. גם בישראל נעשה פרויקט דומה בנושא סל התרופות וב- 2003 נבחרו 6 פרלמנטים אזוריים ו- 150 אזרחים אשר הביעו את דעתם בשאלה מהן תרופות מצילות חיים ואילו תרופות צריכות להיכנס לסל, אך זה עדיין לא מספיק”.

מצגתו של רונן גופר:

כנסת ישראל 16-2-10

נציב שירות המדינה לשעבר, פרופ’ יצחק גלנור: “כדי לייצר התייעצות עם הציבור צריך להחליט קודם על מה לא מתייעצים. הרי לא יתכן שמכבי האש יתייעצו בכל פעם לפני שיצאו למשימה. יש גם חשיבות לאיזון בין מומחים לאזרחים- מומחים נתונים לעיתים למניפולציה, ואזרחים יכולים לאפשר למקבלי ההחלטות לחשוב מחוץ לקופסא”.

רועי פלד, מנכ”ל העמותה לחופש המידע אמר כי השינויים הטכנולוגיים והוזלת אפשרות חשיפת המידע הופכת את הסתרתו ע”י הרשויות לקשה הרבה יותר: “כאשר קל מאוד טכנית לחשוף מידע קשה הרבה יותר להסביר מדוע לא לפרסם. הטכנולוגיה פותחת פתח לאנשים תמימים להשתתף בהליכים ולקבל מידע, וזאת מכיוון שבעלי האינטרסים היו מצליחים גם בעבר לקבל את המידע, למרות החסמים. אכן, יש סכנה בחשיפת מאגרים וצריך להגדיר את אלה שמסוכנים לחשיפה, אך זו לא צריכה להיות סיבה לשמור בסוד את כל שאר המאגרים”.

יאיר בר קול, יו”ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי אמר בפתיחת הכנס כי: “עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי אשר יזמה את מפגש העיון הזה החליטה לחרוג הפעם מהמקובל. עד היום הדיונים והפורומים שקיימנו נערכו בדרך כלל למען ובהשתתפות אוכלוסיית העמותה, דהיינו בכירי השירות הציבורי ובעיקר שירות המדינה, פעילים וגמלאים. הפעם, במידה רבה בגלל אופי הנושא ומטרות יום העיון, משתתפים אתנו נציגי ציבור, אנשי המגזר השלישי וארגוני חברה אזרחית, נציגי השלטון המקומי ואנשי מוסדות להשכלה גבוהה… לא אמנה את הסוגיות שבהן נעסוק היום. רק אציין שהנושא “שיתוף הציבור” יעלה כאן על רקע התמורות שחלו במערכת הציבורית בשניים-שלושה העשורים האחרונים שעיקרן, בהקשר שלנו, התחזקות כוחן של התקשורת ושל החברה האזרחית, נגישות רבה יותר לידע ולמידע ושימוש בכלים טכנולוגיים ובאפשרות של מעורבות, הזרמת מידע והשמעת קול וציפיות מיחידות הקצה ומהציבור אל מוקדי הממשל על מסגרותיו השונות.

כוונתנו היא שהדיון כאן יהיה לא רק מעמיק ומגוון, אלא גם ישא אופי יישומי ושבעקבות יום העיון תהיה פעולה מעשית. פעולה מעשית לזיהוי ולחיזוק מרכיבים שעשויים לקדם את שיתוף הציבור תוך שימוש בכלים טכנולוגיים עכשוויים ובכך לשפר את מערך היחסים בין האזרח לבין עובדי המדינה ועובדי הציבור בכלל. בעולם הידע ובציבור הישראלי בכללו טמון פוטנציאל רב שאינו מנוצל דיו. נחפש יחד ונגבש דרכים מעשיות ושיטתיות שיביאו להגברת השפעת הציבור ולמעורבותו החיובית והבונה”.

ד”ר שרית בן שמחון הנחתה את הכנס:

מצגתה של ד”ר בן שמחון:

הרצאתה של ד”ר שרית בן שמחון- מצגת

ד”ר מיכל חמו לוטם, מנכ”לית אלכא, ג’וינט ישראל אמרה באירוע כי:”מדינה דמוקרטית היא ערובה לאיכות חיי האזרחים, יחד עם זאת, בדמוקרטיה במיטבה הממשל מחפש מנגנונים לשיתוף מתמיד של הציבור בתהליכי קבלת החלטות ואלכא רתומה לחיזוק הממשל ועבודתו”.

יונית סמולש, מנהלת תכניות לפיתוח מנהיגות מוניציפאלית, אלכא: “שיתוף הציבור ברמה המקומית, הוא כלי מרכזי לשיפור איכות חייהם של התושבים, ולכן שיתוף הציבור משרת גם את ראשי הרשויות המחויבים לשיפור זה. בתקופה בה המשאבים של הרשויות המקומיות הולכים ופוחתים, דווקא מעורבות התושבים יכולה לסייע בקביעת סדרי עדיפויות רצויים במסגרת התקציב, והופכת אותם לשותפים לתוצאות”.

תמונות מיום העיון, צילום: מוקי שוורץ

השר איתן מגייס מנהלי פרויקטים בכירים לרפורמה בשירות הממשלתי

ניר הירשמן — Wed, 24 Feb 2010 15:28:27 +0000

השר מיכאל איתן החל בגיוס מומחים לקידום הרפורמה בשירות הממשלתי לציבור. במלאות שנה לממשלה אושר לאחרונה תקציב ראשוני של שישה מיליוני ₪ לשלב א’ של הרפורמה ולהרצת מספר תוכניות חלוץ ובימים אלה מפורסם קול קורא להצגת מועמדות לתפקידי מנהלי פרויקטים ברפורמה.

לרפורמה בשירות הממשלתי לציבור ידרשו בשלב זה שלושה מנהלי פרויקטים בתחומי שירות לקוחות, טכנולוגיית IT, וניו מדיה, אשר ינהלו את הפרויקטים השונים בתחום שיפור השירות.

השר מיכאל איתן (ליכוד) הביע תקווה כי בחודשים הקרובים יושלמו ההכנות והרפורמה תעבור לשלב הביצוע, ותעבור את נקודת האל חזור, בדרך ליישום שירות ממשלתי ראוי ומתקדם לציבור הישראלי.

מטרת הרפורמה בשירות הממשלתי הינה להביא לשינוי מגמה בשירות הממשלתי תוך אימוץ נורמות הנהוגות בשירות הלקוחות במגזר הפרטי בשינויים המתחייבים, ופיתוח שירותים בשיתוף עובדי המדינה תוך רתימת טכנולוגיות חדשניות והסרת חסמים. בתוך חודשיים יסתיים שלב גיבוש תוכניות העבודה לביצוע הרפורמה ויובאו לאישור ראש הממשלה, אך עם זאת הוחלט כבר בשלב זה לאייש את שלושת מנהלי הפרויקטים המרכזים.

פרטים נוספים ניתן למצוא באתר האינטרנט של הרפורמה בשירות הממשלתי לציבור, http://www.msh.gov.il

ישראלים בחו”ל מדברים: אפילו שהמשכנו לשלם מיסים בארץ, לא יכולנו להצביע

ניר הירשמן — Wed, 17 Feb 2010 12:41:14 +0000

גבריאלה ברזין, דוקטורנטית ישראלית מאוניברסיטת בוסטון פונה השבוע לשר איתן ואומרת: אפילו שהמשכנו לשלם מיסים בארץ, לא יכולנו להצביע.

שלום רב,

הנני סטודנטית ישראלית שבימים אלה מסיימת את הדוקטוראט באוניברסיטת הרווארד בבוסטון.
בתור מי ששהתה עם משפחתה בארה”ב מספר שנים (בעלי שהה שם לפוסט-דוקטוראט), רציתי להביע את תמיכתי בחוק שאתה מוביל לגבי מימוש זכות ההצבעה לישראלים, אזרחי המדינה השוהים מחוץ לישראל.
במהלך שהותנו בארה”ב התנהלו בארץ שתי מערכות בחירות, ולצערנו על אף שהמשכנו לשלם מיסים בארץ, לבקר בארץ בכל שנה (דבר שהתאפשר על ידי לקיחת הלוואות), לפעול בכל מערכת אפשרית התומכת בישראל ולנהל את חיינו לאור העובדה שנחזור לישראל עם תום הלימודים, לא יכולנו לממש את זכות ההצבעה. מיותר לציין שכסטודנטים לא יכולנו לאפשר לעצמנו לשאת בהוצאות הכרוכות בנסיעה לארץ ליום הבחירות בלבד.
במקרה שלנו, החזרה לארץ קשורה לערכינו ולעתיד שרצינו להבטיח לילדנו, ולא היתה תלויה במימוש זכות כזו או אחרת. בהזדמנות אחרת אפשר יהיה לדון בקשיים שמערימה המדינה בפני אזרחיה השוהים בחו”ל ובדרכים להקלת חזרתם (ביטוח לאומי, קופת חולים וכד’). יש לציין שלא כל הישראלים השוהים בחו”ל הם יורדים, ויתרה מזו, רבים מן היורדים שהיכרנו אינם עונים לסטריאוטיפ הישראלי של יורד, ובתנאים נכונים ישמחו לשוב לארץ.
מאחר ויש הגיון בטענה החוששת ממתן זכות ההצבעה ליורדים, ומאחר שקשה להחליט מיהו יורד, שכן לדאבוני קורה שסטודנטים, שליחים ואחרים שהתחילו כמונו, יורדים לבסוף מן הארץ. הייתי מציעה לשקול להגביל את זכות הבחירה לחמש השנים הראשונות לשהייה בחו”ל, כך שמי שהחליט לרדת מהארץ לא יהנה יותר מזכות ההצבעה, ומי (כמונו למשל) שנשאר קצת יותר מחמש שנים, יפסיד את זכות ההצבעה פעם אחת בלבד.
החזרה לארץ כרוכה בקשיים רבים ובעלות כספית גבוהה. יחד עם זאת אנו שמחים מאוד שהצלחנו לחזור, ובעיקר אנו שמחים כשמתאפשר בידנו לתרגם את ההכשרה שקיבלנו לתרומה למדינה.
לבסוף, צר לי שההצעה החשובה שלך נתקלת בהתנגדות פופוליסטית מעיקרה, וכולי תקווה שההצעה שהצגתי תסייע להתגבר על התנגדות זו.

בברכת יישר כח,
גבריאלה ברזין

חוק היורדים או חוק החוזרים?

מיכאל איתן — Thu, 11 Feb 2010 08:04:22 +0000

הקשר בין אדם למדינתו נקבע בראש ובראשונה ע”י אזרחותו. לאזרח במדינה יש חובות וזכויות, כאשר הזכות הדמוקרטית הבסיסית ביותר היא בחירת מוסדות השלטון. הדמוקרטיות המודרניות מתמודדות עם בעיה קשה של השתתפות הולכת ופוחתת של אזרחים בתהליכי הבחירות והן עושות מאמצים כדי לאפשר למרב האזרחים להשתתף בהליך זה. וכך, מדינת ישראל מביאה קלפיות לבתי חולים, לאיזורים מרוחקים בהם נמצאים חיילים ולהבדיל אלפי הבדלות היא משגרת קלפיות לבתי סוהר בהם כלואים עבריינים, שחלקם אף הורשע בעבירות נגד עצם בטחונה וקיומה של המדינה, הכל בשם הדמוקרטיה ולמטרות לגיטימציה של השלטון.

השאלה המרכזית העולה מהויכוח הלוהט סביב מה שמכונה “חוק היורדים” עוברת דרך שאלת האזרחות והזיקה. אם המדינה רואה באזרחיה שמרכז חייהם נמצא במקום אחר, כמי שויתרו על אזרחותם, היא אמורה לשלול מהם את הדרכונים ולמנוע מהם את זכות הבחירה. אבל, אם המדינה ממשיכה לראות בהם אזרחים ומצפה מהם למלא את חוקי המדינה המתייחסים אליהם גם בחו”ל, ומצפה מהם בשעות חירום או בעיתות שלום לתרום לכלכלה, לערכי התרבות ולמדע, ראוי גם שהמדינה תבחר שלא להתנתק מהם אלא לאפשר להם להיות אזרחים ישראלים גם בחו”ל, וכתוצאה בלתי נמנעת, גם להשתתף בבחירות.

הצעת החוק שנדונה בסיעת הליכוד מדברת על ישראלים, שיצאו לחו”ל בששת השנים האחרונות בלבד, וזכות ההצבעה תוקנה להם בתנאי שביקרו בארץ למשך תקופה מצטברת של 40 יום במהלך התקופה שהיו בחו”ל, כאשר בעיני גם תקופה של עשר שנים היא תקופה נאותה. כמה אנשים כאלה יש, איש לא יודע, אך ההערכה מדברת על כ- 200 אלף איש. כעת, בישראל כאשר המדינה שובתת ביום הבחירות, הקלפי נמצאת במרחק של מאות מטרים מהבית וכאשר עשרות אלפי פעילים משדלים את האזרחים להצביע ואף מסיעים אותם לקלפי, הולכים כ- 66% להצביע. וכמה יצביעו בחו”ל כאשר כל הצבעה תהיה כרוכה בנסיעה של עשרות ומאות קילומטרים, רק כדי לעמוד בתור בנציגות הישראלית ולהצביע?

ההערכה הרווחת היא כי בין 20%-50% ינצלו את זכותם להצביע ובכך, בתסריט המקסימלי יתווספו 100 אלף מצביעים לבחירות בהם מצביעים כשלושה וחצי מיליון איש.

אך אסור לשכוח, אלה אותם אנשים שלא נמצאים בארץ עד שש שנים, לכן, דפוסי ההצבעה שלהם לא ישתנו במידה קיצונית. ועדיין, נניח כי ההצבעה תהיה מוטה במחצית לטובת המפלגות הגדולות. התוצאה תהיה שמפלגה שקיבלה 25% מהקולות, דהיינו 25 אלף קולות תקבל תוספת כללית של 12,500 קולות- פחות מחצי מנדט.

אחרי בדיקת הנתונים התמונה משתנה והשפעת בחירת הישראלים בחו”ל נראית אפילו די סבירה. ואז ישאל השואל, אם כך, מדוע זה טוב?
ובכן, זהו לא חוק היורדים אלא חוק החוזרים. המדינה משדרת בחוק זה מסר עוצמתי לאזרחיה שיצאו את גבולותיה זה לא מכבר ומתגוררים בחו”ל- אתם חלק מאיתנו. אתם זכאים להצביע כשם שכל אזרח זכאי לכך. בואו להצביע. בואו להשפיע וקישרו את עצמכם שוב עם ישראל. המדינה מביטה בעיני בניה ובנותיה ואומרת לא שכחנו אתכם, לא שכחנו את תרומתכם. גם בחו”ל אתם אזרחי ישראל ואנו מחכים לשובכם הביתה בקרוב.

השר איתן ב”הארץ”: לאפשר ישראלים להצביע בחו”ל

ניר הירשמן — Tue, 09 Feb 2010 09:59:36 +0000

השר מיכאל איתן מתראיין היום ליהונתן ליס בהארץ ואומר: היתרון הוא המסר לישראלים בחו”ל- שיודעים שלהם ולילדיהם יש עדיין קשר וזיקה לישראל.

השר מיכאל איתן (ליכוד) עמד בראש ועדה שהקימה סיעת הליכוד לבחינת השלכות התרת ההצבעה לישראלים בחו”ל על מערכת הבחירות. הבדיקה העלתה כי להצבעת ישראלים לא תהיה כמעט שום השפעה על המפה הפוליטית בישראל. איתן הסביר כי על פי הצעת החוק מדובר בישראלים ששוהים עד 6 שנים בחו”ל וביקרו בישראל 40 יום לאורך תקופת שהייתם בחו”ל, כמות שמגיעה לכ- 200 אלף איש אשר יתווספו לפנקס הבוחרים ויוכלו להצביע בחו”ל. “נניח ששיעור המצביעים יהיה גבוה ויעמוד על 50%” אומר השר איתן, “בפועל מדובר ב 100,000 מצביעים. כעת, אם ההצבעה תהיה דומה לאופן ההצבעה בישראל לא קרה דבר. אך גם אם תהיה הטייה משמעותית לכיוונה של אחת המפלגות הגדולות זו תהיה הטייה של בין שליש לחצי מנדט”.

את החישוב אותו הציג השר איתן ניתן להסביר כך: מכיוון שהמפלגה הגדולה בישראל קיבלה כ- 25% מהקולות, הדבר מתבטא ב- 25 אלף מצביעים. כעת, אם תהיה הטייה והמפלגה הגדולה תקבל 50% יותר קולות, כמות הקולות העודפים תעמוד על 12,500 קולות שהם פחות מחצי מנדט, בהתחשב בעובדה שבבחירות האחרונות עמד מנדט בממוצע על 29 אלף קולות לערך.

השר איתן: מדוע לא הצטרפתי לשדולת א”י

ניר הירשמן — Wed, 03 Feb 2010 13:51:30 +0000

השר מיכאל איתן מתראיין הבוקר (יום ד’) לרדיו ישראל ואומר: המשימה המדינית היא להציל את גושי ההתיישבות ולסייע למתיישבים.

Click here to view the embedded video.

פורסם ב – NRG: חוגגים 61 שנים ללא חוקה

מיכאל איתן — Wed, 03 Feb 2010 13:32:57 +0000

הכנסת חוגגת מדי שנה את יום הולדתה בט”ו בשבט. למען הדיוק, כדאי לציין כי בט”ו בשבט לפני 61 שנה הכנסת טרם נולדה. ביום זה התכנסו לישיבה חגיגית צירים שנבחרו לישיבת האסיפה המכוננת, שאמורה הייתה לכונן חוקה, לעגן בה את זכויות היסוד המוקנות לכל אדם ולהסדיר את מערכת היחסים בין שלושת מערכות השלטון.

כך נקבע בהכרזת העצמאות, כך הבטיחו הצירים כאשר באו לבקש את אמון הבוחר, אך כבר יומיים לאחר טקס הפתיחה החל תהליך דחיית החוקה. מרבית הצירים לא זכרו, כנראה, שיומיים קודם לכן התחייבו להגשים את מטרות הקמת האסיפה ולכונן חוקה, וקיבלו בהשראת הממשלה החלטה פשוטה לכאורה – החלפת שם האסיפה המכוננת לכנסת ישראל וכינוי הצירים בשם חברי כנסת. אך החלטה זו הייתה כרוכה גם בהחלפת התפקיד: מאסיפה מכוננת לפרלמנט.

או אז החליטה האסיפה לקבל את חוק המעבר ובאה לעולם הכנסת, שהיא בית הנבחרים. ויש לנו בית נבחרים, שהחליף את האסיפה המכוננת, ואותה כנסת חוגגת את יום הולדתה דווקא ביום ההולדת של האחות הבכירה, שלא הגשימה את מטרתה, ושהכנסת ביטלה וירשה. לשנות בהינף קולמוס חוקי יסוד
על יום ההולדת ה-61 של הכנסת מוטל צילה הכבד של המשימה שטרם הושלמה, של האחות הבכורה שהלכה בטרם עת, ושל מחליפתה, הכנסת, שהתחייבה לכונן חוקה במקומה ואולם לא עמדה בהתחייבותה. העובדה כי עד היום לא סיימה הכנסת את כינון החוקה אשר תגדיר את כללי המשחק הדמוקרטיים, מאפשרת לראשי ממשלה לדורותיהם לשנות בהינף קולמוס חוקי יסוד או כללי משחק, נותנת את האפשרות לרוב מקרי בכנסת לפגוע בזכויות אדם וגורמת לשופטים להאמין כי הם ניצבים מעל החוק. אי כינון החוקה מהווה מחדל המטיל צל כבד על הישגים אחרים של הכנסת ומותיר את ישראל כדמוקרטיה חלקית בלבד, הדמוקרטיה היחידה בעולם שאין בה משטר חוקתי.

אם כך, אולי דווקא בעת חגיגת יום ההולדת של האסיפה המכוננת – הכנסת, נבטיח לעצמנו שבשנה הבאה נפעל במרץ להשלמת כינונה של החוקה. לא מדובר רק במילוי חובתה ההיסטורית של הכנסת. חוקה תהיה מסמך חינוכי אשר ישפיע על עיצוב דמותה העתידית של ישראל. חוקה למדינת ישראל תהפוך את המדינה לערכית יותר, דמוקרטית יותר וחזקה יותר. זהו צורך חיוני לעתיד המדינה ואזרחיה, והגיע הזמן, 61 שנים לאחר ט”ו בשבט תש”ט, טקס הפתיחה של האסיפה המכוננת, לסיים את המלאכה.

הכותב הוא שר וח”כ מטעם הליכוד

השר איתן: להקים יחידה לחופש המידע

ניר הירשמן — Mon, 01 Feb 2010 18:02:58 +0000

השר מיכאל איתן (ליכוד) ומנכ”ל משרד המשפטים הד”ר גיא רוטקופף, אירחו היום בכנסת דיון בנושא חופש המידע. במסגרת הדיון סוכם כי יש צורך להקים יחידה אשר תרכז ותשפר את נושא חופש המידע ותאפשר לשחרר מידע רב אשר היום מצוי בידי הרשויות. עוד סוכם כי משרד המשפטים יכין הצעה לדיון על סמכויות הגוף החדש ותחומי פעולתו. כמוכן הוחלט כי תוכן מפת דרכים להשוואת המצב בין ישראל לבין מדינות ה- OECD בכל הקשור לחופש המידע.

השר מיכאל איתן (ליכוד) אמר בדיון כי: “שיפור השירות לציבור מתחיל בחשיפת המידע ובמסירתו לציבור. מתוקף תפקידי אני פועל לקידום חופש המידע בישראל ולצמצום הפערים בתחום לעומת המקובל בדמוקרטיות מתקדמות אחרות. הגעתי לסיכום עם שר המשפטים ועם מנכ”ל המשרד על שיתוף פעולה בתחום זה והיום אנו יוצאים לדרך משותפת שהיעד שלה הוא שיפור ניכר בנושא”.

מנכ”ל משרד המשפטים, ד”ר גיא רוטקופף: “שר המשפטים, פרופ’ יעקב נאמן, הורה לפעול להקמת יחידה אשר תרכז את כל נציגי חופש המידע במשרדים ותביא להאחדה של הנושא. מבחינתנו ברירת המחדל היא מסירת המידע וברוח זו אנו פועלים לקדם את חופש המידע”.

יו”ר מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר אמרה בדיון כי: “לפני שבודקים את האיזונים יש צורך לבדוק האם חוק חופש המידע נאכף, וכמדומני שלא. בתפקידי כיום אני שומעת תלונות רבות על נושא חופש המידע. יש צורך להכין נוהל מסודר של מתן מידע שיכניס את הפקידים לתוך שיטת עבודה אשר תאפשר מתן מידע באופן מסודר יותר מהיום”.

המשנה ליועץ המשפטי מייק בלאס: ” לא ניתן לעשות חיבור און ליין לכל דבר המתנהל בשירות הציבורי ולפרסם הכל. ישנם מבקרי פנים למשל, שסברו כי פרסום דוחות ביקורת פנים תחת חופש המידע יגרום לעובדים שלא למסור מידע מחשש שיבולע להם, ותיפגע ביקורת הפנים. מבקרי פנים אחרים סברו שפרסום הדוחות יביא דווקא ליישומם. יש לזכור, שעם פרסום המידע המתלוננים חשופים לתביעות לשון הרע”.

פרופ’ זאב סגל: “כאשר אני שומע את מייק בלאס, שהוא מהחברה הטובים, בפירוש, אני מבין שיש כאן בעיה אמיתית. המידע אינו מידע של השלטון, הוא מידע של הציבור. הצו הנשיאותי הראשון שהוציא אובמה היה צו חופש המידע. גם אצלנו יש התקדמות והשבוע לראשונה פירסמו את שמות משלמי הכופר למס ההכנסה אבל זה לא מספיק”.

פרופ’ מרדכי קרמניצר: “יש לנו הזדמנות לשנות את מצב חופש המידע. יש בישראל הטייה טבעית נגד שקיפות וברור כי אם לא תהיה יד מכוונת, אדם שזהו כל תפקידו, לא תהיה התקדמות בתחום”.

השר איתן: הפלסטינים צריכים להיכנס למו”מ ללא תנאים נוספים

ניר הירשמן — Sun, 31 Jan 2010 11:02:52 +0000

השר מיכאל איתן בחדשות ערוץ 2: “הציבור הישראלי ברובו המכריע עומד נחוש מאחורי הממשלה. הפלסטינים הם שצריכים כרגע לבוא לשולחן המשא ומתן ללא תנאים נוספים”

Click here to view the embedded video.