בשלושת המאהלים שמעתי על מצוקות במגוון נושאים שגם מועלים בתקשורת כמו: מצוקת הדיור, מדיניות מיסוי שיש לתקן, תלונות בגין ריכוזיות במשק ומחירים מופקעים ועוד.

ביקור במאהל בחדרה

בנוסף לכך היה מעניין לשמוע מספר לא קטן של דוברים שהתייחס גם למשבר האמון במערכת הפוליטית ולצורך בשינוי שיטת הבחירות על מנת שהנבחרים יהיו קשובים יותר לרחשי ליבו של הציבור. בסך הכל התקבלתי בסבר פנים יפה, למדתי ואני מקווה שגם ההמשך במאהלים האלה קריית מוצקין, צפת, ראש פינה וקריית שמונה יהיה מאלף ומועיל לשני הצדדים.

השר איתן הוסיף כי בתיאום עם רה”מ תבוצע עבודה ממשלתית להסרת החסמים הבירוקרטיים: “תהליך הסרת החסמים מדשדש. מדוע אנו יכולים לנהל כבר למעלה מעשור את חשבון הבנק באינטרנט, אבל לא מסוגלים לעיין ביתרות המס או לבצע תהליכים מורכבים מהבית, מול הממשלה?

עם זאת, אחת הבעיות בנושא הסרת החסמים, היא החשש שדווקא הסרת החסמים תוסיף עוד בירוקרטיה. על רקע זה הגעתי למסקנה כי יש צורך לתאם את הפעילות. במהלך מתואם עם רה”מ, החלטנו להקים ועדה ממשלתית אשר תייצר עבודת מטה אחידה מול כלל משרדי הממשלה לקידום שיפור השירות והקטנת הבירוקרטיה”

בגלל אילוצי לוח הזמנים והפעילות שהתמשכה מעבר למתוכנן במהלך המפגש שלנו בכנסת לא נותר לי זמן  להתייחס כראוי לדבריכם במפגש . הבטחתי לכם שאענה לכל הדוברים בפייסבוק והנה תגובותיי אחת לאחת:

למרים איתנה מכמל: בנוסף לפנייתך בעניין שמצטייר כעניין אישי ושבו נטפל כמיטב יכולתנו במסגרת פעילות הלשכה שלי, העלית גם סוגיה ציבורית. התלוננת על מבחני ההכנסה לצורך קבלת פטור מאגרת בית משפט. אני מוכן בהחלט להרים את הכפפה ולבחון את התלונה בתנאי שנקבל עזרה ממך או מחברים נוספים בפייסבוק. הצעד הראשון צריך להיות הגדרת הבעיה: עליך למצוא את המידע שהוא הבסיס לתלונתך, כלומר להציג את התעריפים המקובלים כאגרות בית משפט ואת תנאי ההנחה או הפטור. לאחר שיוצג המידע הרלבנטי נוכל לבחון את השאלה האם יש לתבוע שינוי בתנאי הזכאות לפטור חלקי או מלא מהאגרות

זאב שוורץ: אשמח מאד אם נמצא דרך לקדם את הנושאים שהעלית, בהם ממשל זמין ותקשוב מערכת החינוך. אני פתוח להצעות וליוזמות מצידך ואם אתה רוצה לקדם את פרוייקט מחשב נייד לכל מורה בישראל אני מציע לך כנקודת מוצא ללמוד על מה שעושה פרוייקט אתנה בתחום זה.

עדי שפיגל: בנושא המאגר הביומטרי, הבהרתי לך במפגש בכנסת את מהלכי בעבר. כעת אני מבקש עזרה ושיתוף פעולה בתכנון הקמפיין נגד הקמת המאגר. אמנם מדובר במהלך התנגדות לפרוייקט שמוביל משרד הפנים וכשר בממשלה איני אמור לחבל במאמציו של משרד אחר, אבל לצערי הרב משרד הפנים פועל בעניין הקמת המאגר הביומטרי בניגוד לעמדת הממשלה ולחוק שקבעו תקופת מבחן  שבמסגרתה תיבחן בין השאר שאלת נחיצותו של המאגר הביומטרי, פרטי המידע שיכללו בו ודרכי פעולתו. נדמה לי שכדאי לפתוח קבוצה או דף תומכים, להציג שם את החומרים הרלבנטיים ולגייס פעילים למגוון פעולות מחאה והסברה. כמוכן אין להוציא מכלל אפשרות גם הגשת בג”ץ.

זאת ועוד, עקבתי בעניין אחר דבריך בעניין גיוס מחשבים חדשים או משופצים. כפי שסיפרתי במפגש אני מנסה לקדם את תהליך התקשוב של בתי ספר שבהם יש ריכוזים גבוהים של תלמידים בני הקהיליה האתיופית. אודה לך על כל סיוע.

יעקב וידר: אהבתי מאד את ההערה לפיה חשוב שהמאבק למען זכויות אדם לא יצטייר כמאבק שמתקיים אך ורק במגרשו של השמאל הפוליטי. אדרבא ,אולי יש לך רעיון כיצד לקדם פעילות כזו גם בקרב פעילי הליכוד ואוהדיו?

קלוד זמור: במדינה דמוקרטית שיפור היחס של הרשויות לאזרח הוא תהליך מתמיד והוא נגזר מהעיקרון לפיו נבחרי הציבור ועובדי הציבור הם מי שקבלו על עצמם שליחות מטעם הציבור והם מחויבים לפעול למענו. אלא שבדמוקרטיות, השינוי אינו מתבצע בדרך של מהפכה, אלא בתהליך מתמיד וממושך של שינויים קטנים ומצטברים. אני מציע שתציע נושא מסוים שבמסגרתו נבחן דרכים מעשיות כיצד לקדם את יחס הרשויות לאזרח.

נביל חורי: חומר הרקע המוגש למקבלי ההחלטות בנושא המדיני, נאסף, מעובד ומנותח על ידי מומחים שונים המצויים בנושא והעוקבים אחר כל התבטאות חשובה בעולם הערבי בכלל ובזירה הפלסטינית בפרט. למרביתם יש שליטה מלאה בשפה הערבית ובניביה אני מניח שיש ביניהם יהודים יוצאי ארצות ערביות וערבים אזרחי ישראל המחויבים לשלמותה ולבטחונה של מדינתנו. בכל מקרה אשמח לקרוא מעת לעת את דעתך בהקשר להתקדמות התהליך המדיני ואני מניח שגם חברים נוספים ישמחו לקרוא ולהגיב.

דוד זמיר: במפגש, קבלת על כך שכיום משרד התחבורה אינו רושם על גבי רשיון הרכב בעלות ראשונה של גופים שאינם בני אדם פרטיים כמו למשל בעלות של חברות ליסינג, חברות וקיבוצים. לדבריך, לאחר שאדם רוכש רכב משומש, ליד שלישית או רביעית, עלול להתברר לו לאחר הרכישה כי הבעלים הראשון הייתה חברת ליסינג, והרכב שווה פחות מהמחיר ששולם עבורו. הבאת גם מקרה של חברת ביטוח שבמקרה של תאונה שגרמה להשבתת הרכב, פיצתה את המבוטח בסכום מופחת בטענה שהרכב שווה פחות, לאור העובדה שהבעלים הראשון הייתה חברת ליסינג. נושא זה מחייב בדיקה והסדר. אני מציע שתכין מכתב קצר המציג את הבעיה ואני אעביר אותו לתגובת משרד התחבורה. לאחר מכן נחליט כיצד להמשיך ולהביא לתיקון המצב אם אכן יש צורך בכך.

בועז ארד: שמחתי למצוא שאנו שותפים לדעה במספר נושאים שהעלית ובמיוחד בכל הקשור לנושא הנדל”ן ומנהל מקרקעי ישראל, לחשיבות השקיפות וחופש המידע וכן בנושא הביומטרי, למרות שטרם קראתי את נייר העמדה. אשמח מאד להיפגש עם הנהלת מכון ירושלים ועמך ולדון באפשרויות של שיתוף פעולה.

יהודה דויטש: ראשית ברצוני לבקש ממך למסור דרישת שלום חמה לבני דאון, לאדם קריב ולפעילי הסדנה לידע ציבורי ולהודות להם פעם נוספת על תרומתם לדמוקרטיה הדיגיטלית בישראל. יישר כוח! אני מודה לך על נכונותך לסייע בחשיבה בכל הקשור להקמת ערוצי תקשורת אינטרנטיים לקבלת מידע ממשלתי. בימים הקרובים אנו עומדים לקיים דיון כזה, אנא בדוק עם ניר הירשמן, הדובר שלי בטלפון 050-6205384 את הפרטים.

דוד משה: אני מציע שנקיים פגישה עם וועד הגימלאים של משטרת ישראל על מנת לקבל מהם תמונת מצב עדכנית ולבדוק האם וכיצד אני מסוגל לסייע לכם למנוע שחיקה מתמדת בתנאי הפנסייה של השוטרים.

נירה תובל: הדברים שהשמעת היו קצרים וחשובים והם פגעו בדיוק בשאלה שהעסיקה אותי ערב קיום הכנס: כיצד ניתן לגייס את הרצון הטוב של עשרות החברים שהשתתפו בכנס ושל מאות או אלפי חברים נוספים ברשת הפייסבוק, כדי לייצר כוח פוליטי שיוביל לשינוי. שאלת האם אנו מסוגלים לקבוע יעדים משותפים שברצוננו להשיג האם נצליח לעצב דרכי פעולה אינטרנטיות שבאמצעותן נשיג את המטרות שהצבנו לעצמנו.

מחאת הקוטג’ היא דוגמא להתארגנות ספונטנית ברשת הפייסבוק שהצליחה להשפיע בנושא נקודתי ומוגדר אבל צריך לשים לב שעוצמת ההשפעה הפכה להיות קריטית לאחר שגלשה מעולם המדיה החדשה, אינטרנט ורשתות חברתיות, לעולם המדיה הישנה, עיתונים, רדיו וטלוויזיה.

אני חושב שאני מייצג את עמדתך ועמדתם של רבים מהחברים כשאני אומר שאנחנו לא מעוניינים בשינוי לשם שינוי בלבד ולכן השאלה מהם יעדי השינוי אינה שאלה משנית אלא השאלה המרכזית שבה צריך להתחיל. מטבע הדברים לחברים בפייסבוק יש דעות שונות ומהדעות האלה נגזרים גם יעדי שינוי שונים ולעתים מנוגדים. זו הסיבה שהצגתי מספר נושאים קונטרוברסליים שבהם יש לי עמדה והצעתי לכל מי שמזדהה עם הקו שלי באותן סוגיות להצטרף. לאור האמור לעיל נדמה לי שאין טעם לחפש נושא “מוסכם” אלא לפעול בשורה של נושאים. ברוח הדברים שלך אני מציע להתקדם בשלושה שלבים :עלינו לבחור את הנושאים ולהגדירם, בכל נושא להגדיר את היעדים שברצוננו להשיג באותו תחום, לקבוע את דרכי הפעולה, השיטות והכלים שבאמצעותם נפעל להשגת היעדים

אני מציע שנתמקד בשלב א’ תחילה ונחליט על נושא או מספר נושאים שבהם נעסוק במסגרת הקבוצה של החברים בפייסבוק. במפגש העליתי ששה נושאים: ממשל פתוח, שדרות שלנו- הפער הדיגיטלי בחינוך, המאגר הביומטרי, חוקה, איכות שלטון ודמוקרטיה, התהליך המדיני והליכוד. יש לציין כי זו אינה רשימה סגורה – אשמח להוריד או להוסיף נושאים בעקבות תגובות שלך ושל חברים.

במהלך הדיון הזה עלה במוחי רעיון שלעניות דעתי שווה בדיקה. חברים רבים פנו אלי במסגרת המפגש בבקשות סיוע בנושאים שונים. הפניות הללו מתווספות לעשרות פניות ציבור שאני מקבל מדי שבוע בלשכתי. הצוות המצומצם של העובדים בלשכתי אינו מסוגל לעמוד בעומס הפניות ובכמות הזמן שאנו נדרשים להשקיע והתוצאה היא שכמות הזמן שאנו מסוגלים להשקיע בכל פנייה ופנייה מתקצרת ואיכות הטיפול בפניות הציבור יורדת. האם לדעתך (ולדעתכם) אנחנו יכולים להקים לשכה לפניות ציבור בשיתוף פעולה של הממשלה וציבור החברים  בפייסבוק?

נקים למטרה הזו קבוצה או דף חברים, שבמסגרתם יוצגו פניות ציבור בנושאים שונים. לכל פנייה ניתן יהיה להוסיף תגובות גולשים שיסייעו בליבון הנושא, הוספת מידע, הצעות לדרכי פעולה וגם את מידת העניין הציבורי ניתן יהיה לשקף באמצעות הדיון שהוא ירכז ואולי אף על פי כמות הלייקים שכל נושא יקבל. מספר חברים בעלי כישורים מתאימים שיסכימו להקדיש יותר זמן לנושא ינהלו את הקבוצה ויפעלו בתאום אתי ועם לשכתי במטרה לקדם את הטיפול בפניות שיופנו לקבוצה או לדף בפייסבוק תוך ניצול היתרונות והמשאבים שלשכתי מסוגלת להעניק.

מה דעתך? מה דעתכם?

קובי יעקובסון: משבר האמון של הציבור בפוליטיקאים הוא תופעה שלילית הפוקדת דמוקרטיות מערביות נוספות ויש כמובן לפעול על מנת לצמצם את ממדיה. בישראל אנו עדים, לצערנו, למספרים מבהילים של אישי ציבור בכירים אשר עומדים בפני כתבי אישום והם מורשעים או מזוכים מחמת הספק בלבד.

איני בטוח שיש באמתחתי כרגע הצעה קונקרטית בדבר מה שצריך וניתן לעשות על מנת להילחם בתופעה המסוכנת הזו.לתופעה זו יש היבטים מנהליים, חוקיים, חברתיים וכלכליים והטיפול בה מחייב גיבוי ציבורי רחב שאינו קיים בינתיים. אני משתדל כמיטב יכולתי בד’ אמותי להיזהר ככל יכולתי, על מנת שלא תתרחש תקלה ולו הקטנה ביותר בדרך ההתנהלות שלי. אני רואה בהקפדה הזו חלק מתרומתי למאבק לשיפור התדמית של אנשי הציבור בישראל.

עופר פרידמן: אני מסכים עם הערתך בעניין הצורך למסד את היוזמות בתחום ממשל זמין, ממשל פתוח ושיפור השירות לציבור כך שכאשר אסיים את תפקידי הן לא תעלמנה אלא תמשכנה להתקיים ולהתפתח. בהקשר זה אני עסוק בימים אלה בהקמת יחידה קבועה ומערך ממשלתי חזק ויציב בראשות מנכ”ל משרד האוצר, שיטפל בצמצום הנטל הבירוקראטי ושיפור השירות הממשלתי לציבור. בתוך כ-60 ימים אמורות להתקבל החלטות ממשלה שתיווספנה להחלטות קודמות בעניין זה והביצוע יצא לפועל בתוך כארבעה חודשים.

בעניין האחריות של הממשלה לעומת תרומה של גופים פילנתרופיים אני מסכים עם עמדתך רק בחלקה. אתה צודק שהמדינה שלנו חזקה וגם עשירה יחסית לימי עבר. אתה גם צודק כשאתה קובע כי הממשלה אחראית לתקשוב מערכת החינוך ואסור לה להטיל על גופים וולונטריים את חובתה להעניק לתלמידי ישראל חינוך בסיסי באמצעים חדשניים, אולם אני סבור כי יש מקום גם לפעולות פילנתרופיות של תורמים שמשקיעים בחינוך . הממשלה חייבת להשקיע בחינוך, אבל מעבר למינימום של ההשקעה הממשלתית ראוי שגורמים פילנתרופיים בחברה הישראלית, יוסיפו משאבים חינוכיים לטובת אוכלוסיות חלשות. כוחה של חברה אינו נמדד רק בכוחה של הממשלה המבוסס על תשלומי חובה של האזרחים, אלא גם על כוחות מתנדבים ותורמים על בסיס וולונטרי.

אטי יעקובסון: אני מרגיש כמוך שצריך לחבר ציבורים נוספים לפוליטיקה ובמיוחד את הדור הצעיר. אין לי מתכון להצלחה אבל יש לי אמונה שככל שנפתח את הדמוקרטיה המקוונת, נוכל לאפשר לרבים יותר להיות מעורבים בפעילות ציבורית. רק כך תוך שילוב בעשייה הציבורית (ואין כל כוונה שכולם יעסקו במשרה מלאה בעשייה ציבורית אלא שכל אחד ואחד יהיה מעורב לפחות במקצת בעשייה לטובת הכלל) ניתן יהיה לחזק את הקשר של הדור הצעיר למדינה ולמוסדותיה.

יגאל בן עמי: בימים הקרובים אפגש עם נציב שירות המדינה החדש, עו”ד משה דיין. הפגישה נועדה לשיחה ראשונה בדבר נושאי עבודה משותפים לנציבות שירות המדינה וליחידה לשיפור השירות. במסגרת הפגישה אעביר לו גם את הערתך כלשונה וכרוחה. אם תרצה להוסיף דבר מה  נוסף שלדעתך כדאי להעביר לנציב אתה מוזמן להתקשר אלי טלפונית ל- 02-6408024

בעניין ההצעה להקים צוותים שייפגשו בלשכתי אין מניעה, אבל צריך לנצל בראש וראשונה את הטכנולוגיה. המפגשים הפיזיים יכולים להשלים את הפעילות ברשת אבל אסור שיבואו במקומה.

משה חזן: אהבתי את הלהט והכוונה הטובה אולם לצערי רעיון הדמוקרטור שהצעת אינו מציאותי.  מניסיוני אני יכול להעיד שבכל שבוע אני נדרש להשקיע שעות רבות של לימוד החוקים שעליהם אנו מצביעים, והציבור משלם לי משכורת עבור העבודה הזו.

האם אתה רואה לנגד עיניך את כלל אזרחי ישראל לומדים את החוק בטרם יצביעו באמצעות מכשיר הדמוקרטור שלהם? האם אין סכנה שאלפים רבים יתייחסו להצבעתם, כפי שאתה עצמך ציינת, כמו להצבעה לכוכב נולד?

צריך לזכור כי ההצבעה הדמוקרטית אינה רק לחיצה טכנית על כפתור, אלא תהליך המשקף בחירה מודעת בין חלופות שונות. הצעתך מנגישה את היכולת הטכנית להצבעה אבל היא אינה מבטיחה שמי שלוחץ על הכפתור במכשיר הצמוד לידו גם מודע למהות הבחירה בין החלופות ולהשלכות של פעולתו.

ציון גיל: לקחתי על עצמי לבחון את הנושא שהעלית ולבדוק בצורה יסודית את תלונותיך. בשלב הראשון עלינו לגבש את התלונה באופן שניתן יהיה לקבל את תגובתם של הגורמים הרלבנטיים. אני מניח שבימים הקרובים יצרו איתך קשר מלשכתי.

נסים פדידה: הפתעת הכנס, כמובן הפתעה לטובה! לא צפיתי השתתפות של יהודים חרדים בכנס של החברים שלי בפייסבוק, מה שמעיד שהטכנולוגיה חוצה לא רק גבולות פיזיים אלא גם קווי מתחם תרבותיים. תודה על ההשתתפות, על התמיכה ועל התייחסותך הממלכתית לנושאים, מתוך ראייה כוללת של כלל אזרחי ישראל. ביקשת שנפעל למען שחרורו של גלעד שליט ובעניין המאבק בתאונות הדרכים . האם יש לך או לחברים האחרים הצעות בדבר מה שאנו מסוגלים לעשות בנדון? בכל מקרה אשמח לשמר את הקשר עמך ועם חבריך.

נועם מיכאל אלקריב: אני מודה לך צעיר המשתתפים על ההשתתפות ועל הדברים שנשאת בעניין מעוז בית”ר בראשון לציון. בכוונתי לדבר עם ראש ההנגה הארצית של בית”ר במטרה לברר האם ניתן לטפל לפחות בחלק מהנושאים שהעלית במפגש.

חיים נתנאל: אני ער לדאגתך בכל הקשור למעמדה של ירושלים במסגרת תהליך מו”מ בינינו לבין הפלסטינים, המכריזים מצידם על אל-קודס כבירת המדינה הפלסטינית. אי אפשר שלא להיות מודאג מהעובדה שהקהילה הבינ”ל אינה מכירה בירושלים כבירת ישראל ובעניין הזה אנו ניצבים לבדנו נגד העולם כולו. מצד שני, צריך לשים לב  שהמושג הפלסטיני אל- קודס אינו חופף למושג היהודי ירושלים וכנראה על כך אמר נתניהו בנאומו בקונגרס האמריקאי שניתן לשמור על ירושלים כבירת ישראל ובעזרת רעיונות יצירתיים למצוא פתרון גם לחלק מתביעות הפלסטינים בעניין זה.

יוסי עמרם: מדבריך למדתי להעריך את תרומתך בעבר לביטחון המדינה ואת פעולות ההתנדבות שלך בהווה בקידום נושאים ציבוריים וחברתיים. אני מסכים לקריאתך לחברים לנקוט יוזמות ולא להסתפק בביקורת. בהקשר לתלונתך על עמותות שמחלקות מזון ומוצרים בסיסיים כביכול למען נזקקים, אולם בפועל הן מנצלות את המשאבים הציבוריים המוענקים להן מכספי המדינה לטובת מקורבים ואנשי שלומם, אם יש לך ראיות לביסוס טענותיך כנגד עמותה כזו או אחרת אני מוכן לבחון את הנושא ולתבוע חקירה. אם אתה מדבר באופן כללי על אפשרות קיומה של תופעה כזו, ניתן לבדוק עם רשם העמותות מהם אמצעי הבקרה שלו על עמותות בכלל ועמותות המחלקות מזון לנזקקים במיוחד.

אלי פרידמן: ההצעה שהצעת, לפיה החברים בפייסבוק יצרו קבוצות ותתי קבוצות מקובלת עלי והיא משתלבת בדברים שכתבתי לנירה תובל. אם גם נזכה לכך שהקשרים סביב הנושאים יתפתחו בכוחות עצמם ויתפרשו על נושאים רבים גם ללא מעורבותי אראה בכך הצלחה גדולה של היוזמה המשותפת.

יוכי רוטפוס: המחאות שלך כנגד ניצול משאבי עמותות לטובת התעשרות של “מתרימים מקצועיים” והרצון לקדם את איכות השלטון בישראל ברורים ומבורכים. השאלה כיצד ניתן לעשות זאת. בענין העמותות אני מציע לך לקרוא את תגובתי ליוסי עמרם ואת מוזמנת להצטרף לאותה יוזמה. באשר לפעילות למען איכות השלטון, ברצוני לבחון הקמת קבוצה שתטפל בנושאים הקשורים בטוהר מידות, איכות שלטון, חוקה ודמוקרטיה. בינתיים ניתן להצטרף לעמותות שכבר קיימות ופועלות בתחום הזה: תנועת אומץ והתנועה למען איכות השלטון.

שמואל ורד: אני מסכים עם ההערכה שלך לפיה מערכת החינוך בפרט והממשלה ככלל צריכים להערך לעידן שבו מרבית התכנים יעבור באמצעות מכשירים ניידים לסוגיהם, טלפונים חכמים, טבלטים ולפטופים. אשמח לקבל תקציר של הרעיון שלך בדבר הקמת אתר ממשלתי שבו ירוכזו רעיונות בהקשר לקידום ההיערכות הזו.

יהודה קפנר: יש לחלק את הנושא אליו התייחסת לשניים. הראשון, פרסום נאות של חקיקה לטובת האזרחים. לפני שנים כבר הצעתי לכנסת לקדם פרוייקט בשם “לשון החוק” שבמסגרתו הכנסת תעדכן את החקיקה ותנגיש את החוקים לאזרחים כשירות של בית המחוקקים לאזרח. לצערי פרויקט זה נדחה פעם אחר פעם בשל בעיות שונות ולאזרחי ישראל אין פרסום רשמי של החוקים המעודכנים אלא שכבות של דברי חקיקה שאזרח מהשורה לא מסוגל לשלבם לחוק שניתן לקרוא אותו כמקשה אחת. לאחרונה נודע לי כי הכנסת מקדמת את הפרוייקט הזה ואני מקווה שהבעייה ברמת החקיקה תיפתר. הסדרת נושא החקיקה לא תפתור את בעיית האזרחים שמבקשים לממש זכויות שנקבעו מכוח החוק, מכיוון שהפירוט כיצד ניתן לממש את הזכות החוקית נקבע בתקנות, צווים והוראות מנהליות. בהקשר זה אני מקדם את פרוייקט מעש”ה (מידע  על שרותי הממשלה) כמוכן, ראה גם תשובתי לחבר יהודה דויטש לעיל.

שי הופמן: למדינת ישראל יש הישגים עצומים ואין ספק שיש לנו במה להתגאות. במקביל עלינו להשלים מהלכים ארוכי טווח כמו קביעת גבולות מוכרים ובטוחים, חוקה כתובה, צמצום הפערים החברתיים ולהשלים מהלכים לטווח ארוך. חיזוק הקשר של הדור הצעיר לארץ ולמדינה הוא צורך אסטרטגי, במיוחד בעולם החדש, הגלובלי ללא גבולות, עולם שאנשים צעירים ומוכשרים מחוזרים על ידי חברות גלובליות להצטרף אליהן תמורת הענקת תנאים כלכליים ומקצועיים מפתים ללא מילואים, קשיים ואיומים בטחוניים. בתנאים הללו קיומה של זיקה ערכית בקרב אזרחי ישראל ובמיוחד בקרב הצעירים לארץ ולמדינה, הוא חיוני להבטחת המשך השגשוג ותנופת הפיתוח בכל התחומים. כל מה שכתבתי, כך נדמה לי, אינו שנוי במחלוקת, אולם במילים אין די. מה שיקבע בסופו של דבר האם מדינת ישראל תשגשג יהיו המעשים שנעשה כדי לקדם בנייתה של חברה צודקת ערכית וסולידרית, הגאה ביכולתה לשלב יחד את המרכיבים היהודיים והדמוקרטיים לרווחת כל חבריה.

רגינה אברמוביץ: אני מעריך מאד את הפעילות הלאומית שלך במסגרת הליכוד והדור הצעיר. אני מבקש להדגיש שהליכוד מגדיר את עצמו כתנועה לאומית ליברלית וכליכודניקים עלינו לפעול לא רק בתחום המדיני, אלא גם בכל הקשור לכבוד האדם וחירותו, שלטון החוק והדמוקרטיה, כלכלה חופשית (ולא כלכלה הנשלטת על ידי ריכוזי הון המעוותים את התחרותיות הנדרשת למשק) וחברה צודקת. אין ספק בדבר מרכזיותה של ירושלים בהוויה של העם היהודי לדורותיו ובזיקה שבין העם לארץ. יחד עם זאת עלינו לזכור שאין עדיין שום מדינה בעולם שמכירה בריבונותנו על ירושלים ועלינו להקדיש כל מאמץ אפשרי למצוא פתרון שבמסגרתו בירת ישראל ירושלים תוכר כמו בירותיהם של שאר עמי העולם. ראי גם התייחסותי לחבר חיים נתנאל.

טל ברונשטיין: זו הזדמנות טובה להודות לך על הפעילות התומכת שאתה מבצע עבורי בסניפי הליכוד וברשת האינטרנט. אני מעריך את עזרתך החשובה, כי אני יודע שאתה נתקל בהתנגדויות של חברים בליכוד שקשה להם להבין את המציאות המשתנה ובצר להם הם מאשימים אותי ואותך בשמאלנות. הבעייה עם אותם חברים מסורים ונאמנים, שהם אינם מבחינים שהמדיניות שהם מציעים מובילה לבידוד מדיני ולפתרונות שיוכתבו לנו מבחוץ והם יהיו כואבים ומסוכנים הרבה יותר ממה שניתן להשיג בדרך הפשרה. ישראל זקוקה לגבולות בטוחים ומוכרים. ישראל צריכה לספח לתחומה את גושי ההתיישבות, ישראל צריכה לקיים בשטח נוכחות בטחונית, לרבות לאורך הירדן ואם ישראל רוצה לקבל הכרה בין לאומית בכל אלו היא חייבת לוותר במסגרת הסכם על אחיזתה הנוכחית באיזורי יהודה ושומרון האחרים, שם תוקם המדינה הפלסטינית המפורזת.

יפת צדקה: אני מודה לך על ההערה, הזיהוי שלי עם הליכוד בעיני הוא טוטלי. מאז שנות ילדותי הייתי חירותניק ומאז שנוסד הליכוד ליכודניק. כיהנתי בשורה ארוכה של תפקידים במפלגה וביניהם גם יושב ראש צעירי חירות. כיום אני ותיק חברי הכנסת בסיעת הליכוד בכנסת ולזכותי אני זוקף גם את העובדה שמעולם לא עזבתי את שורות הליכוד. מנחם בגין אמר פעם כי גם המובן מאליו צריך להיאמר וברוח זו אני מקבל גם את הערתך.

עדי פרקש: אני מעוניין לשמוע יותר על הנושאים המקצועיים שהזכרת ושהם רלבאנטיים לפעילות השוטפת של לשכתי.  אודה לך אם תצרי קשר עם רוני טרופר בלשכתי 050-5456429 על מנת שיתאם מועד לפגישה.

לסיכום, אני מודה לכם על הדיאלוג ומקווה שנצליח לקדם מספר נושאים משלל היוזמות והרעיונות שעלו במפגש שלנו בכנסת ובהמשך כאן בפייסבוק . בין השאר אשמח מאד לשמוע רעיונות כיצד לקדם את רעיון לשכת פניות הציבור בפייסבוק וכן רעיונות בדבר פעולה בקבוצות או תתי קבוצות בנושאים מסוימים.

שלכם,

מיכאל איתן.

השר מיכאל איתן ברך את רשות החברות, ואת העומד בראשה, ואמר: “מהיום, יאפשר הפרסום לציבור הרחב להתמודד על מקומות הפנויים והמתפנים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, ויחזק את הבקרה הציבורית על החברות הממשלתיות. זהו צעד חיוני של שקיפות, במסגרת מדיניות ממשל פתוח של ממשלת ישראל, והוא יחזק את הדמוקרטיה ואת האמון של הציבור בזרועות הממשל”.

עוד אמר השר איתן כי ימשיך לקדם יוזמות מעין אלו, במגמה ליישם את עקרון השקיפות בפעולות הממשלה, והזמין את הציבור לשתף פעולה ולהציע למשרדו יוזמות דומות בתחומים שונים.

אתר miki.org.il מביא את הכתבה במלואה:

מאת צביקה זרחיה/ דה מרקר

בימים הקרובים מתכוונת המדינה לפרסם מכרז למדידת השירות שנותנים משרדי הממשלה. היקף המכרז הוא כ-14.5 מיליון שקל.

בתוך שלושה חודשים ייקבע הזוכה לביצוע מדידת השירות, והחל באוגוסט יגיעו בודקים לגופי הממשלה ויערכו בדיקות בסניפים ובמשרדים לקבלת קהל לגבי איכות השירות שניתן לציבור. ראשי משרדי הממשלה לא יידעו מתי והיכן ייערכו הבדיקות ביחידותיהם.

משרדי הממשלה יקבלו ציונים במתן שירות לציבור. בתחילת 2012 תפרסם הממשלה את מדד השירות, שיקבע אילו גופים ציבוריים נותנים את השירות הטוב ביותר לאזרח.

היוזמה למדידת השירות שניתן על ידי משרד הממשלה הועלתה על ידי השר מיכאל איתן, המופקד על חיזוק הקשר בין הממשלה לציבור. איתן אמר כי מדידת השירות הניתן לציבור על ידי משרדי הממשלה חשובה כדי לשפר את איכות וטיב השירות. “פרסום הציונים והתוצאות בתקשורת ידרבן את גופי הממשלה לשפר את השירות ולהקדיש יותר תשומת לב ביחסיהם עם האזרח. הדבר יגרום למשרדי הממשלה להציב את נושא השירות לציבור במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהם”, אמר איתן.

איתן סבור כי מדידת השירות היא חלק משיפור היחסים שבין הממשל לאזרח. לדעתו, על משרדי הממשלה לשנות ולהפוך את התפישה הקיימת שלפיה האזרח נזקק לשירות הממשלתי – ולשפר את השירות תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים שיקלו על האזרח לקבל את השירות.

איתן החל בהכנת יחידות הממשלה השונות למדידה. ביום שלישי יערוך איתן כנס שבו יוצג אופן המדידה ויתקיים דיון עם ראשי היחידות הנמדדות בהיערכות למדידה ובאספקטים הקשורים בה. בכנס יוצגו נתונים שונים הקשורים לאופן המדידה, הפרמטרים השונים שייכללו במדד ועוד, כשהכוונה היא לייצר תהליך של דיאלוג מתמשך שבמהלכו יוכלו היחידות לחשוף ליקויים ולתקנם, לטובת שיפור השירות לאזרח.

הכתבה פורסמה במקור באתר themarker

תקציב המדינה הופץ עד כה לחברי הכנסת בחוברות וספרים וברמת תוכניות פעולה המכילות כ- 1700 תוכניות בלבד. אתר התקציב הפתוח מאפשר לכל גולש לצפות בתקציב ברמת “תקנות”, המכילות כ- 14,000 סעיפים ונותנת תמונה מעמיקה ונאמנה של התקציב. עוד מאפשר האתר להשוות את תכנון וביצוע התקציב לאורך 20 השנים האחרונות, כאשר באתר ניתן למצוא נתונים מ- 1992 ועד היום.

מערכת הצגת התקציב הינה מערכת ניסיונית והיא מופעלת כפרויקט הבא להדגים את האפשרויות הגלומות בשיתוף פעולה עם הציבור ובפתיחת מידע ממשלתי לשימוש הציבור.

השר מיכאל איתן אמר היום כי: “זהו הישג דמוקרטי וטכנולוגי, ששם את ישראל בשורה אחת עם המתקדמות במדינות המערב בתחום השקיפות ושיתוף הציבור בפעילות הממשלה. אני מאמין גדול בעתיד של שיתוף הציבור בפעילות ממשלתית וההישג של היום נוסך בי תקווה לעתיד. דרך השיתוף והשקיפות, היא הדרך הנכונה ביותר לחיזוק הדמוקרטיה והכלכלה בישראל. אני גא בבני דאון וחברי הסדנא לידע ציבורי שפיתחו בהתנדבות את המערכת הזו ומערכות נוספות כמו אתר “כנסת פתוחה” ואשמח לעודד יוזמות נוספות שתצמחנה מהציבור”.

אדם קריב, הסדנא לידע ציבורי אמר כי: “היום אנחנו משחררים את הגרסה הראשונה של המערכת. תודות לשיתוף פעולה עם השר מיכאל איתן ואנשי משרדו ומשרד האוצר, בנינו מערכת קוד פתוח שמאפשרת לכל אזרח להבין טוב יותר את חלוקת המשאבים במדינה. יש עוד עבודה רבה לפנינו ואני מזמין את כל חובבי התכנות להצטרף לעשייה ולעזור לשפר ולשדרג את המערכת”.

הסדנא לידע ציבורי היא עמותה על-מפלגתית של חובבי תוכנה שמפתחים בהתנדבות אתרים שמנגישים מידע ציבורי ועוזרים לציבור ללמוד אותו. הפרויקט הראשון של הסדנא – כנסת פתוחה – מאפשר לאזרחים להבין טוב יותר את הנעשה בכנסת ולעקוב אחרי פעילות הנבחרים. עוד סייעו בהפעלת פרויקט התקציב הפתוח שתי”ל וביה”ס לממשל ומנהיגות באוניברסיטת ת”א.

על היחידה יוטל גם לאכוף את יישום הנחיות חוק חופש המידע והיא תפעל לבירור תלונות בעניינים הנוגעים לאי פרסום של מידע, אי מתן מענה לבקשות חופש מידע, דחיית בקשות ואגרות חופש מידע. 

שר המשפטים, יעקב נאמן : “הקמת היחידה לחופש המידע הינה בשורה של ממש. הגברת השקיפות של גופי הממשלה תביא להגברת אמונו של הציבור. היחידה תספק לציבור הרחב כלל המידע בכל הנוגע בעשיית הממשלה וגופי השלטון”.

השר מיכאל איתן, המופקד על שיפור השירות לציבור אמר היום כי: “הקמת היחידה עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשל הפתוח שעליה החליטה הממשלה. עובדי המדינה והציבור הרחב צריכים להחליף דיסקט ולהתרגל למציאות החדשה, שבמסגרתה המידע הוא נחלת הציבור, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק ועובד ציבור מסור הוא מי שמעמיד את המידע לטובת הציבור. בעבר נאמר כי מידע הוא כוח, והממשלות שמרו את המידע לעצמן. כיום, שיתוף הציבור במידע הוא צורך דמוקרטי, אשר יסייע לממשלה בתהליך קבלת ההחלטות ומניעת שחיתות. חופש המידע יהווה גם תמריץ כלכלי והציבור יוכל לעבד נתונים ממשלתיים, לשפרם ולהפוך אותם לשירותים לתועלת הציבור”.

מנכ”ל משרד המשפטים, ד”ר גיא רוטקופף אמר כי: “מדיניות חופש המידע בישראל צריכה להיות ברורה ומוגדרת. מטרתו העיקרית של המהלך היא ליצור מדיניות אחידה של משרדי הממשלה ויחידות הסמך לקידום השקיפות והדמוקרטיה במדינת ישראל”.

כאמור, בעקבות פניית השר איתן הורה מוסד יד ושם להאיץ את קצב הפרסום וקרן ראול ולנברג שיגרה מכתב תודה אל השר:

“כבוד השר איתן,

באמצעות לשכתך, קיבלנו עותק ממכתבו של מר אבנר שלו אליך, מתאריך 17/11/2010.
רשמנו לפנינו כי “יד ושם החליט כי המחלקה לחסידי אומות העולם תפרסם, אחת לרבעון, בדף המיועד לכך, באתר האינטרנט של המוסד, את שמות האנשים שהוכרו במהלך הרבעון הקודם על-ידי הועדה לציון חסידי אומות העולם” וכן את ההבטחה כי “מחלקת המחשוב של יד ושם תביא, בהקדם יחסית, להנגשתו לציבור הרחב של מאגר מקוון ומקיף של שמות המצילים וסיפורי ההצלה”.

אנו מודים לך מקרב לב על היענותך לפנייתנו ועל עזרתך בקידום נושא כה חשוב.

אנו מברכים את יד ושם על החלטה זו. זהו צעד בכיוון הנכון אם כי הוא בא באיחור רב, וכמענה חלקי. בהכירנו מקרוב את נוהלי העבודה הקפדניים של יד ושם (מקרים רבים של מצילים שהגשנו ליד ושם זכו להכרה מלאה וחלקם עוד נידונים), נראה לנו כי אין מניעה לפרסם את שמות חסידי העולם החדשים בזמן אמת, שכן, תהליך אישור המועמדים הוא ארוך ויסודי ובמועד ההכרזה, סביר להניח שכל הפרטים הרלבנטיים אומתו וכל הנוגעים לדבר עודכנו. יתרה מכך, בהנחה שהעדכון יעשה על-בסיס רבעוני בתחילת כל רבעון, המשמעות היא שאותם שמות שהוכרו בשבוע האחרון של הרבעון הקודם, יתפרסמו כמה ימים לאחר הענקת התואר, ואם כך הדבר, אין מניעה לפרסם את כל השמות, גם של אותם חסידים שהוכרו בתחילת הרבעון, מייד עם הכרזתם. נשאלת גם השאלה מה יהיה בנוגע לפרסום שמותיהם של אותם חסידי אומות העולם שהוכרזו במהלך ארבע הרבעונים האחרונים והם עדיין בגדר סוד. האם לשכתך קיבלה איתות מיד ושם בסוגיה הזו?

אני מרשה לעצמי לצרף עותק ממכתבנו זה לגברת אירנה שטיינפלדט, מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם.  גורמים רבים, כולל כאלה הקשורים ליד ושם, קיבלו את הפנייה שלנו בנושא וישמחו להתעדכן.

כבוד השר, שוב, תודתנו העמוקה על עזרתך רבת הערך.

בברכה,

ניאבס פריניה”

ההחלטה קובעת כי בתוך 120 יום ידרשו משרדי הממשלה ויחידות הסמך לפרסם רשימת מאגרי מידע ותיאור שדות המידע בהם וכן שלוש סדרות נתונים, אשר פרסומן ושימוש בהן ייתן ערך מוסף לציבור, לאקדמיה ולרשויות המדינה וכי יופעל אתר ממשל פתוח, בו יפורסמו הנתונים.

החלטת הממשלה באה בעקבות פרויקטים דומים שהוקמו בארה”ב, בבריטניה ומדינות נוספות (data.gov, data.gov.uk) ובמסגרתם מעמידות הממשלות מאגרים שונים לשימוש הציבור. בין האפליקציות שפותחו על בסיס מאגרים שהוגשו בצורה זו ניתן למצוא אפליקציות למעקב אחר תקציב המדינה, אתר  fix my city DC אשר מאפשר דיווח על מפגעים און ליין, ואפילו אתר המדווח על מדחני חניה שאינם עובדים ברחבי העיר ואפליקציות תכנון מסלולי אופניים.

השר מיכאל איתן אמר היום כי: “החלטת ועדת השרים תסייע להציב את ישראל בשורה אחת עם המתקדמות שבמדינות העולם. פתיחת הידע האצור בממשלה לעיבודים נוספים ע”י הציבור היא מהלך שיחזק את הדמוקרטיה הישראלית וייצר הזדמנויות כלכליות שישפיעו על הגידול בתוצר. דווקא התקלות שמתגלות מדי פעם, כפי שבאו לידי ביטוי בפרשת ויקיליקס מחזקות את הצורך לקיים מדיניות המשתמשת בטכנולוגיה להפצת מידע מותר ביעילות ובהיקף מרבי ומאידך למקד את האמצעים הטכנולוגיים לשמירה על מידע חסוי, בטחוני ואישי”.

עוד החליטה הועדה כי יחידת ממשל זמין תתאם עם מנהלי מערכות המידע הממשלתיים את אופן יישום ההחלטה בשלב הנוכחי של הפרויקט ובהמשך פיתוחו.

החלטה זו היא צעד נוסף במדיניות הממשל הפתוח שמקדם השר מיכאל איתן והיא המשך למהלכים מעשיים בתחום כגון קידום הקמת יחידת חופש המידע בשיתוף משרד המשפטים, הקמת אתר שיתוף הציבור, הנגשת חוק ההסדרים להערות הציבור ופיתוח מדדים כאמצעי לאחריותיות של נבחרי הציבור ופקידי הציבור.