בכתבה שפורסמה אמש (יום ג’) במעריב קובע השר מיכאל איתן: הליכוד חייב לחזור לערכים הלאומייים- ליברליים. אחרת, הוא עלול לאבד את המרכז הפוליטי

המפץ הגדול שמתרחש בעולם הפוליטי בימים האחרונים, עם הודעתו הרשמית של יאיר לפיד על כניסתו לזירה, לא מותירה את השר מיכאל איתן אדיש. נהפוך הוא – בניגוד לחבריו לסיעה – זאב” אלקין למשל, שאמר שאין צורך להתרגש מהכוכב החדש שדורך בשמי הפוליטיקה הישאלית – ממליץ איתן לנתניהו להפסיק לחשוש מליברמן ולהתחיל לפחד מיאיר לפיד.

מיכאל איתן, הבחירות יוקדמו?
“לדעתי, כן. סיעות שונות בקואליציה, כולל ש”ס וישראל ביתנו, כבר מפעילים לחצים שונים על הממשלה והאוצר. אני לא יודע מה האינטרס של אלי ישי מול אריה דרעי ומה עובר על ליברמן מבחינת המעמד האישי שלו (האפשרות שיועמד לדין – א”ב). אני לא יודע באיזו סיטואציה כדאי להם יותר להיות. קשה לחזות אותם. מה שכן אני יודע זה שהלחצים האלה ילכו ויתגברו. ולכן עדיף שהליכוד יעשה הכל כדי לקצר את התקופה הזאת ולקיים את הבחירות בתוך שנה, ולא למשוך עוד שנתיים, עד לנובמבר 2013, המועד הרשמי. ככה נגיע לבחירות במצב טוב יותר, כאשר הממשלה עדיין מתפקדת והקואליציה לא מקרטעת. עדיף להיות היוזם של הקדמת הבחירות מאשר להיות מובל להקדמתן”.

האם נתניהו צריך לחשוש מכניסתו של לפיד לפוליטיקה?
“אנחנו מכירים את האמירה ש’אשרי אדם פוחד תמיד’. מנסיוני בפוליטיקה, צריך לחשוש. ראיתי מערכות בחירות בהם הליכוד בראשות בגין התחיל עם 14 מנדטים וגמר עם 48 מנדטים. אני גם זוכר את שנת- ’92 שמיר התחיל את מערכת הבחירות עם תחזיות לניצחון גורף ובסופו של דבר הפסדנו את השלטון לרבין ולעבודה. ולכן, הליכוד צריך למצב את עצמו כמפלגת מרכז-ימין עם 40 מנדטים ומעלה. וכל מנדט שמכרסמים לנו צריך להדאיג אותנו”.

“הליכוד חייב להתמתן. אם נתניהו ישבור ימינה מדי ויתחרה במפלגות קטנות, כמו האיחוד הלאומי או ישראל ביתנו, מי ימני יותר, הוא עלול ולאבד את המרכז הפוליטי שהוא משאת נפשה של כל מפלגת שלטון ללפיד. בהמשך זה עלול גם לעלות באיבוד השלטון עצמו. המפלגה של יאיר לפיד תקבל במקרה זה את קולות המתלבטים האלה ששקלו להצביע לליכוד. לפיד הוא הרבה יותר אטרקטיבי למתלבטים בין ליכוד למפלגת מרכז מאשר קדימה או העבודה. ועל זה יהיה הקרב בבחירות”.
אז אם היית מתווה אסטרטגיית בחירות, היית ממליץ לנתניהו לשבור שמאלה?
“אם הליכוד יצטייר כשבוי בידי קבוצות קיצוניות הוא יפסיד קולות. נקודה. השמיכה קצרה, ואם הוא ימשוך אותה ימינה, הוא ומשאיר חלקים חשובים של הליכוד בחוץ. ואסור לו לעשות את זה, גם ערכית וגם פוליטית. נתניהו לא יכול להיכנס לתחרות עם ישראל ביתנו. ליברמן מזנב בליכוד אבל הליכוד לא צריך לעשות תחרות עם ליברמן מי ימשוך יותר ימינה, כי אז אנחנו מפקירים את המרכז ללפיד. צריך לחזר אחר מנדטים של המרכז מהמנדט ה27 ועד המנדט ה – 40 ולא אחר מנדטים של הימין”.

“אם נלך בדרך הזו ונשמור על המרכז הפוליטי, אז אולי נאבד כמה קולות לשוליים הימניים, אך אלה לא קולות שיעברו מגוש לגוש. אך אם נפקיר את המרכז הפוליטי, הם יכולים להצביע עבור מפלגות ששיכות לגוש השמאל כמו לפיד. יותר גרוע שילכו קולות ללפיד, ללבני ולעבודה מאשר לישראל ביתנו”.
אתה קורא לליכוד להתמתן לקראת הבחירות. אך נראה שנתניהו עושה הכל כדי לא
להחליט בסוגיית המאחז מגרון, בעיקר בגלל חששו מהמתנחלים שיפילו את הקואליציה שלו”.

“אחד האנשים שמגלמים את הרצון להגשים את עקרון קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הוא השר בני בגין, שנושא בתפקיד של נושא ונותן על מנת למצוא פתרון יצירתי, שבמסגרתו ניתן יהיה למנוע עימות נוסח עמונה שהליכוד מאוד לא רוצה להיכנס אליו. זה בהחלט מבחן שיכריע איזה ליכוד ירוץ לבחירות: ליכוד שמטרתו לייצג מגוון רחב של אוכלוסיה, שרוצה שמפעל ההתיישבות יימשך בכפוף להחלטות בתי המשפט וממערכת החוק, או ליכוד שמפעיל רוב כדי לאשר בנייה על קרקע פרטית שלא כדין”.

“היכולת לקיים את מפעל התיישבות מותנה בהסכמה רחבה לא ביו”ש אלא בתחומי מדינת ישראל. נתניהו צריך להצהיר שהוא מציע פתרון שיש בו גם הימנעות מעימות עם מערכת המשפט וגם פתרון למפעל ההתיישבות, גם אם זה כולל העתקה של היישוב בתנאים כאלה או אחרים”.
איך זה מתיישב עם כל הצעות החוק האחרונות שנועדו לנגח את מערכת המשפט והתקשורת?
“בקדנציה האחרונה הליכוד הלך בהצעות חוק שונות יותר מדי ימינה והוא צריך לאזן את עצמו עכשיו ולהדגיש את הקו הדמוקרטי-ליברלי, לחזור לערכים של בגין וז’בוטינסקי. לצערי הרב, לא הצלחנו למנוע חוקים שלא יאומנו, כמו החוק הצינון, שמונע מאנשים להתמודד בבחירות”.

“איך דבר כזה עולה בכלל? מאיפה זה בא לנו? צינון של אנשי צבא הוא מוצדק, כי דבר זה קשור להגנה על הצבא מפני פוליטיזציה. אך לבוא לבעלי מקצועות חופשיים ולהגיד שהם לא יכולים להתמודד? זה כמו להגיד שאדם מעל גובה שני מטר, או רופאי שיניים לא יכולים להתמודד. זאת פגיעה בעקרונות הכי בסיסיים של הדמוקרטיה ללא הגיון. ובסוף לפיד עשה צחוק מכולם ועזב. גם החוק להגבלת פעילות עמותות השמאל, או החוק לעידוד הפילוג בקדימה. אלה דברים שהליכוד לא היה צריך להיות מעורב בהן”.

נתניהו מסוגל בהרכב הנוכחי של הקואליציה להציע לפלסטינים הצעה לחלוקת הארץ?
“יש בישראל ראש ממשלה שמתחילת הקדנציה אומר שהפתרון עם הפלסטינים יהיה של שתי מדינות. בכפוף לכך הוא קובע תנאים שכולנו שותפים להם. אך לצערי הרב, אין לראש הממשלה מספיק גיבוי לקו שהוא מוביל בליכוד. אלא שמאות אלפי מתפקדים של הליכוד תומכים במדיניות שתי המדינות על פי מתווה נתניהו. ולכן, אם הליכוד היה מפלגה עם קואליציה רחבה יותר, זה היה מעניק
לראש הממשלה את המרווח המספיק כדי לקדם מדיניות שתואמת את הצרכים של מדינת ישראל. לא רק בהיבט שלנו מול הפלסטינים, אלא גם בהיבט של מקומנו בקהיליה הבינלאומית והיחסים עם הממשלים בארה”ב ואירופה”.

כלומר, ישראל ביתנו לא צריכה להיות בקואליציה הבאה?
“ישראל ביתנו יכולה להיות בקואליציה הבאה, אבל בתוספת שותפים ממרכז המפה הפוליטי כמו עבודה, קדימה ויאיר לפיד. בדומה לקואליצייה שהקים בזמנו אריק שרון, שהייתה מורכבת מש”ס וליברמן, טומי לפיד, המפד”ל והחרדים. זה יאפשר לו להתקדם בערוץ המדיני מול הפלסטינים”.

אני עומד מאחורי תביעת משפחת נתניהו לבירור הוגן של הפרשה על ידי גורמים אובייקטיביים ומוסמכים.

השר מיכאל איתן הוא ממנסחי הצעת חוק “חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה“, אשר עומד בפני קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ומחייב אירגונים מכל טווח הקשת הפוליטית, הנתמכים ע”י מדינות זרות, לדווח על כך לציבור באופנים שונים.

אשר ייערך ביום חמישי 17 פברואר  2011 , יג’ באדר א’ תשע”א בשעה 19:00

ברחוב קינג ג’ורג’ 38, מצודת זאב- קומה 14, ת”א.

לפרטים נוספים: שלומי וריאט, יועץ השר- 050-6207545

בסימן ט”ו בשבט, בהשראת מקובלי צפת, אשר אי”ה ייערך ביום חמישי, 20/1/11, החל מן השעה 19:00, במועדון  מצפה עמוקה, יער בירייה.

דברים נוספים: אלוף (מיל’) עוזי דיין, נשיא כנס ישראל-שדרות לחברה. מר דוידי הרמלין – צמצום פערים בין מרכז ופריפריה. וראשי-רשויות, אישי-ציבור ופעילים חברתיים נוספים.

לפרטים נוספים: שלומי וריאט- יועץ השר 050-6207545

במפגש ישוחח השר על פעילות המשרד, תוך התייחסות לנושאים האקטואליים והעניינים שנוגעים לקהל הצעירים בישראל ויענה על שאלות הקהל.

מצפים לראותכם!

לפרטים נוספים: רוני טרופר, ראש מטה השר מיכאל איתן, 050-5456429

גם בפייסבוק: http://www.facebook.com/event.php?eid=180774325277663

המפגש יתקיים ביום רביעי 29.12.2010 בשעה 19:00

בשל הצבעות על תקציב המדינה המפגש נדחה ל 13/1/10 בשעה 19:00.

מצפים לראותכם!

לפרטים נוספים: רוני טרופר, ראש מטה השר מיכאל איתן, 050-5456429

בתמונה- ניצחון ‎‎‎‎פירוס: “עוד ניצחון כזה ואבדנו”…

נניח לרגע שנפתחת כעת ליגת המשחקים בכדורסל. לקבוצה האלופה יש רוב בהתאחדות, ומסתבר לה שהקבוצה השנייה, המאיימת על בכורתה, השקיעה את כל תקציב הרכש בשחקן חדש שגובהו מתנשא מעל ל-2.15 מ’. עסקני הקבוצה האלופה, חוששים מפני השחקן הגבוה, שמא יגרוף ניצחונות לקבוצתו, וייקח מהקבוצה האלופה את הבכורה. הם מגייסים לעזרתם את הרוב בהתאחדות, ומציעים לקבל החלטה לפיה אין לשתף שחקנים שגובהם עולה על 2.10 מ’.

אלא שכעת מסתבר שלאחת השותפות האחרות בהתאחדות יש שחקן בגובה 2.12 מ’. נציגיה זועקים חמס, ומאיימים שלא יתמכו בהצעה שכזו. פעם נוספת יושבים העסקנים על המדוכה ומשנים את ההצעה. הפעם – רק שחקנים שגובהם מתנשא מעל ל-2.14 מ’ לא יוכלו לשחק. סיכויי הקבוצה האלופה לנצח יתעצמו אמנם, אך זהו ניצחון פירוס, ניצחון ששכרו יוצא בהפסדו, ניצחון לא הוגן ולא ספורטיבי שיבריח את הצופים מהיציעים.

הצעת חוק שנועדה לעודד פילוג בסיעות גדולות ולהקל על פילוגי סיעות אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות מוצהרת של חיזוק יציבות הממשל. כל מי שמצוי בנבכי הפוליטיקה מבין היטב שחוק הכנסת (התפלגות סיעות) נחקק למטרה ספציפית אחת ויחידה – לנסות לפלג את סיעת קדימה. אלא שמשום מה, איש מיוזמי הצעת החוק לא אומר זאת בקול רם. כנראה מתביישים.

כאשר יזמו הוגי הצעת החוק את ההצעה לראשונה, הם ביקשו להוריד את רף ההתפלגות: במקום 1/3 כנהוג היום, ל-1/4. מאחר ובמפלגת קדימה מכהנים 28 ח”כים, המשמעות היא שבמקום 10 ח”כים יידרשו כעת 7  ח”כים בלבד לצורך פילוג הסיעה. “בשום פנים ואופן לא!!”- מחו שרי מפלגת העבודה. אם אפשר יהיה להסתפק ברבע מחברי הסיעה, עלולה להתפלג גם סיעת העבודה המונה 13 מנדטים, ובתוכם 4 הח”כים המאיימים בפרישה אך בכללים המקובלים כיום אינם מסוגלים לבצעה. מצדנו, אמרו, נשמח לפילוג בקדימה מבלי לסכן את סיעת העבודה. ישבו ההוגים על המדוכה פעם נוספתם והחליטו – במקום רבע מחברי הסיעה יידרשו 7 חברי סיעה לפחות.

לא אתמם. לעיתים, במהלך חיינו הפוליטיים קורה שאנו מתגייסים למען מטרות ראויות באמצעים פחות אסתטיים. ניחא שתחת אצטלה של חקיקה המחזקת את היציבות השלטונית, פוגעים ביציבות. זה אולי כשר אבל מסריח. מה שכשר הרבה פחות הוא שינוי הכללים במהלך המשחק. אם מדובר בנושא עקרוני לדורות, ראוי להחיל אותו רק מתקופת הכהונה הבאה של הכנסת.

כי אי אפשר לשנות את כללי המשחק במהלך המשחק.

שמירה על כללי המשחק היא המגנה כרטא – מגילת הזכויות – של המיעוט. ברגע שהרוב פוגע במיעוט, ורומס ברגל גסה את מגילת הזכויות שלו, הוא נותן הצדקה לרוב העתידי לפגוע בצורה קשה עוד יותר בזכויות המיעוט. בנוסף לכך, זהו מהלך פסול של חקיקה נקודתית המכוונת למקרה פרטי וקונקרטי; מהלך שאינו מקובל בחקיקה ראויה. כך, בתהליך מתמשך של רמיסת הכללים נשחק העיקרון הדמוקרטי ונחצים קוים אדומים.

לא בטוח שכל התומכים בחוק מבינים את ההשלכות ארוכות הטווח שלו. הצעירים והמוכשרים שביניהם, שמתכוונים להצביע היום בעד החוק הזה, ייאלצו לקבל הכרעת רוב עתידי שתפגע בזכויותיהם הבסיסיות כשהם יישבו יום אחד באופוזיציה. ואולי היום הזה לא כל כך רחוק, כי בסופו של דבר, חקיקה המקלה על התפלגות יכולה להביא, בסופו של יום, לפילוג דווקא בשורות הליכוד. וכבר היו דברים מעולם….

מתוקף מעמדי כחבר הממשלה ה-32 אני נושא באחריות קולקטיבית, ולכן חייב להצביע בעד החוק שאני מתנגד לו. אבל אני מקווה שבהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית הוא יתוקן באופן שיאפשר לי לתמוך בו. אחרת, החקיקה הזו תהיה בומרנג שיחזור לחלל הפוליטי, ויפגע, במוקדם או במאוחר, במשליכו. עדיף שנחשוב על כך פעמיים בטרם נשנה את כללי המשחק.

עוד אמר השר שבכל מדינות העולם מושפעת בחירת השופטים מהעמדות הפוליטיות של חברי הועדה לבחירת שופטים.  עם זאת, במדינות אחרות בעולם, בניגוד למדינת ישראל, לשיקול הפוליטי ישנו מקום נכבד בשיטת בחירת השופטים, ומשקלם של נבחרי הציבור בועדות לבחירת שופטים רב יותר. לכן, יש לשנות גם את שיטת הבחירה הקיימת בישראל, ולתת לנציגי הציבור משקל רב יותר בין חברי הועדה.

השר הדגיש כי מבחינה פוליטית, מן הסתם, צריך היה לתמוך באורי אריאל, כדי לתת משקל רב יותר להשקפת העולם הליברלית והלאומית בועדה. ואולם, לדבריו, אין לסטות מהנוהג הקיים בכנסת מזה שנים ארוכות, לפיו חברי הקואליציה תמכו באופן אוטומטי בנציגי הסיעה הגדולה באופוזיציה. בדיקה אחורה מצביעה בברור על כך שבמשך 20 השנים האחרונות נבחרו מועמדי הסיעה הגדולה בקואליציה, למרות שהצבעת חברי הכנסת היא חשאית.

עוד אמר השר ל”הכל דיבורים” כי לטובת התקינות ציבורית והאחדות הלאומית חשוב לשמור על כללי המשחק הפוליטיים, לכבד את ההסכמים ואת הנוהג הקיים גם כשההצבעה הנה חשאית: “אם סיעת הליכוד רוצה להודיע שהיא שוברת את ההסכמים, היא מקבלת על עצמה את הסיכון שאם בקדנציות הבאות נהיה באופוזיציה, הליכוד יתקשה להכניס את מועמדיו לועדה לבחירת שופטים. גלעד ארדן היה נציג הליכוד בועדה למרות שהיינו רק 12 מנדטים, ועל הסיעה להבין שלשבירת כללי המשחק יש מחיר גם מבחינת האחדות הלאומית”.

כשנשאל השר במי מתכוון לבחור השיב: “אם תיקבע משמעת סיעתית אני אצביע כפי שייקבע בסיעת הליכוד. אבל אם יוחלט על חופש הצבעה אקיים את ההסכם המסורתי ואצביע לח”כ רוני בר-און”. לדברי השר העוצמה הסיעתית צריכה להיבחן דווקא עכשיו, במצב של קונפליקט פרסונאלי בין מועמד סיעת קדימה לבין ראש הממשלה: “יש להפקיד על כיבוד ההסכמים בעיקר כשקשה לכבד אותם, ולא כשהצד השני מעמיד מועמד שהוא נהדר עבורך”.

]]> http://www.miki.org.il/2009/06/08/%d7%94%d7%a9%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%9a-%d7%91%d7%9e%d7%95%d7%a2/feed/ 1