השר מיכאל איתן פנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו”ד יהודה ויינשטיין במכתב, בו הוא מבקש מהיועץ כי יורה למשרד הפנים ורשות האוכלוסין לעצור מייד את הניסוי הביומטרי, שכן הוא אינו בודק את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו, כפי שנקבע באופן חד משמעי בסעיף 41 לחוק.
• במכתבו, מונה השר איתן מספר נושאים קריטיים אשר לא הובאו בחשבון בתכנון הניסוי:
1. עלות הקמת המאגר ותפעולו השוטף;
2. סיכונים הכרוכים בדליפת המאגר או חלקו, משמעותם, עלות אבטחת המאגר כנגד דליפה אפשרית והעלויות הישירות והעקיפות שיגרמו במקרה של דליפת המאגר;
3. הערכות בדבר שימוש בלתי חוקי ע”י בעלי הרשאות;
4. איומי אבטחה אפשריים על המאגר והדרכים שבהן יגנו על המאגר;
5. איומים בנוגע לפגיעה בפרטיות של פרטים וקבוצות;
6. פגיעה עקיפה במערכות אחרות אשר אינן קשורות למאגר כתוצאה מהחזקת נתונים ביומטריים במאגר, בפרט פגיעה בכוחות הביטחון ובביטחון המדינה;
7. אפשרויות חלופיות של שמירת הנתונים על מנת לצמצם את הסיכון באגירת המאגר, כגון הצעתו של חתן פרס ישראל ופרס טיורינג, פרופ’ עדי שמיר;
8. השוואה למקרים דומים בעולם, ובפרט הולנד ובריטניה, בהן בוטל המאגר הביומטרי לאחר שהוקם;
9. התייחסות לשימושים האפשריים: האם וכיצד גופי הבטחון יכולים לעשות שימוש במאגר;
10. בדיקה והערכה כמותית האם המאגר יסייע לחקירות משטרה, פיענוח פשעים או זיהוי חשודים;
11. וממילא אין כל התייחסות לשיקלול של נתונים אלה במובני עלות מול תועלת.
• השר איתן מביא במכתבו ליועץ ציטוטים מתוך פרוטוקול הניסוי המעידים על התעלמות מהחוק בבניית הניסוי: “…בסעיף מטרות הניסוי נקבע, בניגוד למה שנקבע בחוק: “המטרה הראשית של תקופת המבחן היא בחינת המאגר ככלי למניעת הרכשות כפולות…” עוד מוסיף הפרוטוקול ומפרט כי “למעשה החוק הגדיר כבר את הצורך במאגר…” תיאור המנוגד לחלוטין לסעיף 41 לחוק…”
• בנושא זה קובע השר איתן במכתבו כי: “…שר הפנים התייחס לסעיף 41 כאל מטרד, המשיך להוביל את הפרויקט באופן חד צדדי, תוך הסתרת מידע ובניגוד לאמור בחוק…”
• השר איתן מוסיף כי משרד הפנים לא עמד גם בתנאים שהתווה שר הפנים בצו מתוקף החוק ואין אף גורם מקצועי מוסמך אשר סומך את ידיו על תוצאותיו הסטטיסטיות של הניסוי, למרות שנעשה מאמץ לייצר מצג שווא כאילו יש גורם שכזה. מתוך המכתב: “…בסעיף 3 (לצו נקבע נ.ה.) כי: “ראש רשות האוכלוסין, לאחר התייעצות עם הסטטיסטיקאי הממשלתי, יערוך תוכנית מבחן בהתאם לכללים מקובלים”…. שבוע לאחר שנשלח ללשכתי פרוטוקול הניסוי, ביקש הסטטיסטיקאי פרופ’ שלמה יצחקי, במכתב לראש רשות האוכלוסין, מר אמנון בן עמי, כי התייעצות כזו אכן תתקיים. מכאן עולה שפרוטוקול הניסוי נכתב מבלי שהתייעצות כזו התקיימה כמתחייב מהצו…”.

השר מיכאל איתן אמר בנושא כי: “מדובר בניסוי חובבני בבני אדם שנידון מראש לכישלון. משרד הפנים לא הקים שום צוות מדעי אובייקטיבי שיוכל לבדוק את הצורך במאגר הביומטרי, השרוי במחלוקת כה חריפה בציבור, וגם התומכים בהקמתו לא הצליחו להראות מדוע, בשיקולי עלות- תועלת, כדאי לעם ישראל להיכנס לסיכונים אדירים של פגיעה בבטחון ובפרטיות ולביזבוז אדיר של כספי ציבור”.

השר הוסיף כי “מתברר, שהנקודות שמתכוון הניסוי לבחון, לא יספקו מענה לשאלות גם לאחר תומו. יש לעצור את המהלך ולהקים צוות מקצועי, אובייקטיבי ונטול פניות, אשר יגדיר את הניסוי מחדש ויבצע אותו, ולא לתת יד למצב בו אלה שדחפו להקמת המאגר וזכו לביקורת מבקר המדינה ימשיכו לשטות בציבור ולבצע בעלויות של מיליוני ש”ח ניסויי סרק בבני אדם”.

אתר השר מיכאל איתן מביא בפניכם את נוסח המכתב המלא:

לכבוד:
עוה”ד יהודה ויינשטיין
היועץ המשפטי לממשלה

מכובדי,

הנדון: ניסוי המאגר הביומטרי לפי סעיף 41 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (התש”ע- 2009)

1. בחודש דצמבר 2009 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע (התש”ע- 2009) (להלן: “החוק”). החוק דן בשני נושאים מרכזיים. הראשון, הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי והשני הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במאגר מידע.

2. ערב אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית התפרצה מחלקות בציבור ובממשלה בין שתי עמדות: האחת צידדה בהכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע והשניה תמכה בהכללת הנתונים הביומטריים במסמכי זיהוי אך התנגדה בתוקף להקמת מאגר המידע.

3. בעיצומה של המחלוקת פניתי לראש הממשלה ובהנחייתו כונס צוות שרים, לדון בנושא. הצוות החליט לדחות את ההכרעה במחלוקת האמורה לעיל, ולהציע תקופת מבחן שבמהלכה יאסף מידע נוסף ובסיומה יכריעו הממשלה והכנסת במחלוקת האם להקים או שלא להקים מאגר ביומטרי. פשרה זו נוסחה בצוות השרים והעתק מדויק שלה הוכלל בחוק והוא מצוי בסעיף 41.

4. בסעיף 41 לחוק נקבע בין השאר כי בתקופת המבחן ייבחן אופן היישום של החוק וכן יתקיים תהליך שיבחן את: “…נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו …”
עוד נקבע כי שר הפנים יוציא צו שיורה על תחילת תקופת המבחן וכי בצו: “…ייקבעו בפירוט העניינים שייבחנו בתקופת המבחן, המדדים להצלחתו ואופן קבלת ההסכמה מאת תושבים …”
עוד נכתב בדברי ההסבר לחוק כי: “תקופת המבחן תאפשר בחינה מהימנה וקונקרטית בתנאים הקיימים במדינת ישראל של אופן יישום החוק על כל מרכיביו”.
5. ניתן אפוא לומר כי גם הממשלה, וחשוב מכך, גם המחוקק, דחו את ההכרעה בדבר הקמת המאגר הביומטרי עד שיתקבלו הנתונים שיאספו בתקופת המבחן. לתומי, סברתי כי הוראות החוק ינחו את שר הפנים להורות בצו, לבצע בתקופת המבחן בחינה אמיתית ונטולת פניות של אופן יישום החוק, לרבות בחינה רצינית של אפשרות ביטולו המוחלט של המאגר, כפי שמורה החוק באופן ברור. לצערי הרב, התבדיתי. שר הפנים התייחס לסעיף 41 כאל מטרד, המשיך להוביל את הפרויקט באופן חד צדדי, תוך הסתרת מידע ובניגוד לאמור בחוק. התוצאה באה לידי ביטוי בצו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, (תקופת מבחן), התשע”א – 2011, (להלן: “הצו”) צו זה הנו בלתי סביר ואינו מקדם את המטרות שנקבעו בחוק. בהמשך לצו פירסמה רשות האוכלוסין, את מסמך “פרוטוקול ניסוי למערכת הביומטרית במסגרת תקופת המבחן” (להלן: “פרוטוקול הניסוי”) , ושם, בסעיף מטרות הניסוי נקבע בניגוד למה שנקבע בחוק כי : “המטרה הראשית של תקופת המבחן היא בחינת המאגר ככלי למניעת הרכשות כפולות…” עוד מוסיף הפרוטוקול ומפרט כי “למעשה החוק הגדיר כבר את הצורך במאגר…” תיאור המנוגד לחלוטין לסעיף 41 לחוק, כפי שציינתי לעיל.

6. בנוסף לכך, על פי סיכום של צוות השרים נקבע כי יוקם במסגרת הניסוי צוות מדעי- מקצועי, אובייקטיבי שיקבע את תכולות הניסוי וילווה את תקופת המבחן. אולם, בניסוח הצו עקף שר הפנים את ההסכמות וקבע בסעיף 3 כי: “ראש רשות האוכלוסין, לאחר התייעצות עם הסטטיסטיקאי הממשלתי, יערוך תוכנית מבחן בהתאם לכללים מקובלים”.

7. שבוע לאחר שנשלח ללשכתי פרוטוקול הניסוי, ביקש הסטטיסטיקאי פרופ’ שלמה יצחקי, במכתב לראש רשות האוכלוסין, מר אמנון בן עמי, כי התייעצות כזו אכן תתקיים. מכאן עולה שפרוטוקול הניסוי נכתב מבלי שהתייעצות כזו התקיימה כמתחייב מהצו ובכך די כדי לפסול אותו. אני מצרף את העתק מכתבו של פר’ יצחקי למכתב זה.

8. ברצוני להדגיש כי בצו ובפרוטוקול הניסוי אין כל התייחסות, או אין התייחסות מספקת למספר קריטריונים הדרושים לצורך ההכרעה בשאלה האם יש היגיון וצורך בהקמת המאגר הביומטרי. למשל:
א) עלות הקמת המאגר ותפעולו השוטף;
ב) סיכונים הכרוכים בדליפת המאגר או חלקו, משמעותם, עלות אבטחת המאגר כנגד דליפה אפשרית והעלויות הישירות והעקיפות שיגרמו במקרה של דליפת המאגר;
ג) הערכות בדבר שימוש בלתי חוקי ע”י בעלי הרשאות;
ד) איומי אבטחה אפשריים על המאגר והדרכים שבהן יגנו על המאגר;
ה) איומים בנוגע לפגיעה בפרטיות של פרטים וקבוצות;
ו) פגיעה עקיפה במערכות אחרות אשר אינן קשורות למאגר כתוצאה מהחזקת נתונים ביומטריים במאגר, בפרט פגיעה בכוחות הביטחון ובביטחון המדינה;
ז) אפשרויות חלופיות של שמירת הנתונים על מנת לצמצם את הסיכון באגירת המאגר, כגון הצעתו של חתן פרס ישראל ופרס טיורינג, פרופ’ עדי שמיר;
ח) השוואה למקרים דומים בעולם, ובפרט הולנד ובריטניה;
ט) התייחסות לשימושים האפשריים: האם וכיצד גופי הבטחון יכולים לעשות שימוש במאגר;
י) בדיקה והערכה כמותית האם המאגר יסייע לחקירות משטרה, פיענוח פשעים או זיהוי חשודים;
יא) וממילא אין כל התייחסות לשיקלול של נתונים אלה במובני עלות מול תועלת.

9. יחד עם הכנסת קריטריונים אלה, יש לעמוד על כך כי, בהתאם להסכמות שגובשו בצוות השרים, תוקם לאלתר ועדת מומחים אובייקטיבית, חיצונית למשרד הפנים, אשר תפקח על ביצוע הניסוי.

10. ביקורת חריפה על ההיבטים המקצועיים של תהליך הבדיקה בתקופת המבחן שמעתי מגורמים אקדמאיים מהשורה הראשונה לרבות מגורמים מקצועיים מקרב עובדי המדינה לעומת זאת אין ביכולתם של הגורמים המפעילים את המבחן להציג חוות דעת מקצועית רצינית שקובעת כי המבחן המתוכנן יענה על דרישות החוק והחלטות הממשלה.

11. ברצוני להתריע כי אם לא תתערב ותנקוט בצעדים לתיקון העיוותים האמורים לעיל, בנוסף להפרת החוק נקבל גם תהליך בדיקה חסר תועלת שבסופו, בעוד כשנתיים, לא נחזיק בנתונים שונים או טובים יותר מאלה המצויים בידינו כיום. משרד הפנים מריץ את פרויקט תעודת הזהות החכמה, קרוב ל-15 שנה, הפרויקט שזכה לביקורת חריפה של מבקר המדינה. ימשיך לככב גם בדוחות הבאים ומשלם המיסים ימשיך לממן את “הפיל הלבן” המכונה המאגר הביומטרי שיפגע קשות בפרטיותם של אזרחי ישראל ללא כל הצדקה.

בכבוד רב,

השר מיכאל איתן

בשלושת המאהלים שמעתי על מצוקות במגוון נושאים שגם מועלים בתקשורת כמו: מצוקת הדיור, מדיניות מיסוי שיש לתקן, תלונות בגין ריכוזיות במשק ומחירים מופקעים ועוד.

ביקור במאהל בחדרה

בנוסף לכך היה מעניין לשמוע מספר לא קטן של דוברים שהתייחס גם למשבר האמון במערכת הפוליטית ולצורך בשינוי שיטת הבחירות על מנת שהנבחרים יהיו קשובים יותר לרחשי ליבו של הציבור. בסך הכל התקבלתי בסבר פנים יפה, למדתי ואני מקווה שגם ההמשך במאהלים האלה קריית מוצקין, צפת, ראש פינה וקריית שמונה יהיה מאלף ומועיל לשני הצדדים.

בתום ישיבת סיעת הליכוד היום אמר השר מיכאל איתן כי: “עלינו להכיר בעובדה שבצד ההצלחה הכלכלית של הממשלה יש גם צורך בתיקונים שיבטאו צדק חברתי. את הבעיות בשוק הדיור ירשנו ממשלות קודמות, אך כעת פתרונן באחריותנו. המאמץ במסע האלונקות הוא מאמץ משותף של הממשלה והאזרחים. אם רוצים שנצליח במסע הזה, יש לדעת שהדבר מחייב הדברות ושיתוף פעולה עם הציבור גם בקביעת הדרך והמסלול. הגשתי לראש הממשלה תוכנית להדברות עם הציבור ונציגי המחאה בכל רחבי הארץ ואני מקווה כי ראש הממשלה ירים את הכפפה ויאפשר להניע את המהלך”.

מנגד אי אפשר היה שלא לחוש גאווה וסיפוק מהמוטיבציה של מנהלת בי”ס והסגל והנכונות של העירייה ומשרד החינוך להשקיע משאבים פיזיים ופדגוגיים, מתוך כוונה להעניק לתלמידים השכלה וחינוך ברמה הגבוהה ביותר ולא לחסוך במשאבים, שכוללים בין היתר שיעורי עזר, ארוחות חמות וחוגי העשרה רבים על מנת לצמצם פערים ולהכשיר אותם להמשך הלימודים בחטיבות הביניים ובתיכון.

ואכן, המשאבים והאהבה אותה משקיע צוות ביה”ס ואנשי עיריית פ”ת בילדי בית הספר נושאים פירות. מסתמנים הישגים משמעותיים, שבאים לידי ביטוי בקליטת בוגרי בי”ס לחטיבת ביניים המצטיינות בעיר.

בסיום המפגש המאלף ברכתי את ברכתי המנהלת, סגל המורים ונציגי העירייה ואיחלתי להם שרמת הלימודים בבי”ס תעלה מעלה מעלה עד שמחרימי בי”ס יעמדו בתור לרשום את ילדיהם לבי”ס.

אם אתם רוצים להצטרף ולסייע לבית הספר “נר עציון” תוכלו לפנות אלי לדואר האלקטרוני ב- meitan@knesset.gov.il

השר איתן אמר כי: “אני מאמין כי בעזרת הטכנולוגיה נוכל לספק פתרון מוסכם שיאזן בין הערך החוקתי של מדינה יהודית המחייב את הממשלה לשמור על השבת ובין זכותם הדמוקרטית של אזרחים לקבל שירותי ממשלה בזמנים הנוחים להם”.

הפעולה המשותפת הזו נעשית על ידי המרכז להעצמת האזרח ואוניברסיטת תל אביב שזוכים לתמיכה נדיבה של יצחק פרוויז נזריאן, בני משפחתו וידידיו. משפחת נזריאן קשורה בעבותות של אהבה למדינת ישראל. יצחק לחם ונפצע במלחמת השחרור וגם כאשר עזב לחו”ל המשיך לשמור על קשר עם המדינה לסייע לה בדרכים רבות. יצחק ומשפחתו אחראים לשורה של מענקים ומלגות למוסדות אקדמיים רבים ולצה”ל ואני מנצל את ההזדמנות הזו שניתנה לי ומודה לכם פורן ויצחק בשמי ובשם אזרחי המדינה.

מאז הקמתו פיתח וקידם המרכז פרויקטים חינוכיים בתחום דמוקרטיה ואזרחות והשקיע מאמצים רבים בבחינת שיטת הבחירות, לצערנו ללא תוצאות מעשיות בשטח. יחד עם המרכז זכיתי לקדם פרויקט אותו יזמתי ובו הועלה ספר האזרחות לרשת האינטרנט. זהו מהלך פורץ דרך ואני תקווה שמשרד החינוך ישאב ממנו את הנדרש לקדם מהר כלל האפשר את פיתוח התכנים לסביבת הלימודים המתוקשבת. בכל מקרה ברצוני להודות למרכז על הנהלתו ועובדיו ובמיוחד ליו”ר מועצת המנהלים מר דוד מנשרי, המנכ”ל לשעבר עדי שטרנברג והמנכ”ל הנוכחי יובל ליפקין על הפעילות.
לנושא שבו אתם עומדים לדון הערב, שוויון הזמנויות בין המינים, יש חשיבות כפולה: מחד מדובר בנושא שנוגע למהות הדמוקרטית וליישום עקרון השוויון ומאידך יש לו חשיבות כלכלית משמעותית. בימים האחרונים שמחנו לשמוע על גלוי אוצרות גז שערכם הכלכלי נאמד במיליארדי דולרים. כמובן שהדבר משמח אותי, אבל יש לנו אוצר טבע אדיר, כאן אל מול עינינו- כוח העבודה הישראלי. אם נפיק מאוצר הטבע הזה את הפוטנציאל הגלום בו ערכו יעלה עשרות מונים על אוצר הגז הטבעי והוא יקדם אותנו כלכלית וחברתית.
שיוויון הזדמנויות לנשים בכל התחומים ינצל טוב יותר את הפוטנציאל של כוח העבודה הישראלי ויעצים את הדמוקרטיה הישראלית . אני מבקש לברך את מארגני הכנס ואת המשתתפים. עלו והצליחו!

להלן הפניות שנתקבלו:

• הערות לשכת שמאי מקרקעין בישראל בקובץ המצורף
• הערות פרופ’ אמיר אברבוך בקובץ המצורף
• עמדת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בקובץ המצורף
• הערותיה של ס.ראש עיריית תל אביב בקובץ המצורף
• הערת מר ע.מ בקובץ המצורף

הערתו של מ.ר:
“לשר איתן שלום,
אני נענית להזמנה שפורסמה לכתוב את ההסתייגויות מהקידום הנמרץ, בשיטת ‘שלוף וחטוף’ של החוק המוצע. אני תושבת ירושלים מן השורה. בעבר הייתי מעורבת במאבקים הקשורים בארבע תכניות, ודרך פעילותי זו למדתי להכיר את האפשרויות ואת המגבלות שלי, כאזרחית מן השורה, להכיר, להביע דעה ולנסות להשפיע. זו בעיניי מהותה של אזרחותי.
בכל אחד מהמקרים – הקדשתי לא מעט שעות ללימוד התכנית, להבנת הרקע של הסוגיות שהיא העלתה (ביניהן – שיטות איסוף אשפה,ושיקולים בהחלטה על תחנות איסף ותחנות מעבר, סוגיות של רעש, אפשרויות בידוד, צורות מדידה, תכניות מתאר, הליכי תכנון ועוד). בכל מקרים בהם נדונו התכניות בוועדה המקומית ובוועדה המחוזית – ראיתי את ההבדל: בוועדה המקומית, גם כשנערך דיון – לא הייתה התייחסות לטיעונים הענייניים, גם לי, הקטנה, היה ברור – שחלק מהאנשים כלל לא מכירים את התכנית, והצבעתם נקבעת עוד לפני התחלת הישיבה. כשהיו דיונים ענייניים – היה זה רק תודות לנציגים מקצועיים, מתחומי המשפט, הבריאות וכו’ בוועדות המחוזיות. גם ההרכב וגם הגישה של הנציגים בישיבות היו שונים.
מטבע הדברים – אדם לא מנסה ‘להפוך’ החלטות על פיהן, אבל – ההעלאה של בעייתיות בנושאים שונים, בעיקר בתכניות גרנדיוזיות ש’שוכחות’ את התושב הפשוט, בעיקר אם מדובר בשכונות חלשות, ובאוכלוסיות הנתפסות כחלשות – התאפשרה וזכתה להקשבה ולהתחשבות תמיד רק בדרג הלא מקומי,
יש לי חשד שאחרי כמה הצלחות של הציבור להשפיע על תכניות כאלה – נבהל מישהו מכוחם של אנשים רבים כמוני, כפרטים או כחברים בהתארגנויות שונות, להשפיע, להגיד: עצרו רגע, חשבו עוד פעם, קחו בחשבון כמה דברים שאולי לא שמתם לב אליהם…’ – ושיש רצון – למנוע מאיתנו גם את האפשרות הזאת!
מעבר לכל – איך ייתכן שיומיים לאחר ששופטי בג”צ ממליצים לשרים -חכו רגע, תנו זמן לכולנו ללמוד את החוק הענק, המוגש בצורה מסורבלת להפליא, לבדוק אותו מחדש – הבג”צ דוחה את העתירה (מה קרה במשך פחות מ- 48 שעות?), ועדת השרים, בהרכב חסור עד מאוד – מאשרת את ההעברה לכנסת – כך, מהר-מהר, במחטף גביב סוף השבוע. היכן היה שר הרווחה, שדיבר רק ביום ד’ האחרון בשדולה נגד האישור הדחוף?
כיצד ייתכן שמעבירים את ההחלטה בנוכחות של 8 מתוך 30 שרים בישיבה? אפילו בישיבת ועד בית משותף לא היינו יכולים להעביר החלטה ב’רוב’ שכזה?
חרדתי היא כפולה ומשולשת:
א. מכירת חיסול של הנכס המשותף לכולנו – הסביבה, המרחב הציבורי
ב. צחוק מהחוק ומתהליכי החקיקה
ג. מגמה של השתקת קולי כאזרחית.
איני יודעת האם היית היום בישיבה, מה הצבעת, ומה אתה מתכונן לעשות בעניין….
נשמח לשמוע ולהיווכח!
בברכת חג שמח וחוק שמח יותר ותקין הרבה יותר
מ.ר
תושבת ירושלים”

הערותיהם של ש.ר ו-א.ל:
“כבוד השר שלום רב,
אני קוראת לחברי הועדה להראות אחריות כלפיי הדור שלי שכעת רוכש מקצוע מתוך מטרה לעבוד, לשלם מיסים, להוליד ולגדל משפחה בארץ הזו אותה הקימו סבי וסבתי ובני דורם. הארץ הזו הוקמה על בסיס דאגה לזולת, על בסיס ערבות הדדית, על בסיס סוציאליזם ולא על בסיס שלטון מלוכני של מספר משפחות עשירות במסווה של דמוקרטיה. אתם לא בובות! אימרו לא לחוק הקבלנים שהינו גם חוק שלטון היחיד של משרד הפנים! לכל הפחות התייחסו להמלצת בגץ ואפשרו את דחיית הדיון על החוק (אשמח לראותכם מגדילים ועושים וכי תקציבו שלושה חודשים לפחות לדיון על רפורמה כזו מרחיקת לכת שהינה למעשה חוק מסועף וחדש המבטל את כל התקנות הקודמות.
השבוע נפטר סבי, מ.ר ז”ל, בן 95 במותו, חלוץ שעזב את אירופה לפני מלחמת העולם הII, שהקים קיבוץ לתפארת המדינה, שאישתו לקחה חלק בפעילות ההגנה. אדם שבגיל 82 עדיין יצא לעבוד במחסן ביצים בגיל 82, שסייע לכל אדם שהזדקק לעצה, שהיה נציג של משרד החקלאות ובשמו בחן זנים חדשים וייעץ בתחום החקלאות. לכבודו של סבי אני נלחמת על מדינת כל אזרחיה במקום מדינת עשירייה ושלל עבדיהם…
אני, ורבים מחבריי הפעילים החברתיים או חברי שהינם בעלי זכות הצבעה, מסכימים עימי, וכפי הנראה גם עמכם, כי נדרש שינוי במבנה הגוף האחראי על תכנון ובינוי, אבל האם על השינוי להתעלם מהעתיד אליו צועד העולם מבחינת תכנון? למשל – בנייה ברת קיימא, תכנון תשתיות ביוב ותחבורה מתוך תכנון ארוך טווח וראיית צרכים כללית,פיזור אוכלוסיה וניצול נכון של משאבי שטח ומשאבי טבע – כל אלו אין להם ולו אזכור ברפורמה ה”נפלאה” הנ”ל.
דרוש חזון מבחינת תכנון הבנייה בתוך הארץ! מרגע שהושגה המטרה הציונית הראשונה במעלה שהיא להקים מדינה, לא הוגדר חזון הנוגע לתשתיות ובנייה מבחינת מדיניות פנים.
איך תוכלו להסתכל לילדיכם או לנכדיכם בעיניים אם לא תשימו את הגבול? לא די הקורבנות שנפלו בידי בעלי הון דוגמת רצועות חוף שבונים עליהן שלא כחוק? איך יראה העתיד אם נוציא את הבלמים ונשאיר את ההכרעה לועדה אחת שמחוייבויות ציבוריות דוגמת שקיפות ורישום פרוטוקול לא חלים עליה??? זוהי דמוקרטיה?! לחוקק במסגרת חוק איסור פרסום על תוכן דיונים?
צודק רה”מ בנימין נתניהו כשהוא אומר שצריך לקצר את הליכי “סגירת המרפסת” בישראל אולם יש הבדל בין בנייה שיעודה שונה:
1. חברתי-קהילתי דוגמת בי”ס או מתנ”ס
2. בנייה פרטית בהיקף קטן – סגירת מרפסת/הוספת חדר/הוספת ממ”ד
לבין בנייה של קבלנים:
3. בנייה של קבלנים קטנים
4. בנייה של קבלנים שהינו שלוחה של משפחת הון
5. בנייה של קבלנים שיש להם זכאות על אחוז מסויים מהפרוייקטים הנבנים באזור מסויים בארץ או בכל הארץ – נושא הנוגע לשליטה וכושר להפעיל לחצים על נציגי ציבור שהציבור אותו הם מייצגים זקוק בצורה בהולה ליחידות דיור (כדוגמה)
לבין סוגי קרקעות:
6. בנייה באזורים שיש עליהם אחוזי בנייה – שטחים שיעודם בנייה
7. בנייה באזורים שנכון לרגע זה לא הופשרו לבנייה
8. בנייה בשטחים שמוגדרים ירוקים/שמורת טבע/מורשת-ארכיאולוגיה
9. בנייה בשטחים שמוגדרים חקלאיים
כמו כן ישנם פרמטרים שונים שלפיהם יש לשפוט פרוייקט, למשל: גודל הפרוייקט, שטח הפרוייקט, בנייה ברת קיימא, ייעוד הפרוייקט מבחינת אוכלוסיה, האם פרוייקט מסויים הוא בעל אופי כזה שפונה לאוכלוסיית יעד מסויימת ובכך ישתנה צביון של אזור מגורים… בזבזנות בניצול השטח (שהינו מועט בארצנו הקטנטונת והיפה) ועוד.
אל תשתכנעו – אין דין “סגירת מרפסת” כדין קידום מזורז של פרויקט על חשבון חוף הים או על חשבון פיתוח בנייה בגליל על פני באזור נדלניסטי במרכז הארץ. אחרת יהיה קל מאוד לקצוץ לישראל את כנפייה ושטחה ולצמצמה בבוא היום למדינת ת”א.
אנא קחו אחריות, ולמעני ולמען העם שהוא זה הבוחר בכם, עשו החלטה הוגנת ותנו מקסימום זמן לעצמכם ולארגונים להגנת האזרח, (ואף לאזרח…) לקרוא את הדברים, ולא לנהוג מתוך פזיזות.
בתודה מראש,
ובברכת – מי יתן וארץ ישראל שלי תשאר יפה וגם פורחת!
ש.ר ו-א.ל”

הערות מאת ע.ר:
“שלום כבוד השר איתן ומר הירשמן,
כיוון שאני לא מבין גדול בנושא תכנון, אין לי כרגע דעה מגובשת בנושא. אולם, יש נושא שמאוד מטריד אותי ברפורמה המתוכננת: שקיפות דיוני והחלטות הוועדות השונות שמוקמות במסגרת הרפורמה.
ועדות חדשות שמוקמות או עוברות רפורמה מקיפה – צריכות להדרש לשקיפות מלאה כחלק מהגדרתן בחוק. למשל, דרישה לפרסום פרוטוקולי הישיבות המלאים (ברשת, בפורמט פתוח ולא קנייני) כתנאי לכניסה לתוקף של החלטות הוועדה.
למיטב הבנתי, למרות שהרפורמה מתיימרת לפעול לשיתוף הציבור בתכנון, אין אזכור בחוק לדרישות בסיסיות כמו שקיפות דיוני הוועדות והחלטותיהן.
ללא מנגנוני שקיפות מלאים הקבועים בחוק, יש חשש כבד לאינטרס הציבורי ולאופן התנהלות אותן ועדות, שעלולות להפוך עד מהרה ל(עוד) מחוז שחיתות וחוסר יעילות בארצנו.
אני מקווה מאוד שהשר איתן, שאני יודע שנושא השקיפות קרוב לליבו, יפעל לקידום תיקונים ברוח זו לחוק.
שבת שלום,
ע.ר”

הערות מאת א’:
“כבוד השר איתן ומר הירשמן שלום,
החוק המוצע הוא מבחינתי קטסטרופה. בתור בנאדם שאוהב טבע ורוכב אופני שטח, כבר היום יש כרסום מתמיד בשטחים הפתוחים לטובת בינוי. נדמה שכל תכלית החוק המוצע הוא לחסל את מערכת התכנון המקצועית כדי שאפשר יהיה לבנות בכל מקום, ללא שקיפות, ללא אפשרות אמיתית להתנגד. בנוסף, החוק עושה פוליטיזציה של מערכת התכנון בכך שמאפשר לשר הפנים לבצע את רוב המינויים הרלונטיים. מעבר לכך שכולנו יודעים מי שולט במשרד הפנים כיום ומה האג’נדה שלו (ראה דוגמת חריש – איזו מגלומניה להפוך יער לעיר) לא ברור מהן המטרות שהחוק מנסה להשיג? לאפשר לאזרח לסגור מרפסות כפי שהצהיר רה”מ? נראה שהחוק הלך כמה צעדים יותר מזה…אם היו רוצים להאיץ בניית דירות כדי למלא צורך, אז יש היום לא מעט שטחים שאושרו לבינוי בתוך הערים והקבלנים לא בונים בהם…אז תנו להם בחוק יותר תמריצים לבנות מהר ו\או סנקציות כנגד השעיית בנייה.
אשמח להתייחסותכם, בתודה,
א’”

הערות מאת י.ב:
“אני לא איש מקצוע בתכנון, אבל יש הרגשה שזהו חוק שישפיע על כולנו בצורה משמעותית.
כמה הערות בסיסיות:
1. קצב הקידום ע”י ראש הממשלה ושר הפנים מעלות רגשות כבדים של משהוא לא כשר.
2. ביטול הנציגות של נציגי משרד הבריאות בכל הוועדות מאוד מטריד.
3. ביטול הוועדות שאמורות לראות את התמונה האזורית בצורה אחראית כמו הוועדה לשמירת שטחים חקלאיים והוועדות המחוזיות לא נראה חכם במיוחד.
4. שקיפות: גם החוק תוכנן בחוסר שקיפות וגם בתןך החוק יש סעיפים נגד השקיפות: הוועדות לא יצולמו ולא יתומללו: למי זה טוב? זה סימן לשחיתות!
5. נציגי סביבה: חייבים להיות הנציגים שלנו הציבור. הם שומרים שעוד יהיה לנו איפה ללכת לטייל ומה לנשום!
6. להציג לציבור את החוק בצורה ברורה ולא בסיסמאות. הצורה שביבי מוכר לנו את הרפורמה ממש מעליבה. להגיד “סגירת מרפסות” ולעשות חוק כ”כ גדול זה ממש זלזול בציבור.
7. פגיעות חברתיות – איפה אנחנו העם בכל החוק הזה? אין נציגים חברתיים! החוק הזה נראה כאילו בא לשרת את דנקנר ולבייב ולא את שאר העם.
8. יש עוד כל כך הרבה, אבל העיקר הוא שצריך לבנות את החוק החשוב הזה בשיתוף כולם!
אי אפשר לעשות בלי התחשבות בסביבה, בריאות, חברה ומנהל תקין ולקוות שיצא טוב.
אני מקווה מאוד שתצליח להביא לדיון עמוק ואמיתי.
י.ב”

מאת ד.ש:
“חברי הכנסת הנכבדים
אשמח אם בעת ההצבעה על חוק הבניה תשמרו על 3 עקרונות ממלכתיים
צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז ודיור בר השגה
שמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת ומחויבות לעקרונות של פיתוח בר קיימא
שקיפות בהליכי קבלת החלטות
אנא תתעלו מעל שיקולים סקטוריאליים ואל תתנו כוח למחטפים”

מאת  ל.י:
“שרים נכבדים,
הרפורמה בתכנון ובנייה במתכונתה הנוכחית תפגע באינטרס הרחב של הציבור אותו אתם אמונים לשרת.
אני מבקש בכל לשון של בקשה שלא תתמכו ברפורמה כפי שהיא ותפעלו לשיפור חוק התיכנון והבנייה כך שיאשפר פיתוח בר קיימא עבור כל יושבי ארץ ישראל. חשוב לשים דגש לכך שחוק התכנון והבנייה צריך להכיל עקרונות כמו: תמיכה בדיור בר השגה, צמצום פערים חברתיים, שקיפות בהליכי קבלת החלטות, שיתוף הציבור בהליכי התכנון.
אודה לכם אם תעדכנו אותי בדבר החלטתכם להמינע מתמיכה ברפורמה.
בכבוד רב,
ל.י
תל אביב”

הערות מאת מ.ג:
“מכובדיי,
שמי מ.ג, נולדתי וגדלתי בישראל. במשך שלושים שנותיי הספקתי לחזות בעצב כיצד עוד ועוד שטחים יקרי ערך נעלמים לנגד עיננו.
הרפרומה במערכת התכנון והבניה אמנם נחוצה, אך העברת חוק מורכב ומסובך כל כך ללא דיון ציבורי ובחינה מדוקדקת של השלכותיו צורמת כמעשה לא דמוקרטי שמניעיו אינם
עומדים בקנה אחד עם ערכים של מנהיגי ישראל.
בעוד מספר שנים אצטרך אני להסביר ליידי מדוע וכיצד נכשלנו בשמירה על מספר שטחים יקרים אחרונים, למה במקום חוף ים נקי ושדה פתוח עליהם להעביר את ילדותם במשטחי אספלט או מרכזי קניות.
אנא חישבו גם אתם על כך בהצביעכם לרפורמה בועדה.
בתודה,
מ.ג”

הערות מאת א.ק:
“שלום רב,
בימים אלו מקדמים משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים חוק תכנון ובנייה חדש, שיחליף את החוק הקיים.
חוק התכנון והבנייה הוא אחד החוקים המקיפים והמורכבים ביותר בספר החוקים והשפעתו על החיים שלנו
ושל ילדינו הוא מרחיק לכת לדורות. לאור זאת, חקיקתו של חוק חדש מחייבת זהירות ותשומת לב מיוחדת.
אני פונה אליך בבקשה שלא לתמוך בהצעת הרפורמה במצבה הנוכחי, אלא להשיבה אל הגופים המתכננים
במטרה להביא לרפורמה אחראית ושקולה יותר, שעיצובה יהיה פתוח לדיון ציבורי משמעותי.
בתודה מראש,
א.ק”

הערות מאת ב.ל:
“שלום רב,
אני פונה אליך, בתור הנציג שלי בבית הנבחרים, בבקשה שלא תתמוך כעת ברפורמה במערכת התכנון והבנייה.
יש לקיים דיון מעמיק ורציני בטרם תאושר רפורמה שמחלישה את אפשרות הציבור להתנגד ליוזמות שעלולות לפגוע בערכי הטבע.
צירפתי תמונה מנופי ארץ ישראל היפה על מנת שיהיה ברור מה מונח על כף המאזניים.
בכבוד רב,
ב.ל”

מאת נ.ב וש.ב:
“כבוד השר,
עזור לשמור על השטחים הפתוחים, אל תיתן לרפורמה לעבור ללא דיון ציבורי ומקצועי.
נ.ב ו-ש.ב
בית יצחק”

מאת ע.כ:
“לכבוד השר!
יש לבצע שינויים במערכת התכנון הסטטוטורי (שהיא בעלת חשיבות מכרעת לעתידה של מדינת ישראל)
באופן הדרגתי ולא כרפורמה אחת כוללת, ולקדם ראשית את ההיבטים המקוונים תוך הקצאת תקציבים וכוח אדם הולם.
בברכה
ע.כ, רו”ח
גבעתיים”

מאת ע.ש:
שר / שרה נכבדים,
אנכי סטודנטית בטכניון ללימודי הנדסת הסביבה. בחרתי ללמוד את המקצוע הזה כדי להיות חלק פעיל ממדיניות שימור הסביבה במדינה שלי,המטרה שלי היא לפתח את הנושא הזה שהיום נמצא בתחתית סדר העדיפויות של הממשלה.
חלק עיקרי משימור הסביבה, לפחות עבור מהנדס, הוא פיתוח נכון של הסביבה, כך הנחו ומנחים אותי מוריי המכובדים.
בימים אלו לאור הרפורמה במערכת התכנון והבנייה אינני מבינה כיצד יכולה אני לממש את מטרתי הנ”ל במדינה שהורסת את אחד הנכסים החשובים לה ביותר- השטחים הפתוחים.
אין זה רק מקום לשוחרי טבע, השטחים האלו הם הריאות והשפיות שלנו וכמובן בית גידול של מיני בעלי חיים שנמצאים בסכנת הכחדה.
מדינה מכובדת וראויה מביאה לידיעת הציבור ושואלת את דעתו בנושא גורלי שכזה.
עזור/ עזרי לשמור על השטחים הפתוחים, על תיתן/י לרפורמה לעבור ללא דיון ציבורי ומקצועי.
בתקווה ובתודה,
ע.ש
חיפה

: הערות מאת י.י
“לכבוד השר מיכאל איתן שלום,
אתה חבר בוועדה אשר תכריע על היתרי בנייה, ועלולים לסכן באופן משמעותי את
הימצאותם של שטחים פתוחים במדינה שהיא כה קטנה גם כך.
אנא שקול היטב את התוצאות.
תודה
אזרחית המדינה
י.י”

הערות מאת נ.ד:
“שמי נ.ד, ואני סטודנט במכללת תל חי, בחוג למדעי הסביבה.
אני פונה אליכם בבקשה לא לאשר את הרפורמה במערכת התכנון והבניה מבלי לקיים דיון ציבורי ומקצועי בנושא.
השטחים הפתוחים הם משאב השייך לכל תושבי ישראל ולדורות הבאים ויש להתייחס אליהם בהתאם.
אנא עזורו לשמור על הארץ ומערכת השלטון שלנו נקיים וירוקים.
בתודה מראש,
נ”

הערות מאת א.א:
“שלום רב, שמי א’, ואני רוצה לבקש ממך לא לתמוך ברפורמה בוועדות התכנון בלי שיהיה בעניינה דיון ציבורי אמיתי.
השטחים הציבוריים בארץ הם נדירים ויקרים מפז, אני מבקש מכם, דאגו שיהיה דיון ציבורי נרחב וממצה. אל תעבירו את הרפורמה בצורה כל כך חשאית מתחת לאפם של כולם. זוהי רפורמה חשובה מאוד וקיצונית מאוד, היא תשנה לחלוטין את הדרך שבה אנו מתייחסים אל המרחב הציבורי שלנו.
אני אישית מאוד מתנגד לרפורמה כפי שהיא מוצעת. בעיקר לחלק שבו מבטלים הרבה מאוד מהבקרים של וועדות התכנון, כמו הוועדות המחוזיות. נתקלתי במקרים שבהם עסקן מקומי הצליח לסובב סביב רצונותיו הנוגדים את טובת הציבור, את כל נותני האישורים המקומיים, ומה שמנע ממנו אלו הוועדות המחוזיות שלא היו תחת השפעתו. ביטול הוועדות האלו, והמנגנונים הביקורתיים האלו בעצם שמים פס על טובת הציבור.
אני מבקש שוב, בכל לשון של בקשה – עשו דיון ציבורי ממצה!! אל תתנו את הפתח לכמה עסקנים בעלי ממון וקשרים לחסל את השטחים הפתוחים המעטים שנשארו.
תודה רבה.
א’.

הערות מאת י.ב:
“כבוד ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת,
שלום רב,
-כבני אנוש אנו ברי חלוף- חלק חולפים מהר וחלק נשארים יותר, ובזמן שיש לנו בחיים אנו לרוב מנסים לעשות משהוא משמעותי, משהוא עם אהבה, נתינה, חשיבה רחבה וכדומה. זה נשמע כמו קלישאה רומנטית, אך בקצרה אנו חיים בשביל משהוא שנוכל על ערש דווי להגיד שחיינו לא היו לריק.
כנבחרי ציבור משמעות חייכם היא לעבוד לטובת הציבור. זוהי עבוד מבורכתם, אך רוויה קשיים.
לכן, בזמן הקצר שאתם עבדי הציבור, נסו לעשות משהוא משמעותי שיזכרו אתכם כמנהיגים דגולים ולא כפוליטקאים צרים שבזבזו את זמנם בחרדה לכסא- אל תדאגו יום אחד אתם בוודאות תפרדו מהכסא, מהתואר
ומהסטטוס הגבוהה ותישארו רק עם תוצאות מעשיכם וליבכם.
זה נוגע להרבה החלטות שאתם צריכים לקבל, אך אני פונה אליכם לגבי הרפורמה בתכנון ובנייה.
תנו עוד זמן לשמוע את דעות הציבור, אל תעשו מחטף בנושא רגיש זה
אל תתנו לאינטרסים צרים של קבוצות אינטרס לרווח להשפיע על הטבע המועט בארץ ישראל.
אמנם יש לעשות שינויים במצב הקיים אך לא בלי דיון ציבורי ומקצועי.
על הטעויות של היום אנחנו לא נשלם-אלא הדורות הבאים.
בברכה,
י.ב
עתלית”

הערות מאת י:
שלום חברי הכנסת,
בחודשים האחרונים ולמעשה בשנים האחרונות אתם כחברי קואליציה ו/או אופיזיציה לסירוגין
פועלים להעביר שורה של חוקים מקוממים שמטרתם העיקרית הטבה עם בעלי אינטרסים בתחום הנדלן / עסקים / סחר תוך מתן הטבות / הקלה במסים /  מתן הקלות בתהליכי אישור בלתי סבירים
והפעם על הפרק הרפורמה בתהליכי הבנייה
רפרומות בתהליכי בנייה אשר יקטינו את השקיפות של תהליכים כמו גם יצמצמו את מספר הגורמים אשר ייחשפו לתוכניות הן בלתי הגיוניות
ביטול התוכניות המחוזיות /בטול הוועדה לשמירה על שטחים פתוחים
כל אלו מטרתם ברורה ביותר
אל תתנו יד לעוד תוכנית זדונית
הצביעו נגדה שכנעו את חברכם להצביע נגדה
י
עצרו את הרפורמה בתהליכי התיכנון”

הערות מאת ע’:
“לכ’ השר מיכאל איתן
שלום רב
קראתי באתר עבודה שחורה שאתה מרכז פניות בנושא שבנדון.
כחבר במועצה המקומית ראש-פינה וכאזרח אני מבקש לומר שאני מזועזע מאופן קבלת ההחלטה בנושא.
ישראל היא מדינה קטנה וצפופה ותכנונה הוא נושא שאין שני לו בחשיבות.
להניח נושא כזה בידי ועדות מקומיות מבטיח חשיבה לא מערכתית, צא וחשוב מה יקרה כאשר שתי רשויות סמוכות יתחרו זו עם זו ומתוך כך ישקיעו ממון רב בבניה שלא רק תפגע בסביבה אלא תהיה גם פיל לבן באחת הרשויות.
אם רוצים תהליכי רישוי יעילים יש להנחות את הועדות בנושא והיום אפשר לעשות זאת כי המדינה/משרד הפנים שולט בהן, כאשר הן “יצאו לחופשי” הן יתפקדו כפי שהיום מתפקדות רשויות מקומיות כלומר חלקן בצורה טובה וחלקן בצורה גרועה.
די להם לאזרחי רשויות גרועות בשירות והייצוג הגרוע שהם מקבלים היום, האם נפקיר אותם בידי אותם נציגי ציבור בלתי מתפקדים גם בתחום התכנון והרישוי?
כשאני מסתכל על השירות לאזרח בדלפקי משרד הפנים והשיפור שחל בשירות זה בשנים האחרונות אני יודע בוודאות ששינוי כזה יכול להעשות גם בועדות הרישוי. באזורנו (הגליל המזרחי) עובדות שלוש ועדות שאני מכיר באופן אישי – אחת מהן מתפקדת באופן מעולה יעיל ומהיר, אפשר לשפר גם את השתיים האחרות מבלי לשפוך את התינוק = הסביבה הישראלית.
בתודה וברכת חג שמח
ע’”

הערות מאת נ.כ:
“שלום רב,
אני פונה אליך מתוקף מעמדך כשר הממונה על שיפור השירות לציבור, על מנת שתעשה כל שביכולתך בכדי למנוע את קידום הצעת החוק לשינוי חוק התכנון והבנייה. הצעת חוק זו טומנת בחובה סכנה קריטית לסביבה בישראל, והיא למעשה מוכרת אותנו האזרחים, את השטחים הפתוחים, את בעלי החיים, העצים והפרחים היקרים לנו, לקבלנים וליזמים פרטיים עבור בצע כסף. אמנם, חשוב לצמצם את המגבלות והחסמים הבירוקרטיים הרבים הקיימים במערכת התכנון והבנייה הקיימת על מנת לאפשר דיור בר השגה לאזרחים. יחד עם זאת, חשוב עוד יותר להבטיח לנו ולילדינו סביבה אקולוגית נקייה ובריאה, בעלת מגוון ביולוגי עשיר, נופים טבעיים ושטחים פתוחים, כדי שהארץ כולה לא תכוסה בבטון, מלט ואספלט. בארץ כזו אנחנו וילדינו לא נרצה לחיות, גם אם מחירי הדירות יהיו זולים יותר. הצעת החוק העולה כעת לדיון מבטלת כמה מהחסמים החשובים הכלולים בחוק התכנון והבנייה הקיים, וביניהם החובה לדון בכל תכנית מוצעת גם בוועדה מחוזית, הכוללת אנשי מקצוע ! שאינם פועלים מאינטרסים מקומיים בלבד, וכן ועדות מיוחדות נוספות לשמירה על השטחים הפתוחים ועל הסביבה החופית. הצעת החוק מבטלת מנגנונים אלו ובנוסף מצמצמת בצורה מוחלטת ומלאה את מעמדם של הגופים האמונים על שמירת הטבע והסביבה במערכת התכנון.
בנוסף לכשלים אלו הכלולים בהצעת החוק לגופה, גם הליך החקיקה של ההצעה נעשה בצורה דורסנית ואטומה, מבלי לאפשר דיון ציבורי מספק (להתנגדויות הוקצבו 21 ימים בלבד), וזאת למרות חשיבותה הקריטית של הצעת החוק לחיינו שלנו ואף לדורות הבאים. הליך פסול זה מהווה סיבה נוספת לביטול הצעת החוק או לכל הפחות לדחייתה על מנת לאפשר דיון ציבורי מקיף ואמיתי.
אני מקווה כי תפעל לשם מימוש ערכים אלו ולביטול או צמצום הצעת החוק,
בתודה מראש,
עו”ד נ.כ
ירושלים”

מאת ש.ר:
“כבוד השר, שלום רב!
כמו שהוכח מעל כל צל ספק, במקרה של בחירה אישית לראשות הממשלה, הרי שאין לך דבר יותר קל מאשר לבטל חוק קיים ועוד יותר קל לחוקק חוק חדש בזמן קצר, במיוחד חוק זריז ופזיז שבסופו לא יחזיק אפילו מים.
כל נושא הבנייה, זה דבר לא פשוט ובדרך כלל, הרבה יותר קל לעשות שיפורים בחוק קיים מאשר לעשות משהו חדש.
דבר קיים אתה יכול לבדוק, אתה יכול אפילו לפנות לציבור וכך למצוא את רוב המעכבים את התהליך ולנסות לשפר אותם.
לדבר חדש תידרש תקופה ארוכה על מנת לדעת האם זה בכלל פועל. פעם אמרו על היתרון שיש למחשב שהוא מגיע תוך יום לשגיאה אליה הגיעו מקודם אחרי חודשיים. במקרה הזה, הנזקים אשר עלולים לקרות עשויים להיות בלתי הפיכים, אם יסתבר שהרפורמה בטעות יסודה, דבר אשר עלול להיות רק אחרי מספר שנים. שלא לדבר על היזמים אשר ינצלו את כל החורים ברשת החדשה.
אי אפשר פה לקבל החלטות כמו על תקציב. על השכר של פועלת הנקיון מתווכחים שנה, על תקציב לרכב של ראש הממשלה מחליטים תוך שנייה. כאן לא יהיה אפשר לקצר דרכים.
מי שלא מבין את כל הדרישות שיש למתכנן, דרישות שאי אפשר בלעדיהם, יבין מיד שדי מהר יסתבר שאם בקשה לאישור תוגש לוועדה חיצונית לרשות המקומית, הרי שהוועדה הזאת תהיה חייבת לבקש את אישור הרשות.
כך שבעצם לא יהיה שינוי בכלל. כמו שזה לא משנה אם נחש היה בולע משהו מכיוון הזנב אל הפה.
אני מציע לך לבדוק מה הם הגורמים אשר צריכים לתת אישור ברשות המקומית על מנת לקבל אישור בנייה ותראה שאי אפשר בלעדי הרשות המקומית.
אני מאמין שעל מנת לעשות משהו פשוט לביצוע, צריך לחשוב מסובך. בישראל הנוהל הוא לחשוב פשוט ולקבל משהו מסובך כנאמר לעיל בעניין הבחירה האישית לראשות הממשלה.
בברכה  ש.ר”

מאת ד.ב:
“מכובדי
לאחר  עיון  בחומר  שפורסם  אני  פונה  אלך  בבקשה  להוסיף  דבר  יסודי,  בחוק  אן  דגש  על  נושא  בריאות  הסביבה, לצערי  הנושא  הוזנח  בגלל חולשת  משרד  הבריאות  וארגוני  השמואל  חוגגים.
להלן  מס  דוגמאות  למחדל  הקים  כיום:
1 . לפני  חצי  שנה  נערך  דיון  בועדה  המחוזית  דרום  על  נושא  קריית  ההדרכה  בצומת  הנגב,  משרד  הביטחון  הכין  מסמך  על  נושא  הבריאות  בעיון  של  התזכיר  הוברר  מעל  כל  של  ספק  כי  המסמך מכיל  כל  הקשור  לתכנון  סביבתי  אולם  הנושא  של  זיהום  אויר  כלל  לא  נדון,הוגש  מסמך  שהוכן  בזמנו  ע”י  חיל  הרפואה  ובחירי  ב”ס  לרפואה  בדרום, לצערי  מסמך  זה  מעולם  לא  הוצג  על  שולחן  הממשלה  והכנסת.  זכור  מדובר   בחיי  הדורות הבאים  שימצאו  באזור.
2 . בדיון  שהיה  בתאריך  4.11.08   בועדה  הארצית  לתכנון  ובניה  על  הנושא  הנדון  הצהיר  מנכ”ל  המשרד  להגנת  הסביבה כי  הוא  אגרונום  ואינו  עוסק  בבריאות  הסביבה  ולא  משרדו.
3.  בדיונים  בועדת  הפנים  על  חוק  אוויר  נקי  ועל  חוק   הקרינה  הובהר  חד  משמעי  כי  נושא  בריאות  הסביבה  נפל  בן  הכיסאות. הדבר  הודגש  ע”י  פר  סטלין  ראש  אגף  קרינה.
ידידי  לאור  האמור  לעיל  אבקשך  לפעול  כי  בחוק  יודגש  הנושא  בריאות  הסביבה,  כמו  כן  לכל  ועדה  גם  מקומית  יצורף  חבר בוגר  ב”ס  לבריאות  הסביבה  תלת  שנתי  ולא  איזה  בוגר  אנ  בכלכלה   או  בג”ג.  כפי  שקים  היום.
בברכת  חג  שמח  וכשר
ד’”

מאת ג.א:
“לחברי הכנסת שלום,
הצבעה על חוק כה חשוב בהיקף כה גדול מבלי שנתנה לציבור הזדמנות ראויה ללמוד אותו ולהתייחס ומבלי שנתנה הזדמנות כזו גם לחברי הכנסת (יומיים ברוטו לקריאת חוק כה גדול…) מהווה סטירת לחי לציבור והתיישרות עם ריצת השלטון אל הקבלנים ובעלי ההון. הציבור לא ישכח ולא יסלח!
ג’”

מאת א.ש:
חשוב מאוד. שמירה וחיזוק הפורומים לשמירה על חופים ועל שטחים פתוחים. החוק מבטל את הפורומים הללו ובכך, נותן יותר מתחושה שזהו חוק שמקורו בקשרי הון שלטון.
הצעתי היא העלאת הפורומים הללו להיות ממש הכותרת של החוק, וחיזוק סמכויותיהם יהיו הסעיפים המרכזיים בחוק. כך הוא יאושר במהירות בלי שהציבור ירגיש ש”משהו מסריח

מאת ע.צ:
אדוני ראש הממשלה
הרפורמה המתוכננת בחוקי התכנון והבנייה מקודמת בהיעדר דיון ציבורי ראוי. נושא כה חשוב מן הדין היה שילהיט ויכוח ציבורי חריף וסוער בין מתנגדיו לתומכיו. לצערי ברור שהרפורמה מקודמת ע”י משרדך כמעט בחשאי, ללא בירור נוקב של יתרונותיה וחסרונותיה, ובמידה רבה גם תוך הפצת מידע מטעה או מוטעה. זאת במקום בו נדרשת שקיפות מירבית!
ה”בירוקרטיה” של ועדות הערר השונות אינה פוגעת ביכולתו של האזרח לבצע שינויים ברכושו (גם אם מקשה עליו מעט) אך היא גם העזר היחיד בבואו להגן על עצמו מפני מיזמי ענק הנבנים בכל מקום. צמצום יכולתו של האזרח הקטן לעמוד על זכויותיו אל מול קבלנים ויזמים עתירי ממון וכח היא פגיעה חמורה וחסרת תקנה ביחסי האמון שבין האזרח והרשויות; ההחלשה המתבצעת במקביל של ארגונים מהחברה האזרחית הינה בפשטות בלתי ראויה מבחינה ציבורית במדינה דמוקרטית.
ההתפתחויות האחרונות בפרשת פרוייקט הולילנד מציגות המחשה ברורה של טענות המתנגדים לרפורמה, בדבר העלול לקרות אם זו תאושר במתכונתה הנוכחית. על מנת שייחסכו מאתנו (ומצאצאינו) פרוייקטים דורסניים והרסניים כפרוייקט המדובר הייתי מציע לשוב ולשקול את מחדש את הנושא, תוך קיומו של דיון ציבורי פתוח ושקוף. “החיפזון מו השטן”, נאמר – ובמקרה הזה על אחת כמה וכמה.
בברכה,
ע.צ
אזרח מודאג
ירושלים”