בתגובה להתבטאויות ליברמן נגד רה”מ נתניהו והליכוד אמר השר מיכאל איתן כי: “ליברמן מאיים איומי סרק. בוחרי המחנה הלאומי לא יסלחו לו אם יפגע בנתניהו ויפרק ממשלה לאומית. ליברמן טוען שועדות החקירה הפרלמנטריות תצלנה את ישראל מאירגוני טרור וסייעני טרור: אולי יסביר כיצד ועדה פרלמנטרית ללא סמכות לחקור, לזמן עדים, לחייב עדות אמת יכולה לחקור יותר טוב מהמשטרה, מהשב”כ ומהפרקליטות? מה היתרון של פאינה קירשנבאום על יצחק אהרונוביץ’?

אם לליברמן יש מידע על אירגונים המסייעים לטרור אבל לא נעים לו לגשת למשטרה, אני מוכן לגשת למשטרה ולהגיש את התלונה בשמו. הבעיה היא שאת ליברמן לא מעניינת בכלל המלחמה בטרור אלא מלחמת הבחירות. הוא מנסה לעבוד על הציבור הלאומי ולכרסם בתדמיתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מתוך גילוי של חוסר אחריות לאומית וזו אינה הפעם הראשונה שהוא עושה כן. ליברמן הוא אכן שותף בכיר בקואליציה אבל הוא חייב לזכור שהוא עובד אצל ראש הממשלה נתניהו ולא להיפך. עדיף שיקרא את הדוחות המגיעים מנציגי משרד החוץ ברחבי תבל על האפקט השלילי שיוזמות ישראל ביתנו כאן גורמות למדינה בחו”ל ויפנים את דברי ראש הממשלה שיש לפעול במתינות זהירות ותבונה”.

השר מיכאל איתן והרב ישראל רוזן, ראש מכון צומ"ת, היום באלון שבות

השר מיכאל איתן ערך היום, (יום ג’) סיור במועצה האיזורית גוש עציון, בהזמנתו של ראש המועצה האיזורית, מר שאול גולדשטיין. במהלך הסיור התייחס השר איתן לתוכנית המדינית של רה”מ נתניהו כפי שפורטה בנאומו בפני בית הנבחרים האמריקני: “יישום התוכנית המדינית של ראש הממשלה יוביל לסיפוח גושי ההתיישבות וגוש עציון בכלל זה, תוך נכונות לויתורים על זכויותנו בחלקים אחרים ביהודה ושומרון לטובת הקמת מדינה פלסטינית”.

שאול גולדשטיין, ראש המועצה האיזורית גוש עציון אמר בסיור כי: “למרות חילוקי הדעות הפוליטיים ביני ובין השר איתן, שמחתי לשמוע על תמיכתו הבלתי מסויגת בפיתוח ההתיישבות בגוש עציון”

עוד  ביקר השר במכון צומ”ת, העוסק בחידושי מדע ותורה וצפה במקום בשלל פיתוחים, המסייעים ליהודים שומרי מצוות בנושאי שמירת שבת וטכנולוגיה, בהם מקלדות מחשב לשימוש בשבת, מגנומטרים ואפילו פנס המאושר להדלקה בשבת. בהמשך הסיור צפה השר בחיזיון אור קולי באתר ההנצחה והמורשת בכפר עציון וביקר בישוב אפרת.

השר מיכאל איתן וראש המועצה האיזורית גוש עציון, שאול גולדשטיין באתר ההיסטוריה והמורשת של גוש עציון

מדוע ההחלטה ראויה? הממשלה קיבלה החלטה על בסיס מסקנות היועץ המשפטי, שהצביעו על דפוס פעולה פסול של האלוף גלנט. היועץ קבע כי מדובר “…באדם העושה במקרים לא מעטים דין לעצמו תוך קביעת עובדות בשטח, עובדות לגביהן בחלק מן המקרים מתקבל אישור בדיעבד, תוך הסתייעות בגורמים בכירים שונים לצורך כך…”

ואכן, מי שקורא את המסכת העובדתית מחקירת המבקר ומדו”ח היועץ אינו יכול שלא לקבל את המסקנות הקשות האלו. לא מדובר בדברים קטנים או במעידה חד פעמית. לא מדובר במה שכל המושבניקים עושים, כי מי מהמושבניקים יכול להפעיל גורמים בכירים, שיכשירו בפרוטקציה עובדות בלתי חוקיות שקבעו בשטח? מדו”ח היועץ עולה בבירור כי לא מדובר בטעות ולא בתום לב אלא בתכנון קר ומחושב מראש בכוונות זדון, ברמיסת זכויותיהם של אזרחים שלווים ובפגיעה בוטה באינטרס הציבורי.

ההחלטה הראויה והבלתי נמנעת שקיבלה הממשלה היתה יכולה להיות גם אחת משעותיה היפות של הממשלה. היינו צריכים לשגר מסר ברור של מאבק בשחיתות ובפרוטקציה, מסר שאומר שבצד ההערכה לאלוף על שירותו הצבאי למען המדינה ואזרחיה, הממשלה לא תסבול שבעלי שררה ואלופים בכלל זה ינצלו את מעמדם כדי לרמוס זכויות של אזרחים שלווים שומרי חוק. שהממשלה לא תעבור לסדר היום מול תופעות של נסיונות השתלטות על נכסי הציבור וסיפוחם שלא כחוק לחזקתו של בעל שררה כזה או אחר.

לצערי הרב פספסנו את המסר הזה ובמקום זה נוצר רושם כאילו נעשה כאן מעשה עוולה וביטול המינוי לא היה מוצדק. איש לא כפה על שר הביטחון ועל ראש הממשלה להביא את ביטול המינוי לממשלה. איש לא כפה על השרים להצביע בעד ביטול המינוי. המינוי בוטל לא בגלל התקשורת אלא בעקבות החלטה שכל השרים, למעט אחד, תמכו בה.

אני האחרון שסבור שעל השרים לקבל בעיניים עצומות את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. כשהממשלה מקבלת החלטות, האחריות מוטלת על כלל חבריה. אם אנחנו משוכנעים שהמלצת היועץ שגויה ועלולה לגרום לנזק, עלינו להתנגד לה. אבל, ההתנגדות הזו צריכה להיות מבוססת על עובדות ועל יכולת לשכנע  שבניירות העבודה של מבקר המדינה והיועץ המשפטי נקבעו ממצאים שגויים שסותרים את המסקנות שאליהן הגיע היועץ.

נדמה לי שלו היה למישהו מהשרים ראיות טובות כאלה, הסותרות את הממצאים, היה מאיר את עינינו ואין לי ספק שגלנט היה פונה לבג”ץ ומבקש לבטל את הקביעות הקשות של היועץ המשפטי על התנהגותו. אבל, כפי שאנו יודעים, גלנט משך את העתירה מחשש, כנראה, שלא יזכה במאבק הזה. איש מכל הטוענים למעשה עוולה לא הצליח אפילו לסדוק את הבסיס המוצק שעליו נשענות המסקנות החמורות של היועץ.

לסיום, ברצוני לאבחן בין העבירות לכאורה שביצע האלוף גנץ להפרות הרבות של האלוף גלנט. האלוף גנץ שגה ומעד כמו כל אחד מאיתנו. היועמ”ש העדיף, בצדק, להניף כרטיס צהוב של התרעה ולא להוציא אותו מהמירוץ לתפקיד הרמטכ”ל. חבל שגלנט, שקיבל כרטיסים צהובים ואדומים לרוב, לא הפיק בזמן את הלקחים המתאימים. אילו היה מתקן את דרכיו היה היום נכנס לתפקיד הרמטכ”ל, שהרי על כישוריו המקצועיים לתפקיד ועל תרומתו הביטחונית למדינה, אין חולק.

מנגנוני הבקרה בתהליך קבלת ההחלטות על מינוי הרמטכ”ל כשלו לרגע אך התעשתו והוכיחו את יעילותם הודות לעבודתו המקצועית והיעילה של מבקר המדינה. זהו יום חשוב לעיקרון של שיוויון הכל בפני החוק, מהלך שיחזק גם את החברה וגם את הצבא ויצמצם את תופעות הפרוטקציה וההעדפה של בעלי שררה וכוח”.

רוצים לראות את השר איתן מתראיין בחדשות ערוץ 2 על פרשת הקרקעות של האלוף גלנט? לחצו כאן!

על מה בעצם מדובר?

מתוך מכתב השר איתן לראש מחלקת הבגצי”ם הגב’ אסנת מנדל:

“א.         המועמד ניכס לנחלתו, בניגוד לחוק, תוך ביצוע עבירות על חוקי התכנון והבנייה, שטחים ציבוריים פתוחים וסירב להיענות לדרישות הועדה המקומית להחזיר את המצב לקדמותו, גם כשחויב לכך מתוקף תוצאות הליכים משפטיים שקוימו.

ב.         המועמד הגיש לועדה המקומית לתכנון ובנייה בקשה להיתר בנייה, וצרף לה ציור כוזב, במטרה לקבל במרמה אסמכתא חוקית לניכוס בלתי חוקי של שטחי ציבור לנחלתו הפרטית.

ג.          המועמד פלש לקרקעות שאינן שלו, בשטח של 28 דונם, ובתירוצים שקריים ומבישים סרב לסלק ידו משטח הפלישה במשך כשלוש שנים, חרף בקשות חוזרות ונשנות.

ד.         המועמד קיבל ביודעין טובות הנאה ממקורבים שביצעו עבורו עבודות, ובהן- הכשרת דרך פרטית לביתו בשטח ציבורי, ללא היתר, תוך שימוש בכספים שמקורם לא ידוע, בטענה כאילו מדובר בעבודות פיתוח לטובת הציבור.

ה.         המועמד מסר לועדת טירקל מידע כוזב לפיו המושב הכשיר לו את הדרך הבלתי חוקית כדרך מעבר לכלי רכבו- להד”ם.

ו.          המועמד עשה שימוש פסול בשרותי היחידה לאבטחת בכירים בצה”ל, וגייס אותה ואת העומד בראשה למאבקו המשפטי והתכנוני, ולהכשרת הדרך הבלתי חוקית שנסללה עבורו, תוך שימוש נפסד וציני בטענה ביטחונית שקרית כאילו מדובר בדרך מילוט.

ז.          המועמד מסר לבג”ץ ולוועדת טירקל מידע מטעה בדבר הנסיבות בהן קיבל זכויות לעיבוד חקלאי בשטח של 35 דונמים.”

1. למכתב השר למבקר המדינה
2. למכתב השר ליועץ המשפטי לממשלה
3. לנספח ההערות
4. למכתב השלמת הטענות ליועץ
5. מכתב לראש מחלקת הבגצים

באתי לאריאל מתוך הזדהות עם המאבק של ראש העיר רון נחמן והתושבים שמטרתו סיפוח אריאל וגושי ההתיישבות למדינת ישראל. כדי להשיג מטרה זו במסגרת הסדר שיקבל גם הכרה בינלאומית נאלץ לעשות ויתורים טריטוריאליים מרחיקי לכת, באיזורי הארץ האחרים שבהם תוקם מדינה פלסטינית, וכן נאלץ להציע גם רעיונות שונים בדבר חילופי שטחים.

היום, צריך להכיר במציאות שהשתנתה ולומר ביושר ובאומץ לב: מדיניות של הכל או לא כלום תוביל לאבדן של הכל- נאבד גם את יהודה ושומרון, את גושי ההתיישבות, את אריאל ואולי, חס וחלילה, גם מעבר לכך.

צריך לקדם מדיניות התיישבות שתהיה תואמת למדיניות הפשרה הטריטוריאלית: להפסיק לבנות באיזורים עליהם נאלץ לוותר בעתיד ולהמשיך לבנות באריאל ובגושי ההתיישבות. טרנספר של מאות אלפי מתיישבים מהאיזורים הללו אינו ריאלי ואינו צודק”.

השר איתן התייחס למצב ישראל בזירה הבינלאומית: “לצערינו אין אף מדינה אחת בעולם שתומכת במדיניות ההתיישבות של מדינת ישראל ביהודה ושומרון. בשנים האחרונות ההתנגדות למדיניות הישראלית בזירה הבינלאומית גוברת, אנו בתהליך של בידוד בינלאומי והפלסטינים זוכים לאוזן קשבת ולתמיכה בינלאומית הולכת וגוברת. מדינות מכירות חד צדדית במדינה פלסטינית ודיפלומטיים מתריעים כי ארגונים בינ”ל ובראשם האו”ם עלולים לקבל החלטות שיפגעו בישראל. מצבינו בזירה הבינ”ל לא היה גרוע יותר.

לצערי הרב הגורמים המופקדים על התחום הזה מי שהיו אמורים לגבש תוכניות לבלימת תהליך הבידוד ושיפור מעמדה של ישראל כשלו. הם קיבלו סמכויות נרחבות, אמצעים ותקציבים אך השיגו אפס תוצאות. במקום להתמקד בהגנה על האינטרסים הישראלים בזירה הבינלאומית הם עסוקים בשיסוי חלקי העם זה בזה, בפלגנות ובערעור האחדות והבסיס הדמוקרטי של מדינת ישראל.

בעולם שבו קיים המושג אחריות מיניסטריאלית, הם היו מזמן מסיקים את המסקנות ומנסים את יכולתם בתחומים אחרים. אבל, הרבה יותר קל לדבר על קרנפים מבלי להבין את המושג, להכריז על הפצצת הסכר באסואן ולתפוס כותרות תוך קיעקוע מעמדו של ראש הממשלה באו”ם וחתירה נגדו מבית.

רק ישראל חזקה ודמוקרטית, שיש בה הסכמה רחבה על איזורי התיישבות מסוגלת גם להשיג תוצאות חיוביות בזירה הבינלאומית. אבל ישראל לא דמוקרטית, מפולגת ומסוכסכת בתוכה נדונה מראש להיכשל באתגרים שבפניהם אנו ניצבים כאן באריאל ובכל בית בישראל”.

לאחר שמחה השר איתן על דבריו של סגן השר איילון במליאת הכנסת פנה השר איתן במכתב לרה”מ בנימין נתניהו:”

לכבוד:

ראש הממשלה- מר בנימין נתניהו

משרד רוה”מ

הנדון: בקשת הבהרה ביחס לעמדת הממשלה בנושא הקמת ועדת חקירה פרלמנטארית – הצעות לסדר של ח”כ פאינה קירשנבאום וח”כ דני דנון

היום, במסגרת תורנות שקיימתי ליד שולחן הממשלה בכנסת, שמעתי את ס’ שר החוץ, ח”כ דני איילון, מתייחס להצעה לסדר היום שהגישה ח”כ פאינה קירשנבאום בנושא “הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק קרנות מחו”ל ומדינות המממנות ארגונים ישראליים הנוטלים חלק במסע דה לגיטימציה לפגיעה בחיילי צה”ל”; ואני מצטט מתוך הפרוטוקול (עמ’ 9):

ס’ שר החוץ דני איילון: “אני רוצה להגיד כאן שמה שמדובר כאן לגבי ההצעה לסדר זה דבר שהוא לא רק נתמך, לא רק שאנחנו בעדו, גם הממשלה בעדו”.

ברצוני לציין גם כי בעת שסגן השר איילון עשה את דרכו לדוכן הנואמים, הבהרתי בקריאת ביניים שהממשלה לא קיימה כל דיון בנושא, ועל כן אין לה עמדה באשר אליו.

יכולים להיות חילוקי דעות באשר לשאלה האם ההחלטה השנויה במחלוקת להקים ועדת חקירה פוליטית משרתת את מדינת ישראל באופן חיובי, או גורמת נזק מיותר- את דעתי הנחרצת בעניין זה שמעת במהלך ישיבת סיעת הליכוד. ואולם, אין חילוקי דעות שהממשלה לא קיימה כל דיון בעניין זה ולא קיבלה כל החלטה לתמוך או להתנגד להצעה. אשר על כן, ס’ השר דני איילון הטעה ביודעין את הכנסת ואת הציבור כאשר אמר את שאמר.

אודה לך אם תפרסם הודעה שתעמיד דברים על דיוקם ותבהיר את המצב לאשורו.

בכבוד רב ובברכה,

השר מיכאל איתן

העתק: מזכיר הממשלה, מר צבי האוזר

סגן שר החוץ, מר דני איילון

בישיבת הממשלה אמר השר איתן כי: “באופן טבעי עולים ליד שולחן הממשלה האורות וההישגים, אך בצידם, מטבע הדברים, יש צללים ומחדלים. מחובתינו לבצע בדיקה של האירוע הטרגי הזה ונסיבותיו ולהפיק לקחים. מחוץ לחדר ישיבות הממשלה יש ציבור שמבקש לקבל דין וחשבון אובייקטיבי וחובתינו לאפשר פרסומו של דו”ח שכזה. ההחלטה שהתקבלה הינה החלטה טובה, אך חסרה בה בדיקה מעמיקה של האירוע הטרגי הזה ונסיבותיו”.

בתגובה לאמירה כי מבקר המדינה מבצע בדיקה של מערך הכבאות אמר השר איתן כי:”אני מייחס אמינות רבה לבדיקות המבקר ולממצאיו, אך נדמה לי כי במקרה הזה המבקר כבר אמר את דברו והנושא שצריך להיבדק הוא בין השאר נושא היישום של דוחותיו”.