מכתב הנשיא אובמה לראש הממשלה בנושא שותפות ממשל פתוח

ישראל מצטרפת ליוזמת הממשל הפתוח של הנשיא אובמה. רה”מ בנימין נתניהו, קיבל השבוע פנייה אישית מנשיא ארה”ב ברק אובמה, לקחת חלק במפגש ההשקה של שותפות הממשל הפתוח הבינלאומית אשר יתקיים בשבוע הבא בניו יורק, בהשתתפות הנשיא אובמה ונשיאת ברזיל רוסף. הזמנה זו באה בעקבות מכתב ששיגר רה”מ להנהלת השותפות, בו ציין נתניהו את מחויבות ישראל לעקרונות הממשל הפתוח הכוללים שקיפות, אחריותיות, שיתוף הציבור, טכנולוגיה וחדשנות.

Click here to view the embedded video.

מדינת ישראל נמצאה מתאימה להשתתף במיזם הבינלאומי לאור יוזמת הממשל הפתוח, אשר בראשה עומד השר מיכאל איתן, המפעיל כבר היום מספר פרויקטים בנושא, בהם אתר שיתוף הציבור, פתיחת תקציב המדינה באינטרנט והחלטת הממשלה בנושא שיחרור מאגרי נתונים לשימוש הציבור.

מכתב נשיא ארה”ב לראש הממשלה

בגלל אילוצי לוח הזמנים והפעילות שהתמשכה מעבר למתוכנן במהלך המפגש שלנו בכנסת לא נותר לי זמן  להתייחס כראוי לדבריכם במפגש . הבטחתי לכם שאענה לכל הדוברים בפייסבוק והנה תגובותיי אחת לאחת:

למרים איתנה מכמל: בנוסף לפנייתך בעניין שמצטייר כעניין אישי ושבו נטפל כמיטב יכולתנו במסגרת פעילות הלשכה שלי, העלית גם סוגיה ציבורית. התלוננת על מבחני ההכנסה לצורך קבלת פטור מאגרת בית משפט. אני מוכן בהחלט להרים את הכפפה ולבחון את התלונה בתנאי שנקבל עזרה ממך או מחברים נוספים בפייסבוק. הצעד הראשון צריך להיות הגדרת הבעיה: עליך למצוא את המידע שהוא הבסיס לתלונתך, כלומר להציג את התעריפים המקובלים כאגרות בית משפט ואת תנאי ההנחה או הפטור. לאחר שיוצג המידע הרלבנטי נוכל לבחון את השאלה האם יש לתבוע שינוי בתנאי הזכאות לפטור חלקי או מלא מהאגרות

זאב שוורץ: אשמח מאד אם נמצא דרך לקדם את הנושאים שהעלית, בהם ממשל זמין ותקשוב מערכת החינוך. אני פתוח להצעות וליוזמות מצידך ואם אתה רוצה לקדם את פרוייקט מחשב נייד לכל מורה בישראל אני מציע לך כנקודת מוצא ללמוד על מה שעושה פרוייקט אתנה בתחום זה.

עדי שפיגל: בנושא המאגר הביומטרי, הבהרתי לך במפגש בכנסת את מהלכי בעבר. כעת אני מבקש עזרה ושיתוף פעולה בתכנון הקמפיין נגד הקמת המאגר. אמנם מדובר במהלך התנגדות לפרוייקט שמוביל משרד הפנים וכשר בממשלה איני אמור לחבל במאמציו של משרד אחר, אבל לצערי הרב משרד הפנים פועל בעניין הקמת המאגר הביומטרי בניגוד לעמדת הממשלה ולחוק שקבעו תקופת מבחן  שבמסגרתה תיבחן בין השאר שאלת נחיצותו של המאגר הביומטרי, פרטי המידע שיכללו בו ודרכי פעולתו. נדמה לי שכדאי לפתוח קבוצה או דף תומכים, להציג שם את החומרים הרלבנטיים ולגייס פעילים למגוון פעולות מחאה והסברה. כמוכן אין להוציא מכלל אפשרות גם הגשת בג”ץ.

זאת ועוד, עקבתי בעניין אחר דבריך בעניין גיוס מחשבים חדשים או משופצים. כפי שסיפרתי במפגש אני מנסה לקדם את תהליך התקשוב של בתי ספר שבהם יש ריכוזים גבוהים של תלמידים בני הקהיליה האתיופית. אודה לך על כל סיוע.

יעקב וידר: אהבתי מאד את ההערה לפיה חשוב שהמאבק למען זכויות אדם לא יצטייר כמאבק שמתקיים אך ורק במגרשו של השמאל הפוליטי. אדרבא ,אולי יש לך רעיון כיצד לקדם פעילות כזו גם בקרב פעילי הליכוד ואוהדיו?

קלוד זמור: במדינה דמוקרטית שיפור היחס של הרשויות לאזרח הוא תהליך מתמיד והוא נגזר מהעיקרון לפיו נבחרי הציבור ועובדי הציבור הם מי שקבלו על עצמם שליחות מטעם הציבור והם מחויבים לפעול למענו. אלא שבדמוקרטיות, השינוי אינו מתבצע בדרך של מהפכה, אלא בתהליך מתמיד וממושך של שינויים קטנים ומצטברים. אני מציע שתציע נושא מסוים שבמסגרתו נבחן דרכים מעשיות כיצד לקדם את יחס הרשויות לאזרח.

נביל חורי: חומר הרקע המוגש למקבלי ההחלטות בנושא המדיני, נאסף, מעובד ומנותח על ידי מומחים שונים המצויים בנושא והעוקבים אחר כל התבטאות חשובה בעולם הערבי בכלל ובזירה הפלסטינית בפרט. למרביתם יש שליטה מלאה בשפה הערבית ובניביה אני מניח שיש ביניהם יהודים יוצאי ארצות ערביות וערבים אזרחי ישראל המחויבים לשלמותה ולבטחונה של מדינתנו. בכל מקרה אשמח לקרוא מעת לעת את דעתך בהקשר להתקדמות התהליך המדיני ואני מניח שגם חברים נוספים ישמחו לקרוא ולהגיב.

דוד זמיר: במפגש, קבלת על כך שכיום משרד התחבורה אינו רושם על גבי רשיון הרכב בעלות ראשונה של גופים שאינם בני אדם פרטיים כמו למשל בעלות של חברות ליסינג, חברות וקיבוצים. לדבריך, לאחר שאדם רוכש רכב משומש, ליד שלישית או רביעית, עלול להתברר לו לאחר הרכישה כי הבעלים הראשון הייתה חברת ליסינג, והרכב שווה פחות מהמחיר ששולם עבורו. הבאת גם מקרה של חברת ביטוח שבמקרה של תאונה שגרמה להשבתת הרכב, פיצתה את המבוטח בסכום מופחת בטענה שהרכב שווה פחות, לאור העובדה שהבעלים הראשון הייתה חברת ליסינג. נושא זה מחייב בדיקה והסדר. אני מציע שתכין מכתב קצר המציג את הבעיה ואני אעביר אותו לתגובת משרד התחבורה. לאחר מכן נחליט כיצד להמשיך ולהביא לתיקון המצב אם אכן יש צורך בכך.

בועז ארד: שמחתי למצוא שאנו שותפים לדעה במספר נושאים שהעלית ובמיוחד בכל הקשור לנושא הנדל”ן ומנהל מקרקעי ישראל, לחשיבות השקיפות וחופש המידע וכן בנושא הביומטרי, למרות שטרם קראתי את נייר העמדה. אשמח מאד להיפגש עם הנהלת מכון ירושלים ועמך ולדון באפשרויות של שיתוף פעולה.

יהודה דויטש: ראשית ברצוני לבקש ממך למסור דרישת שלום חמה לבני דאון, לאדם קריב ולפעילי הסדנה לידע ציבורי ולהודות להם פעם נוספת על תרומתם לדמוקרטיה הדיגיטלית בישראל. יישר כוח! אני מודה לך על נכונותך לסייע בחשיבה בכל הקשור להקמת ערוצי תקשורת אינטרנטיים לקבלת מידע ממשלתי. בימים הקרובים אנו עומדים לקיים דיון כזה, אנא בדוק עם ניר הירשמן, הדובר שלי בטלפון 050-6205384 את הפרטים.

דוד משה: אני מציע שנקיים פגישה עם וועד הגימלאים של משטרת ישראל על מנת לקבל מהם תמונת מצב עדכנית ולבדוק האם וכיצד אני מסוגל לסייע לכם למנוע שחיקה מתמדת בתנאי הפנסייה של השוטרים.

נירה תובל: הדברים שהשמעת היו קצרים וחשובים והם פגעו בדיוק בשאלה שהעסיקה אותי ערב קיום הכנס: כיצד ניתן לגייס את הרצון הטוב של עשרות החברים שהשתתפו בכנס ושל מאות או אלפי חברים נוספים ברשת הפייסבוק, כדי לייצר כוח פוליטי שיוביל לשינוי. שאלת האם אנו מסוגלים לקבוע יעדים משותפים שברצוננו להשיג האם נצליח לעצב דרכי פעולה אינטרנטיות שבאמצעותן נשיג את המטרות שהצבנו לעצמנו.

מחאת הקוטג’ היא דוגמא להתארגנות ספונטנית ברשת הפייסבוק שהצליחה להשפיע בנושא נקודתי ומוגדר אבל צריך לשים לב שעוצמת ההשפעה הפכה להיות קריטית לאחר שגלשה מעולם המדיה החדשה, אינטרנט ורשתות חברתיות, לעולם המדיה הישנה, עיתונים, רדיו וטלוויזיה.

אני חושב שאני מייצג את עמדתך ועמדתם של רבים מהחברים כשאני אומר שאנחנו לא מעוניינים בשינוי לשם שינוי בלבד ולכן השאלה מהם יעדי השינוי אינה שאלה משנית אלא השאלה המרכזית שבה צריך להתחיל. מטבע הדברים לחברים בפייסבוק יש דעות שונות ומהדעות האלה נגזרים גם יעדי שינוי שונים ולעתים מנוגדים. זו הסיבה שהצגתי מספר נושאים קונטרוברסליים שבהם יש לי עמדה והצעתי לכל מי שמזדהה עם הקו שלי באותן סוגיות להצטרף. לאור האמור לעיל נדמה לי שאין טעם לחפש נושא “מוסכם” אלא לפעול בשורה של נושאים. ברוח הדברים שלך אני מציע להתקדם בשלושה שלבים :עלינו לבחור את הנושאים ולהגדירם, בכל נושא להגדיר את היעדים שברצוננו להשיג באותו תחום, לקבוע את דרכי הפעולה, השיטות והכלים שבאמצעותם נפעל להשגת היעדים

אני מציע שנתמקד בשלב א’ תחילה ונחליט על נושא או מספר נושאים שבהם נעסוק במסגרת הקבוצה של החברים בפייסבוק. במפגש העליתי ששה נושאים: ממשל פתוח, שדרות שלנו- הפער הדיגיטלי בחינוך, המאגר הביומטרי, חוקה, איכות שלטון ודמוקרטיה, התהליך המדיני והליכוד. יש לציין כי זו אינה רשימה סגורה – אשמח להוריד או להוסיף נושאים בעקבות תגובות שלך ושל חברים.

במהלך הדיון הזה עלה במוחי רעיון שלעניות דעתי שווה בדיקה. חברים רבים פנו אלי במסגרת המפגש בבקשות סיוע בנושאים שונים. הפניות הללו מתווספות לעשרות פניות ציבור שאני מקבל מדי שבוע בלשכתי. הצוות המצומצם של העובדים בלשכתי אינו מסוגל לעמוד בעומס הפניות ובכמות הזמן שאנו נדרשים להשקיע והתוצאה היא שכמות הזמן שאנו מסוגלים להשקיע בכל פנייה ופנייה מתקצרת ואיכות הטיפול בפניות הציבור יורדת. האם לדעתך (ולדעתכם) אנחנו יכולים להקים לשכה לפניות ציבור בשיתוף פעולה של הממשלה וציבור החברים  בפייסבוק?

נקים למטרה הזו קבוצה או דף חברים, שבמסגרתם יוצגו פניות ציבור בנושאים שונים. לכל פנייה ניתן יהיה להוסיף תגובות גולשים שיסייעו בליבון הנושא, הוספת מידע, הצעות לדרכי פעולה וגם את מידת העניין הציבורי ניתן יהיה לשקף באמצעות הדיון שהוא ירכז ואולי אף על פי כמות הלייקים שכל נושא יקבל. מספר חברים בעלי כישורים מתאימים שיסכימו להקדיש יותר זמן לנושא ינהלו את הקבוצה ויפעלו בתאום אתי ועם לשכתי במטרה לקדם את הטיפול בפניות שיופנו לקבוצה או לדף בפייסבוק תוך ניצול היתרונות והמשאבים שלשכתי מסוגלת להעניק.

מה דעתך? מה דעתכם?

קובי יעקובסון: משבר האמון של הציבור בפוליטיקאים הוא תופעה שלילית הפוקדת דמוקרטיות מערביות נוספות ויש כמובן לפעול על מנת לצמצם את ממדיה. בישראל אנו עדים, לצערנו, למספרים מבהילים של אישי ציבור בכירים אשר עומדים בפני כתבי אישום והם מורשעים או מזוכים מחמת הספק בלבד.

איני בטוח שיש באמתחתי כרגע הצעה קונקרטית בדבר מה שצריך וניתן לעשות על מנת להילחם בתופעה המסוכנת הזו.לתופעה זו יש היבטים מנהליים, חוקיים, חברתיים וכלכליים והטיפול בה מחייב גיבוי ציבורי רחב שאינו קיים בינתיים. אני משתדל כמיטב יכולתי בד’ אמותי להיזהר ככל יכולתי, על מנת שלא תתרחש תקלה ולו הקטנה ביותר בדרך ההתנהלות שלי. אני רואה בהקפדה הזו חלק מתרומתי למאבק לשיפור התדמית של אנשי הציבור בישראל.

עופר פרידמן: אני מסכים עם הערתך בעניין הצורך למסד את היוזמות בתחום ממשל זמין, ממשל פתוח ושיפור השירות לציבור כך שכאשר אסיים את תפקידי הן לא תעלמנה אלא תמשכנה להתקיים ולהתפתח. בהקשר זה אני עסוק בימים אלה בהקמת יחידה קבועה ומערך ממשלתי חזק ויציב בראשות מנכ”ל משרד האוצר, שיטפל בצמצום הנטל הבירוקראטי ושיפור השירות הממשלתי לציבור. בתוך כ-60 ימים אמורות להתקבל החלטות ממשלה שתיווספנה להחלטות קודמות בעניין זה והביצוע יצא לפועל בתוך כארבעה חודשים.

בעניין האחריות של הממשלה לעומת תרומה של גופים פילנתרופיים אני מסכים עם עמדתך רק בחלקה. אתה צודק שהמדינה שלנו חזקה וגם עשירה יחסית לימי עבר. אתה גם צודק כשאתה קובע כי הממשלה אחראית לתקשוב מערכת החינוך ואסור לה להטיל על גופים וולונטריים את חובתה להעניק לתלמידי ישראל חינוך בסיסי באמצעים חדשניים, אולם אני סבור כי יש מקום גם לפעולות פילנתרופיות של תורמים שמשקיעים בחינוך . הממשלה חייבת להשקיע בחינוך, אבל מעבר למינימום של ההשקעה הממשלתית ראוי שגורמים פילנתרופיים בחברה הישראלית, יוסיפו משאבים חינוכיים לטובת אוכלוסיות חלשות. כוחה של חברה אינו נמדד רק בכוחה של הממשלה המבוסס על תשלומי חובה של האזרחים, אלא גם על כוחות מתנדבים ותורמים על בסיס וולונטרי.

אטי יעקובסון: אני מרגיש כמוך שצריך לחבר ציבורים נוספים לפוליטיקה ובמיוחד את הדור הצעיר. אין לי מתכון להצלחה אבל יש לי אמונה שככל שנפתח את הדמוקרטיה המקוונת, נוכל לאפשר לרבים יותר להיות מעורבים בפעילות ציבורית. רק כך תוך שילוב בעשייה הציבורית (ואין כל כוונה שכולם יעסקו במשרה מלאה בעשייה ציבורית אלא שכל אחד ואחד יהיה מעורב לפחות במקצת בעשייה לטובת הכלל) ניתן יהיה לחזק את הקשר של הדור הצעיר למדינה ולמוסדותיה.

יגאל בן עמי: בימים הקרובים אפגש עם נציב שירות המדינה החדש, עו”ד משה דיין. הפגישה נועדה לשיחה ראשונה בדבר נושאי עבודה משותפים לנציבות שירות המדינה וליחידה לשיפור השירות. במסגרת הפגישה אעביר לו גם את הערתך כלשונה וכרוחה. אם תרצה להוסיף דבר מה  נוסף שלדעתך כדאי להעביר לנציב אתה מוזמן להתקשר אלי טלפונית ל- 02-6408024

בעניין ההצעה להקים צוותים שייפגשו בלשכתי אין מניעה, אבל צריך לנצל בראש וראשונה את הטכנולוגיה. המפגשים הפיזיים יכולים להשלים את הפעילות ברשת אבל אסור שיבואו במקומה.

משה חזן: אהבתי את הלהט והכוונה הטובה אולם לצערי רעיון הדמוקרטור שהצעת אינו מציאותי.  מניסיוני אני יכול להעיד שבכל שבוע אני נדרש להשקיע שעות רבות של לימוד החוקים שעליהם אנו מצביעים, והציבור משלם לי משכורת עבור העבודה הזו.

האם אתה רואה לנגד עיניך את כלל אזרחי ישראל לומדים את החוק בטרם יצביעו באמצעות מכשיר הדמוקרטור שלהם? האם אין סכנה שאלפים רבים יתייחסו להצבעתם, כפי שאתה עצמך ציינת, כמו להצבעה לכוכב נולד?

צריך לזכור כי ההצבעה הדמוקרטית אינה רק לחיצה טכנית על כפתור, אלא תהליך המשקף בחירה מודעת בין חלופות שונות. הצעתך מנגישה את היכולת הטכנית להצבעה אבל היא אינה מבטיחה שמי שלוחץ על הכפתור במכשיר הצמוד לידו גם מודע למהות הבחירה בין החלופות ולהשלכות של פעולתו.

ציון גיל: לקחתי על עצמי לבחון את הנושא שהעלית ולבדוק בצורה יסודית את תלונותיך. בשלב הראשון עלינו לגבש את התלונה באופן שניתן יהיה לקבל את תגובתם של הגורמים הרלבנטיים. אני מניח שבימים הקרובים יצרו איתך קשר מלשכתי.

נסים פדידה: הפתעת הכנס, כמובן הפתעה לטובה! לא צפיתי השתתפות של יהודים חרדים בכנס של החברים שלי בפייסבוק, מה שמעיד שהטכנולוגיה חוצה לא רק גבולות פיזיים אלא גם קווי מתחם תרבותיים. תודה על ההשתתפות, על התמיכה ועל התייחסותך הממלכתית לנושאים, מתוך ראייה כוללת של כלל אזרחי ישראל. ביקשת שנפעל למען שחרורו של גלעד שליט ובעניין המאבק בתאונות הדרכים . האם יש לך או לחברים האחרים הצעות בדבר מה שאנו מסוגלים לעשות בנדון? בכל מקרה אשמח לשמר את הקשר עמך ועם חבריך.

נועם מיכאל אלקריב: אני מודה לך צעיר המשתתפים על ההשתתפות ועל הדברים שנשאת בעניין מעוז בית”ר בראשון לציון. בכוונתי לדבר עם ראש ההנגה הארצית של בית”ר במטרה לברר האם ניתן לטפל לפחות בחלק מהנושאים שהעלית במפגש.

חיים נתנאל: אני ער לדאגתך בכל הקשור למעמדה של ירושלים במסגרת תהליך מו”מ בינינו לבין הפלסטינים, המכריזים מצידם על אל-קודס כבירת המדינה הפלסטינית. אי אפשר שלא להיות מודאג מהעובדה שהקהילה הבינ”ל אינה מכירה בירושלים כבירת ישראל ובעניין הזה אנו ניצבים לבדנו נגד העולם כולו. מצד שני, צריך לשים לב  שהמושג הפלסטיני אל- קודס אינו חופף למושג היהודי ירושלים וכנראה על כך אמר נתניהו בנאומו בקונגרס האמריקאי שניתן לשמור על ירושלים כבירת ישראל ובעזרת רעיונות יצירתיים למצוא פתרון גם לחלק מתביעות הפלסטינים בעניין זה.

יוסי עמרם: מדבריך למדתי להעריך את תרומתך בעבר לביטחון המדינה ואת פעולות ההתנדבות שלך בהווה בקידום נושאים ציבוריים וחברתיים. אני מסכים לקריאתך לחברים לנקוט יוזמות ולא להסתפק בביקורת. בהקשר לתלונתך על עמותות שמחלקות מזון ומוצרים בסיסיים כביכול למען נזקקים, אולם בפועל הן מנצלות את המשאבים הציבוריים המוענקים להן מכספי המדינה לטובת מקורבים ואנשי שלומם, אם יש לך ראיות לביסוס טענותיך כנגד עמותה כזו או אחרת אני מוכן לבחון את הנושא ולתבוע חקירה. אם אתה מדבר באופן כללי על אפשרות קיומה של תופעה כזו, ניתן לבדוק עם רשם העמותות מהם אמצעי הבקרה שלו על עמותות בכלל ועמותות המחלקות מזון לנזקקים במיוחד.

אלי פרידמן: ההצעה שהצעת, לפיה החברים בפייסבוק יצרו קבוצות ותתי קבוצות מקובלת עלי והיא משתלבת בדברים שכתבתי לנירה תובל. אם גם נזכה לכך שהקשרים סביב הנושאים יתפתחו בכוחות עצמם ויתפרשו על נושאים רבים גם ללא מעורבותי אראה בכך הצלחה גדולה של היוזמה המשותפת.

יוכי רוטפוס: המחאות שלך כנגד ניצול משאבי עמותות לטובת התעשרות של “מתרימים מקצועיים” והרצון לקדם את איכות השלטון בישראל ברורים ומבורכים. השאלה כיצד ניתן לעשות זאת. בענין העמותות אני מציע לך לקרוא את תגובתי ליוסי עמרם ואת מוזמנת להצטרף לאותה יוזמה. באשר לפעילות למען איכות השלטון, ברצוני לבחון הקמת קבוצה שתטפל בנושאים הקשורים בטוהר מידות, איכות שלטון, חוקה ודמוקרטיה. בינתיים ניתן להצטרף לעמותות שכבר קיימות ופועלות בתחום הזה: תנועת אומץ והתנועה למען איכות השלטון.

שמואל ורד: אני מסכים עם ההערכה שלך לפיה מערכת החינוך בפרט והממשלה ככלל צריכים להערך לעידן שבו מרבית התכנים יעבור באמצעות מכשירים ניידים לסוגיהם, טלפונים חכמים, טבלטים ולפטופים. אשמח לקבל תקציר של הרעיון שלך בדבר הקמת אתר ממשלתי שבו ירוכזו רעיונות בהקשר לקידום ההיערכות הזו.

יהודה קפנר: יש לחלק את הנושא אליו התייחסת לשניים. הראשון, פרסום נאות של חקיקה לטובת האזרחים. לפני שנים כבר הצעתי לכנסת לקדם פרוייקט בשם “לשון החוק” שבמסגרתו הכנסת תעדכן את החקיקה ותנגיש את החוקים לאזרחים כשירות של בית המחוקקים לאזרח. לצערי פרויקט זה נדחה פעם אחר פעם בשל בעיות שונות ולאזרחי ישראל אין פרסום רשמי של החוקים המעודכנים אלא שכבות של דברי חקיקה שאזרח מהשורה לא מסוגל לשלבם לחוק שניתן לקרוא אותו כמקשה אחת. לאחרונה נודע לי כי הכנסת מקדמת את הפרוייקט הזה ואני מקווה שהבעייה ברמת החקיקה תיפתר. הסדרת נושא החקיקה לא תפתור את בעיית האזרחים שמבקשים לממש זכויות שנקבעו מכוח החוק, מכיוון שהפירוט כיצד ניתן לממש את הזכות החוקית נקבע בתקנות, צווים והוראות מנהליות. בהקשר זה אני מקדם את פרוייקט מעש”ה (מידע  על שרותי הממשלה) כמוכן, ראה גם תשובתי לחבר יהודה דויטש לעיל.

שי הופמן: למדינת ישראל יש הישגים עצומים ואין ספק שיש לנו במה להתגאות. במקביל עלינו להשלים מהלכים ארוכי טווח כמו קביעת גבולות מוכרים ובטוחים, חוקה כתובה, צמצום הפערים החברתיים ולהשלים מהלכים לטווח ארוך. חיזוק הקשר של הדור הצעיר לארץ ולמדינה הוא צורך אסטרטגי, במיוחד בעולם החדש, הגלובלי ללא גבולות, עולם שאנשים צעירים ומוכשרים מחוזרים על ידי חברות גלובליות להצטרף אליהן תמורת הענקת תנאים כלכליים ומקצועיים מפתים ללא מילואים, קשיים ואיומים בטחוניים. בתנאים הללו קיומה של זיקה ערכית בקרב אזרחי ישראל ובמיוחד בקרב הצעירים לארץ ולמדינה, הוא חיוני להבטחת המשך השגשוג ותנופת הפיתוח בכל התחומים. כל מה שכתבתי, כך נדמה לי, אינו שנוי במחלוקת, אולם במילים אין די. מה שיקבע בסופו של דבר האם מדינת ישראל תשגשג יהיו המעשים שנעשה כדי לקדם בנייתה של חברה צודקת ערכית וסולידרית, הגאה ביכולתה לשלב יחד את המרכיבים היהודיים והדמוקרטיים לרווחת כל חבריה.

רגינה אברמוביץ: אני מעריך מאד את הפעילות הלאומית שלך במסגרת הליכוד והדור הצעיר. אני מבקש להדגיש שהליכוד מגדיר את עצמו כתנועה לאומית ליברלית וכליכודניקים עלינו לפעול לא רק בתחום המדיני, אלא גם בכל הקשור לכבוד האדם וחירותו, שלטון החוק והדמוקרטיה, כלכלה חופשית (ולא כלכלה הנשלטת על ידי ריכוזי הון המעוותים את התחרותיות הנדרשת למשק) וחברה צודקת. אין ספק בדבר מרכזיותה של ירושלים בהוויה של העם היהודי לדורותיו ובזיקה שבין העם לארץ. יחד עם זאת עלינו לזכור שאין עדיין שום מדינה בעולם שמכירה בריבונותנו על ירושלים ועלינו להקדיש כל מאמץ אפשרי למצוא פתרון שבמסגרתו בירת ישראל ירושלים תוכר כמו בירותיהם של שאר עמי העולם. ראי גם התייחסותי לחבר חיים נתנאל.

טל ברונשטיין: זו הזדמנות טובה להודות לך על הפעילות התומכת שאתה מבצע עבורי בסניפי הליכוד וברשת האינטרנט. אני מעריך את עזרתך החשובה, כי אני יודע שאתה נתקל בהתנגדויות של חברים בליכוד שקשה להם להבין את המציאות המשתנה ובצר להם הם מאשימים אותי ואותך בשמאלנות. הבעייה עם אותם חברים מסורים ונאמנים, שהם אינם מבחינים שהמדיניות שהם מציעים מובילה לבידוד מדיני ולפתרונות שיוכתבו לנו מבחוץ והם יהיו כואבים ומסוכנים הרבה יותר ממה שניתן להשיג בדרך הפשרה. ישראל זקוקה לגבולות בטוחים ומוכרים. ישראל צריכה לספח לתחומה את גושי ההתיישבות, ישראל צריכה לקיים בשטח נוכחות בטחונית, לרבות לאורך הירדן ואם ישראל רוצה לקבל הכרה בין לאומית בכל אלו היא חייבת לוותר במסגרת הסכם על אחיזתה הנוכחית באיזורי יהודה ושומרון האחרים, שם תוקם המדינה הפלסטינית המפורזת.

יפת צדקה: אני מודה לך על ההערה, הזיהוי שלי עם הליכוד בעיני הוא טוטלי. מאז שנות ילדותי הייתי חירותניק ומאז שנוסד הליכוד ליכודניק. כיהנתי בשורה ארוכה של תפקידים במפלגה וביניהם גם יושב ראש צעירי חירות. כיום אני ותיק חברי הכנסת בסיעת הליכוד בכנסת ולזכותי אני זוקף גם את העובדה שמעולם לא עזבתי את שורות הליכוד. מנחם בגין אמר פעם כי גם המובן מאליו צריך להיאמר וברוח זו אני מקבל גם את הערתך.

עדי פרקש: אני מעוניין לשמוע יותר על הנושאים המקצועיים שהזכרת ושהם רלבאנטיים לפעילות השוטפת של לשכתי.  אודה לך אם תצרי קשר עם רוני טרופר בלשכתי 050-5456429 על מנת שיתאם מועד לפגישה.

לסיכום, אני מודה לכם על הדיאלוג ומקווה שנצליח לקדם מספר נושאים משלל היוזמות והרעיונות שעלו במפגש שלנו בכנסת ובהמשך כאן בפייסבוק . בין השאר אשמח מאד לשמוע רעיונות כיצד לקדם את רעיון לשכת פניות הציבור בפייסבוק וכן רעיונות בדבר פעולה בקבוצות או תתי קבוצות בנושאים מסוימים.

שלכם,

מיכאל איתן.

השר מיכאל איתן אמר כי: “בעידן האינטרנט וטכנולוגיית המידע הממשלים הדמוקרטיים מחוייבים להשתמש באמצעים הטכנולוגיים לחזק את העקרונות הדמוקרטיים של שקיפות, שיתוף ציבור, דיווחיות ואחריותיות. המהלך הזה הוא עוד צעד קטן ומאפשר לציבור לשקול יתרונות וחסרונות של מהלך שיש בו מידה מסוימת של פגיעה בפרטיות מול יתרונות בתחומים שונים”.

שירות גוגל סטריט וויו, המופעל ע”י חברת גוגל ב- 27 מדינות בעולם מבוסס על צילום והצגת צילומי רחובות בערים ואתרים נבחרים בעולם. לפרויקט יתרונות בתחום המסחר והתיירות, וחסרונות מסויימים בתחום שמירת הפרטיות והביטחון. לאחר שנבדקו היבטים ביטחוניים של גוגל סטריט וויו ולא נמצאה מניעה להמשיך את תהליכי אישור הפרויקט, הועבר הנושא גם לרשות לטכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, האמונה על הפרטיות ומסתמנת הסכמה גם בנושאים אלו, המבוססת בעיקרה על הסכמות דומות שהושגו בעולם בין גוגל לגורמים המופקדים על הפרטיות. גוגל אף הקימה אתר ייחודי בו היא מסבירה את האספקטים השונים הקשורים בגוגל סטריט וויו.

יו”ר צוות השרים הסמיך את השר איתן להציג את הסוגיה בפני הציבור בטרם יסוכמו תנאי הפעלת השירות עם גוגל ולהביא בפני הצוות את ההערות והמסקנות אשר יעלו מדיון זה, זאת במקביל לעבודה שבוצעה ומתבצעת ע”י גורמי הביטחון והגורמים הממונים על הפרטיות.

את ההערות ניתן יהיה להעביר באמצעות אתר שיתוף הציבור בכתובת http://shituf.gov.il/discussion/457. בין השאר יוכלו הגולשים באתר לחוות את דעתם על המיזם, לענות האם ישראל צריכה להצטרף ל- 27 המדינות בהן פועל השירות גם במחיר פגיעה אפשרית ומידתית בפרטיות, להציע הצעות ולהעיר הערות לגבי השירות, מתוך כוונה לשפר את תהליך קבלת ההחלטות.

אתר שיתוף הציבור (shituf.gov.il) הוקם בחודש יולי 2010 כחלק מיוזמת הממשל הפתוח של השר מיכאל איתן. האתר מאפשר לציבור להביע עמדות על פרויקטים ותזכירי חקיקה ממשלתיים. תגובות הציבור מועברות לעיון הרפרנטים המטפלים בפרויקטים במשרדי הממשלה ולנבחרי ציבור.

האתר יאפשר לציבור להעיר את הערותיו לחוק הנוגע בסוגיות חשובות ומכריעות בכל הקשור לתקציב המדינה ולהסדרים רבים במשק. כמוכן ניתן יהיה להוריד את החוק בפורמט פתוח וקל לעיבוד. הערות הציבור לסעיפי החוק השונים יופצו לנציגי משרד האוצר המקדמים את החוק ולחברי הכנסת מן הקואליציה והאופוזיציה, כהכנה לקראת הדיונים בחוק בועדות הכנסת השונות.

שר האוצר ד”ר יובל שטייניץ אמר כי: “אני מייחס חשיבות גדולה לשיח הציבורי סביב תקציב המדינה והמדיניות הכלכלית של הממשלה ולכן הצעות החוק חשופות לכל”.

השר מיכאל איתן אמר היום כי: “פירסום חוק ההסדרים במסגרת אתר שיתוף הציבור הוא מהלך נוסף במסגרת מדיניות ממשל פתוח הנהוגה בדמוקרטיות המתקדמות בעולם בהן ארה”ב, בריטניה וקנדה ואותה אני מקדם”.

אתר שיתוף הציבור הושק בחודש יולי האחרון ואירח למעלה מ- 15 יוזמות ופרויקטים שונים. מטרת האתר להפוך לנקודת ממשק נוספת בין הממשלה לאזרח כדי לתת לציבור כלי נוסף להשמיע את קולו ולהשפיע, ולתת לממשלה הזדמנות לשמוע דעות נוספות ולקבל הערות במסגרת שיפור תהליך קבלת ההחלטות שלה.

השר איתן אמר כי: “אני מאמין כי בעזרת הטכנולוגיה נוכל לספק פתרון מוסכם שיאזן בין הערך החוקתי של מדינה יהודית המחייב את הממשלה לשמור על השבת ובין זכותם הדמוקרטית של אזרחים לקבל שירותי ממשלה בזמנים הנוחים להם”.

לרפורמה בשירות הממשלתי לציבור ידרשו בשלב זה שלושה מנהלי פרויקטים בתחומי שירות לקוחות, טכנולוגיית IT, וניו מדיה, אשר ינהלו את הפרויקטים השונים בתחום שיפור השירות.

השר מיכאל איתן (ליכוד) הביע תקווה כי בחודשים הקרובים יושלמו ההכנות והרפורמה תעבור לשלב הביצוע, ותעבור את נקודת האל חזור, בדרך ליישום שירות ממשלתי ראוי ומתקדם לציבור הישראלי.

מטרת הרפורמה בשירות הממשלתי הינה להביא לשינוי מגמה בשירות הממשלתי תוך אימוץ נורמות הנהוגות בשירות הלקוחות במגזר הפרטי בשינויים המתחייבים, ופיתוח שירותים בשיתוף עובדי המדינה תוך רתימת טכנולוגיות חדשניות והסרת חסמים. בתוך חודשיים יסתיים שלב גיבוש תוכניות העבודה לביצוע הרפורמה ויובאו לאישור ראש הממשלה, אך עם זאת הוחלט כבר בשלב זה לאייש את שלושת מנהלי הפרויקטים המרכזים.

פרטים נוספים ניתן למצוא באתר האינטרנט של הרפורמה בשירות הממשלתי לציבור, http://www.msh.gov.il

Click here to view the embedded video.

מצאתם טעות? אהבתם? רוצים לתת פידבק?

כיתבו לנו ל- Meitan@knesset.gov.il

השר מיכאל איתן הציג בישיבה את תוכניותיו לקידום השירות הממשלתי לציבור באמצעות ממשל זמין. השר איתן הודה לשר האוצר, על ההזדמנות הייחודית שנוצרה לקדם את ממשל זמין: “זוהי הפעם הראשונה שיש מחויבות אמיתית של ראש הממשלה, של שר האוצר, ושר ייחודי למען מטרות שיפור השירות לציבור – וממשל זמין יהיה אחד הגורמים המרכזיים בהובלתו. כשנכנסתי לתפקידי, אמרתי שקיבלתי מעטפה ריקה, והיום נכנס אליה הכלי הראשון והמשמעותי שבמסגרתו אנו רוצים לשפר את השירות הממשלתי לציבור”.

בישיבה השתתפו מנכ”ל האוצר חיים שני, החשב הכללי שוקי אורן, הממונה על השכר אילן לוין, מנכ”ל משרד המשפטים היוצא משה שילה, מנכ”ל משרד הפנים גבי מימון, מנכ”ל משרד התחבורה יעקב גנות, סגן בכיר לחשב הכללי טל הרמתי וראש ממשל זמין בועז דולב.

מטרת מערך ממשל זמין הכולל את הפורטל GOV.IL, הינה לשפר את הקשר בין האזרח למוסדות השלטון. הפורטל מציג את מכלול השירותים המקוונים והמידע שמספקים משרדי הממשלה והרשויות השונות לאזרחים. באמצעות הפורטל ניתן לבצע תשלומים, לאתר טפסים ולבצע פעולות שונות הקשורות בממשק בין האזרח למדינה.

Click here to view the embedded video.

חלק שני:

Click here to view the embedded video.