לפרטים נוספים

לכבוד:

עוה”ד יהודה ויינשטיין

היועץ המשפטי לממשלה

הנדון: התנגדות להסרת הקלון מהעבירה בה מואשם אביגדור ליברמן

מכובדי,

קראתי בעיון את החלטתך בנושא חקירות ליברמן, והזדעזעתי לגלות את חומרת ההתנהלות הציבורית ואת החשדות שנותרו בעינם, על זיקתו הפסולה לטייקונים ולאוליגרכים, עבורם ביצע שליחויות ומשימות עלומות עבור בצע כסף. חומרה מיוחדת יש לראות בעובדה שחלק מבעלי הון שמימנו את ליברמן היו בבחינת יעדים של משטרת ישראל. ליברמן היה האמצעי שבו השתמשו, הוא פעל למענם במשך שנים ארוכות, בנאמנות, תמורת תשלום של מיליונים, והפעיל לטובתם את קשריו וכישוריו ב”פתיחת דלתות” ברחבי השירות הציבורי בארץ ובחו”ל.

בנושאים אלה קבעת כי למרות שבחרת שלא להגיש כתב אישום, אין הדבר מהווה תעודת הכשר ציבורית, ואין בכך למחות את החשדות שלא הוסרו, כדבריך. עם זאת, החלטת להגיש כתב אישום בגין מרמה והפרת אמונים בפרשת השגריר בן אריה. על פי הפרסומים בתקשורת, אתה עומד להיפגש היום עם עורכי הדין של אביגדור ליברמן, אשר יבקשו ממך, בין השאר, לקבוע כי אין קלון בנסיבות שבוצעה עבירת המרמה והפרת האמונים בה הוא מואשם.

אין חולק על כך כי השגריר בן אריה מעל בתפקידו כאשר מסר לליברמן פרטים סודיים בעניין חיקור דין שהתקיים בעניינו של ליברמן בבלרוס. השגריר עשה זאת בצורה מתוכננת, ביודעין, תוך שהוא מפר את חובתו למדינה ומחבל בחקירת המשטרה, על מנת למצוא חן בעיני ליברמן, בבחינת שלח לחמך על פני המים.

ברבות הימים, כאשר ליברמן מונה לתפקיד שר החוץ, הוא גמל לשגריר בן אריה וסייע לו בכך שצירף אותו למטה המדיני ואף פעל למינויו למשרת השגריר בלטביה, תוך שהוא מסתיר את המידע המפליל אודותיו.

דומני, שאין גם חילוקי דעות כי בעשותו את המעשים הללו הפך בן אריה למועמד בלתי כשיר ואפילו מסוכן בכל הקשור לייצוגה של מדינת ישראל בתפקיד בכיר. בהפרת חובת נאמנותו למדינה ולחוקיה, הפך השגריר לסיכון בטחוני, אשר הייתה לו גישה רחבה לחומרים מסווגים הנוגעים לביטחון המדינה, לביטחון הפנים וליחסי החוץ שלה וברור היה לליברמן כי הוא פסול מלכהן בתפקיד שגריר של מדינת ישראל.

ברור כי אילו היה מדובר בפגם דומה בנאמנותו של כל אדם אחר, היה פוסל אותו ליברמן מייד, לא רק זאת, ליברמן ידע כי אם יחשוף את המידע שבידו בפני הגורמים המוסמכים, ישלח בן אריה לכלא ולא לשליחות לאומית בלטביה. אך הפעם בחר ליברמן לשתוק ולאפשר את מינויו על רקע העדפת האינטרס האישי שלו על פני הנאמנות למדינה. להערכתי בחירה זו באה לא רק כתגמול על שירותים אישיים שקיבל, אלא גם במבט צופה אל פני עתיד, בכוונה לקבל שירותים דומים גם בהמשך.

אדוני היועץ, לשחיתות ציבורית יש הגדרות שונות, אולם בכל אחת מהן, מקרה שבו עובד ציבור מעדיף את האינטרס האישי שלו, תוך פגיעה באינטרס הציבורי, מהווה מעשה שחיתות. במקרה דנן, לאור הסיכון בפגיעה באינטרסים חיוניים, הקלון שבמעשה זועק לשמיים.

אדוני היועץ, הסרת הקלון מליברמן תטיל קלון כפול ומכופל על מדינת ישראל ועל הנורמות שבהן פועל השירות הציבורי שלנו. אני קורא לך לדחות מכל וכל את הבקשה למחיקת הקלון ולפעול בבית המשפט להטלת קלון בגין העבירה בה הגשת כתב אישום.

בכבוד רב,

השר מיכאל איתן

היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה מנהלים ביניהם חילופי דברים המתוארים בתקשורת כקרב הירואי סביב השאלה אם ומתי ביקש המבקר מהיועמ”ש לפתוח בחקירה פלילית בפרשת מסמך הרפז, הזכורה לרע כחלק ממחול השדים שהתנהל סביב שאלת מינוי הרמטכ”ל, תוך מאבק בין לשכות שר הבטחון והרמטכ”ל דאז.
אני מניח שלשני האישים המכובדים יש מוטיבציה להיאבק על נכונות גרסתם, אולם נדמה לי שאת הציבור מעניינת פחות השאלה מי אמר מה ומתי ויותר עצם העניין: האם יש לפתוח בחקירה או לא?

על פי החוק היועץ המשפטי לממשלה הוא הסמכות העליונה בנושא אכיפת החוק והגשת כתבי אישום, והוא ולא המבקר צריך להחליט בנושא, אולם יש לזכור כי מבקר המדינה, נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר, הוא האחרון שחקר בפרשה זו, לאחר שנסתיימו הבדיקות האחרות ואם הוא טוען כי יש צורך בחקירה, צריך להקשיב לו. בעניין זה עדיפה חקירה שאולי לא תעלה דבר מאשר התחושה כי הדברים לא נבדקו עד הסוף.

דווקא כמי שהיה מעורב בסוגיה אחרת בפרשת מינוי הרמטכ”ל, פרשת הקרקעות בה היה מעורב האלוף יואב גלנט, וכשם שדרשתי במקרה ההוא בדיקה ממצה של העובדות, כך אני סבור כי גם במקרה זה יש לחקור ולאפשר בדיקה של כל חשד לביצוע עבירות פליליות שנועדו למנוע את מינוי גלנט, תהא הסיבה אשר תהא.

הצטרפו לדיון בעמוד הפייסבוק של השר מיכאל איתן

תגיות:
 

הממשלה אישרה אמש, (יום א’) את הרחבת סמכויותיו של הממונה על הביומטריה במשרד רה”מ. השר מיכאל איתן היה השר היחיד אשר הצביע נגד ההחלטה. על פי ההחלטה, הממונה על היישומים הביומטריים ידווח אך ורק לממשלה, ויביא את החלטותיו לאישור ועדת השרים לענייינים ביומטריים (סעיפי 2-ז’ ו 2-ח’ להחלטה, מצ”ב). ההחלטה לא קובעת שום פיקוח פרלמנטרי על החלטות הממונה. עוד קובעת ההחלטה כי: “סיווג המלצותיו של הממונה, יבוצע בהתאם לרמת המידור שתיקבע על ידו”. כמוכן, ההחלטה לא קובעת את מערכת היחסים בין הממונה לגופי הבטחון, וקובעת כי “…עליהם יחולו הסדרים מיוחדים…(אשר) יוצגו בפני ראש הממשלה” (סעיף 6).

השר מיכאל איתן אמר בנושא כי: “במקום שמדינת ישראל תרתום את הטכנולוגיה לשיפור את השירות לציבור ולחיזוק הדמוקרטיה, ישראל מצטיירת כמדינה שרותמת את הטכנולוגיה כדי לפקח על תנועותיהם של אזרחי ישראל ושיחותיהם הטלפוניות.

החלטת הממשלה שהתקבלה היום, חושפת כי הרחק מעיני הציבור וללא שום פיקוח פרלמנטרי מתגבשים מהלכים ממשלתיים שפוגעים בפרטיות בצורה קשה. צריך לאפשר לממשלה לבצע את משימותיה תוך שימוש בטכנולוגיה, אבל אסור לוותר בדרך על השמירה על הפרטיות של אזרחי המדינה. כדאי שנפסיק להתחרות על התואר המפוקפק של אלופי העולם במעקב ובילוש אחרי האזרחים”
תגיות:
 

חוק לשכת עורכי הדין

ידיעות אחרונות, 3/1/12. לחץ להגדלה

 

דברי השר איתן באשר לבדיקת המבקר

בעקבות בירור שקיימתי, התברר כי אין כל צורך וכל הצדקה להרחיב את סמכויות מבקר המדינה בכל הקשור לבדיקת ההיבטים השונים בתלונות שהוגשו נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
למבקר המדינה יש סמכויות הקבועות בחוק ואני תומך בכל הליך שמטרתו להוציא את האמת לאור. למיטב הבנתי, אין כאן אף אחד שרוצה להסתיר דברים, והמבקר הוא אדם אובייקטיבי שיבדוק ויפרסם את האמת. אני מתנגד לכך שיש מי שמנסה לרכב על גב המבקר כדי למשוך הנושא ימינה או שמאלה.‏ אני סומך על המבקר שיעשה בדיקה הגונה.

אני עומד מאחורי תביעת משפחת נתניהו לבירור הוגן של הפרשה על ידי גורמים אובייקטיביים ומוסמכים.

תגיות:
 

עם היוודא עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי לא יגן על מינוי האלוף גלנט אמר השר מיכאל איתן כי: “המסר שמשדרים היום מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה לאזרחי ישראל ולעובדי הציבור במדינת ישראל הוא חד וברור: מי שמנצל את מעמדו ותפקידו על מנת לזכות שלא כדין בטובות הנאה על חשבון הציבור, המדינה לא תגן עליו והוא אינו ראוי למשרה ציבורית”. להמשך קריאה

גלנט והקרקעות: השר איתן מתראיין

צפו בשר איתן מתראיין ואומר: אנחנו צריכים דמות רמטכ”ל שיש לה כבוד לשלטון החוק

 

השר מיכאל איתן: ממצאים בדבר התנהלות פסולה של גלנט

במכתב למנהלת מחלקת הבגצי”ם מפרט השר איתן את מכלול טענותיו לאור בדיקתו את פרשת הקרקעות של גלנט. אתר miki.org.il ‏מפרסם את מכתב השר איתן במלואו:

לכבוד
עו”ד אסנת מנדל- מנהלת מחלקת בג”צים
משרד המשפטים

הנדון : מכתבו של יו”ר הוועדה המייעצת כב’ השופט (בדימ’) יעקב טירקל מיום 17 אוקטובר 2010 בעניין מועמדותו של האלוף גלנט לתפקיד הרמטכ”ל

קראתי את מכתבו של יו”ר הועדה המייעצת בנדון, וברצוני לציין:

1.    מתוך כלל החומר שהועבר לועדה המייעצת, עולים ממצאים וחשדות בדבר התנהלות פסולה של האלוף גלנט, כדלקמן:

א.         המועמד ניכס לנחלתו, בניגוד לחוק, תוך ביצוע עבירות על חוקי התכנון והבנייה, שטחים ציבוריים פתוחים וסירב להיענות לדרישות הועדה המקומית להחזיר את המצב לקדמותו, גם כשחויב לכך מתוקף תוצאות הליכים משפטיים שקוימו.

ב.         המועמד הגיש לועדה המקומית לתכנון ובנייה בקשה להיתר בנייה, וצרף לה ציור כוזב, במטרה לקבל במרמה אסמכתא חוקית לניכוס בלתי חוקי של שטחי ציבור לנחלתו הפרטית.

ג.          המועמד פלש לקרקעות שאינן שלו, בשטח של 28 דונם, ובתירוצים שקריים ומבישים סרב לסלק ידו משטח הפלישה במשך כשלוש שנים, חרף בקשות חוזרות ונשנות. להמשך קריאה

תגיות:
 

במהלך חודש מרץ יזם השר איתן מהלך של שיתוף ציבור ברפורמה בתכנון ובנייה. השר הזמין את הציבור לפנות אליו במייל ובאתר האינטרנט והתחייב להעלות בפני ועדת שרים לחקיקה את הערות הציבור. לקראת הדיון שיערך מחר, יום ב’, מביאה מערכת miki.org.il את הערות ופניות הציבור שנתקבלו ואותן יעלה השר בפני הועדה.

להלן הפניות שנתקבלו: להמשך קריאה

“ללא חוקה לא ניתן יהיה להשיג משילות נאותה”

בכנס בנושא משפט ומשילות שנערך היום בכנסת בשיתוף לשכת עוה”ד, אמר השר מיכאל איתן (ליכוד) כי: “כיצד ניתן לדבר על משילות כששופטים סבורים שמערכת המשפט עומדת מעל לחוק, כשראשי הרשות המבצעת לדורותיהם בטוחים שהרוב הקואליציוני יכול להכשיר כל מהלך כוחני, הנוגד חוקי יסוד או הסדרים חוקתיים בסיסיים, או כשהכנסת נמנעת מלמלא את תפקידה החשוב ביותר ולחוקק את מגילת זכויות האדם?”.

השר איתן הוסיף כי יש מקום לחזק את כוחה של הרשות המבצעת, אך יש לעשות זאת במקביל לכינון חוקה: “אנו מדברים היום על גורמים המונעים משילות ראויה אך אסור לבלבל את מושגי המשילות והיעילות, מכיוון שהמשילות הדמוקרטית אינה זהה בהכרח ליעילות ביצועית. יחד עם זאת, יש מקום לחזק את כוחה של הרשות המבצעת, אולם יש לעשות זאת בזהירות ובתנאי שבמקביל תכונן הכנסת חוקה או לכל הפחות מגילת זכויות אדם”.

12345...14