לפרטים נוספים

בעקבות הפגיעה בשופטת העליון דורית בייניש אמר השר מיכאל איתן כי: “מערכת המשפט מהווה נדבך שבזכותו מתקיימת במדינת ישראל חברה פלורליסטית, דמוקרטית ותוססת, אשר יש בה ויכוחים לגיטימיים אך הסכמה על עקרונות היסוד. ביטויים של אלימות כנגד מערכת המשפט אינם לגיטימיים, הם מאיימים על אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל ויש לעוקרם מן השורש”.

הנה דברים מתוך פוסט שכתב השר איתן על נשיאת בית המשפט העליון ופורסמו כאן, ב  miki.org.il מייד לאחר כנס לשכת עורכי הדין באילת, במאי 2008 : “אתמול (ב’) בשעה 15:30 אחר הצהריים – נחת מטוס ישראייר שהטיס אותי מאילת לנמל התעופה בן גוריון. חזרתי מעוד עימות נוקב בנושא הפרדת הרשויות והאקטיביזם השיפוטי, שהתקיים במסגרת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת. בכנס נכחו בין היתר; נשיאת בית המשפט העליון הגב’ דורית בייניש, שר המשפטים פרופ’ דניאל פרידמן ונשיא ביה”מ העליון בדימוס פרופ’ אהרון ברק.

במהלך הוויכוח הגעתי עד לקו האדום של סגנון בוטה.  “דורית בייניש דואגת לקדם מקורבים שלה כמו; ארבל, פוגלמן ובן אור. אינני אומר שכל אלה הינם חסרי כישורים, אבל כמוהם יש עוד עשרות מועמדים שלא זוכים במינויים”. ברור לכל משקיף שדורית בייניש דוחפת את המועמדים האלה בגלל הקשרים שיש להם איתה. “זו לא פרוטקציה” אמרתי בציניות, “כי כשיש קשרים מי צריך פרוטקציה?!” מעניין אם השופטים הללו היו חברים שלי ולא של בייניש – האם הם היו זוכים במינוי…

לקראת סיכום הדיון, נשיא ביה”מ העליון בדימוס, אהרון ברק, העיר ביחס לדברים שאמרתי נגד בייניש, כי הם אינם נכונים, ובכל מקרה לא היה ראוי לומר אותם. על הערה זו הגבתי באמירה: “אני חולק עליך באשר לנכונות הדברים, אבל נוטה להסכים שאולי לא הייתי צריך לומר אותם בצורה זו, מפאת כבודה של נשיאת ביה”מ העליון” … עם תום הדיון מיהרתי לחזור למשכן הכנסת. הנוסעים בטיסה 436 ירדו מהמטוס, וביניהם נשיאת ביה”מ העליון שבחרה גם היא בטיסה הזו מאילת לנתב”ג. מאחר והמתנתי לדיילת שהביאה את החליפה שלי שהיתה תלויה על קולב באחד התאים – ירדתי אחרון מהמטוס ונכנסתי לאוטובוס מלא הנוסעים שהחל את דרכו ממקום נחיתת המטוס אל הטרמינל.

לא רחוק ממני עמדה נשיאת ביה”מ העליון דורית בייניש מלווה באיש אבטחה, ובידה מחזיקה תיק עור גדול שבו כנראה היו חפציה האישיים. הסתכלתי עליה מיטלטלת כמו כולנו. שאלתי את עצמי מדוע איש אינו קם לפנות לה מקום ישיבה? מיד לאחר מכן התקרבתי אליה ושאלתי אותה האם רכב השרד לא יכול היה לחכות לה ליד כבש המטוס ולהסיע אותה כיאה למעמדה כנשיאת בית המשפט העליון העומדת בראש הרשות השופטת במדינת ישראל? והיא השיבה בפשטות: זה אפשרי אבל אני מעדיפה לעשות את הדרך הזו כך.

אני לא מאמין שיש הרבה מדינות בעולם שבהן נשיא ביה”מ העליון מיטלטל באוטובוס צפוף, בעמידה, ואינו מנצל את הפריבילגיה להיכנס לרכבו ליד כבש המטוס. אני גם לא מאמין, לצערי הרב, שבישראל של שנת 2008 יש הרבה דוגמאות להתנהגות צנועה ועממית, במובן בחיובי של המילה, של נושאי משרה בכירים במערכת הממשל.

למרות העובדה שמדובר בנסיעה קצרה שבסיומה היא קרוב לוודאי נכנסה למכונית השרד שחיכתה לה, הגב’ בייניש הרשימה אותי ברגישותה ובמסר שביקשה לשגר. אהבתי אותה באותו רגע, מה שכנראה ימתן את הביקורת האישית שלי בעתיד – מבלי להשפיע בכהוא זה על עוצמת המאבק שאני מנהל במשך שנים לתיקון עיוותים ברשות השופטת בכלל, ובבית המשפט העליון בפרט”.


תגובה אחת ל: “השר איתן: הפגיעה בבייניש-איום על אופיה הדמוקרטי של ישראל”

  1. אביתר says:

    שלא כמו כבוד השר, איני רואה בפגיעה בביניש איום על הדמוקרטיה הישראלית.
    כמובן שצריך וחשוב לגנות מעשי אלימות באשר הם, אך המרחק מהמעשה עצמו ועד לפגיעה בדמוקרטיה גדול…גדול מאוד אפילו.

    מדובר באקט של מבצע יחיד אשר נבע מסיבות אישיות,לא אידאולוגית ולא פוליטיות.
    המעשה נבע מתוך תסכול עמוק ממערכת המשפט והרגשת חוסר צדק שהיא מנת חלקם של אזרחים רבים במדינת ישראל.

    הפגיעה בביניש היא סימן נכשל גדול לבית המשפט שאיבד את הערכת ואמון הציבור הרחב ממזמן, למרות הצהרותיה והתעקשותה כי לא כך הדבר, בניגוד גמור לכל סקר ושאלון.
    מי שאמור להתעורר לקריאת ההשכמה הזו, הוא בית המשפט ולא עם ישראל.

    מותר וצריך למתוח ביקורת גם על בית המשפט והעומדים בראשו.
    הם אולי מורמים מעם, אך דמם אינו סמוק יותר וגם הם אינם חפים משגיאות, טעויות וגם הם אנושיים.
    בכל פעם שמזכירים בישראל את צמד המילים: “בית-המשפט” , מצפים מהציבור הישראלי שיעמוד דום, כאילו היה מדובר בהתגלות השכינה…ולא היא.

    פגיעה בדמוקרטיה אם כבר, מגיעה לא פעם מצידו של בית המשפט.
    שאם לא כך, לא היינו נזקקים לכל אותם “חוקים עוקפי בג”צ”.
    לפעמים אני תוהה אם הרשות המשופטת היא אכן כזו בלבד, שהרי לא פעם היא הופכת עצמה גם לרשות המחוקקת.

    כיצד יכול הציבור לתת אמון במערכת השיפוטית שלו?
    הנה כמה נקודות למחשבה:

    99% הרשעה !!? -נתון שאין דומה לו בעולם, פרט אולי לסין ואיראן (ה”דמוקרטיות” אף הן..)
    זה לא שהפרקליטות ומשטרת ישראל כאלו מוצלחות הרי.
    התחושה המתקבלת מנתון זה היא שביה”מ הוא יותר כמו חומת גומי ופחות שופט.

    שופטים מכהנים אשר יושבים בוועדה לבחירת שופטים והפארסה המתחדשת עם הגיע שלב בחירת השופטים, לא מוסיפים כבוד ובטח לא אמינות לביה”מ.
    כבר נוכחנו הרי לדעת שהאינטריגות, משחקי הכח, וקידום מקורבים לא זרים לביה”מ.

    אזרח מן השורה ממתין בד”כ חודשים ואף שנים עד הגיעו לכתב אישום (בפלילים) ולמעלה מזה בהמתנה לפסיקות אזרחיות. תקיפת השופטת בייניש הובילה לפעילות נמרצת ומעוררת השתאות. לו היה התוקף מואשם במעשה דומה שלא כנגד שופט לא היה מוארך מעצרו , ובוודאי שלא היה זוכה לערימה של סעיפי אישום.
    מישהו באמת ובתמים מאמין שעונשו יהיה זהה למי שהואשם במעשה דומה?

    בשמה של השופטת בייניש נקשרו לא מעט פרשיות שנבצר מהשכל הישר להבין כיצד היא מונתה וממשיכה בתפקידה כשופטת.
    החל מהתערבותה ועצירת קידומה של חיותה כוחן שופטת בי”מ השלום בת”א, דרך מעורבותה בהסתבכותו של בעלה (שהפלא ופלא…הכל טואטא מתחת לשטיח) ,התגדותה לשיבוץ שופטים בממשלת מעבר, וכלה בהתבטאויותיה בנושאים פוליטיים ובטחוניים כמו גם השימוש שעשתה בח”כ גלאון וביועץ שלה.

    וזאת היא השופטת מס’ 1 של מדינת ישראל במקום בו הצדק צריך להיראות.

    סכנה לדמוקרטיה?
    אולי….השאלה ממי בדיוק….

השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה






פוסטים אחרונים

חיפוש