לפרטים נוספים
תמונה של פורום שולחן עגול בכנס המשפטי בקרדוזו
פורום שולחן עגול בכנס המשפטי בקרדוזו  מימין לשמאל: מוריס פיש, ריצ’ארד פוזנר, אירווין  קוטלר, דניאל פרידמן, ג’ניס סוקולובסקי, מלבינה אלברשטם, אליזבת’ דפיס, מיכאל איתן, אליקים רובינשטיין, מיכאל הרץ,נתן לוין, שלמה סלונים.

השר מיכאל איתן השתתף כאחד הדוברים המרכזיים בכנס בינ”ל יוקרתי על ביקורת שיפוטית שנערך בחודש אפריל השנה, בבית הספר למשפט ע”ש קרדוזו, באוניברסיטת ישיבה, ניו-יורק, ארה”ב.

בכנס, שהתמקד בבחינה השוואתית של הליכי הביקורת השיפוטית בארה”ב, קנדה וישראל, השתתפו משפטנים בכירים, שופטים, פרקליטים ואנשי אקדמיה משלושת המדינות.

לצד השר איתן נכחו בכנס גם פרופ’ דניאל פרידמן- שר המשפטים היוצא; שופט ביהמ”ש העליון- אליקים רובינשטיין; ופרופ’ שלמה סלונים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בין יתר הדוברים- שופט ביהמ”ש לערעורים בארה”ב (7th Circuit) ריצ’רד פוזנר; שופט ביהמ”ש העליון הקנדי מוריס פיש; חבר הפרלמנט הקנדי ושר המשפטים בדימוס ארווין קוטלר; וכן מרצים בכירים ועו”ד בכירים בתחום המשפט הציבורי- פרופ’ אליזבת’ דפיס, פרופ’ מרסי המילטון, פרופ’ מיכאל הרץ, עו”ד נתן לוין ועו”ד ד”ר ג’ניס סוקולובסקי.

בדברים שנשא, מתח השר איתן ביקורת חריפה על מגמות הביקורת השיפוטית המרחיבות בבג”צ, בעקבות התהליך המכונה “המהפכה החוקתית”, ובעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת מזרחי (ע”א 6821/93, בנק המזרחי המאוחד בע”מ נ’ מגדל כפר שיתופי, פ”ד מט(4), 221).

לדברי השר איתן, בחינה היסטורית ביקורתית מגלה כי הכנסת מעולם לא פעלה כרשות מכוננת בעת חקיקת חוק יסוד: חופש העיסוק, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ב-1992, ולכן אין לייחס לחוקי היסוד מעמד נורמטיבי על-חוקתי, המקנה  לבג”צ סמכות לפסול חקיקה ראשית של הכנסת.

במסגרת דיון נפרד, התייחס השר איתן גם להליך מינוי שופטים בישראל, על-ידי הוועדה לבחירת שופטים. לדבריו, הוועדה לבחירת שופטים, במתכונתה הנוכחית, אינה מקנה משקל מספיק לנבחרי הציבור. כפי שהסביר השר איתן, הרכב הוועדה, הכולל שלושה שופטי בית המשפט העליון, שני נציגים מלשכת עורכי הדין,  שני נציגי הממשלה ושני נציגי הכנסת - יוצר כשל שיטתי המקנה לנציגי בית המשפט העליון מעמד על בבחירת השופטים.

כך, שלושת נציגי הרשות השופטת בוועדה תומכים, ע”פ הנוהג המקובל בבית המשפט העליון, פה אחד במועמד  שהוחלט בהיוועצות מוקדמת בין השופטים. ועוד, באופן מסורתי נציגי לשכת עורכי הדין תמכו גם הם לאורך השנים במועמדי הרשות השופטת. נציגי הכנסת בוועדה, נציג האופוזיציה ונציג הקואליציה מנטרלים זה את זה אוטומטית, וכך יוצא שישנו רוב אוטומטי לנציגי בית המשפט העליון בוועדה לבחירת שופטים.

לכן, טען השר איתן, יש להגביר את משקלם של נציגי הציבור בוועדה לבחירת שופטים, ולהקנות להם מעמד כמותי עודף בין חברי הוועדה.


תגובות ל: “על מגמות הביקורת השיפוטית ועל מינוי שופטים בישראל”

  1. אלדר says:

    איך זה יגמר בסוף?

  2. יונתן says:

    זה לא יגמר

השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה