לפרטים נוספים

מיכאל איתן – שר בממשלת נתניהו השניה

השר מיכאל איתן

ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, זימן את ח”כ מיכאל איתן ללשכתו והודיע לו על מינויו כשר ללא תיק בממשלתו. ח”כ מיכאל איתן הודה לבנימין נתניהו על האמון שנתן בו. נושאי פעילותו של השר המיועד יוגדרו  בימים הקרובים.


תגובות ל: “מיכאל איתן – שר בממשלת נתניהו השניה”

  1. אלעד says:

    ברכות!
    אני מקווה שיהיה זה משהו בתחום הטכנולוגי.

  2. איתן -איתני אהרוני,עו"ד says:

    מיקי אני שמח בשבלנו אזרחי המדינה שאחרי שלושים שנות פעילות אתה תשבע כשר בממשלת ישראל
    זאת הזדמנות שלך להוכיח כי יש פולטיקאים מזן כמוך בפוליטיקה
    כל טוב ולך ולבני ביתך חג פסח כשר
    איתן-איתני אהרוני (בעבר פעלנו יחד בצעירי חירות ואני מסניף חולון)
    לבונטין 12 תל אביב
    טל: 036965103 פקס: 036965198

  3. יפת says:

    מישהו יכול להסביר לי מה זה שר ללא תיק?

    על מה יש לברך כאן? על התנאים שהוא הולך לקבל?

    אם נושאי הפעילות שייקבעו היו חשובים ומהותיים, היה בשביל זה משרד (בין שלל המשרדים שכבר קיימים).

    במשפט אחד: אכזבה.

  4. אורן זיו says:

    ברכות!
    לפי הדיווח תפקידך יהיה בנושא שיפור השירות לאזרח.
    מהיכרותי עם פעילותך, בעיקר בתחום האינטרנט, אין מתאים ממך לתפקיד חשוב זה. לכן, אל תיפול רוחך שאינך שר לענייני בלה-בלה. תפקיד זה הינו ראשון במעלה ועבור רוב האזרחים ייתן ערך מוסף לכל פעילות הממשלה, הרבה יותר משרים אחרים.
    בהצלחה!!!
    - אורן
    (אינני מגיב כמעט בשום אתר אך היה לי חשוב לחזק את ידיך בעניין מהותי זה)

  5. דני says:

    שמח בשביל מיקי אבל מאד מאוכזב ועצוב – ממשלה שתוחלף מאד מהר ותחזיר את הסיטו של קדימה.
    אין בושה 30 שרים ואף אחד לא מוותר .
    חזרנו לליכוד בבחירות האחרונות והיום איבדתם אותי ואת חבריי.
    לא למדתם כלום.הציבור יעיף אתכם משום שאתם רק מדברים ולא מהווים מודל .
    שיהיה לכם בהצלחה………י
    דני המאוכזב

  6. רן says:

    ברכותי.

    מהכרותי עם פעילותך בתחום הטכנולוגי ומהכרות קרובה עם אנשי ממשל זמין המצויינים, אני מלא תקווה שהמינוי שלך יכלול עובדה איתם למען המשך שיפור השרות לאזרח.

  7. יפו ד' says:

    אני עם יפת ודני. ככל שאני מעריך אותך ואת פועלך, במיוחד בתחום הטכנולוגי, אני ממש מאוכזב מהממשלה ומההחלטה שלך לתת לזה יד. כך הרעיון של פוליטיקה אחרת התעופף לו כלא היה. חזרנו למשבצת ההתחלה – ממשלה מנופחת שאין לעם אמון בה עוד לפני שהתחילה לפעול. פשוט אין מלים להביא את האכזבה…

  8. יפת says:

    וקצת לשים מספרים מאחורי האכזבה:

    “נציין כי בסך הכל תמנה הממשלה הבאה 30 שרים ועוד 7-8 סגני שרים והיא תהיה לכן הגדולה בממשלות ישראל. העלות הממוצעת של שר אחד למשלם המסים הישראלי נאמדת בכ-9 מיליון שקל לשנה.” (ציטוט מביזפורטל)

  9. יפת says:

    והביזיון נמשך… לא רק שיש שרים ללא תיק, אז מהצד השני יש את משרד הבריאות, השלישי בגודלו מבחינה תקציבית, בלי שר!

    מתוך דה מרקר:

    “לדברי בכיר במשרד הבריאות, “זו בדיחה עצובה שמראה מה סדר העדיפויות של הממשלה מבחינת הבריאות – היא נדחקה לקרן הזווית לטובת ג’ובים.”

    סמנכ”ל משרד הבריאות, יואל ליפשיץ, הוסיף: “עצוב לנו שאף פוליטיקאי לא נלחם על התיק הזה ושאף מפלגה לא ביקשה לעצמה את המשרד”.

    מזעזע!

  10. סימה מירום says:

    אני פונה אליך, כבוד השר, כשר הממונה על נושא המיחשוב הממשלתי.
    בעניין ממשלה 2.0 – שימוש בטכנולוגיות מתקדמות במשרדי הממשלה, יש לדעתנו, לרתום את מטה משרדי הממשלה וההנהלה הבכירה, על מנת שאלה יכירו בחשיבות הנושא וידאגו לחילחולו כלפי מטה.
    מעבירה לינק למאמר מעניין
    http://www.isoc.org.il/magazine/fr_magazine6_3.html
    סיגמה מכשירה בנושא ממשלה 2.0 – קורס שנערך במשרד החוץ בנושא “דיפלומטיה ציבורית – שימוש ברשתות חברתיות” בוודאי יגרום לשינוי מה בתפיסת ההסברה של ישראל ומיתוג ישראל בחו”ל. נשמח לפתח אתך את הנושא ולחשוב יחדיו כיצד למנף אותו במשרדי הממשלה השונים.
    בברכה,
    סימה מירום

  11. הי סימה,

    אנחנו בקשר עם ירון גמבורג ממשרד החוץ ופועלים רבות בנושא הזה.
    אשמח אם תרימי לי טלפון על מנת שנוכל להמשיך לשוחח בנושא ל- 050-6205384

  12. ט”ז בתמוז תש”ע, 28.6.2010
    לכב’ השר מיכאל איתן.
    האזנתי לפני זמן קצר לראיון/ויכוח ששודר ביומן-הצהריים של רשת ב’ בקול-ישראל בינך לבין המראיינת אסתי פרז בעניינו של השבוי גלעד שליט. הרשה לי בבקשה לבטא -
    1. את הוקרתי לעצם יציאתך בפומבי, כשר בממשלת-ישראל, במסר של הזדהות עם הדרישה שעלינו להחזיר את השבוי גלעד שליט חי הביתה ! עוד יותר – על הודעתך שתצטרף לקטע (בין לטרון שער-הגיא) של צעדת-הוריו למען שחרורו.
    2. יחד עם זה היה לי לא נוח לשמוע את ההתנגדות הנחרצת שלך לכל דיון צבורי באופן שבו על ממשלת-ישראל, בה אתה חבר, לממש את הצורך להחזיר את גלעד הביתה (ראה דבריי בסעיף 4 של מכתבי זה, בהמשך).
    דווקא ממך, האמון על אמון הצבור בממשלתו ועל שקיפות הממשל כלפי האזרחים (ואתה הרי ממונה כשר על הקשר בין הממשלה לצבור), ציפיתי ליתר פתיחות כלפי דיון צבורי כזה. כ’גילוי נאות’ אוסיף, שכמי שמעורב בפעילות למען השבוי הישראלי מהיום שלמחרת חטיפתו ב-25.6.2006 (ובשנתיים שאחרי ה-12 ביולי 2006 גם בעניינם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר), למיטב ידיעתי והתרשמותי, מעט מאד מידע קיים ברשות ‘הגורמים המוסמכים’, כולל שרי-ממשלת ישראל (!), שאינו ידוע לצבור (בהנחה שבצבור יש מי שעוקבים וזוכרים בקפדנות כל פריט-מיד שפורסם, אפילו ב’במה’ שולית ולזמן קצר בלבד).
    3. מנקודת-המוצא הנ”ל (שאני יודע וזוכר פרטים רבים, בהם גם כמה פרטי-מידע מוכמנים), אני מסיק שכל מה שניתן היהי תאורטית לעשות להחזרתו של גלעד שליט הביתה, נבדק, לפעמים נוסה בפועל, ולא עלה יפה ! נשארו רק החלופה של העתרות להצעת המתווך הגרמני מלפני חצי שנה, מול החלופה של ‘הרמת-ידיים’ והודעה אמיצה ש”החלטנו לוותר על החזרתו של גלעד שליט הביתה, משיקולים של בטחון לאומי ואסטרטגיה”. החלופה השלישית, שבה אנחנו נוקטים כבר 4 שנים, של המשך ה’סחבת’ תוך זריית-חול בעיניים (נעשים דברים”), היא לפחות – מעבר לכך שנמצאה בפועל לא יעילה ולא ‘מזיזה’ שום דבר בכוון חיובי – לא הגונה ולא מתחשבת במי שבחר את המפלגות שנציגיהן מכהנים כ’מחליטים’. אומץ הוא לא ל’מרוח’ ולהמשיך ‘לשבת על הגדר’, כדרך שלמיטב התרשמותי נוקט בה ראש-הממשלה נתניהו, בגיבוי שאר שרי-הממשלה, אלא להחליט; גם החלטות קשות שיש בהן סיכון פוטנציאלי (כמו לצאת ל’מבצע’ או למלחמה כוללת, כדוגמאות קיצוניות, שכבר חווינו בעבר, ןוחלילה יהיו גם בעתיד).
    4. כ’אלוסטראציה’ לעמדתי העקרונית כאזרח כלפי ממשלתו, הרשה לי להעתיק כאן דברים שכתבתי בתגובה למאמר של ד”ר אודי לבל שהתייחס לאופן שבו דנו והחליטו ממשלות-ישראל בהשפעת ‘דעת-קהל’ ולחץ צבורי:
    “ישנו מתח מתמיד ומובנה בשיטת-הממשל הדמוקרטית הנהוגה אצלנו ובארצות-הדמוקרטיה המערבית בכלל. ‘העם’ בוחר את השליטים אחת לזמן מוגבל מראש (בחוקה), כדי שבאמצעות היכולת להחליף את השליטים ביום-הבחירות הוא “יפקח” על מעשי-השלטון, ויזכיר לשליטים ש’לא לעולם חוסן’ ואסור להם לטעות יותר מדי ובדברים קריטיים. אבל בין בחירות לבחירות (במדינות בהן לא נהוג משאל-עם) ‘העם’ בעצם מתפרק מרבונותו ומעביר יפוי-כוח כמעט מלא לשליטים לשלוט בו ולעשות או לא לעשות דברים, לכאורה בשמו של ‘העם’. אלא ששמעבר לכך נשארים ה’שוליים’ של יכולת ‘העם’ על קבוצותיו והיחידים בו לבטא את דעתם על עניינים קונקרטיים שעל הפרק. רק לבטא, או גם להשפיע על השליטים שבחר ? זאת השאלה הקרדינלית, שלגביה קיים המתח שבין רבונות-העם לבין שלטון-על שהעם צריך ‘להתכופף’ תחתיו ותחת החלטותיו. הפרקטיקה מוכיחה שהשליטים מועלים לא פעם באמון-העם שבחר בהם, בגלל אינטרסים סקטוריאליים או אישיים משל עצמם. מעילה זאת באמון – לא פעם עם התירוץ השקרי ש”זה לטובת העם” – מצדיקה את הזכות של ‘העם’ לא להניח לשליטים עד ליום-הבחירות הבא, אלא ‘לשבת להם על הזנב’ כל הזמן, אפילו שהשליטים מסתירים באופן קבוע ו’רפלקסיבי’ מידע חיוני מ’העם’ (שוב, כביכול כדי לא “להזיק” לו), כדי למנוע ממנו את עיצוב דעתו והבעתה, הבעת-דעה שעלולה ‘לאתגר’ את השליטים והחלטותיהם.”

  13. מרים זלצמן says:

    שיהיה בהצלחה, מר איתן. ראיתי את המכתב ששלח לך מנחם פרימן. הוא כל כך צודק. ועדתת טרכטנברג קיבלה מנדט לטפל בנושא המחאה של מעמד הביניים ופתאום הם הודיעו שיטפלו בעשירונים הנמוכים. איזו אכזבה. אזו התחמקות , ואפילו לא אלגנטית.
    מר איתן, כפי שהספקתי להכיר אותך מראיונות שונים, נראה לי כי אתה תהיה מוכן לטפל בעניין ולהשיג צדק. טוב עשה ששלח לך את המכתב. אני מניחה שעוד הרבה כמוני מצטרפים ומאמינים בך, בהגיונך וביושרך.
    תודה. כל טוב.
    מרים זלצמן. נס ציונה.

השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה