לפרטים נוספים

ח”כ מיכאל איתן נאם היום (ב’) במליאת הכנסת וייצג את סיעת הליכוד בדיון מיוחד של מליאת הכנסת במהלך הפגרה אודות רפיסות הממשלה מול הטרור בדרום. להלן נאומו המלא: “בשבועיים האחרונים שוב התעצמו הקריאות “צבע אדום”, “צבע אדום” בשדרות. עשרות קסאמים נחתו בנגב המערבי בשדרות, עוטף עזה ובאשקלון, אבל הציבור בישראל כבר התרגל וככל שאין הרוגים ואין פצועים – אנחנו חיים עם זה”.

הבוקר, בטרם יצאתי את שדרות, שאלתי את מזל, תושבת העיר, אם לסטודנטית; “מה היית אומרת אילו היא היית צריכה לנאום כאן במקומי?” היא לא היססה לרגע ואמרה: “הייתי מספרת להם על הטרור שיש פה. הבת שלי הסטודנטית לא מסוגלת להתרכז בלימודים, בכל פעם שיש “צבע אדום” היא נתקפת בחרדה שמלווה בתסמינים פיזיים. בשביל הציבור בישראל כל זמן שאין הרוגים ואין פצועים זה בסדר. אני הייתי מזמינה את ראש הממשלה להחליף איתי ולגור בדירה לי. אני אמלא לו את הבית באוכל, ושיגור כאן שבוע. ורק אז הוא יבין מה אנחנו עוברים – גם בימים שכביכול הכל בסדר”.

צריך להודות על האמת; תופעת הקסאמים לא התחילה בזמן כהונתה של הממשלה הנוכחית, היא נמשכת מאז שנת 2001. אולם העובדה שמטחי הקסאמים החלו בשנת 2001 אינה יכולה להוות הצדקה למחדלים של הממשלה הנוכחית.

ראשית, הממשלה הנוכחית היא ממשלת המשך לממשלת שרון שביצעה את ההתנתקות מתוך הבטחה שהמהלך הקשה של עקירת היישובים ופינוי המתיישבים יחזק את כושר ההרתעה של ישראל ויאפשר לה גמישות ותגובה נמרצת אם רצועת עזה תהפוך לבסיס טרור.

אני זוכר שבמילים אלו שכנע אריאל שרון לתמוך בתוכניתו. ממשלת אולמרט-לבני היתה צריכה לנצל את המנוף המדיני, ולטפל בנושא ירי הקסאמים. אולם היא כשלה. בתקופת כהונתה מספר ההרוגים והפצועים מירי הקסאמים גדל פי כמה. וכושר ההרתעה שלנו התכווץ עוד ועוד.

בחודש ספטמבר 2007, דוברי הג’יהאד והחמאס חגגו. רקטה שנורתה מצפון רצועת עזה ונחתה על בסיס צה”ל בזיקים – גרמה לפציעתם של 67 חיילים, ארבעה מהם קשה.

YouTube Preview Image

בשבוע שעבר, שנה וחודשיים לאחר אותו אירוע, התפרסמה בכלי התקשורת בישראל הידיעה תחת הכותרת “בסיס זיקים מוריד את הדגל מהתורן”, ובגוף הידיעה נמסר כי בסיס הטירונים זיקים סוגר את שעריו. צה”ל ערך טקס בבסיס שמסמן את סוף תקופת הכשרת הטירונים וקופלו הדגלים של ארבע מתוך שבע פלוגות. זהו ההישג הגדול של ממשלת אולמרט: קיפול הדגלים.

קיפול הדגלים לכשעצמו אינו נורא כל כך כמו המשמעות, החמצן, העידוד והסיפוק שזה נותן לפעילי הטרור בעזה. חבורת הטרוריסטים צוהלת: “ישראל וצה”ל מקפלים את הדגלים ונסוג”. זהו שיא השפל אליו הדרדר כושר ההרתעה של מדינת ישראל.

ממשלת אולמרט-לבני רשמה שיא נוסף. כפי שציינתי, ממשלת אולמרט-לבני קיבלה את בעיית ירי הקסאמים כנושא שהיא היתה אמורה לטפל בו, לא רק שנכשלה בטיפול, לא רק שבזמנה התעצם הירי ומספר הנפגעים, לא רק שבזמנה צה”ל התקפל ונתן הישג מוראלי לטרור – אלא שבזמן ממשלת אולמרט עוד מאות אלפי אזרחים נכנסו למעגל החרדה, טווח הירי של הרקטות מעזה.

אני זוכר שכשהחל הירי של הרקטות הראשונות על אשקלון, מדינת ישראל היתה בהלם, לשדרות ועוטף עזה כבר התרגלו, אבל אשקלון? עיר של 120 אלף תושבים? ואני בדיוני הכנסת אמרתי: יתרגלו גם לזה! מי שלא יודע לפתור את הבעיה של ירי טילים על שדרות ועוטף עזה – לא יהיה מסוגל לפתור את הירי גם כשיהיה על אשקלון.

ראש הממשלה, שרת החוץ ושר הביטחון, יתנו הצהרות יבטיחו הבטחות, אבל במציאות לאט לאט הציבור בישראל יתרגל גם לזה. כי כשאין הנהגה נחושה, ואין נכונות להתמודד עם הבעיה בצורה רצינית וממשית – אז הכל דיבורים, ובמקום לטפל בשורש הבעיה – מחפשים כל מיני פתרונות שאולי יכולים להשקיט את דעת הקהל לתקופה קצרה, אבל אינם פיתרון כלל ועיקר.

צה”ל החליט לפנות את בסיס הטירונים מזיקים, אבל את אשקלון אי אפשר לפנות, ואז מדברים על כל מיני הצעות למיגון או לפיתוח מערכות צבאיות להגנה מפני הטילים.

שטיפת המוח של הממשלה מגיעה לשיאים מדהימים של הצלחה. בשבוע שעבר, עם חידוש מטחי הרקטות, הפגינו באשקלון תלמידים והורים כאשר בתוך יומיים נחתו בתוך אשקלון שלוש רקטות, אחת מהן סמוך לבית ספר ליד התחנה המרכזית.

כוחות משטרה וחילוץ הוזעקו למקום ומספר נפגעי חרדה פונו. בתגובה יצאו תלמידים מבוהלים, אחד התלמידים סיפר “שמענו את הקסאם הראשון, ובעקבות האזעקה הוציאו אותנו למסדרון, חזרנו לכיתה ושוב הופעלה אזעקה, ושוב יצאנו מהכיתה ואז שמענו בום אדיר, הבנו שקסאם נפל ממש סמוך אלינו”. בנס האירוע הזה הסתיים “רק” במספר נפגעי חרדה. התלמידים והוריהם יצאו להפגנה ספונטנית בתביעה נחרצת  מהממשלה ומהעירייה למגן את בית הספר.

זהו פרצופה הטראגי של מדינת ישראל של שנת 2008, בתום שנתיים וחצי לכהונתה של ממשלת אולמרט-לבני. התושבים לא מעלים על דעתם להפגין נגד ירי הקסאמים. שטיפות המוח הובילו אותם לחשוב שהם צריכים לקבל כמכת גורל את ירי הרקטות על ישראל, וכל מה שהם תובעים הוא שיתנו להם מיגון.

ראש עיריית שדרות היוצא אלי מויאל התבטא פעם באומץ לב כשאמר שהמיגון לא פותר בעיות. אם נבחן את הסטטיסטיקות נראה שמרבית הנפגעים מירי הרקטות נפגעו בעת ששהו בשטחים פתוחים ולא במבנים. נכון, כל מי שראה דירות שנפגעו ישירות מקסאמים יודע שזהו רק נס שהדירות לא היו מאוכלסות כי במקרים של פגיעות ישירות כאלו – גם מי שהיה בתוך מבנה מוגן היה נפגע בוודאות. אבל הסטטיסטיקה היא סטטיסטיקה וכמו שציינתי מרבית הנפגעים נפגעו בשטחים פתוחים – אז מה יעזור המיגון? אולי אנחנו נתקין מערכות של מנהרות תת  קרקעיות על מנת שהתושבים ינועו מוגנים ממקום למקום מתחת לפני האדמה.

ראש הממשלה אהוד אולמרט אמר פעם משפט נכון: “ישראל אינה יכולה למגן את עצמה לדעת”. אבל למשפט הזה היה צריך להיות המשך: “ישראל אינה יכולה למגן את עצמה לדעת – והיא תדע להפסיק את ירי הרקטות על מנת שלא יהיה צורך במיגון”.

הכישלון של ממשלת אולמרט הוא בכך שגם לא ממגנים כמו שצריך וגם לא פותרים את בעיית הרקטות. אי אפשר לומר לתושבים לא נמגן את עצמנו לדעת ותגורו בבתים ללא שום הגנה כאשר מנגד הממשלה אינה מצליחה למלא את משמיתה הבסיסית לעצור את ירי הקסאמים. ההפגנות בעד מיגון הן הפגנות של ציבור ששטפו לו את המוח, ומשלים אותו שבעזרת משכך כאבים אפשר לרפא מחלה שדורשת ניתוח רציני.

התוכניות של הממשלה כפי שהם באו  לידי ביטוי בשבוע שעבר מפיו של סגן שר הביטחון מעוררות חלחלה. סגן שר הביטחון הגיע לביקור עבודה באשדוד שאוכלוסייתה מתחילה להיות מודאגת מהזהרות של מערכת הביטחון, לפיהן גם אשדוד נמצאת בטווח הרקטות ועלולה למצוא את עצמה מופגזת. מה היה לסגן שר הביטחון לומר לתושבי אשדוד? הכותרת היתה “וילנאי באשדוד: לא צופה ירי רקטות על העיר בקרוב”.

טוב, תושבי אשדוד יכולים להירגע. סגן שר הביטחון של מדינת ישראל שמייצג את הממשלה מרגיע אותם – זה לא יהיה בקרוב. אני במקומם לא הייתי נרגע כל כך מהר. מה ז”א “בקרוב” על פי לוחות הזמנים של פוליטיקאים; עד הבחירות , אחרי הבחירות? על מנת לתת משנה תוקף להבטחה שלו לתושבי אשדוד – הוא אמר בנחרצות ראויה לציון: “יש קשת של יישובים שאותה אי אפשר לספוג; אשדוד, קריית גת ונתיבות, לא ניתן לקשת להתרחב”.

אני לא בטוח אם תושבי אשדוד השתכנעו, אבל אני יכול לומר לכם שאני כתושב שדרות – הזדעזעתי. עומד נציג הממשלה ומסביר שממשלת ישראל לא תיתן להרחיב את קשת הפגיעות של הרקטות. “לא יתנו לקשת להתרחב”, ומה עם תושבי עוטף עזה, שדרות ואשקלון שנמצאים בתוך הקשת? למה נתנו לקשת להתרחב עד אליהם. האם הדם שלהם מותר? אחת מהשניים; אם ממשלת ישראל לא יכולה לעצור את הרקטות וקובעת שיש קשת שבה היא לא מסוגלת להתמודד עם התופעה, והראיה; היא מפנה חיילים מתחומי אותה קשת – מדוע שלא יפנו את כל התושבים שגרים שם?

אתמול קראתי בעיתון שבמשרד הביטחון מתכננים ניתוקי מים וניתוקי חשמל. לא הייתי בטוח שזו הדרך הנכונה, אבל שמחתי שלפחות המערכת מתעשתת ומחפשת פיתרונות. להפתעתי, בהמשך הידיעה הסתבר שהתוכניות האלו אינן מתייחסות לטרור בעזה אלא למתיישבים ביש”ע.

אז התמיהה גדלה עוד יותר – מדוע כשמדובר ניתוקי חשמל ודלק הם טענים שאסור לעשות זאת נגד טרוריסטים – אבל כשמדובר בניתוקי מים נגד מתיישבים ביהודה ושומרון – הדבר מותר?

ברור שהפיתרון של פינוי שדרות עוטף עזה ואשקלון אינו ריאלי – אבל הבשורה של ממשלת ישראל שמשלימה עם העובדה שבתוך הקשת הפיתרונות הם הגנתיים ומיגוניים -היא בשורה שמבטיחה לנו הרוגים ופצועים גם בעתיד. אילו הייתי איש ג’יהאד או חמאס הייתי מתגלגל מצחוק מההצהרות של ממשלה אולמרט-לבני. “שמעתי אתכם”, הייתי אומר, “אמרתם שלא נגיע לשדרות, ולא שנגיע לאשקלון, ולמתקנים ביטחוניים, עכשיו אתם אומרים שלא נגיע לאשדוד, קרית גת ונתיבות – באמת הצחקתם…”.

צריך לומר בצורה גלויה וברורה: הפיתרון לירי הקסאמים איננו במיגון, הוא איננו במלחמה בלתי אפשרית נגד הברחות גבול מכל מיני סוגים, הוא איננו במלחמה אינסופית לגילוי מנהרות, הפיתרון הוא פיתרון מדיני-צבאי. ברצועת עזה יש ממשלה נבחרת שאחראית לכל הפעילויות האלה ולממשלת ישראל יש כלים רבים ומגוונים להגיב ולהחזיר את כוח ההרתעה. לא יכול להיות מצב שירי קסאמים על ישראל ישתלם ויניב הישגים מדיניים או אחרים למי שמבצעים את פשעי המלחמה האלו.

כשאני אומר שהפיתרון הוא פיתרון מדיני, אני מתכוון לכך שלצה”ל יש יכולות צבאיות להפוך את ירי הקסאמים לאסון למי שעומד מאחורי פשעי המלחמה הללו, אבל ברור שצה”ל אינו פועל ואינו יכול לפעול אלא בכפוף לשיקולים רחבים יותר של מדיניות. רק שילוב של פעולה מדינית וסנקציות כואבות תחזיר לנו את כוח ההרתעה ותמנע את הצורך למגן את עצמנו לדעת.

הבעיה היא שלממשלת אולמרט-לבני אין משום מדיניות ברורה בנושא. היא מעולם לא חרתה על דגלה את הפסקת ירי הקסאמים כיעד שאליו צריך לחתור. במקום זאת מסתובבים נציגיה באשדוד, נתיבות וקריית גת, ואומרים: “אל תדאגו, אליכם זה לא יגיע”.

העם בישראל ילך בקרוב לקלפיות ויקבע; האם הוא מקבל מדיניות של הפקרה ואפליה? האם הוא מאמין שמדיניות כזו אכן תצליח למנוע את הרחבת הקשת הרקטות לא רק לעבר נתיבות, קרית גת ואשדוד, אלא גם לעבר תל אביב וירושלים?!

לתרומה לחץ כאן


תגובות ל: “נאום במליאה: “ממשלת אולמרט-לבני מקפלת את הדגלים – הליכוד יציב אותם””

  1. רחמים מזרחי says:

    למיקי שלום רב
    קראתי את הכתבה ןאני לא מתפלא זאת היתה המדניות של שרון נבליג ואולי ימאש להם
    והם יפסיקו לבד לצערי אולמט לבני וברק המשיחו באותה דרך של פחדנות והססנות
    מה יגידו בעולם ….
    הם עדיין לא הפנימו שהטרוריסטים מבנים רק כוח ועוד כוח לדעתי צריך לחזור לסיכול
    הממוקד ועל כל רקטה שהם יורים לשלוח להם פגז בחזרה וזה לא מענין במי שה יפגע
    אנו תמיד דואגים שחפים מפשע נפגעים . אומה איתנו?
    אני יודע שזה לא הפיתרון הם יורים ואנחנו משיבים עד מתי?
    מאז מלחמת 2006 כח ההרטעה של צהל ירד ל0 מאז ששרון אולמרט וברק הססו
    והבליגו הערבים הבינו שאנו מפחדים והם הרימו ראש והם יותר מעזים…..

  2. סרן אבי says:

    א.אבקש מבלי לפגוע בכבוד המגיב הקודם לתקן להבא את טעויות הכתיב,לדעתי לפני ששולחים תגובה שעליה אתה חותם בשמך יש לבצע הגהה ולבדוק ניסוח תקין,שוב אבקש שלא תעלב חלילה.
    ב.המצב בשדרות לצערי ממחיש את התפוגגות האימרה הידועה:”כל ישראל ערבים זה לזה”.סטנדרט שכזה לצערי כבר איננו קיים במדינתנו המדרדרת לעבר פי תהום,שהרי במדינה שכזו שנשיאה הנערץ(לפחות ע”י התקשורת וחלק נכבד מהעם)מתבטא לעבר מצלמות ואומר”קסאמים שמאסמים”אין פלא שאין סולידריות.דין שדרות לצערי אינו כדין רמת-גן כשם שדין נצרים ז”ל לא הייתה כדין תל-אביב(למרות הבטחות אריק שרון)הגענו לימים שבהם יש אזרחים סוג ד’ במדינה הזו שמתעלמת מחובתה להגן על אזרחים אלו – בשר מבשרה אשר בניהם משרתים בצבא ובנותיהם יולדות דור נוסף לעם היהודי.ובלהגן אין הכוונה בלמגן בתים זוהי חלמאות ובזבוז שווא של כספי ציבור מכיוון שמי שממגן היום בתים ימגן מחר מכוניות ומחרתיים יסתובב עם שכפ”צ וקסדה בגן ילדים.צריך לנטרל את הסכנה ולא לצמצם את הנזק שהיא גורמת.יש לנו יכולת אבל אין רצון ,אין מהיגות ובעיקר אין עם ישראל…
    ישראלי בימינו חושב על כמה ואיך הוא ירוויח יותר כל חודש,”יסדר” לעצמו קידום(בעזרת קשרים ולא חלילה כישורים),יצליח ל”דאוג” לילד שלא יקשו עליו בצבא(אם בכלל הוא משרת שהרי חוק שירות חובה מזמן הפך להמלצה),יתחמק ממילואים,וינסה כמה שיותר פעמים בשנה-להגיע לטורקיה!!!

  3. admin says:

    לסרן אבי
    אני מסכים כמעט עם כל דבריך, ולכן החלטתי לפני כשנה להתגורר לעבור בשדרות ולצקת, לפחות מבחינתי, בביטוי סולידריות עם שדרות.
    מיכאל איתן

השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה






פוסטים אחרונים

חיפוש