לפרטים נוספים

כחבר כנסת, הייתי הראשון שהציב את נושא האינטרנט וטכנולוגיית המידע בקדמת סדר יומי הציבורי. אני פעיל בתחום מאז 1995, על פעילותי והישגיי תוכלו לקרוא בפירוט בתעודת הזהות האינטרנטית שלי.

בימים אלו אני מנהל קמפיין אינטרנטי במסגרת מערכת הבחירות המקדימות בליכוד, סיסמת הבחירות שלי היא “להוכיח שאפשר אחרת”, והיא מבטאת רצון להוכיח לציבור ולעמיתיי הפוליטיקאים שבעזרת טכנולוגיית המידע ורשת האינטרנט – ניתן לשנות את פניה של הדמוקרטיה הישראלית לטובה; להרחיב את בסיס התמיכה הציבורית, לנתק בין ההון הגדול לפוליטיקאים, לאפשר שותפויות על מפלגתיות בשורה ארוכה של נושאים, ולקיים דיאלוג מתמיד בין הבוחר לנבחר תוך העמקת השקיפות של עבודת הנבחר.

במסגרת המחוייבות לשקיפות ומתוך רצון לקיים דיאלוג פרסמתי לפני הבחירות את מצע הבחירות האישי שלי, ואני מתחייב לפעול על פיו אם אבחר מחדש. במצע יש פרק שמוקדש לתכניותיי בהקשר לאינטרנט ולטכנולוגיית המידע ואשמח לשתף בלוגרים וגולשים בניסוחו הסופי.

להלן הצעתי למסגרת פעולה:

א. חקיקה:
1. אנקוט במדיניות של ריסון חקיקתי והעדפת הסדרה עצמית בכל הקשור לרוח האינטרנט. כמה שפחות חקיקה יותר טוב, ורק במקרים קיצוניים של צורך בהגנה על אינטרסים חיוניים - כשיש סכנה מוחשית לשלומם של קטינים לפרטיות, לשמם הטוב של בני אדם, לזכויות יוצרים (ראה הסעיף למטה) ולביטחון המדינה -אתמוך בחקיקה מידתית.
2. דיון ציבורי בהיקף ההגנה על זכויות יוצרים בעידן האינטרנט וטכנולוגיית המידע במטרה לגבש תפיסה מודרנית תואמת טכנולוגיה של השמירה על זכויות יוצרים.
3. הרחבת היקף תחולתו של חוק חופש המידע, ועמידה נחושה על אכיפתו.
4. עידוד חקיקה שתאפשר מתן תוקף מחייב למרכיבים שונים של סחר אלקטרוני. לדוגמא: חתימה דיגיטלית, הכרה בתקפות עסקאות באינטרנט, מתן תוקף ראייתי למסמכים אלקטרוניים ולחתימות דיגיטליות כמחייבים מבחינה משפטית.

ב. צמצום פערים דיגיטליים:
1. הגברת הנגישות של אוכלוסייה שטרם התחברה לרשת בגלל קשיים כלכליים, הקמת נקודות גישה בכל בתי הספר והספריות הציבוריות ברשויות מקומיות,  לטובת אוכלוסיית התלמידים, הסטודנטים והקשישים.
2. פיתוח מרכזי להב”ה על פי התחייבות האוצר המקורית; להקים 100 מרכזים שבהם ניתן יהיה לרכוש מיומנויות גלישה, חיפוש ועיבוד מידע למתחילים ולמתקדמים.
3. עידוד יצירת תכנים שימושיים לטובת אוכלוסיות חלשות.

ג. חינוך:
1. הטמעת הטכנולוגיה בקרב המורים במגמה לשנות את סביבת הלימודים, ולהקים כיתות לימוד חכמות מצוידות טכנולוגית ועתירות תכנים מותאמים לעידן האינטרנט וטכנולוגיית המידע.
2. הקמת ספריה דיגיטלית שתכלול את המידע הנדרש לתלמיד ללימודיו בכל נושא, וזאת באמצעות היכולות של טכנולוגיית המידע, וכתחליף לרכישת ספרי לימוד מסורתיים.

ד. ממשל זמין:
1. פיתוח שירותים דיגיטליים לאזרח על בסיס קוד פתוח, ומתן אפשרות להרחבתם באמצעות יזמות פרטית וציבורית.
2. מתן אפשרות גישה למאגרי נתונים ציבוריים לצורך עיבודם והעשרת המידע לתועלת הציבור (בכפוף להגנה על הפרטיות והאינטרס הציבורי הכללי).

ה. דמוקרטיה דיגיטלית (e-democracy):
1. שילוב הטכנולוגיה במאבק לשיפור איכות השלטון, שקיפות הפעילות של עובדי ציבור ונבחרי ציבור בפני האזרחים, דיאלוג ישיר ומתמיד בין נבחרי הציבור ופקידיו הבכירים לבין הציבור. שיתוף הציבור בדיונים ובהכרעות לא רק בתקופת בחירות.
ב. שימוש בטכנולוגייה בשלבים להקמת מערכות הצבעה מתקדמות שתאפשרנה העלאת אחוז ההשתתפות בחיים הדמוקרטיים. בשלב הראשון מעבר לפנקס בוחרים דיגיטלי שיטפל בסוגיית רישום המצביעים בלבד (תהליך ההצבעה המסורתי יישאר בינתיים על כנו). פנקס בוחרים דיגיטלי יאפשר הצבעה בכל קלפי, יצמצם הצבעות כפולות, יחסוך הוצאות הסעת מצביעים ויעלה את אחוז ההצבעה.

אשמח לשמוע את תגובתכם. כתבו בבלוג שלכם וקשרו לכאן, או הגיבו כאן בתגובות אם אין לכם בלוג. מודה לכם מראש על כל הערה, הצעה ורעיון.


תגובות ל: “המצע האינטרנטי השיתופי של מיכאל איתן ואזרחי הרשת”

  1. אדר שלו says:

    בלוג אין לי. רעיונות יש.

    ממשל זמין לכולם, אבל באמת. זה אומר שכל אתרי הממשלה צריכים (בדומה לאתרים ממשלתיים בכל אירופה, אוסטרליה וארה”ב) להתאים לכל הדפדפנים כולל כולם. לא ייתכן אתר ממשלתי שאפשר לגלוש בו רק אם שילמת למיקרוסופט על מערכת הפעלה. הבעייה הזו רווחת משום מה בישראל, וזה רק מנציח פערים דיגיטליים ומונע מאוכלוסיות במצב סוציו-אקונומי בינוני מינוס לאמץ טכנולוגיות חלופיות וזולות/חינמיות, כמו תוכנות קוד פתוח.

    עם מערכת הפעלה חינמית כמו לינוקס ודפדפן כמו פיירפוקס אפשר להשמיש מחשבים שנחשבים גרוטאות במונחי מיקרוסופט ולא מריצים את VISTA, מערכת ההפעלה הנוכחית שהחברה המונופוליסטית הזו משווקת. אבל מתכנתים ישראלים לומדים במכללות של מיקרוסופט וכותבים אתרים גרועים בהתאם, שמשמרים את המגמה הזו. השינוי מתחיל באתרי הממשלה, שצריכים לתת דוגמה.

    חוץ מזה, אשמח לראות עוד פרוייקטים בדומה לקידום השימוש ב-Open Office בישראל שבוצע על-ידי משרד האוצר.

  2. מיכאל איתן says:

    תודה על תגובתך, אני לא בטוח לגבי המתאם שאת מציעה בין שימוש בדפדפנים כמו פיירפוקס ומערכת ההפעלה לינוקס, לבין רמת ההכנסה. הניחוש שלי שזה בדיוק ההפך, נראה לי שהם לא מגיעים לפיירפוקס ולינוקס. ההגיון שלי אומר שדווקא אלו שמשתמשים בטכנולוגיה משתמשים בזה, והם בטח לא מהעשירונים התחתונים. אבל הפוטנציאל של הפיתוח וההפצה, יכול בסופו של דבר לשרת את השכבות החלשות, ובכל מקרה, אני חסיד של תחרות ושמעתי שגם בדיונים בכנסת שהאוצר התחייב לאפשר גם דפדפנים אחרים, אני מקווה שזה יתבצע בעתיד הקרוב.

  3. נתן ליפסון says:

    שלום מיקי,

    כשם שהאינטרנט מזעזע תעשיות מסורתיות הוא גם מזעזע את הפוליטיקה.
    עבור פוליטיקאים, אינטרנט זה מפחיד, לא רק מכיוון שזה נותן כלי ביטוי מצוין למיליוני אנשים כי אם גם מאפשר להם להתארגן וליצור קבוצות הזדהות ולחץ.
    וכמו במקרה התעשיות המסורתיות, הפוליטיקאים המסורתיים יילחמו באינטרנט ויפסידו.
    לא מפתיע שרוב החקיקה בענייני אינטרנט שמעניינת פוליטיקאים נועדה להגביל את הגולשים במקום לדאוג לכך שיהיו להם יותר הזדמנויות ושלא ייתקלו באפליות.
    מעטים הם הפוליטיקאים שמבינים שהאינטרנט יכול להיות כוח עצום – שצריך להתחבר אליו וגם להוביל אותו.
    ייתכן שאתה בקבוצה הזו.

    נתן

  4. ערן says:

    לגבי “פיתוח שירותים דיגיטליים לאזרח על בסיס קוד פתוח”
    לא ברור לי הדגש על קוד פתוח… זה הבאז החדש?
    זה לא מספיק בשביל מוצר להיות פתוח, הוא צריך להיות טוב יותר מהתחרות…

    אז אולי עדיף לדרוש תשתיות IT ושירותים דיגיטאליים נאותים ולהשאיר את בחירת המימוש הנכון לאנשי המקצוע?

    ערן

  5. רז דודוביץ says:

    שלום מיקי,

    אני מתייחס להצעה מאת אדר שליו ולתגובה שלך בנושא…
    לדעתי הנושא חשוב מאין כמותו והעובדה שהמתכנתים שמפתחים את האתרים הממשלתיים מתאימים אותו לדפדפני מיקרוסופט שהם היחידים שאינם תומכים בצורה טובה בתקינת ה- Web העולמית (World Wide Web Consortium – http://www.w3.org).
    הדבר מעיד על דורסנות ומונופליסטיות חסרת תקדים שאין לה אח וריע, וכל זאת בתמיכה ממשלתית ועל חשבון כספי משלם המיסים, בין השאר מיסים של אנשים שמשתמשים בדפדפנים מתחרים כגון Firefox, Safari, Google Chrome ו- Opera. (כמו שהבנת, יש אלטרנטיבות טובות לרוב).

    צר לי, אבל אני חושב שיותר מכל התשובה שלך מצביעה של חוסר הבנה בסיסי, לכך שכל מה שמשתמשי האינטרנט רוצים הוא חופש בחירה, והדבר אינו קשור לתוכנות קוד פתוח או תוכנות קינייניות וגם לא לסוג מערכת ההפעלה (גם משתמשי Windows גולשים עם Firefox).

    עם זאת, ולמרות שאיני תומך בדרכך הפוליטית אני מברך על היוזמה שלך ועל הרצון והנסיון להקשיב לציבור הבוחרים. (אני מניח שלבחירת אובמה יש קשר כלשהו…) כן ירבו.

  6. אלעד says:

    אחד הדברים החשובים הוא אינטרנט מהיר אמיתי. למרות שהוא נקרא כך, בארץ אין דבר כזה. ראו
    http://elad.blogli.co.il/archives/441

    השוואה למדינות אחרות. אני לא למה אין תחרות אמיתי בתחום ויש לבדוק האם אין כאן כשל שוק.

  7. אלעד says:

    אשמח אם תתקנו את הקישור בתגובה הקודמת (ואת זו תמחקו):
    http://elad.blogli.co.il/archives/441

  8. מיכאל איתן says:

    לנתן ליפסון:
    אני מסכים עם כל מילה. לכן גם ניסחתי את המצע שלי לכנסת הבאה. עכשיו אני מצפה מאנשים כמוך לעזור לי להוכיח לעמיתיי ולעיתונאים ספקנים, שקמפיין על מפלגתי מיועד לנושא כמו זה שאני מנהל עכשיו, יכול לצבור תאוצה, לא מדובר כאן באיסוף כספים, כי את זה הייתי יכול לעשות ועשיתי בעבר באמצעות בעלי הון בחו”ל. הפואנטה היא שגם אם אצליח לאסוף עשירית מהסכום, אבל מכמה מאות תורמים, זה ייחשב כהצלחה. לעומת זאת, אם בתום הקמפיין, לא אצליח להגיע אפילו ל200 איש שיהיו מוכנים לבטא את ההזדהות שלהם עם המהלך שלי, על ידי תרומה של 18 שקלים, לא רק שלא אוכיח שאפשר אחרת, אלא החשיבות של האינטרנט בעיני חלק מעמיתיי תתפוגג עד לסיפורה של הצלחה אחרת בעתיד, דבר שאני מאמין בו. אכן, האינטרנט תשנה את הדמוקרטיה הרבה לפני בוא המשיח, אבל אפשר יהיה לומר על השינוי הזה, אף על פי שהוא מתמהמה, בוא יבוא. הייתי מאוד רוצה שזה יקרה כבר עכשיו כאן, בקמפיין שלי.

  9. מיכאל איתן says:

    שלום ערן
    הכוונה, ויתכן ותתקן אותי אם אני טועה, היא שבכל הקשור לפיתוח שירותי ממשל לאזרח, ניתן יהיה לאפשר לגורמים שונים לפתח דרכים שונות להפצת סוגים שונים של מידע ציבורי, ולאופן שניתן להשתמש בו. במקביל ליכולות של מתכנתים לפתח תוכניות מסוג זה, צריך גם להעמיד את המידע לרשות אלה שיכולים להעשיר אותו על ידי עיבודים והצלבות. אני חייב להודות שאין לי מושג ירוק על מה אני עונה לך במושגים הטכניים, אבל יש לי בטחון מלא שברמה העקרונית אני מדבר על דרכים שבסופו של דבר, יסייעו בהגשמת החזון של שיתוף הציבור במידע ששייך לו (בכפוף למגבלות שהזכרתי כמו צנעת הפרט, הגנה על פרטיות, בטחון, זכויות יוצרים, שמם הטוב של בני אדם, ראה ההחרגות בחוק חופש המידע). אדרבא, אולי כדאי שמומחי הטכנולוגיה יפתחו פורום שבו תעלינה הסוגיות הטכניות לדיון והמסקנות יסייעו לנו בקידום קבלת ההחלטות הנדרשות ברמת המחוקק, והרשות המבצעת.

  10. admin says:

    לרז דודוביץ
    בכל הקשור לקוד פתוח והעמדת מידע ציבורי לעיבודים נוספים – אני מבקש ממך להציץ בתגובה שכתבתי לערן. באשר לנקודה של התאמות לדפדפנים שונים, למיטב ידיעתי ניתנה כבר הבטחה כזו על ידי הגורמים המוסמכים באוצר. בימים אלו אני עסוק בעיקר בנושא הפריימריז, לאחר ה8 לדצמבר, אברר את סטטוס הביצוע .

  11. ז'נייה שפירו says:

    שלום מיקי, ברכות על האתר והדיאלוג.

    כדי לגרום לי לשלוח לך חי שקלים לכנסת החי,
    מספיק שתי מילים: דמוקרטיה ישירה.
    למעשה אני רוצה הרבה יותר משתי מילים-אני רוצה התנהלות של דמוקרטיה ישירה.
    חופש בחירה בכל נושא, שיתוף הציבור במידת רצונו בחקיקה.
    אם הדרך טובה בעיניך, אמצעים טכניים זמינים כבר היום.

    אני מבין את גודל השינוי ושאצטרך לחכות לכנסת חי++.
    הלוואי ואראה את זה בחיי.

    בהצלחה.

    אגב הכנסת, אתר הכנסת שוכן בדומיין הממשלה.
    אירוני.
    אם היא הריבון, צריך להיות לה בית משלה, כמו
    http://knesset.co.il
    אבל נתנייתי זריז קנה אותו.

  12. אחד says:

    מה עמדתך לגבי נטרליות הרשת?
    אני מאמין כי יש לחוקק חוק שימנע מהספקיות להתערב לנו באינטרנט, ולמנוע מהם ל”הפלות” תקשורת מסויימת מעל האינטרנט, כי המדרון חלקלק מאוד.
    האם תפעל לביטול/שינוי החוק לגבי צנזור הרשת? מה עמדתך בנושא חוק זה בכלל?

  13. דורון אופק says:

    מר איתן שלום ,
    אשמח אם תוכל להתייחס לשאלות הבאות :

    1.מה דעתך לגביי התקונים והחקיקה בנושא של נתוני תקשורת (חוק נתוני תקשורת) האם אתה מודע לכך שלמרות שאישרו למשטרה גישה לנתוני התקשורת , גישה שהיתה מצומצמת בתחילה הופכת להיות יותר ויותר רחבה?

    2.מה דעתך בנושא של תעודת זהות דיגיאטלית – איך קרה ואיך קורה שהמכרז של אותה תעודה הופך להיות “סאגה” שנמשכת כבר מספר שנים ?

    3.איך אתה מתכוון לעצור את הנושא של מאגר מידע ביומטרי . ואם הוא לא מתכוון לעצור – למה ? האם אתה מכיר את הבעיות סביב קיומו של מאגר שכזה?

    4.האם בכנסת מודעים לכך שמשרדי ממשלה שונים (משרד הרישוי) כבר אוספים מידע שיכול לשמש כמידע לזיהוי ביומטרי – כיצד זה הם מאפשרים איסוף של מידע שכזה ללא חקיקה מתאימה?

    5.מה פתאום ולמה החליטה הממשלה או יותר נכון מישהו מתוך הממשל שהממשלה צריכה להיות גם הגוף האמון על הנושא של חתימה דיגיטאלית . האם אין סיכון בכך שהממשלה מחזיקה את כל המידע הזה ? מי החליט שראוי שהממשלה תהיה “גורם מאשר” לעיניין החתימה הדיגיטאלית.

    6.כיצד זה ממשלה של מדינה שמחשיבה עצמה נאורה לא מפרסמת בצורה גלויה וברורה את החוקים והתיקונים להם באינטרנט (לדוגמה) .

    7.למה אין מתן חופש אמיתי במכרזים ממשלתיים להגיש הצעה על כל טכנולוגיה , הרי אם יוצא מכרז ממשלתי לרכישה של microsoft office , ברור שרק מי שמוכר תוכנות של מייקרוסופט יכול לגשת למכרז .. למה הממשלה לא מוציאה מכרז ל office ובכך מאפשרת גם לגופים שאינם מספקים את התוכנות של מייקרוסופט לגשת למכרז (ובכך לאפשר גם לגופים שעוסקים בקוד פתוח לגשת למכרזי ממשלה) .

    8.למה יש עדיין אתרים ממשלתיים שאינם זמינים למשתמשים (כתוצאה מאי שימוש בתקנים ) שונים ובכלל זה למשתמשי תוכנות חופשיות ? אני עם פיירפוקס לא יכול לקבל את אותם שרותים שמשתמשי אקספלורר יכולים – האם אני אזרח סוג ב’ ?

    9.למה מחייבים את הבן שלי בביה”ס להגיש עבודות על סביבת microsoft office , האם ממשלת ישראל חושבת שאם בני עובד עם openoffice הוא ילד סוג ב’? למה בשיטה / צורה זו , מישהו מרגיש צורך לחייב אותי לרכוש אופיס … ? לא נראה למישהו שם שאם אני יכול לחסוך ע”י שימוש בחלופה כלשהיא ראוי לעודד אותי להשתמש בחלופה הזולה (וזה אגב מתקשר גם לנושא הפער הדיגיטאלי והיכולת לרכוש תוכנות ) .

    10.למה הממשלה , לא עושה שום דבר בכל הנוגע להתמשקות לתקינה עולמית ? למה לדוגמה כאשר מישהו רוצה להביא לארץ טלפון סלולארי התקן האמריקאי או הארופאי אינו מספיק ויש לנו כאן החמרה של התנאים – בגלל חברות ש”מחזיקות את השוק והמשתמשים בבי… “ ? לפיכך , למה מה שטוב ונכון לארופאים לא טוב לנו …

    11. למה למען השם , ממשלת ישראל מתייחסת בזילזול לכספי המיסים שלי , ובמקום לבדוק שוב ושוב מהי האלטרנטיבה הזולה והטובה מבחינת הממשלה – הם נכנסים שוב ושוב להסכמים דרקוניים עם חברות תוכנה במקום לקחת אלטרנטיבות זולות .. או בעברית פשוטה קצת יותר למה ממשלת ישראל לא מאמצת את השימוש ב Open Office שהוא חינמי ובמקם זה מבזבזת את כספי המיסים על רכישה של microsoft Office .

    דורון

  14. Roni says:

    שלום לח”כ איתן,

    הרשת חשובה מאד לפיתוח הדמוקרטיה אולם בשנים האחרונות מתחילה הצנזורה לבצבץ מכל כיוון.
    הנסיונות האחרונים של מחוקקים כאלה ואחרים לסתום את פיות הטוקבקיסטים מנימוקים שונים ומשונים מהווים תמרור אזהרה מהבהב לכל מי שחשובה לו הדמוקרטיה וחופש הביטוי האמיתי.

    אשמח אם תתנתק ממכבסות המילים ומלשון סגי נהור שרבים מחברי הכנסת חולים בהם ותקרא לחופש ביטוי מוחלט באינטרנט בישראל.

    הנך מוזמן להוריד את ה- power widget של TALKTAIL שמאפשר לכל אחד לכתוב טוקבקים ודיעות בכל מקום מבלי שאף אחד יסתום לו את הפה.
    http://www.talktail.com

    די לצנזורה ! די לפוליטיקלי קורקט ! די לצביעות ולשקרים !

  15. דורון אופק says:

    ח”כ איתן שלום ..

    אחד מקוראי הבלוג שלי הפנה את תשומת ליבי לכך שלא ניתן לחפש באתר שלך (ובבלוג שלך) מדפדפן האינטרנט פיירפוקס.

    אני אישית משתמש בפיירפוקס ולא שמתי לב לכך, אולם כשניסיתי אני לחפש – ראיתי כי יש צדק בדברים .

    אנני יודע למה זה קורה , אך ככל הידוע לי פיירפוקס הינו דפדפן תקני ..

    אנא, דאג שמי שאחראי על האתר יטפל בכך לתועלת ציבור הגולשים שאינם משתמשי אקספלורר ועל מנת שנוכל גם אנו לחפש באתר.

    תודות והמשך ערב נעים .

    דורון

  16. מיכאל שלום,

    ראשית כל מברך על היוזמה.

    עוד דבר שאפשר להתחיל איתו. לשפר את מהירות ההעלאה של הרשת שלנו.

    עידו

  17. admin says:

    לדורון אופק, לעידו ואחרים
    איתכם הסליחה שתגובתו של ח”כ איתן מתעכבת, אדאג שהיא תגיע הערב.
    בברכה
    ריקי, יועצת קמפיין האינטרנט.

  18. מיכאל איתן says:

    לז’נייה שלום
    כפי שתראי במצע האינטרנטי אני אכן מחוייב לשיפור איכות הדמוקרטיה שלנו בכיוון של הגברת האחריותיות של הנבחר מול הבוחר . חופש מידע שקיפות ושיפור טכנולוגיית ההצבעה …האינטרנט מסוגל לספק כלים שיאפשרו התקדמות בכיוון של דמוקרטיה ישירה אבל כפי שציינת זה יקח זמן …בינתיים צריך להתקדם בצעדים כמה שיותר מהירים כמה שיותר גדולים בכיוון הנכון …

    לאחד ,
    עמדתי בראש המתנגדים לחוק סינון התכנים שיזם חבר הכנסת אמנון כהן מש”ס ושזכה לגבוי הממשלה ולתמיכה של חברי כנסת רבים ממפלגת העבודה …כמובן שאמשיך להתנגד לחוק במתכונתו הנוכחית גם בכנסת הבאה אם אכהן בה ….

    לדורון אופק ,
    אני מודה לך על התייחסותך המעמיקה לפוסט ועל תגובתך ומתנצל על העיכוב במענה .
    א. נאבקתי נגד סעיפים שונים בחוק נתוני תקשורת לצערי הייתי במיעוט והחוק נוסח בצורה גרועה
    שמשדרת זלזול בערך הפרטיות . איני מודע למה שקורה מבחינת יישום החוק אבל אם המשטרה חורגת כדבריך מהמגבלות ההרופפות הקבועות בחוק יש להגיב ואעשה זאת בכל מסגרת בה אכהן (אם אבחר ) בכנסת הבאה .
    ב. הסחבת במכרז תעודת הזהות הדיגיטלית אינה יחודית לנושא זה בלבד . בשנת 1996 יזמתי הקמתה של ועדה לבחינת פרוייקט כרטיס זהות חכם ..מאז התחלפו ועדות והצעות ומכרזים כפי שאתה מציין ולא נראה לי שיש בידי לשנות דבר …נצטרך להמתין !
    ג. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בשלהי תקופת כהונתה של הכנסת ה-17 . אם יוחל עליה עקרון הרציפות ואם אכהן בכנסת ה-18 אני מניח שאהיה שותף פעיל בהכנתה לקריאה שנייה ושלישית כפי שהייתי עושה זאת גם בכנסת ה-17 לו הייתה ממשיכה בכהונתה . בדרך כלל אני ניצב מול מגמות הממשלה לפגוע בפרטיות לטובת מה שהממשלה מתארת כיעילות ממשלית אבל כאמור איני מכיר את סעיפי החוק ואתבטא בהקשר אליהם במועד שיידונו .
    ד. אם יש לך ראיות אשמח לקבלן ולהגיב (לאחר ה-8 לדצמבר מועד הבחירות המקדימות )
    ה. התנגדתי בעבר ואני מתנגד בהווה להפיכת הממשלה לגוף מאשר . הבעייה אינה אגירת המידע כי בסופו של דבר מי קובע שאגירת מידע בחברה פרטית בטוחה יותר מאגירת מידע על ידי הממשלה ?
    הבעייה היא בתחום חופש העיסוק בתחומים של טכנולוגייה חדשנית לממשלה אין כל יתרון על פני חברות פרטיות אלא להפך ההצטיידות מסורבלת (מכרזים כבר אמרנו ? ) שירות דפוק ומוטיבצייה נמוכה יהפכו את הממשלה לגורם מאשר כושל . הממשלה צריכה לקבוע תקנים שבהם יחוייבו הגורמים המאשרים ולפקח על פעולתם הבעייה שכרגע יש רק גורם מאשר אחד בעל יכולת פעולה וגם המצב הזה גרוע מאד המסקנה שלי שניתן לסייע ליצירת תחרות על ידי הגברת השימוש בחתימה הדיגיטלית והכרה בתקפותן של יותר ויותר פעולות משפטיות שנחתמות בחתימה דיגיטלית .
    ו. במשך שנים אני מנסה לקדם את הצגת חוקי מדינת ישראל באינטרנט הבעייה היא שלכנסת ישראל אין זכויות על הצגת החוקים לא באינטרנט ולא בכל דרך אחרת . בכל חוק מופיעים תיקונים ותקוני תיקונים על מנת שניתן יהיה לקרוא את החוק באורח סביר צריך לשלב את התיקונים בנוסח שהיה קיים ערב התיקון כך נוצרים רבדי חקיקה שחברות פרטיות מבצעות ורוכשות זכויות בנוסח המתוקן . המצב אינו סביר בעיני וגם במהלך תקופתה של הכנסת הנוכחית הצעתי ליושבת הראש לקדם פרוייקט שלו קראתי לשון החוק אבל לצערי גם ההשקעה הזו של מאמצים ירדה לטמיון אני מקווה שאחד מתוך מספר פתרונות שהצעתי יתקבל בכנסת הבאה .
    ז ח ט
    איני מבין בטכנולוגייה אבל כשבדקתי בעבר את היכולות של OPEN OFFICE בעברית נמצאו באגים
    לגבי הקוד הפתוח והפיירפוקס אני מניח שמשרד האוצר יקיים את הבטחותיו .
    ואת היכולות להתמשק למערכות מבוססות חלונות וOFFICE

    י.
    מסכים במאה אחוז ! עברתי זאת על בשרי כשבקשתי לבדוק מדוע מתעכב יבוא של טלפון חכם והסתבר שהגורם המאשר הוא המעבדה של אחת מחברות הסלולר שנמצאת בניגוד ענינים מול היבואן של המכשיר החדש (לחברה אין עניין לאשר דגמים חדשים עד שתמצה את כל הפוטנציאל של מכשירים שהיא מספקת לציבור .

    י”א

    אני מציע שאסייע לך לקבל תגובה של משרד החשב הכללי בעניין זה (לאחר ה-8 לדצמבר )

  19. מיכאל איתן says:

    לרוני שלום
    אני מתנגד בצורה נחרצת לחופש בטוי מוחלט באינטרנט ובכל מקום אחר . במשטר דמוקרטי אין חופש בטוי מוחלט אלא יחסי לזכויות אחרות של הפרט או של הציבור כך למשל פרסומים פדופיליים , פגיעות בפרטיות ובשמו הטוב של אדם פגיעה בזכויות יוצרים פגיעה בבטחון המדינה אינם יכולים לקבל הגנה כי הם נעשו באינטרנט . כמובן שגם ההגנה על הנושאים האלה אינה מוחלטת אלא יחסית ומידתית .

  20. מיכאל איתן says:

    לדורון אופק ולמחפשים בדפדפני פייר פוקס
    אברר את הנושא עם בונה האתר לעניות דעתי הבלתי מקצועית יש בעייה כללית בנושא החיפוש
    לראייה גם בדפדפן שלי (אקספלורר ) אי אפשר לבצע חיפוש

  21. ראובן says:

    יש לי רעיון לטכנולוגיה דמוקרטית חדשה:
    נגיד שכל ח”כ יהיה מחויב למצע שעליו רצה מפלגתו.
    למשל, אם מפלגה רצה תחת הכותרת “דין נצרים כדין תל אביב”, לא יכול להיות שיהיו ח”כים השייכים למפלגה שיצביעו בעד גירוש תושבי נצרים.
    אתה הבנת את זה, מיקי?

  22. שלום מר איתן
    ראשית כל המון בהצלחה,
    ברצוני להסב את תשומת ליבך, כי למרות כל השיחות וההצהרות של פוליטיקאים בנושא המעורבות הטכנולוגית אינטרנטית. העבודה שאתם עושים היא סזיפית ולא ממוקדת. אשמח מאוד לסייע לך בתחום השיווק הפוליטי באינטרנט. זה מה שאנחנו עושים, זו ההתמחות וזו תהיה ההצלחה שלכם גם כן.
    http://www.ipolitics.co.il

  23. אדם says:

    הערה אחת לגבי האתר הזה:

    לא נעים לי להיות שלילי אבל שתדע מיקי, שהחברה שבנתה את האתר הזה היא חברה די מצ’וקמת מבחינת התאמתה לתקני אינטרנט. אני לא סתם מלכלך, אני פשוט לא יכול לפרט מאיפה יש לי את המידע. אני רק יכול להוסיף שעם המשכורות שהם משלמים ועם האוירה במשרד, שאיננה בין הטובות שחשתי (בעיניי כמובן) זה לא פלא שכן איכות כוח האדם שם היא כפי הנראה בהתאם.
    אם יש לך עניין ודבר בחברה זו הייתי לוקח זאת לתשומת ליבי במקומך.

    Sorry to break the news…

  24. theone3@gmail.com says:

    לחייב כל אתר אשר מחזיק ברשותו מידע פרטי על אנשים (כגון: אתר הכרויות, רשת חברתית, וכדומה) באבטחה של אתרו בהתאם לסנטדרטים שיוכתבו בחוק (כגון SSL).
    המידע כיום לא בהכרח מאובטח, מה שמסכן את פרטיות האנשים (מבוגרים ואף קטינים) החושבים בתומם כי המידע האישי שלהם נשמר בקפידה.
    אני חושב שמישהו בכנסת צריך להרים את הכפפה ולפעול להסדר אבטחת המידע של אתרים אלו.

  25. יעקב ריקלר says:

    שלום’ אני מקווה כי לאחר בחירתך בפריימריז תקדיש יותר זמן לנושא. המדובר היא בנושא נגישות לכולם באתרי האינטרנט בארץ.
    אתרי האינטרנט בארץ בכלל ואלו של הממשלה בפרט נגישים רק לדפדפני אכספלורר.

    לא יתכן כי תכריזו על ממשל זמין והאתר אינו זמין למי שמסרב להשתמש בדפדפן קנייני של חברה מסחרית זו או אחרת. אולם ובעיקר, האתרים אינם תואמים את תקני ארגון האינטרנט הבינלאומי, והעברית בהם אינה מוצגת באנקודינג של UTF8 Unicode אלא בזה של ווינדוז, שהינו תקן נחות ומיושן.

    פעולה שלך, ואני יודע שאתה מודע לנושא הינה חיונית ודחופה.
    העולם לא נח רק על אכספלורר אלא גם על פיירפוקס המותאם לכל פלטפורמות המחשוב, כולל מקינטוש, ועל הדפדפן ספארי שהינו תקני בניגוד לאכספלורר.

  26. יהודא אדרעי says:

    בהקשר לאופן אופיס, אם אפשר לקדם גם גירסת PORTABLE (ניידת) שמותקן בה תיאום מלא לMATHTYPE לעזרת הסטודנטים שלא נעים להם להתקין אצל אחרים תוכנות, כדי לקרוא מסמכים מהאונברסיטה ולכתוב בהם, (יש תוספת כזאת בשפה הצרפתית שאיני מבינה).
    חוץ מזה כדי שאנשים ירצו להשתמש בתוכנה היא צריכה להיות יותר שימושית לישראלי שתתן לו תוספות המותאמות לו, (ע”י הפיתול של משרד האוצר שצריכים להוסיף להם קצת יותר מ4 מפתחים) אתן כמה דוגמאות:
    1. סרגל ניקוד וטעמים
    2. לוח שנה עברי, בכמה אפשרויות כולל זמנים משולבים.
    3. לקחת כמה סגנונות של ספרים המיוחדים לנו(כגון יצירת מיזוג אוטמאטית בכמה מסמכים, לספר דוגמת חומש עם פרשנים).

    לתת תמריצים לאונברסיטאות לפתח קורסים שהמשימה שלהם זה פיתוח קוד פתוח (סביבת עבודה / אופס / ועוד) שכמובן יזכו את תלמידיהם גם בשם וגם בניקוד, ולחייב את האונברסיטאות שמסמכיהם
    יפתחו גם ע”י תוכנות קוד הפתוח (חוץ מקורסים שעובדים על תוכנה לא פתוחה כמובן)

    בנוסף לכך כדאי ליצור אתר שילמד שימוש באופן אופיס, דוגמא אפשרית לימוד ע”י וידיו בצורת לימוד של LYNDA, או בשיטת מצגות משולבות וידיו ומסמכי הסבר
    רק ע”י לימוד והטמעה אפשר להכניס קוד פתוח לארץ
    ואולי זה ישתלם, כמו שמשטרת צרפת מרויחה מזה שעברה לאובנטו

  27. admin says:

    לראובן, ממיכאל איתן
    הבנתי לא רק את הדברים אלא גם את מה שעומד מאחוריהם. התשובה שלי היא שכל זמן שאנחנו מנהלים דמוקרטיה באמצעות נציגים, המנדט שמקבלים הנציגים מטבע הדברים הוא רחב. כאשר אתה בוחר אנשים אתה יודע שהם עשויים, בהתרחש נסיבות מסוימות, לקבל דעות שאולי לא היו רלבנטיות בזמן היבחרם.
    לכן, הם צריכים לקבל אישור בדיעבד, בתקופת הבחירות הבאה, על מכלול מעשיהם, ואם יבחרו מחדש, יש לראות בכך מנדט על מעשיהם בדיעבד.
    מיכאל איתן

    לאדם
    נראה לי שאם אענה לך לגופו של עניין אצטרך להיכנס לעימות שאיני צד בו ואני גם לא רוצה להיות מעורב בו. זו דווקא דוגמה מאלפת לצורך לקרוא מידע בצורה בוגרת.
    איני בא לפסוק כמובן, אם דבריך נכונים אם לאוו פשוט משום שאיני יודע. מלבד היותי לקוח מרוצה, איני יכול לומר דבר. אבל כמשקיף מהצד, יש לי הרגשת אי נוחות מסוימת מכך שאנחנו שומעים רק צד אחד, ואני שב ומדגיש, גם אם הוא צודק. החיים לפעמים מורכבים ואתה יכול לשמוע משני צדדים טענות צודקות כשכל אחד גם בטוח שהצדק רק איתו. לשם כך, למדתי מניסיוני, חשוב מאוד לשמוע את שני הצדדים, לברר את הסוגיות העובדתיות השנויות במחלוקת, לבדוק ולהתעמק במסקנות שכל אחד הסיק מאותה מערכת עובדות ולנסות להכריע ולקבוע עמדה שלך כצופה מהצד או כשופט, היכן הצד. או מי צודק. נדמה לי שגם אתה חשת קצת אי נוחות בסיטואציה, כי התחלת בהסתייגות מסוימת, “לא נעים לי להיות שלילי”. בכל מקרה, אני מאחל לך דרך צלחה שתחפה על תסכולים כאלה או אחרים שהיו לך בדרך.

    theone#
    סוגיה שיש לדון בה בכובד ראש. כעיקרון צריך להיזהר בחקיקה. האנגלים טבעו את המונח המשפטי, Caveat emptor שבתרגומו המילולי מלטינית, היזהר הקונה. ובמשפט המקובל האנגלי המשמעות שלו היא שעל הקונה לבדוק את הסחורה שהוא קונה היטב. נדמה לי שצרכן של שירותי רשת שמפקיד מידע בידי ספקי שירותים ועוד משלם עבור השירות שהוא מקבל צריך להיזהר ולבחון בעצמו את רמת האבטחה של המידע שהוא מפקיד בידי אותו ספק שירותים.
    אבל, האמת היא שההלכה האנגלית הזו לפחות בצורתה המקורית השתנתה, ובמשך השנים התמתנה, ונצרו כללים חריגים רבים המנוגדים לעיקרון הבסיסי הזה, של ייזהר הקונה. לעניינינו, דיני הגנת הצרכן באים לתקן את העיקרון הרחב של ייזהר הקונה. במיוחד בשוק המודרני, כאשר הצרכנים נמצאים בעמדה נחותה מול חברות ענק, שטיפות מוח בטלוויזיה, או סוחרים חלקלקי לשון שמחתימים אותם על חוזים עם אותיות קטנות, וסעיפים שלא יכלו לשער את קיומם בחוזה המתפרס על עמודים רבים. לעניינינו, אני בהחלט אשמח להיכנס לעובי הקורה, אבל קודם כל, אני לשם כך אני צריך להיבחר. ואם אמשיך להתפלסף במענה לתשובתך במקום לרוץ אחרי הבוחרים, בשבוע הבא ביום שני, שנינו עלולים למצוא את עצמנו ללא יכולת לממש את מסקנות הדיון בצורה של יוזמת חקיקה.

    ליהודה אדרעי
    אני מצטער אבל לא מעודכן בגירסה הניידת של האופן אופיס, וגם אין לי מושג באלו תקלות תהיה כרוכה הפעלת התוכנה בעברית, אבל כן התחייבתי שנקיים על כך דיון משותף עם משרד האוצר והנהלת ממשל זמין. אני מבקש ממך לחזור אלי עם התכנסותה של הכנסת הבאה, בתנאי שאבחר כמובן, ואפרע את השטר רק בפורום משותף של כל הנוגעים בדבר, נוכל לבחון את ההצעות ואת הדרכים ליישומן.

  28. שפירול says:

    קודם כל,
    זה מעולה שיש מקום שבאמת ניתן לתקשר עם הנבחרים שלנו רק לצערי הרב כנראה האתר הזה כמו שאר הרעיונות המעולים לא יחזיק מעמד מעבר לתקופת הבחירות , תוכיח לי שאני טועה ….

    מעבר לזה, די הצתמררתי לגלות שעד שאיזה שר יוצא מחוץ לקופסא ונותן לציבור באמת להשפיע אז כל מה שיש לציבור להגיד זה להתווכח על כן קוד פתוח או לא קוד פתוח… נו באמת …

    מעבר לזה, אם כבר יש לי את ההזדמנות להשפיע (ולא אני לא אופטימי ) אז הנה כמה רעיונות מועילים , בא תנסה להרים את הכפפה.
    האינטרנט כמו שאמר roni הוא כלי בעל עוצמות מדהימות ולצערי הרב המדינה שלנו (כמו רוב המדינות בעולם) לא משכילה לנצל ולו חלק מזערי מהכח הטמון בכלי הזה , אני אנסה להרחיב ככול הניתן :

    קשר עם הבוחר:
    במדינת ישראל כל שר מקבל כסף על מנת לשמור על קשר עם הבוחרים , הכסף מנוצל לאלף ואחד דברים אבל קשר עם הבוחר אין !!!
    1. כל חבר כנסת יחויב למלא בלוג אישי שבו הוא ידווח לציבור בוחריו על ההתקדמות שלו במשך השבוע על מנת להשיג את המטרות שהבטיח בעת בחירתו.
    2. כל חבר כנסת יעדכן בבלוג לבוחר את הסיבות שהובילו אותו להצבעות שביצע באותו השבוע ואת הסיבה להעדרותו מכינוסים כאלה או אחרים.
    3. כל חבר כנסת יקח את הזמן ויענה ולו בצורה מרוכזת לשאלות של בוחרים, ולו פעם בשבוע, ולמזער את הצנזורה, לציבור מגיע לשאול גם אתה השאלות הקשות.
    4. פירסום שוטף של ההבטחות ושל ההתחיבויות של הנבחר לבוחרים.
    5. פירסום שוטף של תקציבי המשרד עליו הוא ממונה.
    אני יודע שדרישות כאלה יפחידו את רוב הנבחרים, אבל צריך לזכור התפקיד של שליח הציבור הוא לא לחמם כיסא במשך 4 שנים (בתיאוריה 4 שנים …).
    בנוסף אני מציע להקים גוף אפילו גוף ציבורי שימדוד את נבחרי הציבור לפי ההבטחות שהתחיבו להם לבין הקיום בשטח , כמובן עם אפשרות של הנציגים להגיב.

    בנושא המשבר הכלכלי.
    מדינת ישראל לאחרונה חווה משבר כלכלי אשר מקורו מחו”ל והוא מטלטל את אמות הסיפים של הכלכלה העולמית, ישראל יכולה לספוג את הטלטלה ולחדול או להבין שמדובר בתקופה של הזדמנויות חדשות ולתפוס את הגל בתחילתו.
    אין ספק כי הקטר המוביל את המשק שלנו הוא לא חקלאות ולא ביטחון , הקטר שלנו הוא היי טק. כיום שנשמעות יותר ויותר הצעות ברחבי העולם שזאת תקופה להשקיע בתשתיות, אנו צריכים להבין שהשקעה מוגזמת בתשתיות תעזור לכלכלת תאילנד אבל לא למדינה שלנו.
    כרגע יש לנו את ההזדמנות להפנות משאבים רבים לאינטרגציה של כל מוסדות המדינה לאינטרנט , במילים אחרות , המדינה שלנו עמוסה במוסדות מסואבים, שמנים ולא מתפקדים אשר ממוקמים בארמונות של ממש , אני אישית מחולון ואני אתן רק את המוסדות בחולון כדוגמא: לכל מי שמכיר את חולון יש לנו משרד תחבורה שהוא פשוט מגרש ענק , יש לנו את משרד הפנים שהוא פשוט ארמון , יש את העירייה שהיא מבנה עצום במרכז העיר , יש את משרד הפנים שמחובר למס הכנסה , שוב בנינים ענקיים. כל הביניינים האלה אמורים לשרת את הציבור , בפועל הם נותנים במקרה הטוב שירות בינוני עד גועלי , אם שעות פתיחה קצרות שתמיד נופלות על זמן העבודה של הציבור. המדינה מאבדת שעות עבודה של הציבור רק כדי שנוכל ללכת ולסדר את עיניינינו האישיים.
    רוב רובם המוחלט של פעולות שאנו מבצעים מול המוסדות האלה הם טרויאליים ובשיתוף עם שימוש פשוט עם דואר ישראל , יוכל האינטרנט לתת מענה מלא לרוב רובם של צרכי העם.
    אני מציע :
    1. בניית אתר לאומי אשר כל אזרח יקבל בו תיבת דואר אישית.
    2. כל הדואר אשר נשלח מהמדינה ישלח ישירות לתיבת הדואר האישית של האזרח: דוחות, אגרות, הודעות רשמיות, הצהרות וכו’…
    3. כל משרד ממשלתי יחוייב לתת את כל השירותים שלו און ליין, את כל השירותים !!!!!
    4. פתיחת מכרזים בכל פינות הארץ לזכיינים פרטיים לאינטרנט קפה אשר תמורת סכומים סמליים יספקו עזרה לאוכלוסיה בארץ אשר לא מתמצאת ברזי האינטרנט לנהל את עינייניהם הפרטיים. כמובן פתוחים 24 שעות ביממה.
    5. צימצום/ סגירת המוסדות הענקיים אשר מבזבזים את כספי משלם המיסים לארנונה ושאר ירקות ומספקים שירות בינוני במקרה הטוב ביותר … מכירתם ליזמים ולהכניס את הכסף לקופת המדינה.
    6. את חוות השרתים הענקיות שיוקמו כתוצאה מהעשייה הרבה יש להעביר לעיירות פיתוח המשוועות לעבודה : דימונה , באר שבע , מצפה רמון וכו.

    בתי המשפט
    בתי המשפט במדינת ישראל מצבם בכי רע , תיקים מחכים במשך שנים, טוב אני לא רוצה להוסיף כי אני חושב שדעתי על האושיות של מדינת ישראל נמוכה ביותר ופשוט תוריד את הרמה של התגובה. לפני זמן מה הייתי אני צריך להשפט בעבור עבירת תנועה, אני רוצה לפרט את התהליך : המשפט שלי נקבע לתאריך של 8 חודשים לאחר העבירה, ביום המשפט הייתי צריך לוותר על יום עבודה, שהגעתי לבית המשפט היו שם חמישה פקידות שגהרו מעל לערימה של מסמכים וחיפשו את התיק של כל אחד ואחד , התהליך לקח כ חצי שעה , משם למשפט , שם בשיטת הסרט הנע ניגשנו אחד אחד אל השופט , שם גם הייתה סניגורית שהסבירה לשופט את רזי התביעה . השופט הישיר מבט לכל אחד מהנאשמים ושאל : “מודה או לא מודה ?” , כל מי שלא הודה נשלח להרכאות , כל מי שהודה קיבל הנחה כהוקרה על כך שפטר את המערכת מעונשו של תיק זה ….
    1. כל התביעות של האזרחים יגיעו אל המייל האישי שלהם.
    2. התהליך המייגע והטורדני יכול להפטר במייל ..
    3. היות ורוב העבודה המשפטית במדינה היא בירוקרטית בעיקרה אני לא רואה שום סיבה שתוכנות מחשב לא כל כך חכמות יוכלו לתת הרכאה נמוכה לרוב התביעות במדינה.
    4. פורום של המדינה יאגד את הכל התקדימים ומשפטנים יוכלו לתת פיתרון און ליין בחסות המדינה (היות ולכל אזרח וחברה יהיה מייל ממשלתי ) ולצמצם את מספר התביעות שצריכות להגיע פיזית למשפט.

    טוב, נו כתבתי מספיק , יש עוד המון רעיונות אבל … כמו שזה נראה לי זה תרגיל בחירות אז זהו לבנתיים.

  29. אני מצטרף לכל מה שדורון אופק אמר.

    במיוחד מטריד אותי נושא התמיכה בתכנה חופשית, ובפרט התמיכה של אתרי אינטרנט ממשלתיים בדפדפנים שאינם מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר (כגון פיירפוקס וגוגל כרום) ובתכנות מסמכים שאינן מיקרוסופט וורד (כגון אופן אופיס).

    אני משלם מסים שמהם מממנים את בניית האתרים הללו ולא יכול להשתמש בהם, משום שהם עובדים רק עם תכנות של חברה מסחרית אחת מסוימת. הדבר דומה לסלילת כביש שרק מכוניות של מזדה יכולות לנסוע בו. מרגיזים במיוחד האתרים של משרד הפנים ומשרד האוצר ועוד הדוגמאות רבות.

  30. רוני says:

    תעברו ללינוקס

  31. admin says:

    כפי שציינתי, אני פתוח לבחינה מחודשת של המדיניות בנושאים אלו, ובחינה מקצועית של כל האלטרנטיבות המוצעות והשלכותיהן.

    מיכאל איתן.

השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה