לפרטים נוספים

להנגיש את שירותי משרדי הממשלה באמצעות רשת האינטרנט

שימושי אינטרנט

ח”כ מיכאל איתן נאם היום (ב’) במליאת הכנסת במהלך הדיון על הצעת החוק “ניירות ערך – מערכת דואר אלקטרוני מאובטח”. השר משולם נהרי שהציג את הצעת החוק בפני הכנסת אמר כי היא “גובשה ברשות לניירות ערך ונועדה לאפשר הפעלת מערכת אינטרנטית, שתשמש צינור להעברת דרישות ומסמכים מן הרשות אל גופיה המפוקחים”. ח”כ איתן בירך את “הרשות לניירות ערך על כך שהיא הגוף הציבורי שחי מכוח חוק, גוף סטטוטורי, המתקדם ביותר בכל מה שקשור לשימוש בטכנולוגיית האינטרנט”.

להלן הנאום המלא 

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לברך את הרשות לניירות ערך על כך שהיא הגוף הציבורי שחי מכוח חוק, גוף סטטוטורי, המתקדם ביותר בכל מה שקשור לשימוש בטכנולוגיית האינטרנט. זה לא פלא שזה קורה ברשות לניירות ערך, גם בגלל האנשים שמובילים שם את הגוף הזה, אבל גם בגלל העובדה שבכל העולם, כל מה שמתבצע במסחר בניירות ערך בבורסות, כל העולם הוא כבר עולם מאוד-מאוד מתקדם בטכנולוגיה הזאת, ולכן הרשות לניירות ערך אצלנו הולכת בעקבות מה שקורה בכל מקום אחר בעולם, וטוב שאנחנו לא מפגרים יותר מאשר במקומות אחרים.

היום עבדתי שעות, ארבע שעות היתה ישיבה על הצעת חוק שהממשלה הביאה, הצעת חוק סחר אלקטרוני. חלק מהחוק שם מטפל בעניין של מסמכים אלקטרוניים, ומסמך אלקטרוני כמסמך שיכול לבוא כאילו שזה מסמך שנעשה בכתב. דרישת הכתב יכולה לחול גם על מסמך אלקטרוני.

עמדתי בראש הוועדה שחוקקה את חוק החתימה הדיגיטלית, שעליו מסתמך גם החוק המוצע כאן, ולכן הבנתי שהחוק יבוא לדיון בסופו של דבר לוועדת המדע, ששם נטפל בו באותו הקשר של חוק המסחר האלקטרוני. אנחנו פשוט דנים בדבר מקביל בתחומים אחרים.

תראה מה הממשלה אומרת? הממשלה אומרת שאפשר לתת הוראות ודיווחים בנושאים שיש להם נגיעה כספית למיליונים כבדים באמצעות דואר אלקטרוני. למה אי אפשר להוציא כל מיני הודעות שאזרח צריך לקבל מהממשלה, למשל תעודה של יולדת, ביטוח לאומי, סכומים של כמה אלפי שקלים, סידורים שונים, למסור כתובת, להוציא תעודות? למה אי אפשר? משרדי הממשלה אומרים: לא, זה מסוכן, מישהו יכול להיכנס במקומך. הנה, כאן יש לנו פעולות שהתוצאות שלהן יכולות להיות משמעותיות מאוד מבחינה כספית, משמעות של מיליונים, ובכל אופן מוצאים דרך מאובטחת לקיים את הפעילות, והרשות לניירות ערך כבר מקיימת פרויקט של דיווחים לרשות לניירות ערך כבר שנים מספר בהצלחה אדירה.

יישר כוח לרשות, יישר כוח למשרד האוצר שמביא את ההצעה הזאת היום, אבל אני מאוד מבקש שנפתח קצת את העיניים ונראה שמה שאפשר לעשות כאן, אפשר גם לעשות לטובת האזרחים שלנו בהרבה מאוד תחומים אחרים שבהם פועלים משרדים ממשלתיים, ודיווחים, קבלת נתונים, העברות כספיות, שהיום אפשר לעשות אותם גם בבנקים.

אני מאוד-מאוד מקווה שנצליח לקדם את שאר המשרדים הממשלתיים כמו הרשות לניירות ערך לקדמת הטכנולוגיה, והמשרד הכי חשוב בעניין הזה, תתפלא לשמוע, זה משרד החינוך.

השר משולם נהרי: אמרת שברשות לניירות ערך זה כבר עובד, אבל בדברים אחרים עדיין יש אוכלוסייה חלשה, שלא יודעת איך לפעול, והם תמיד יצטרכו את הפקיד, את הדלפק. מיכאל איתן: אני אענה לך על זה בקצרה. גם בעניין הזה יזמתי הקמת פרויקט, שנקרא להב”ה, לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית. היינו אמורים להקים 100 מרכזים, בסוף עד שהאוצר זז הקימו 15 מרכזים בעיירות פיתוח ובשכונות, מקומות שבהם פועלים מרכזי אינטרנט גם ללמד, וגם מי שלא יכול ללמוד, יכול להגיע לשם ולהשתמש בעזרת המדריכים שיעשו לו את השירותים.

דבר שני, ובזה אני אסיים. חלק מהציבור לא יודע להשתמש באינטרנט, אבל הוא יודע שבאינטרנט אפשר לעשות למשל פעולות ללא עמלה. היום הילדים, הנוער, הקרובים – אפשר להתארגן שחלק יעשו עבור חלק את אותן פעולות. בכל מקרה, הממשלה והאוצר צריכים לבצע יותר ויותר פעולות של הטמעה לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית. תודה.

בסיום הדיון, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה. תשעה ח”כים הצביעו בעד ללא מתנגדים או נמנעים. בעקבות ויכוח בין השר נהרי שביקש להעביר את ההצעה לדיון בוועדת הכספים לבין ח”כ איתן שטען כי יש הוועדה המתאימה לדון בנושא זה היא ועדת המדע – בחר יו”ר הישיבה, ח”כ יצחק זיו, להעביר את ההחלטה לידי ועדת הכנסת.


השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה






פוסטים אחרונים

חיפוש