לפרטים נוספים

הרהורים משדרות וירושלים על חקירות אולמרט

מאמר מאת ח”כ מיכאל איתן

מיכאל איתן

שני הרוגים, נפגעי חרדה ועשרות מטחים של מרגמות וקסאמים, ספגו תושבי שדרות ועוטף עזה לפני שבוע. בשבוע האחרון התברר כי גם אשקלון אינה חסינה מקסאמים. עבור תושבי עוטף עזה, כל מטח הוא דרמה בפני עצמה. זה מתחיל בכריזה ברמקולים רבי עוצמה המתגלגלת כרעם “צבע אדום”, “צבע אדום”, “צבע אדום”.

המציאות משתנה כהרף עין. הגוף מגיב באופן בלתי נשלט, חושיך נדרכים, וכל מעייניך נתונים להחלטה היכן כדאי לך להימצא בעוד כ-15 שניות לכשתגיע הנפילה. במצב כזה, 15 שניות הם כמו נצח. אתה מנסה לנחש היכן תהיה הנפילה; האם קרובה או רחוקה? האם אפגע? “הכל בידי שמים” אתה מסכם לעצמך, ומחפש נושא חדש להרהר בו במשך 8 השניות שעדיין נותרו לפיצוץ.

השבוע, בצל חקירות אולמרט, שאלתי את עצמי באותן 8 שניות: האמנם ההנהגה שלנו בירושלים שחיה במרחק של שעת נסיעה מכאן מודעת למצבנו? האם הם יודעים מה קורה כאן?

“מה שרואים מכאן לא רואים משם”, נזכרתי בביטוי גלוי הלב של שרון. עובדה, גם אני רואה מכאן עכשיו מה שלא ראיתי מכוכב יאיר, שם התגוררתי עד לפני כחצי שנה בלבד עת עברתי להתגורר בשדרות. הייתי רוצה להאמין שבאותה העת שאני ורבבות תושבי האזור דרוכים במתח לקראת נפילת הקסאם, ראש הממשלה שלנו חושב כיצד להפסיק את הטרור הזה, ולא על החקירה המשטרתית הקרובה. מסתבר כי בזמן שבשדרות ועוטף עזה מכנסים התושבים את כל תעצומות הנפש כדי שלא להיכנס לחרדה, ראש הממשלה מכנס עוזרים ויועצים לגבש קו הגנה מול הפרקליטות, ולא מול החמאס. כנראה שזה רק אנחנו לבד מול הקסאמים. התחושה המפחידה הזו, היא לא רק שלי אלא של רבים בשדרות ובעוטף עזה, ולא רק כאן אלא ברחבי הארץ כולה.

אי אפשר להתנחם במה שמציעים לנו בעלי דעות באמצעי התקשורת, שמאחר ומדובר “רק” בעבירות על מימון בחירות ולא בשוחד אישי – אין לחקור את ראש הממשלה. אין אבסורד גדול מכך. שהרי אם יתברר שניצחון בבחירות הושג לא בזכות תוכנית רעיונית או מנהיגות בעלת כישורים,  אלא בקניית יתרון על פני אחרים בדרך בלתי חוקית, אמון הציבור במערכות השלטון יתערער לחלוטין. זהו ריקבון מערכתי שחמור מהשחתה אישית.

לחקירות ראש הממשלה, יש גם השלכות על מה שמתרחש במקום עבודתי בכנסת. משם הדיווח הוא אמנם פחות אישי ופחות רגשני, אבל לא פחות בעייתי. בכנסת כולם יודעים שזו שעה טובה ללחוץ ולקבל, משום שראש ממשלה חלש הוא מציאה טובה לשותפיו הקואליציוניים. התביעות הסקטוריאליות תתעצמנה והמחיר של תחזוקת הממשלה יאמיר. קיימת סכנה גדולה יותר, אומרים בכנסת, שגם גורמי חוץ; ידידים ואויבים, מודעים למצב, וגם הם לא יפספסו שעת כושר – ללחוץ ולקבל ויתורים מרחיקי לכת.

חקירה פלילית של ראש ממשלה עלולה לגרום נזק לאינטרס הלאומי. אוסף של חקירות הופך את הסיכון הזה לקרוב לוודאי. נדמה לי שגם אולמרט מבין זאת, ולכן הכריז כי יתפטר אם יוגש נגדו כתב אישום. זהו צעד אמיץ ופטריוטי ויש לשבח אותו על כך, שכן יכול היה להיאחז בקרנות המזבח ולהיצמד לחוק היבש המאפשר לו להמשיך בכהונתו.

בתגובה להצהרת אולמרט, על היועץ המשפטי להחליט בתוך 45 ימים האם יגיש כתב אישום נגד אולמרט אם לאו.

חקירת אולמרט, כמו שדרות המופגזת על ידי הטרור, שניהם מאופיינים בתקופת המתנה ובחוסר ודאות. כמו באותן שניות ארוכות של המתנה, לאחר הישמע אזעקת “צבע אדום”, מתעוררת כמיהה לפיצוץ ה”משחרר” יהא אשר יהא, כך גם בפרשת אולמרט. גם אם לוח זמנים מקוצר עד להחלטה בדבר הגשת כתב אישום עלולה לשחק לטובת החשוד, האינטרס הציבורי הכולל מחייב לסיים את תקופת אי הוודאות לכאן או לכאן. ישראל זקוקה לראש ממשלה במשרה מלאה. יהיה זה אולמרט אם לא יאספו ראיות מספיקות בפרק הזמן הנקוב או מי שייבחר בעקבות הגשת כתב אישום.

המאמר פורסם ב-Nrgמעריב


השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה