לפרטים נוספים

חיילים
ח”כ מיכאל איתן הרצה אתמול (ב’) בפני סטודנטים מן האוניברסיטה העברית - והציג בפניהם יריעה רחבה ומרתקת בנושאים מגוונים; השינוי בעמדותיו המדיניות, תפיסתו החברתית-כלכלית, גולת הכותרת של פעילותו הציבורית, תיאור פעילותה של כנסת ישראל ואמון הציבור בשלושת הרשויות בכלל ובכנסת בפרט.

ח”כ איתן פתח ותיאר באוזני הסטודנטים את השינוי שחל בעמדותיו המדיניות. השינוי הזה התרחש בעיקר בתקופת ממשלת נתניהו. בתקופה זאת הוא נוכח לדעת שבמקרים רבים הצהרות הליכוד לא תאמו את מעשי חברי הסיעה בפועל, ולמעשה התנועה כבר שינתה את עמדותיה למרות שהיא בעצמה לא הכירה בכך.

כחלק מתיאור פעילותו הפרלמנטרית, סיפר ח”כ איתן כי בעבר לא היסס לצאת כנגד יו”ר המפלגה שלו ולהביע את דעתו גם כשזו לא היתה מקובלת על חברי סיעתו, ואף עוררה עליו את ביקורתם.

השר מיכאל איתן

מקומה של הממשלה במשק

במישור הכלכלי, אמר מיכאל איתן כי הוא אינו מאמין בדיכוי יזמות ככלי ליצירת שוויון. מניסיונו הרחב מול השירות הציבורי, הוא נוכח לדעת שפרוייקטים שהמדינה מפעילה יוצאים במקרים רבים מאוד על הצד הרע, ולכן עליה לבצע את המינימום ההכרחי. אך כל זאת אינו סותר את אמונתו בערבות ההדדית שבעטיה בחר לעבור ולהתגורר בשדרות והיה שותף בפרוייקטים כגון להב”ה.

גולת הכותרת של העשיה הציבורית

את גולת הכותרת שבפעילותו, רואה ח”כ מיכאל איתן, דווקא בפרוייקט שאינו חלק מפעילותו הפרלמנטרית. הקמת היישוב כוכב יאיר, שם מעורבותו היתה אישית וסוחפת. משרד השיכון אף אימץ את התוכנית שלו “שבעת הכוכבים”, להקמת יישובים דומים. כמו כן הדגיש איתן את פעילותו בנושא אינטרנט וטכנולוגיית המידע, והביא כדוגמא אחת מני רבות את יוזמתו למעבר להצבעה אלקטרונית. כן ציין איתן את פעילותו בנושא החוקה לישראל שאותו יזם עוד בהיותו יו”ר וועדת חוקה, חוק ומשפט, בכנסת הקודמת. בעקבות מאמציו לכונן חוקה לישראל הוא הצליח להביא להצהרה של אולמרט בפתיחת מושב החורף האחרון בכנסת, לפיה יש לקדם את החוקה ולפעול ביתר שאת בנושא עם שנת השישים למדינת ישראל. אולם ציין גם כי אולמרט עדיין לא עשה דבר בנושא בעקבות הצהרתו.

השר מיכאל איתן

על פעילותה של הכנסת

לאחר מכן תיאר ח”כ מיכאל איתן בפני הסטודנטים את פעילותה של הכנסת. הוא ציין כי במהלך שבעת הכנסות אליהן נבחר, היה נוכח בשיעור שלמעלה מתשעים אחוזים (מלבד התקופה בה כיהן כשר המדע)! בתקופת כהונתו הוא עסק בפעילות חקיקה ענפה.

מיכאל איתן חילק את הח”כים לשלושה סוגים: ישנם חברי כנסת הרואים עצמם כבעלי מקצוע, הם מצויים בנבכי התקנון ותהליכי חקיקה. סוג אחר של חברי כנסת, הם אלו העוסקים בייזום פרוייקטים ובעזרה לקבוצות שונות באוכלוסייה, וכן ח”כים העוסקים בעיקר ביחסי חוץ ובמסגרת כהונתם טסים פעמים רבות לחו”ל. שילוב של שלושת הסוגים האלו היא שמאפשרת עבודת פרלמנט תקינה.

מיכאל איתן סבור שהכנסת בישראל קטנה מדי. העובדה שחלק מחברי הכנסת נושאים בתפקיד נוסף כגון; שרים, סגני שרים ויושבי ראש של הוועדות השונות – מטילה את נטל החקיקה כולו על כתשעים חברי כנסת. מדובר בנטל של חקיקה שאינו שונה מהנטל הקיים על פרלמנטים במדינות גדולות שבו חברים חמש מאות צירים.

“בשנותיה הראשונות”, ציין ח”כ איתן, “ראו בכנסת גוף קטן וחסר חשיבות מרובה במערכת השלטונית, ולכן לא ראו צורך להגדיל אותה ואת סמכויותיה. שלא יציקו יותר מדי לממשלה”. החקיקה ברובה לא נעשתה על ידי חברי בכנסת, ולמעשה כך גם היום. החוקים שאינם יוזמה של הקואליציה מנוסחים בדרך כלל בעזרת הייעוץ המשפטי של הכנסת או שאינם מנוסחים כלל בכנסת, אלא על ידי לוביסטים וחברות יעוץ חיצוניות. למעשה חברי הכנסת הם רק אלו שמאשרים את החוקים ולא אלו שיוצרים אותם. היום חלקה של החקיקה הפרטית גדל בצורה משמעותית ועדות לכך ניתן לראות בגידול שחל במחלקה המשפטית של הכנסת.

ח”כ איתן הזכיר כי ישנה ביקורת על הכנסת, וחלקה אף מובן ומוצדק, על שיעור הנוכחות הנמוך של חברי הכנסת בישיבות המליאה ובוועדות הכנסת. הוא הביא כדוגמא דיון שהתקיים אתמול (ב’) בוועדה בנושא מסחר אלקטרוני שבו מבין ארבעים הנוכחים, הוא עצמו היה חבר הכנסת היחיד, וכל השאר היו נציגי משרדי הממשלה ומומחים אחרים. מיקי טען שהוא מסכים עם האמירה כי “רוב הח”כים, ברוב ההצבעות, אינם מכירים לעומק את הנושא עליו הם מצביעים”. אולם אין הוא רואה אמירה זאת כפסולה. הוא השווה את העניין לעורך עיתון שמאשר הוצאת עיתון ללא קריאת כל מלה שנכתבה בו. במסגרת תפקידו הוא נאלץ לסמוך ידיו על הכותבים ועורכי המשנה שיעשו את עבודתם כנדרש – ללא אמון זה העיתון לא יצא לאור. כך גם לחברי הכנסת אין אפשרות לקרוא את כל הצעות החוק הקיימות ולהתעמק בהם. לכן לפעמים חבר כנסת צריך להצביע על חוק שהוא לא מכיר לעומקו. “פרלמנטים בעולם אינם מלאים, וגם אינם אמורים להיות מלאים, ישנם נושאים המעניינים חברי כנסת או ציבור מסוים, אבל אין זה אומר שנושא זה צריך לעניין את כל חברי הכנסת שאולי עוסקים באותו הזמן בנושא אחר” אמר איתן.

ישיבה

אמון הציבור בשלושת הרשויות

יש הבדל בין הכנסת לבין מערכות נוספות במדינה, כמו צה”ל ומערכת המשפט, שבהם על הציבור להביע את אמונו ולהעניק לגיטימציה הדרושה לפעולתן. הכנסת, לעומת זאת, היא מערכת קונטרוברסלית. כל ח”כ זכה בפועל לאמונו של חלק קטן בציבור – ניתן לראות זאת (על צד השלילה) כאילו שהוא אינו זוכה לאמונו של כל שאר הציבור שלא בחר בו. למשל מפלגת “קדימה” זכתה לאמונם של פחות מרבע המצביעים. זאת אומרת שיותר משלשת רבעי המצביעים לא ראו בה כמפלגת השלטון. מסיבה זאת, ומהסיבה שהכנסת היא זירה של מאבקים בין עמדות ורעיונות שונים, נוצרת ביקורת רבה על הכנסת ועל תפקודה. ביקורת זאת יוצרת לכנסת תדמית שלילית שאינה תמיד מוצדקת.

ח”כ מיכאל איתן הדגיש כי אסור להקל ראש בשחיתות ובעבירות על החוק מצד נבחרי הציבור. צריך לשים לב לעובדה שחשיפת השחיתות בתקשורת הניבה שם רע לכנסת כולה, למרות שיש לא מעט חברי כנסת טובים וישרים.

הפרדוקס הגדול הוא שעל אף השם הרע שיצא בציבור לפוליטיקה, אם אריאל שרון היה מתמודד בבחירות נוספות לראשות הממשלה – הוא היה נבחר ברוב גדול למרות ההאשמות החמורות כנגדו. האשמות שהפכו אותו לאחד מראשי הממשלה המושחתים בישראל, טענה שהעלה איתן גם כאשר היה שרון בשיא כוחו.

ח”כ מיכאל איתן סיים את ההרצאה בנושא אקטואלי. הוא ציין כי בפרשת טלנסקי-אולמרט עולה שוב נטייתם של עיתונאים רבים להקל ראש בעבירות מימון מפלגות לעומת עבירות שוחד אישי. אולם עבירות אלו, יוצרות מצב חמור יותר שבו מנהיגים אינם נבחרי ציבור, אלא זוכים בתפקידים תוך הבטחת טובות הנאה תמורת כסף, שאותו הם מקבלים מתורמים שונים. מדובר בקניית שלטון בכסף, אלמנט שאינו קיים בהכרח בשוחד אישי. זוהי למעשה פגיעה אנושה בתשתית המערכת השלטונית הדמוקרטית, היוצרת חוסר אמון במערכת השלטון. לכן עבירות אלו, הגורמות נזק במישור הלאומי, חמורות בהרבה מעבירות שוחד אישי.


תגובות ל: ““חברי הכנסת לרוב מאשרים חוקים במקום לחוקק אותם””

  1. יפה נקר says:

    הדברים מעניינים. נחוץ לתת את הדעת כיצד לשנות את הטעון שינוי וגם להביא זאת לידיעת הציבור.

  2. יעל says:

    “חברי הכנסת לרוב מאשרים חוקים במקום לחוקק “…צריך לחוקק חוק על מנת לקיים את החוקים !!!!
    ומה לגבי חוקים לשעת חרום? הרי הם תקפים לאורך כל שנות קיום המדינה – ואיך זה מסתדר עם החוקים החדשים..?

  3. רוני says:

    הפרדוקס הגדול הוא שעל אף השם הרע שיצא בציבור לפוליטיקה,

השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה