לפרטים נוספים

הכישלון הגדול של ערוץ 2

להלן מכתבו של ח”כ מיכאל איתן, שבו הוא פונה ליו”ר דירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 2, בעניין הסיקור המגמתי של אהרון ברנע – נגד אירוע ענק של תמיכה ותרומה בלוס-אנג’לס למען תושבי שדרות. למרות ההצלחה הגדולה של יהודים אמריקאים וישראלים אשר פעלו יחדיו למען המטרה הנעלה, בחר מר ברנע לתאר את האירוע ככישלון. השאלה היא למה בחר בדרך זו? נדמה שהתשובה טמונה בעובדה שאנשי הביטחון המקומיים מנעו את כניסתו של ברנע לאולם. לסיפור המלא, קראו את המכתב.

לכבוד

ד”ר יהודה לנקרי,

יו”ר הדירקטוריון של חברת החדשות של ערוץ 2.

ד”ר לנקרי הנכבד,

לפני מספר חודשים, בעקבות התעצמות ירי הקסאמים על שדרות וגל עזיבה נוסף של תושבים, החלטתי לעבור לגור בשדרות בכוונה לחזק את אלה שנותרו בעיר, ויחד עמם להמשיך ולהיאבק להמשך קיומה ופיתוחה. המאבק הביטחוני המתמשך של תושבי שדרות זוכה לתשומת לב רבה. אולם כל מי שמכיר את עיר העולים הזו יודע כי במקביל למאבק הביטחוני הקיומי, חייבים תושבי שדרות להתמודד גם מול בעיות חברתיות וכלכליות קשות. לצערנו, למרות ששדרות הייתה אחד מהישובים שקלטו גלי עליה רבים בכל שנות קיומה של המדינה, לא תמיד השלטון המרכזי הקצה את המשאבים הנדרשים כדי שהעיר תצליח במשימת הקליטה, וזאת בלשון המעטה כפי שאתה יודע טוב ממני….

ההחלטה שלי לעקור לשדרות לתקופה של שנה לא הייתה רק ביטוי רגשי של הזדהות אלא ביטאה גם רצון לעשות מעשה, ולקדם במשהו את רווחתם ואיכות חייהם של תושבי שדרות. בחרתי בתחום שבו צברתי ניסיון וידע: פיתוח מרכזי אינטרנט קהילתיים לטובת אוכלוסיות פריפריה.

יזמתי מיזם שנושא את הכותרת “שדרות שלנו”, ובעזרת התמיכה של שר האוצר וחברת סאן ישראל, התחלתי לגבש תכנית לפעולה שמצאה אוזן קשבת בקרב ישראלים נוספים בארץ ובחו”ל שנרתמו לסייע לי להוציא את התוכנית מהכוח אל הפועל.

כך הגעתי לשיתוף פעולה עם ארגון ההנהגה הישראלית בלוס-אנג’לס. הארגון יזם אירוע לציון פתיחת חגיגות ה-60 למדינת ישראל. היוזמים ובראשם אלי טנא, דן אלפרט ושוהם ניקולט, שהם גם ממובילי הארגון, יצרו קשר עם הקונסול הישראלי בלוס-אנג’לס מר יקי דיין, שנתן את ברכתו ואף השקיע מאמצים רבים בקידום הפרוייקט המשותף לנציגות הישראלית הרשמית בלוס-אנג’לס, ולארגון ההנהגה הישראלית בעיר.

עקבתי אחר הפעילות הנפלאה של האנשים הללו (את דן אלפרט אני מכיר אישית עשרות שנים). במשך חודשים הם הקדישו לנושא ימים כלילות, ולא חסכו מאמץ וכסף. הם פעלו בתחכום ובמאמצים בלתי רגילים, והצליחו לקשר בין גורמים שונים בקהילה היהודית והישראלית כדי לבנות בסיס ראוי לאירוע. בסיוע של הקונסול הכללי, יקי דיין, הם הצליחו להגיע גם לאישים פוליטיים נכבדים. על מנת להדגיש בדעת הקהל בארצות הברית את הסבל שעובר על שדרות – הם ארגנו את נסיעת בני הנוער שכללה הכנות כאן בארץ, ומערכת סיורים והסברה שם בארצות הברית.

תושבי שדרות עקבו בסיפוק אחר המשלחת של בני הנוער שיצאה עם נינט טייב לאירוע שאורגן בלוס-אנג’לס הרחוקה, במטרה להזדהות עם תושבי העיר. כמובן שאירוע הזדהות מוצלח ככל שיהיה, אין בו מספיק כדי לבטל את רגשות הזעם והתסכול של התושבים המופגזים, אבל בכל זאת נוצרה בקרב רבים כאן תחושה רגעית של אופטימיות ותקווה שהעניקה להם כוח להמשיך ולהיאבק למען המטרה החשובה.

נכחתי בבית הספר המקיף על שם גוטווירט בשדרות כאשר משלחת התלמידים התכנסה ערב היציאה להוראות אחרונות. התרשמתי לחיוב מהשגרירים הצעירים ומהמלווים, ובמיוחד התרשמתי מן העובדה שמנכ”ל ארגון ההנהגה הישראלית מר שוהם ניקולט הגיע בעצמו לשדרות לוודא שהכל בסדר.

פגשתי גם את אלי טנא שהגיע לארץ בין השאר לטפל גם באירוע, והתרשמתי שהוא כמו עמיתיו לארגון – מחוייבים למדינת ישראל, ומוכנים לפעול למענה לא פחות מכל אחד מאתנו היושבים כאן….

בביקוריהם בארץ השתתפו דני, אלי ושוהם, בדיונים שונים לקידום הפרוייקט “שדרות שלנו”. בין השאר נפגשנו עם גורמים מקצועיים כמו מט”ח וחברות נוספות העוסקות בשילוב טכנולוגיית האינטרנט בהוראה הפורמלית והבלתי פורמלית. כפועל יוצא מהפגישות הללו, הם הבטיחו לרכוש עבור הפרוייקט תכניות שונות, ולממן שעורים פרטיים וסיוע בהכנת שעורים לילדי שדרות בסכום של מאות אלפי שקלים, שאותם תכננו לאסוף במסגרת האירוע הכולל שארגנו.

על פי בקשתם נשלח על ידי מט”ח נציג מיוחד, מר גיא לוי, שהצטרף לאלי ולדני לסדרה של פגישות עם תורמים, ושם הציג את התכניות בפני תורמים פוטנציאלים.

ידידי דני אלפרט התקשר אלי טלפונית כמעט כל יום לדווח לי על המאמצים שהם משקיעים, על הקשיים השונים שבהם הם נתקלים, על ההתחייבויות שהוא ואלי נטלו באופן אישי כדי להבטיח תשלומים לכל הספקים, וגם על ההתקדמות בנושאים השונים….

לאחר סיום האירוע בחצות לפי שעון לוס-אנג’לס, התקשר אלי דני נרגש, ובהתלהבות רבה סיפר לי על ההצלחה הגדולה של האירוע. הוא סיפר על התכנית היפה שכללה את השתתפותו של ראש העיר לוס-אנג’לס, של כוכבי קולנוע ואח”מים אחרים. הוא סיפר גם על ההישג ההסברתי האדיר של המשלחת, שגולת הכותרת שלו הייתה שלושה קטעי וידאו בהם הופיעו שלושת המועמדים לנשיאות ארצות הברית שברכו את באי המופע ואת ילדי שדרות. הגדילה לעשות הסנאטורית הילארי קלינטון שדברה בזכות הפרוייקט החינוכי שאנו מתכננים ליישם בעיר שדרות….

דני דיווח על השתתפות נלהבת של כאלפיים איש שצבאו על השערים, והיו מי שקיוו לרכוש כרטיס ברגע האחרון אך נותרו בחוץ. הוא דיווח לי על השותפות החשובה בין היהודים והישראלים שנוצרה במהלך ההכנות, וכן על השבחים שהמארגנים קיבלו, ועל היקף גיוס התרומות שעלה על הצפיות….

שמחתי בשמחתם של המארגנים, ושאבתי עידוד מהתרומה הכספית שאספו לטובת ילדי שדרות. בחצות הלילה בלוס-אנג’לס, הוא הלך לישון ואני חזרתי לעבודתי בכנסת. בדרכי חזרה מהכנסת בתום יום העבודה לביתי בשדרות, הרדיו במכונית שידר את מהדורת החדשות של ערוץ 2 כשלפתע שמעתי את המגיש או המגישה מודיעים כי בהמשך המהדורה הם ישדרו כתבה על הכישלון הארגוני של האירוע בלוס-אנג’לס.

נדהמתי, אני מכיר את דני, וכמו כל אחד מאתנו הוא יכול להגזים מעט, אבל להפוך כישלון להישג בלתי רגיל?

האזנתי לכתבה ומיד הבנתי שמישהו דרך על יבלותיו של הכתב אהרון ברנע. כל מי שהאזין למרואיינים לא יכול היה שלא להבחין ברוח החיובית שהם ביטאו ביחס לאירוע, ואילו מפיו של הכתב יצאו השמצות מכוערות ופגיעות נמוכות. ניכר היה שהוא עושה מאמץ מיוחד להעביר מסר של כישלון, זאת מבלי שהצליח לעגן את המסקנה שלו בשום עובדה.

ראוי לציין כי בדבריו של ברנע ומגישי המהדורה הדהדה המילה “כישלון” בצרוף מילים כגון; כשלון ארגוני, רגע מביך, מביש, ארגון לקוי, וכל הנימה של הכתבה היתה שלילית באופן מגמתי.

נשאלת השאלה, מאלו עובדות הסיק מר ברנע את מסקנותיו?

הקשבתי לדבריו מספר פעמים, ולא מצאתי שום עובדה שממנה ניתן היה להסיק כי האירוע אכן נכשל.

א. מר ברנע טרח להדגיש שכוכבי הוליווד לא הופיעו. אך האמת היא שהופיעו כ-40 אח”מים וביניהם השחקן סילווסטר סטלון. כמו כן הופיע באירוע גם ג’ון וויט, שמר ברנע שכח לציין כי מדובר בכוכב שזכה באוסקר, ורק הזכיר שהוא אביה של אנג’לינה ג’ולי. הופיעו גם שחקנים נוספים, שעל פי “סולם ברנע” הם מהשורה השלישית והרביעית (למה להעליב ולפגוע במי שטרחו להופיע ולהזדהות עמנו ???), ואילו המארגנים מציינים שהם אכן כוכבים המוכרים בארצות הברית על ידי עשרות מיליונים, אם לא יותר מכך.

אם ברנע ציפה לראות שורה ארוכה של כוכבי קולנוע כמו בטקס האוסקר, יש לו זכות מלאה להתאכזב, ולנו זכות לתמוה האמנם זהו קנה מידה להשוואה???

בהתחשב באופי האירוע ובתכניו, עצם העובדה שהמארגנים הצליחו להביא את שלל הכוכבים, את ראש העיר לוס-אנג’לס, את ראש העיר של בברלי הילס ועוד עשרות שחקנים ואח”מים, מעידה על הצלחת האירוע ולא על כישלונו.

ב. ברנע מתאר בכתבה את שיא הכישלון, הנה ציטוט מדבריו: “ארגון מביך ואפילו מביש, כשמנחה, סליחה שחקנית, התקשתה להגות את שם העיר שדרות”. בהמשך מציין ברנע את האפיזודה הזו שבה ה”שחקנית” טועה בהגוי השם שדרות, ומייחס לה חשיבות מוגזמת ומגמתית. אולם השחקנית האלמונית לברנע שטעתה בהגוי השם שדרות היא מריה קונצ’יטה אלונסו, כוכבת לטינו המוכרת על ידי עשרות מיליונים בארצות הברית. היא, יחד עם ראש העיר של לוס-אנג’לס אנטוניו ויארגוסה, שדיבר אף הוא באירוע – העבירו לקהילה הלטינו אמריקאית את המסר החשוב של הזדהות עם המאבק של שדרות. אבל את ברנע כמובן עניינה רק הטעות בהגוי של השחקנית…

אולי יסביר לנו מר ברנע מה הקשר בין טעות של שחקנית לכישלון ארגוני?

ג. הכוונות הרעות של ברנע הכתיבו לו התמקדות בטפל במקום בעיקר. ההתמקדות בטעויות ההגוי של המילה “שדרות” זכתה לעדיפות בולטת גם בסיקור ההופעה של שלושת המועמדים לנשיאות ארצות הברית באמצעות קטעי וידאו שהוכנו מראש.

במקום לציין את המשמעות החיובית של ההזדהות הפומבית עם ילדי שדרות שהמארגנים הצליחו לחלץ מהמועמדים, בחר ברנע להיטפל לטעות שעשה גם המועמד לנשיאות ארה”ב הסנאטור ג’ון מקיין, בהגוי השם שדרות. באשר לאובמה ולקלינטון אמר בטון מזלזל: “גם הם הופיעו אבל רק על המסך….” כאילו היה סיכוי של אחד למיליון שמישהו מהם היה טורח להגיע בגופו בעיצומם של הפריימריס, לאירוע שהוא חשוב מאד לנו הישראלים, אבל חשוב מעט פחות לאמריקאים באמצע הפריימריז.

גם בשאר ההתייחסויות של ברנע בלטה גישה מגמתית שלילית, ובסך הכל ביקורת על כישלון שלא היה ולא נברא.

הדיווח השקרי על הכישלון פגע בהורי הילדים שמיהרו להתקשר לארצות הברית על מנת לשמוע מהילדים ש”לא דובים ולא יער”. אחד מהם אמר בתגובה שמה שלא עשו לו הקסאמים עשה אהרון ברנע בכתבה ששידר! בעניין זה יש לי תחושת בטן בלתי מוכחת שאילו היה מדובר בערב התרמה לאירוע בחסות אליטיסטית, ברנע לא היה מעז לעוות בצורה כזו את הדיווח גם אילו היה נפגע באופן אישי….

למחרת היום, יום חמישי בשעות הבוקר השתתפתי ביום עיון שארגן “המרכז להעצמת האזרח” באוניברסיטת תל אביב. במקום נכחו מייסדי המרכז, מר יצחק נזריאן, ובתו הגב’ דורה קדישה. שני אלה הם דמויות בולטות בקהילה היהודית בלוס-אנג’לס. הגברת קדישה סיפרה לי על טלפונים שקיבלה מלוס-אנג’לס מאת חברים שהשתתפו באירוע ודיווחו לה על הצלחה גדולה.

דברתי טלפונית גם עם גיא לוי אותו נציג מט”ח שכבר עזב את לוס-אנג’לס ונחת בניו יורק, וגם הוא סיפר לי שהאירוע היה מוצלח ומרשים מאד. בתשובה לשאלתי אמר כי האולם היה מלא מפה לפה.

בינתיים שלח לי מר טנא העתק מסרטון וידאו המראה את מר ברנע בעימות עם הסדרנים שבאולם האירוע, ולאחר מכן מושלך על ידי האבטחה החוצה מהאולם. לדברי המארגנים, ברנע סירב להישמע להוראות, ולכן הוא הוצא החוצה לא על ידם אלא על ידי אנשי הביטחון. בתגובה לפגיעה באגו, כך הם טוענים, איים ברנע שינקום בהם וכך עשה בכתבה.

צפו באהרון ברנע המורחק על ידי המאבטחים

מצויד בכל המידע הזה, התקשרתי למר אבי וייס מנכ”ל בפועל של חדשות ערוץ 2. הוא הגן על ברנע בטענות שונות, ובין השאר סיפר לי כי ברנע דיווח לו שהאולם היה חצי ריק. (מעניין שבתגובה לידיעות אחרונות, טענו אנשי ערוץ החדשות כי מכרו יותר מדי כרטיסים, והאולם היה צר מלהכיל את כל המוזמנים….). כן הזכיר שהיו עוד מחדלים רבים, ושהביקורת הייתה עדינה ומתחשבת, אולם הוא לא הצליח להבהיר על אילו מחדלים ספציפיים הוא מדבר.בסיומה של השיחה הבטיח לי מר וייס כי ידבר עם המארגנים ויבדוק את טענותיהם. לתומי הייתי סבור שגם אם לא תבוא התנצלות מלאה, ערוץ 2 ימצא דרך לתקן את הרושם השלילי שעשתה הכתבה השקרית. אבל מסתבר שלציניות, לזלזול ולכהות החושים, אין גבולות. ביום שישי חזר ערוץ 2 פעם נוספת על הכתבה המגוחכת הזו, כאילו מדובר בנושא שאי אפשר לדלג עליו בשידור חוזר…מר אלי טנא מסר לי כי חרף הבטחות לחזור אליו (לאחר שאבי וייס קיים שיחה עם מר טנא ביום חמישי), וחרף פניותיו החוזרות מר וייס אינו טורח להחזיר לו מענה.

לסיכום: הכתבה פגעה קשה במאמץ הממושך של קבוצת מתנדבים שפעלו במסירות למען ישראל ולמען שדרות. הכתבה פגעה גם בשחקנים ובאח”מים מוכרים בארצות הברית שבאו להזדהות עם המדינה ועם ילדי שדרות. הכתבה פגעה בתורמים שהוציאו מכיסם יחד כמיליון שקלים לטובת הפרוייקט בשדרות. אי אפשר למדוד את ממדי הפגיעה במוטיבציה של כל אלו לשוב ולפעול בנחישות ובמסירות למען ישראל.

איני טוען שאהרון ברנע היה צריך להעדיף את האינטרס הלאומי על פני חובתו המקצועית, אבל גם לדווח בצורה שאינה מתיישבת עם המציאות תוך הפרה של כללי האתיקה העיתונאית, וגם לגרום נזק למדינה? זה יותר מדי!

ההתייצבות של חדשות ערוץ 2 מאחורי ברנע, וגרוע מכך החזרה על השידור הפוגעני ביום שישי חרף המחאות והקובלנות, ומבלי שהתקיים בירור יסודי על ידי הממונים – מעוררים מחשבות נוגות על המתרחש בחדשות ערוץ 2….

ד”ר לנקרי הנכבד,

אני פונה אליך כמי שמונה על ידי הציבור לפקח על הפעילות של חדשות ערוץ 2. אני מבקש ממך לקיים בירור יסודי ורציני, באומץ לב, ללא משוא פנים ובהגינות, כפי שנהגת בתפקידיך הדומים בעבר. אני בטוח שעצם קיומו של הליך כזה יפיס דעתם של רבים שנפגעו.

בכבוד רב

ובברכה,

מיכאל איתן.

העתק : נורית דבוש, יושבת ראש מועצת הרשות השנייה

אבי וייס, מנכ”ל בפועל של חדשות ערוץ 2

אהרון ברנע, כתב חדשות ערוץ 2

תגיות:
 

תגובה אחת ל: “הכישלון הגדול של ערוץ 2”

  1. שרונה says:

    אהרון ברנע איש עלוב ,
    עבדתי איתו בעבר ואני יודעת עליו דברים שעשה ..
    ובבוא היום הכול יצא החוצה ..

השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה