לפרטים נוספים

דורית בייניש

ידיעה מ-Nfc: חבר הכנסת מיכאל איתן פנה אל שר המשפטים, פרופ’ דניאל פרידמן, בדרישה לבדוק את טיב היחסים שבין נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מצד אחד, לבין חברת הכנסת זהבה גלאון ויועץ התקשורת זמיר דחבש, מצד שני. במכתב ששיגר איתן הוא מעלה חשד לפיו פועלת ביניש באופן בלתי חוקי, לכאורה, כאשר היא משתמשת בשירותיהם של גלאון ודחבש להשגת מטרותיה, וכן לצורך מאבק אישי שהיא מנהלת נגד שר המשפטים.


ח”כ איתן מתבסס על מידע שהובא לידיעתו ותלונה שהוגשה ללשכתו הפרלמנטרית. על-פי המידע, ביניש משתמשת בדרך פסולה בחברת הכנסת גלאון וביועץ דחבש, במסגרת המאבק שלה נגד שר המשפטים ובמטרה לסכל הקמת בית המשפט החודש בפתח תקוה.

[הערה שלי (י.י.): קשריה של גלאון עם ביניש ועם ידידתה הקרובה ביותר של ביניש, עדנה ארבל, הועמקו בשנים האחרונות; ארבל, בתפקידה כפרקליטת המדינה, נמנעה ממיצוי הדין עם גלאון ומהעמדתה לדין פלילי, בפרשת שחיתות חמורה שבה לקתה גלאון באופן אישי].

לטענת איתן, גלאון, שפעלה כדי לשרת את ביניש, פעלה באופן בלתי תקין כאשר השיגה עבור ביניש פרוטוקול חלקי ומקוטע של ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט (מיום 11.02.08), העבירה אותו ליועץ דחבש, וזה האחרון העביר “את החומר, בצירוף הערות, לתקשורת”. “זמיר דחבש פועל זה זמן רב באורח עקבי להכפיש את שר המשפטים ולגונן על נשיאת בית המשפט העליון, בעימות שבין שניהם”, נאמר במכתב איתן אל השר.

איתן מתאר בתלונתו את מעשיה של גלאון. לדבריו, על-פי התלונה, גלאון “פנתה ליחידת הפרוטוקולים וביקשה לזרז עבורה את פיענוח הפרוטוקול. משקיבלה את מבוקשה (אגב: הפרוטוקול במלואו טרם פוענח ופורסם עד רגע זה), העבירה את הנוסח לאיש יחסי ציבור בשם זמיר דחבש שעביר את החומר בצרוף הערות, לתקשורת”.

אם התלונה הזו מבוססת, כותב איתן, עולות ממנה מסקנות קשות לגבי דרך תיפקודה של נשיאת בית המשפט העליון, והציבור זכאי לדעת מה טיב היחסים המיוחדים שבין נשיאת בית המשפט העליון לבין חברת הכנסת זהבה גלאון, שהיא אחת הסנגוריות שלה בכנסת. אם יש ממש גם בעובדה שמר דחבש מעניק דרך קבע לגברת ביניש שירותים של יחסי ציבור ללא תמורה, והיא מצידה יוזמת אליו פניות לקבל שירותים כאלה ללא תשלום, הרי יש בכך פסול המטיל עליה ועל התפקיד שהיא ממלאת כתם כבד”.

בסיכום מכתבו מבקש איתן משר המשפטים – שהוא הגורם הממונה מנהלית על בית מערכת בתי המשפט, “לבדוק את העובדות הנטענות בתלונה, ואם אכן יש בהן ממש תנקוט בצעדים המתבקשים”.

מכתבו של ח”כ מיכאל איתן לשר המשפטים פרופ’ דניאל פרידמן

העימות, הסערה שטרם חלפה
העימות הנוכחי בסגה הבלתי נגמרת נוגע לדברים שנאמרו על-ידי יועצו של פרידמן, המשפטן גיא רוטקוף, בישיבת ועדת החוקה חוקה ומשפט שהתקיימה ביום 11.02.08. מתברר, כי גלאון-דחבש, שפעלו בשירותה של ביניש, מסרו לעיתונאים משפטים מסויימים מדבריו של רוטקוף, וכך יצרו מצג מטעה לפיו רוטקוף מודה, כביכול, בפני חברי הוועדה, כאילו שינויי חקיקה שמציע שר המשפטים נועדו, בכוונת מכוון, לפגוע במעמדה של ביניש. ולא היא.השימוש נעשה בעיתונאים מסויימים, ובהם כתב החצר ברוך קרא (ערוץ 10), במגמה לסייע לביניש לסכל מהלכי חקיקה מצד שר המשפטים.

מנוסח דבריו המלא של רוטקוף עולה, כי הוא ביקש להבהיר לחברי הוועדה שאין לחייב את שר המשפטים לקבל הסכמת נשיאת בית המשפט העליון בעניינים מנהליים, כמו החלטה על הקמת בית משפט חודש (הדיון נסב סביב הקמת בית משפט מחוזי מרכז). לגישת פרידמן, אין להעמיס/ליתן לנשיא בית משפט עליון סמכות להחלטה משותפת (עם שר המשפטים) מקום שלא ניתן לחייבו באחריות לתוצאות החלטתו, ומקום שאין אפשרות מעשית לנקוט נגדו סנקציה מנהלית אם השתתף בהחלטה שגויה ומזיקה. נוסף על-כך התריע, כי אם יוחלט בחקיקה על הסכמה משותפת, תינתן למעשה לנשיא בית המשפט זכות וטו לעצור כל יוזמה של שר משפטים, שהיא במהותה מנהלית ובמסגרת סמכותו ואחריותו כשר בממשלה, ובמצב זה לא יוכל השר למלא כראוי את תפקידו.

להלן הנוסח המלא של דברי היועץ רוטקוף, כפי שהועלו בפני הוועדה:

הסיבה העיקרית היא, שלדעת שר המשפטים – אמרתי את זה בדיון הקודם – לא ניתן לכתוב בחוק הסכמה לסיטואציה כזאת כאשר לא קיימת בצד הסמכות גם אחריות. האמירה אחריות משותפת היא מרוקנת יסוד. מה קורה אם שר המשפטים מחליט להקים בית משפט ואז יש עם זה בעיה וקושי? בצד הסמכות לא קיימת אחריות לנשיא בית המשפט העליון. את נשיא בית המשפט העליון אי-אפשר להדיח בבחירות חדשות. יש דרך הדחה של שופט – אגב, זה לא קרה מעולם לגבי נשיא בית המשפט העליון. גם כשאמון הציבור יורד בנשיא בית המשפט העליון או בבית המשפט העליון, אין סנקציה בצד העניין. יש פעולה של רשות שלטונית בתחום המינהל. שר המשפטים אחראי על סדרי המינהל, מי שמסייע לשר המשפטים בסדרי המינהל, על-פי החוק, מנהל בתי המשפט. ועל כן, עמדת שר המשפטים היא, שלא דרושה הסכמה מהטעם הזה שמניתי וגם מהטעם, שהסכמה פירושה במקרים מסוימים וטו”.


השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה