לפרטים נוספים

להלן נאומו של ח”כ מיכאל איתן, בו הוא מסביר את החשיבות הרבה שיש להצעת החוק: אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה. החוק שאני מבקש שאתם תאשרו אותו לקריאה שניה ושלישית בא לצקת תוכן יותר ממשי בזכות של נפגע עבירה שספג פגיעה, בגלל שהחברה לא סיפקה לו, כנראה, מספיק הגנה.

לאחר שהוא ספג את הפגיעה, התביעה מקיימת עסקת טיעון עם מי שפגע בו. במסגרת עסקת הטיעון, הרבה פעמים, יש פגיעה נוספת באותו קרבן עבירה, משום שקרבן העבירה חש את הפגיעה על בשרו, ואילו התביעה יש לה שיקולים שהם שיקולים רחוקים מרחק מזרח ממערב, לגיטימיים, אבל רחוקים מאוד מהאירוע עצמו. כמו למשל, עומס על הפרקליטות. אחד הדברים, שאולי מהווים אות קלון על החברה שלנו, זה הנתון שלמעלה מ-80% מכתבי האישום שמוגשים נגד עבריינים נגמרים בעסקאות טיעון, בין השאר, במרכיב המרכזי של השיקולים, זה עומס שמוטל על הפרקליטות ועל בתי המשפט.

רבותי חברי הכנסת. יש תאים סרטניים בחברה, כמו לפעמים בגוף של אדם, שלא מגלים אותם, שהם אוכלים מלמטה, מכרסמים עד שהם מתפשטים ומכים מכה קשה שלפעמים אין ממנה מזור. כל מערכת אכיפת החוק שלנו, תתחילו מהמשטרה בשטח, תעברו לתובעים המשטרתיים, תעברו לפרקליטות, תעברו לבתי המשפט, תעברו בסוף השרשרת לבתי הסוהר, כולה נגועה בפגמים איומים ונוראים. אז אמרתי את זה באופן כללי, לגבי כל מערכת אכיפת החוק.

עכשיו אני בא אל האדם הבודד שנפגע מאלימות קשה, מעבירות מין. והוא כואב את הכאב שלו. לפעמים הוא גם צריך שיקום פסיכולוגי. והנה יושב שם מישהו, במקום להעניש את העבריין, כפי שצריך היה להעניש – אפילו לא מביאים אותו למשפט מלא כי כבר יש עסקת טיעון. אמנם תיאורטית בית המשפט יכול להתערב, אבל מתי יעשה את זה בית המשפט? גם הוא בקשיים, אז הוא יתחיל לנהל תיקים עוד ועוד ועוד? גם הוא בלחצים. מה פתאום שיתערב גם?

דרך אגב, שמעתם פעם על אחד בשם קצב שהוגש נגדו כתב אישום? עשו איתו גם עסקת טיעון. בית המשפט מחכה. לבית המשפט העליון שלנו יש זמן. אני לא יודע מה קורה עם העניין הזה.

אבל בואו נחזור לענייננו. המערכת שלנו, כאשר אני בא לאדם הבודד שנפגע מעבירה ואומר לו: “אדוני, אתה חי במדינה שצריכה לתת לך את ההגנה הבסיסית על גופך ואם היא לא עומדת בזה”. לפחות תעניש את מי שפגע בך. עסקאות טיעון, למעלה מ-80%, לא עסקת טיעון פה ועסקת טיעון שם. למעלה מ-80% מכתבי האישום נגמרים בעסקאות טיעון. אתם מבינים את המשמעות של המספר הזה?

עכשיו אני רוצה לומר מה אני מבקש מכם. עכשיו אני בא לומר איזה תיקון אני רוצה שנעשה. זה לא מתקן את המערכת אבל זה מתקן את התחושה של אותו אדם שנפגע, שהיה עד היום בחוק כתוב שצריכים להודיע לו שיתכן שיעשו עסקת טיעון.

מה עשו עם זה? היו שולחים הודעה אוטומטית, שיתכן שתהיה עסקת טיעון, והיו גורמים את עסקאות הטיעון שהוא לא יבלבל יותר מידי את הראש, כי גם אם הוא יבוא וידבר זה גם לוקח זמן.

אז אני מבקש שהכנסת תאפשר לאותו נפגע עבירה – אנחנו גם התחשבנו. אני לאיכול שלא להתחשב בבעיות שקיימות, ולא יצרנו איזה פקק בירוקראטי שיעכב את המערכת עוד יותר. אבל כן רצינו לתת איזושהי תשומת לב לנפגע עבירה. שהוא נפגע, עושים עסקה והוא רוצה להגיד את דברו. למה לדעתו העסקה לא בסדר, במה זה פוגע בו. זה חלק מהתהליך שלו.

היום הוא לא יכול להופיע בבית משפט, אנחנו גם לא יכולנו להגיע לזה, אני הייתי מאוד רוצה אבל האילוצים הם כאלה שאנחנו בסחבת ובצרות הגדולות שיש לנו בכל מערכת המשפט, אם אנחנו ניתן את זכות הטיעון בבית המשפט, שזאת היתה המטרה המקורית שלי, אבל כשהתבררה לי התמונה, הבנתי שזה לא ריאלי כי אז יהיו עוד משפטים על משפטים בהעמדה לפני העסקת טיעון, כשיבוא אותו נפגע עבירה ויגיד למה לא צריך לקיים את עסקת הטיעון. ואז השופט – ואז גם הנציג של העבריין כי צריכים לשמור גם על הזכויות של העבריין. שלא יהיה משפט לפני שבעצם הוא נשפט, האם לקיים או לא לקיים עסקת טיעון.

ואז הגעתי למסקנה שאין לי ברירה ואני רק יכול להקטין את אי הצדק שנגרם לאותו נפגע עבירה ולתת לו אפשרות, אל”ף, לשמוע על פרטי עסקת הטיעון בצורה ריאלית, מה הפרטים שעומדים לקיים עם אותו מי שפגע בו ולהגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה להגיע לעסקת הטיעון לגורם מוסמך או גבוה יותר, אם זה בתביעה המשטרתית ואם בזה בפרקליטות.

אני מסכם את דברי ואומר. המדינה, החברה, חייבת לשמור ולתת הגנה על גופם של בני אדם ולהעניש את אלה שפגעו בהם על מנת להרתיע, על מנת לשקם, על מנת להרחיק מהחברה. אנחנו לא עושים את מה שצריך, אנחנו מוכרחים לתקן תיקון גדול. היום אנחנו עושים תיקון קטן קטן, שהוא תיקון חלקי, אבל לפחות את זה אנחנו יכולים לעשות לטובת אותם נפגעי עבירה, שאנחנו הולכים במשהו לקראתם.

הצבעה מס’ 9

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה  – 13

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת החוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס’ 5) (הבעת עמדה לעניין הסדרי טיעון), התשס”ב-2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.


השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה