לפרטים נוספים

השר מיכאל איתן

“זכות העמידה של בג”ץ הורחבה בשנים האחרונות לאין ערוך. לא אני אומר זאת, אלא זו ציטטה מאחד מפסקי הדין של בג”ץ עצמו. לכל אדם בישראל, ולא רק בישראל, יש זכות לבוא ולטעון לפני בג”ץ. יש מוסד אחד שמשום מה לא נותנים לו לטעון שם, וזה הכנסת. זה דבר פשוט שקשה להאמין שהוא באמת מתקיים. במשך שנים היה מקובל שהיועץ המשפטי לממשלה מייצג את הכנסת. זה היה בשנים עברו. המחלקה המשפטית של הכנסת היתה אז זעירה, כל מעמד הכנסת היה משהו שהיה בחסות הממשלה וכך היא גם הוקמה, ובמשך השנים גם לא היה לכנסת כוח: לא להופיע בבית המשפט ולא לייצג את עצמה, והיה מקובל שהיועץ המשפטי לממשלה עשה זאת.

עכשיו, קרו דברים חדשים. יש לנו מהפכה חוקתית, ובאים לטעון נגד חוקיות של חוקים של הכנסת, והכנסת משיבה. ואז, קורה דבר משונה מאד. בהחלטה שקיבל בג”ץ בפרשת מרכז יועצי ההשקעות מחקו את הכנסת כמשיבה ונקבע שהכנסת לא אחראית יותר לחוק. משיצא החוק מהכנסת, הוא כבר עומד בפני עצמו. אני מקבל זאת ככלל פרשני. כשמנסים לפרש דברי חוק, באמת אפשר לפרש את החוק בצורה שעומדת בפני עצמה.

אבל, כאן כשמבטלים חוק או רוצים לבטל חוק, מי אחראי לדבר הזה ששמו חוק. מי ייצר אותו? מי צריך לבוא ולהגן על עצם קיומו? קבעו שם שיעשה זאת היועץ המשפטי לממשלה. חזרו על מה שהיה מקובל. אבל, פתאום יש מצב חדש. יש ניגודי אינטרסים בין עמדת היועץ המשפטי לממשלה לבין עמדת הכנסת. אני הגעתי לניגודי האינטרסים האלה תוך כדי כהונתי כיושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בקדנציה הקודמת, ואנחנו חוקקנו חוק – חוק הנזיקין (אחריות המדינה) – ונתנו לחוק פרשנות, מבחינתנו, שאנחנו בדקנו וחשבנו שהיא עולה בקנה אחד עם חוקי היסוד ולא ייפסל על-ידי בג”ץ, כי היה לנו הסבר. לכל טענה שהושמעה אנחנו נתנו פרשנות.

עוד בהערת אגב אחת: הכלל המחייב את בית המשפט בבואו לפסול חוק של הכנסת זה לחפש פרשנות שמקיימת את החוק. אם יש פרשנות שמקיימת את החוק מול חוקי היסוד, הוא צריך לבחור את הפרשנות הזאת.

כשהגיעו לדיון בבית המשפט העליון בעניין פסילת החוק הזה, חוק הנזיקין (אחריות המדינה), השופט ברק שאל את היועץ המשפטי לממשלה או את נציגיו, את נציג הפרקליטות שטען בפניו וייצג כביכול את החוק, למה כך וכך וכך. הנציג של היועץ המשפטי לממשלה בא כבר לאחר שעל-פי החוק שיצא הוא נתן הנחיות מסויימות ברוח שונה לחלוטין מעמדת הכנסת. עכשיו, מה הוא יעשה? איזה הסבר הוא יתן? הוא כבר נתן הנחיות לפעולה על-פי הפרשנות שלו. הכנסת שללה את הפרשנות הזאת. זה מופיע בפרוטוקולים. אם הכנסת היתה עומדת שם, היא היתה אומרת: “רגע אחד. לשאלות האלה יש תשובות. אלה שאלות מצויינות, אבל יש תשובות”. הוא שואל מה טעם מצאתם, מה טעם מצא המחוקק. את מי אתה שואל? את היועץ המשפטי לממשלה? תשאל את הכנסת.

המצב הסתבך יותר מאוחר, עכשיו, בנושא תיקון 28 שמדבר על הקמת בתי סוהר פרטיים ובג”צים בעניין הזה. גם שם הכנסת היתה משיבה נדמה לי בחלק מהעתירות, אבל בעתירה אחת היא גם לא היתה משיבה אבל נציגת המדינה אמרה: “רגע אחד”. היתה שם תביעה שהחוק אינו חוקתי מאחר והוא פוגע בחוק יסוד: הממשלה, כי על-פי חוק יסוד: הממשלה, הממשלה היא הרשות המבצעת והיא צריכה לבצע את זה בעצמה, ואם הכנסת מחוקקת זה עומד בסתירה לסמכויותיה של הרשות המבצעת, ולכן צריך לבטל את החוק של הכנסת. על זה אמרה נציגת היועץ המשפטי לממשלה: “תשמעו, אם יתקבל דבר כזה, זו פגיעה מהותית בכל החקיקה של הכנסת, כי עשרות חוקים של הכנסת על אותו משקל פוגעים בכל מיני דברים שהממשלה מבצעת. אז, צריך להזמין את הכנסת”. אז, ישב ההרכב והם לא ידעו, כי מצד אחד לכנסת אין מעמד ומצד שני הרשות המבצעת אומרת שהכנסת צריכה להשיב. אז, הם קיבלו החלטה, משהו תקדימי – מביאים את זה לידיעתה של יושבת ראש הכנסת. מה זה? אף אחד לא יודע. הביאו לידיעתה. כאן הכנסת, המחלקה המשפטית, בראשות היועצת המשפטית של הכנסת, הכינה את טענות הכנסת ואת עמדת הכנסת, והיא באה לבית המשפט ונתנו לה להופיע שם ולהרצות את טענותיה. אבל, בדברי הסיכום עוד פעם חזרו רק נציג של פרקליטות המדינה.

על כן הצעתי הצעת חוק די פשוטה שאומרת לא משהו מהפכני. כאשר תוקפים בבית משפט את תקפותו של חוק מסויים, לכנסת תהיה זכות לבוא ולטעון בעד קיומו של החוק ולהסביר מדוע לדעתם החוק הזה הוא חוק תקף. כלומר, אני רק מתייחס באמת לזכות הבסיסית ביותר, מה שנקרא כללי הצדק הטבעיים.

על פי הצעתי, אם היועצת המשפטית של הכנסת תגיע למסקנה שהיא לא יכולה להגן, אז הכנסת תמנה, הרוב בכנסת שהעבירו את החוק, ימנה יועץ משפטי אחר שהוא יגן, כי זכות הטיעון היא כל כך בסיסית, כל כך יסודית, זו לא זכות ההכרעה, הרי בית המשפט יכריע אבל איך יכול להיות שלא יתנו לכנסת, שחוקקה את החוק, לטעון, רבותי, אנחנו חושבים שהחוק הזה בסדר. זו הצעת החוק, היא תעבור בטח עוד שינויים, אבל בגדול אני מבקש מחברי הכנסת לקבל את הצעת החוק להמשך דיון בקריאה שנייה ושלישית, להכנה בוועדת החוקה.

לשאלתו של שר האוצר רוני בר-און, אומר כי הממשלה תומכת והקואליציה תומכת כי זה עניין של הכנסת, אבל למה אני חושב שגם לממשלה יש כאן עניין, אני חוזר לעניין של נציגת פרקליטות המדינה שדיברה בעניין חוק יסוד הממשלה, גם לממשלה יש רצון שלכנסת יהיה את המעמד שלה, אז גם הממשלה תרגיש יותר חופשית, למה הממשלה צריכה להגן, לפעמים בניגוד לעמדתה, על עמדות שאולי הכנסת הייתה רוצה לעלות? כל אחד יעלה את טענותיו”.


השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה






פוסטים אחרונים

חיפוש