לפרטים נוספים

מתן וילנאי

להלן שאלתו של ח”כ מיכאל איתן בעניין הגבלת חופש התנועה של העיתונאים המעוניינים להכנסת לרצועת עזה, ותשובתו של סגן שר הביטחון מתן וילנאי.

מיכאל איתן (הליכוד):

גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אדוני סגן שר הביטחון, בעיתון “הארץ” מיום א’, 14 באוקטובר 2007, פורסם כי גורמי הביטחון בישראל אוסרים על עיתונאים ישראלים להיכנס לרצועת עזה, חרף בקשתם לסקר את הנעשה שם ולמלא בכך את שליחותם העיתונאית.  ברצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? אם כן – 2. מהן הסיבות לאיסור הזה?

היו”ר דליה איציק:

בבקשה, אדוני.

סגן שר הביטחון מתן וילנאי:

האיסור על כניסת עיתונאים ישראלים לשטח רצועת עזה הוטל בשל הערכת גורמי הביטחון, לפיה כניסה של אזרחים או תושבים ישראלים לרצועה כרוכה בסכנה ממשית לחייהם או לביטחון המדינה. לחטיפה של תושב או אזרח ישראלי על-ידי גורמי טרור בשטח הרצועה או לפגיעה בו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. האיסור על כניסת עיתונאים לרצועה נבחן מעת לעת על-ידי הגורמים המוסמכים, בהתאם להערכת המצב הביטחוני.

מיותר להזכיר, כי נכון להיום ארגון ה”חמאס” הוא השולט ברצועת עזה, היה ונותר ארגון טרור שמטרתו המוצהרת היא לפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה. שליטתו של ה”חמאס” ברצועה לא זו בלבד שאינה מקטינה את הסכנה הנשקפת למבקרים הישראלים, אלא מגדילה אותה.

בית המשפט העליון הכיר זה מכבר באפשרות לעשות שימוש בסמכות מכוח סעיף 24(א) לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס”ה-2005, לצורך מניעת כניסה של אזרח או תושב ישראלי לרצועה גם לאחר סיום הפינוי. בעניין זה נקבע בבג”ץ 10366/06 נגד אלוף פיקוד הדרום, בג”ץ שטרם פורסם, כי: “הגורם המוסמך לאשר כניסת ישראלים לחבל עזה הוא אלוף פיקוד הדרום, ובידו שיקול הדעת בעניין התרת כניסתם של ישראלים לאזור זה. בין שיקוליו עומד, מצד אחד, החשש כי כניסת ישראלים לעזה תיצור סיכונים ביטחוניים; מצד שני, נשקלים בהקשר זה היבטים הומניטאריים הקשורים בצרכיהם הטבעיים של אזרחים ישראליים לבקר את קרובי משפחתם ברצועה, במיוחד במהלך החגים”. גם בחגים האחרונים לא אפשרנו כניסה, מתוך הערכת מצב יומית שעשינו בתחום הזה.

לאחר שהסתיים יישום תוכנית ההתנתקות, מוסמך מפקד הפיקוד למנוע כניסה מישראל לשטח הרצועה, כי הדבר ייצור סיכון ביטחוני. הסמכות לאסור על יציאת ישראלים לרצועת עזה מקורה בשליטה של ישראל על מעברי הגבול היבשתיים בינה לבין רצועת עזה ועל סמכותה לאסור על יציאה דרך גבולותיה לאזורים שבהם נשקפת סכנה.

בעניין זה נזכיר, כי אף יציאתם של ישראלים ללבנון או לסוריה ולמדינות אויב אחרות אסורה על-פי דין. אלה הטעמים שלעצרנו גם עיתונאים ישראלים לא יוכלו בין היתר להיכנס, אלא אם יהיה שינוי בהערכת המצב שלנו ונעדכן את ההחלטה.

היו”ר דליה איציק:

שאלה נוספת לחבר הכנסת מיכאל איתן, ולאחריו – חבר הכנסת דב חנין.

מיכאל איתן (הליכוד):

אדוני כבוד סגן שר הביטחון, בתשובה שלך דיברת על העיקרון הכללי, שמקובל עלי, שעל-פיו גורמי הביטחון קובעים היתרים לגבי ביקור של ישראלים במקומות שבהם עלולה להיות נשקפת להם סכנה, לרבות סיכוני חטיפה, שאחר כך מסבכים את המדינה כולה בצורך להיכנס למשא-ומתן  עם החוטפים או בצורך לשמור על העיקרון שהמדינה איננה מפקירה את אזרחיה, ולכן עדיף לא להיכנס לצרה ולמנוע אותה מבעוד מועד על-ידי הגבלת האזרחים מלהגיע למקומות כאלה. אבל השאילתא שלי לא התייחסה לאזרח, השאילתא שלי התייחסה לעיתונאי, שגם הוא בן-אדם אומנם – - -

סגן שר הביטחון מתן וילנאי:

לפעמים.

מיכאל איתן (הליכוד):

בחלק מהמקרים. אבל יש כאן עיקרון אחר. יש כאן עיקרון דמוקרטי, שבו אנחנו רוצים לקחת סיכון כאשר העיתונאי לפעמים מבין את רמת הסיכונים לא פחות טוב מגורמי הביטחון, והוא אומר: אני רוצה לצאת. כאן קיימת סכנה שהגורם השלטוני, מחשש ממה שיכתוב העיתונאי, יאסור, ולכן כל השיקול וכל מערכת האיזונים והשיקולים כאן היא שונה לחלוטין. כשאני מסתכל על הנושא ברמה הכללית שלו, שאם עיתונאי קיבל אזהרה ואכן הגורם המוסמך צריך להחתים אותו ולהזהיר אותו והוא יודיע שהוא קיבל אזהרה, ולמרות הכול העיתונאי אומר: אני הולך למלא את שליחותי – בעיני הוא ממלא שליחות לא פחות מכל מיני גורמים אחרים שמדינת ישראל שולחת לשם למלא כל מיני שליחויות ברמות סיכון הרבה יותר גבוהות, כי צריך. צריך גם סיקור עיתונאי, ומותר לקחת על זה סיכונים.

 

השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה