לפרטים נוספים

מיקי איתן

תגובה לשאלת העיתונאית מרב בטיטו מעיתון סופשבוע של מעריב.

השאלות לח”כ איתן.

1. לדעתם של כל אנשי המקצוע אשר רואיינו לכתבה, החלק המשמעותי והחשוב ביותר של החוק, טרם אושר, והוא השיקום המניעתי. היכן עומד העניין בכל הקשור לעבודת הוועדה? מהם הקשיים המונעים את התקדמות העניין- אם יש כאלו?

2. מה עמדתו של ח”כ איתן בנוגע להצעה שהועלתה השבוע בכנסת לחייב בחוק סירוס של עברייני מין?

בברכה, מרב בטיטו, “סופשבוע”, מעריב.

תשובתו של ח”כ מיכאל איתן.

על שאלה 1.

חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין הוגש לכנסת ע”י משרד המשפטים בשלהי תקופת כהונתה של הכנסת הקודמת בלחץ ציבורי כבד ומוצדק. חיש קל הסתבר שהממשלה לא התכוונה ברצינות. האוצר לא הקציב כספים לביצוע החוק, והיחידות הממשלתיות השונות לא רצו או לא היו מסוגלות לתקצב את חלקן ביישום החוק. בנוסף לכך, בפרק הזמן שנותר עד לסיום עבודתה של הכנסת אי אפשר היה להשלים חוק כל כך מורכב ורב סעיפים. ועדת החוקה בראשותי החליטה לפצל את החוק, ולהשלים לפחות את חלקו העוסק בפיקוח על עברייני מין שריצו את עונשם וקיימת לגביהם הערכת מסוכנות בינונית או גבוהה לביצוע עבירות נוספות לאחר שחרורם מהכלא.

למרות שחוקקנו רק מחצית החוק וגם את נושא הפיקוח פיצלנו לשלבים, עדיין גם נושא זה לא מוסדר תקציבית וארגונית, וכן נושא הפיקוח מיושם באופן חלקי. בתנאים הללו המשלה לא הזדרזה להביא את החלק השני של החוק המקורי שדן בפעולות שיקום שגם בהם בעצם יש אלמנט של פיקוח. משנוכחתי לדעת כי הממשלה מתמהמהת, הגשתי הצעת חוק פרטית שתאמה מילה במילה לחוק הממשלתי שפוצל בכנסת הקודמת. למרבית הפלא, הממשלה התנגדה להצעת החוק של עצמה שהוגשה על ידי, בטענה שבינתיים יש להם מחשבות שניות על פרק השיקום. הסכמתי להמתין עם המשך החקיקה שישה חודשים עד אשר הממשלה תגבש את עמדתה המחודשת, ותגיש הצעת חוק משל עצמה או שאני אכניס שינויים מוסכמים בהצעת החוק שלי שממתינה בוועדה. לצערי הרב, עד היום למרות שחלפו ששת חודשי אורכה שהממשלה ביקשה, היא לא הביאה הצעת חוק משל עצמה, ובתנאים של חוסר תקציב ליישום החלק הראשון, פיקוח על עברייני המין – קשה לי להאמין שהחוק גם אם הכנסת תחוקק אותו ייושם.

זו דוגמא אחת לצערי שאינה בודדה, שהכנסת ואפילו הממשלה יוזמים חקיקה, משלימים אותה, ואותה ממשלה כושלת ליישם את חוק.

 

לגבי שאלה 2.

חרף מעורבותי בחקיקה שנועדה לקדם זכויות של נפגעי עבירה, וחרף עמדתי התקיפה ביחס לצורך להגן על הציבור באמצעים אפקטיביים מפני עבריינות בכלל ועבריינות מין במיוחד – איני מציע להרחיק לכת עד לסירוס בכפיה של עברייני מין, יש להעדיף שיטות של פיקוח ושיקום שמספקות פתרונות אנושיים יותר, ויש בהם גם הגנה על הציבור. ההבחנה בין טיפול תרופתי לדיכוי היצר המיני לבין סירוס מוחלט, הוא בכך שהפעולה האחרונה היא בלתי הפיכה, ואני מעדיף לחיות בחברה שמאמינה שמוכנה להתאמץ ולהשקיע בשיקום על פני פתרונות של רדיקליים ובלתי הפיכים שבסופו של יום עלולים להתברר כמקח טעות. אין להוציא מכלל אפשרות שעבריין מין שסורס בכפיה ינקום בחברה במעשים פליליים שיכולים להגיע גם עד לרצח.

תגיות:
 

השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה