לפרטים נוספים

4 אוקטובר, 2010
‏כ”ו תשרי, תשע”א

לכבוד

היועץ המשפטי לממשלה

משרד המשפטים

כבוד היועץ ,

הנדון : בקשה לפגישה דחופה בעניין עמדת המדינה בבג”ץ–
מפלגת התנועה הירוקה ואחרים נגד ממשלת ישראל , הועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים הנעשים על ידי הממשלה, ואחרים

ביום 5 ספטמבר 2010, הובא לאישור הממשלה מינויו של האלוף יואב גלנט לתפקיד רמטכ”ל צה”ל. על שולחן הממשלה הונח דו”ח “הועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים הנעשים על ידי הממשלה, באישורה, או בהמלצתה, או למינויים לתפקידים בכירים הנעשים על ידי ראש הממשלה” (להלן- “הועדה המייעצת”).
בדו”ח הוועדה המייעצת נכללה חוות דעת מטעמך, בצירוף נספחים, שנכתבה על-ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו”ד מלכיאל בלס (להלן- “תגובת היועץ”). תגובת היועץ נכתבה בעקבות פניית הועדה המייעצת אליך, מיום 24 אוגוסט 2010, בבקשה שתחווה דעתך בנוגע להליכים המשפטיים שהתנהלו נגד האלוף גלנט בעבר, ובמיוחד בכל הקשור בנחלה שלו בישוב עמיקם (להלן- “פרשת הקרקעות”).
למרות הסגנון המאופק ולשון ההמעטה שננקטה בחוות הדעת מטעם עו”ד בלס, וחרף חוסרים בה (כתוצאה מכורח הנסיבות ואילוצי הזמנים שהכתיבה הוועדה המייעצת), תגובת היועץ הצליחה להאיר את עיני החפצים באמת, למורת רוחם של המוליכים בכחש ועוצמי העיניים למיניהם.
בסעיף המסקנות של דו”ח הועדה המייעצת, שהועבר לחברי הממשלה, ביום 31 אוגוסט 2010, קבעה הוועדה בלשון נחרצת-
“אין בפרשת הקרקעות שנזכרה לעיל כדי לפסול את המנוי מבחינת טוהר המידות, או מכל סיבה אחרת, וכי אין לחשוש שהמנוי אינו ראוי מסיבה זאת”.
במהלך ישיבת הממשלה, הצבעתי על חוסר התאמה בולט שבין המסקנה הזו, לבין העובדות, כפי שעולות מתגובת היועץ ומנספחיה, אשר מטעמים שונים כלל לא נבדקו על ידי הוועדה המייעצת. הצעתי לממשלה לדחות את ההצבעה ולאפשר לוועדה וליועץ המשפטי לממשלה להשלים את הליך הבדיקה החסר. לצערי חברי הממשלה האחרים לא קבלו את דעתי והמינוי אושר באותה ישיבה.
לאחר הישיבה השקעתי עבודה רבה בלימוד עיקרי פרשת הקרקעות, בניסיון להבין את התנהלות הועדה המייעצת. הגעתי למסקנה עגומה כי נפלו כשלים משמעותיים בפעולתם של המנגנונים הממשלתיים: במערכת המנהלית, במערכת אכיפת החוק ובהתנהלותה של הוועדה המייעצת.
במה דברים אמורים?
פרשת הקרקעות נמשכה מספר שנים. מהחומרים שהונחו על-שולחן הממשלה ומחומרים נוספים שהובאו לידיעת הוועדה המייעצת עולה כי במשך כל אותן שנים פעל האלוף גלנט באופן שיטתי ומתוכנן להשתלט באופן בלתי חוקי על קרקעות בהיקף של עשרות דונמים. עוד עולה מהחומרים כי האלוף גלנט, תוך קידוש אמצעים בלתי חוקיים ורמיסת החוק ברגל גסה, פגע ברכוש המדינה ובתקינות פעולתם של מוסדות המדינה, הפר את זכויות שכניו ועשה לכאורה שימוש פסול במשאבי הצבא ובתפקידו להגשמת מטרותיו הפרטיות. למסקנות החמורות הללו הגעתי בעקבות לימוד תגובת היועץ על נספחיה, ובעקבות עיון בחומרים נוספים שהיו בידיעת הוועדה המייעצת ולא זכו להתייחסות כלשהי וחומרים נוספים שהגיעו לידי. הוועדה המייעצת לא התייחסה לעובדות, ולמסקנות שניתן להסיק מהן כדלקמן:
1. האלוף גלנט ביקש לתת לגיטימציה לסיפוח בלתי חוקי של שטח ציבורי של 350 מ”ר לנחלתו תוך שהוא מסתמך על תשריט כוזב (ר’ הערה 1).
2. האלוף גלנט פעל תוך ניצול דרגתו ותפקידו הצבאי, כדי לקבל “לפנים משורת הדין” (בפרוטקציה) בניגוד גמור לכללים, חלקה המונה 35 דונם (חלקה א’), עליה נטע כרם זיתים, ואותה הוא מעבד עד היום (ר’ הערה 2). בהמשך לכך, מסר האלוף גלנט לבג”ץ מידע כוזב לפיו קיבל את החלקה מהאגודה החקלאית עמיקם, אשר קבלה אותה בחכירה ממנהל מקרקעי ישראל. ואולם, בפועל, החלקה לא הועברה לאלוף גלנט מהאגודה החקלאית שכן האגודה מעולם לא קיבלה את החלקה מהמינהל (ר’ הערה 3).
3. האלוף גלנט ביצע פלישה בלתי חוקית לשטח נוסף שאינו שלו, המשתרע על 28 דונם (חלקה ב’), נהג בשטח כבתוך שלו וסרב לפנותו במשך שלוש שנים חרף פניות חוזרות ונשנות של נציגי המדינה לסילוק יד. הכל באמתלאות ותירוצים שמבישים את מעמדו. הפלישה לחלקה הוסברה (ודווחה גם לבג”ץ) על-ידי האלוף כטעות מדידה, ואולם התנהלותו ופעילותו בשטח אליו פלש, במשך שנים, מראים בבירור כי אין המדובר ב”טעות מדידה” שנעשתה בתום לב (ר’ הערה 4).
4. האלוף גלנט הפר את החוק בעצמו, ובאמצעות אחרים מטעמו, כשביצע עבודות בלתי חוקיות במטרה לנכס לעצמו שטח ציבורי סמוך לנחלתו. זאת, הסתמכות על מקורות מימון לא ברורים (ר’ הערה 5).
5. האלוף גלנט שילב לכאורה במאבקיו הפרטיים את סא”ל אריק אלעזר, ראש היחידה המטכ”לית לאבטחת בכירים, והשתמש במשאבי הצבא להצדקת פעילותו הבלתי חוקית בשטח הציבורי תוך הצגתה ככורח ביטחוני הנובע מצורך בהקמת דרך מילוט(הערה מס’ 6-7).
6. האלוף גלנט לא דבק באמת כשנשאל על ידי הוועדה המייעצת בדבר משמעות פרשת הקרקעות וטען כי-
“מדובר בסכסוך שכנים מקומי שהסתיים בהסכם פשרה בבית המשפט” (ראה הערה 8 ).
העובדות מראות בבירור כי אין המדובר בסכסוך שכנים שהסתיים, וכי בניגוד להסכם שהושג בבית המשפט ואשר קיבל תוקף של פסק דין לא פעל האלוף גלנט להחזרת המצב לקדמותו. לכן, בנסיבות אלו, הצגת העובדות המסולפת של האלוף גלנט בפני הועדה נגועה בחוסר תום לב.

הוועדה המייעצת, זרוע חשובה ביותר בין שומרי הסף של שלטון החוק, לא מילאה את חובתה הבסיסית לבדוק באופן יסודי את כל החשדות הללו, ולנמק מדוע דפוסי ההתנהגות הבעייתיים העולים מהפרשיות כנ”ל כגון – נטילת החוק לידיים, זלזול במרות החוק, דיווחים מטעים, אמינות מפוקפקת, כוחנות ותאוות בצע- אינם מחייבים אותה לפסול את מועמדותו של האלוף גלנט.

כשלים מהותיים נוספים העולים וניכרים בתפקוד הועדה המייעצת הנם כדלקמן (ר’ הערה 9):
1. הועדה המייעצת (או מאן דהוא מחוצה לה) קבעה להשלמת עבודתה לוח זמנים קצר ובלתי מתקבל על הדעת שלא היה בו צורך; שכן נותרו באותה העת שישה חודשים להשלמת תקופת כהונתו של הרמטכ”ל המכהן .
2. הועדה המייעצת בחרה לצאת ידי חובת הבדיקה של מעורבות האלוף גלנט בפרשת הקרקעות, המוטלת עליה, על ידי פנייה לקבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. פנייה כזו יכולה הייתה להיות מבורכת אלמלא התברר כי נעשתה למראית עין בלבד, וכדי לצאת ידי חובה. הוועדה הקציבה ליועץ המשפטי לממשלה שישה ימי עבודה בלבד, שבהם הוא אמור היה לאסוף חומרים מגורמים שונים, לנתח ממצאים ולכתוב חוות דעת. משימה כמעט בלתי אפשרית בלוח זמנים זה! (ואכן, מציין עו”ד בלס בתגובת היועץ כי לוחות הזמנים לא אפשרו לו להשלים את הבדיקה בנושאים שונים).
3. הוועדה המייעצת החליטה לסיים את שלבי הראיונות והדיונים בעבודתה עוד לפני שקבלה את תגובת היועץ. מקריאת דו”ח הועדה המייעצת עולה שהוועדה לא התעמקה בתגובת היועץ ולא קיימה בה דיון מסודר. בדו”ח הוועדה לא נעשה כל שימוש בחומרים הרלבנטיים המופיעים בתגובת היועץ על נספחיה, והיא הוזכרה בדו”ח בהתייחסות לקונית, כלאחר יד, באופן המעיד על כך שחברי הוועדה לא קראו או לא הבינו את תגובת היועץ. כך, למשל, נכתב בסעיף 5 לדו”ח כי- ” בחוות דעת זו נסקרו כל הטענות שהועלו נגד האלוף גלנט, וכפי שעולה ממנה יושבו המחלוקות”. בכל הכבוד ראוי, זוהי מסקנה מעוותת שאינה משקפת את תגובת היועץ ונספחיה, ואינה נובעת ממנה.
4. הזמנת תגובות הציבור למינוי הנה מבין האמצעים המקובלים והיעילים לבחינת מועמדים לתפקידים ציבוריים בכירים. הוועדה המייעצת צמצמה את המועד להגשת הסתייגויות למינוי האלוף גלנט לרמטכ”ל לשבעה ימים בלבד. כך, בהעדר כל פרסום אפקטיבי, לא היה סיפק בידי מעוניינים להתארגן ולהציג טענותיהם בפני הוועדה. נציגי “הפורום המשפטי למען ארץ ישראל” אשר הגישו את הסתייגותם לועדה לא הוזמנו לשטוח בפניה את טענותיהם. לא זו אף זו, בדו”ח הועדה לא נכללת התייחסות ראויה למכלול השגותיהם. עוד מזכירה הועדה, מבלי לנקוב בשמו, את עיתונאי מעריב, קלמן ליבסקינד, שחקר את פרשת הקרקעות. למרות שהעיתונאי ליווה את הפרשה וכתב עליה, ולמרות שיש לו ידע עצום וחומרי רקע רבים אודותיה והוא היה מוכן להציגם בפני הוועדה, הוועדה כלל לא טרחה לפנות אליו בניסיון ללמוד על הפרשה.
5. המקורות החיצוניים היחידים שהעידו בפני הועדה, ביוזמתה, בכל הקשור לפרשת הקרקעות היו הרמטכ”ל, שר הביטחון, ראש הממשלה והאלוף גלנט בעצמו. לשלושת הראשונים לא היה מידע מיוחד על הפרשה והמועמד עצמו דיווח לוועדה דיווח כאמור באופן חלקי וחד צדדי. על בסיס מקורות מידע אילו אימצה הוועדה את המסקנה השגויה העוברת כחוט השני בדו”ח ולפיה מדובר בפרשה מינורית של סכסוך שכנים שהסתיימה ויושבה. והנה, לא דובים ולא יער !

כבוד היועץ המשפטי לממשלה ,
מדובר באחד ממקרי המבחן המשמעותיים ביותר בהתמודדות של שלטון החוק בתופעות של שחיתות ציבורית. על הפרק לא עומדים כעת הצלחתו או כישלונו של שלטון החוק מול עבריינים משולי החברה, אלא הפרות חוק של אלוף בצבא- מהחיילים המצטיינים של צה”ל, שראוי לכבוד וליקר על תרומתו הרבה למדינה.
ההתמודדות קשה כי רבים וטובים מאמינים שלמען הביטחון, ולמען אלו הפועלים ומסכנים את חייהם להשגתו, ראוי לכופף את שלטון החוק. יש המתגייסים בהתלהבות, או מתוך פחד, לסייע בביצוע מעשים “טובים” כאלה; אחרים מסתפקים בהסתרתם או במחילה עליהם “לפנים משורת הדין”.
הפעם, לא מדובר בעובדי מדינה בדרגים הזוטרים והבינוניים אלא בוועדה המורכבת מארזי המערכת הציבורית- שופט בית משפט עליון בדימוס, שר משפטים בדימוס, חברת כנסת בדימוס ונציב שרות המדינה. הליקויים בעבודתה עלולים להקרין, אם לא יתוקנו, על תפקודה של המערכת הציבורית כולה.
אמנם, התנועה הירוקה ואחרים הגישו את העתירה הנדונה לבג”ץ ושופטיו יכריעו בה על סמך הטיעונים שיובאו בפניהם. ואולם, ישנה חשיבות ציבורית רבה לדברי התשובה של המדינה בתגובה לעתירה. הגנה על עבודתה הפגומה של הוועדה המייעצת תחשב, ובצדק, כמהלך פרוטקציונרי מובהק נוסף- המשך לסדרת ההגנות שקיבל האלוף גלנט מהמדינה בניגוד לכללים ולחוק.

עמדה אחרת, שתפתח פתח לבירור עניני, אובייקטיבי, מקצועי ושקוף של החשדות, בין אם יופרכו לאחר הבדיקה ובין אם יאומתו, תיתן עידוד לרבבות שומרי הסף של שלטון החוק בישראל המבקשים שענייני הציבור בישראל יתנהלו תחת מרותו של דין אחד לכולם.

אודה לך מאד אם בטרם תגבש סופית את תגובתך לבג”ץ בעניין הנדון תאפשר לי להוסיף ולפרט בעל פה בפניך עובדות נוספות ותובנות המגבות את עמדתי .

בכבוד רב ובברכה
השר מיכאל איתן


תגובה אחת ל: “מכתב השר איתן ליועץ המשפטי לממשלה בדבר פרשת גלנט”

השאר תגובה

* מסמנת שדה חובה




*תוכן התגובה






פוסטים אחרונים

חיפוש