לפרטים נוספים

שיקום שכונות

לאחר סיום הלימודים, ושרות צבאי נוסף של ששה חודשים בתקופת מלחמת יום כיפורים, מונה מיכאל איתן בשנת 1974 לתפקיד יועץ לראש העיר תל אביב שלמה להט. במסגרת תפקיד זה יזם וניהל במשך חמש שנים את פרוייקט שיקום השכונות הראשון בתל אביב, תכנית א.ש.ל (ארגון שירותים לאזרח). הצלחת הפרוייקט הניסויי של תכנית א.ש.ל הביאה לשינוי מהפכני בהערכות שירותי העירייה.

הרעיון המרכזי אותו יישמה התכנית היה שיתוף התושבים בתכנון, ביצוע ושיפור השירותים העירוניים לאזרח על ידי הבאתם לתושבי השכונות במקום הבאת התושבים מהשכונות לבנין העירייה השוכן בלב העיר. התכנית זכתה להצלחה והיתה מודל לפעילות דומה בשכונות נוספות בעיר, ובהמשך אף ברחבי הארץ.

פרוייקט ההתיישבות

כוכב יאיר

בתקופת מנהיגותו של מיכאל איתן כיו”ר צעירי חירות גולת הכותרת של פעילותו הייתה הקמת הישוב כוכב יאיר על שמו של יאיר שטרן מייסד ארגון לוחמי ישראל – הלח”י.

איתן ארגן בעזרת חבריו להנהגת צעירי הליכוד מאות משפחות לגרעין התיישבותי. הוא הטביע את חותמו על תכנון הישוב, ואף עמד בראש צוות הביצוע מיום הקמת הגרעין בשנת 1981 ועד שנת 1990. (כבר בשנת 1986 אוכלס היישוב בחמש מאות המשפחות הראשונות של שלב א’).

חזון, כושר ארגוני, ניהול פיננסי זהיר ועבודה מאומצת הניבו את אחד הפרוייקטים ההתיישבותיים המוצלחים, וישוב לתפארת על מפת הארץ, צפונית מזרחית לכפר סבא על גבול קלקיליה והקו הירוק.

כפיר יוסף

כוכב יאיר היה הכוכב ההתיישבותי הראשון של מיכאל איתן. במקביל, יזם איתן את הקמת הישוב כפיר יוסף על שם יוסקה קרמרמן ז”ל, מפקד באצ”ל וח”כ מטעם תנועת החרות. כפיר יוסף השוכנת מעבר לקו הירוק כחמישה ק”מ מכוכב יאיר צורפה בהמשך על מאות בתיה ומשפחותיה כשכונה לישוב אלפי מנשה.

שבעת הכוכבים

בשנת 1990 במסיבת הפרידה מתפקידו באגודת כוכב יאיר, קרא מיכאל איתן לחבריו לנצל את תנופת ההצלחה של כוכב יאיר ולהקים כוכבים נוספים על מפת הארץ. איתן יזם תכנית התיישבותית חדשה שאותה כינה “תכנית שבעת הכוכבים”.

במסגרת התכנית הציע מיכאל איתן להקים שבעה ישובים קהילתיים דוגמת כוכב יאיר לאורך הקו הירוק, בציר הגבעות בין קציר ללוד, במסגרת ועדת משנה של ועדת הכספים של הכנסת שהוא עמד בראשה. את התוכנית הוא קידם יחד עם ח”כ גדליה גל מסיעת העבודה. איתן קיים סדרת מפגשים עם גורמים פרטיים וציבוריים שונים, וזירז את מנהל מקרקעי ישראל לאתר שטחים פנויים ומתאימים להקמת הישובים.

חזונו של מיכאל איתן בכל הקשור לעיבוי הציר לוד – קציר בהתיישבות קהילתית של רבבות, הפך למציאות בתחילת שנות התשעים עם הגעתם המבורכת לארץ של מאות אלפי עולים. המדינה נזקקה לפתרונות דיור דחופים מכל הסוגים, והקמת ישובים קהילתיים הייתה פתרון מבוקש על ידי עולים בעלי אמצעים, וותיקים בני המעמד הבינוני.

גלי העלייה ההמוניים ממדינות חבר העמים (ברית המועצות לשעבר) חייבו את מדינת ישראל לפעילות מיוחדת לקליטת כמיליון העולים בתקופה של כשלוש שנים. מיכאל איתן פעל כמו רבים אחרים לשכנע את ראש הממשלה דאז יצחק שמיר למנות את אריאל שרון לתפקיד שר השיכון העליה והקליטה עם סמכויות מיוחדות. המאמצים למנוי הזה נשאו פרי ולאחר שראש הממשלה מינה את שרון לתפקיד, ביקש שרון מחבר הכנסת מיכאל איתן להתגייס בהתנדבות ובאורח בלתי פורמלי למאמץ הלאומי למציאת פתרונות דיור לאלפי ישראלים ותיקים שלא מצאו דירות והקימו מאהלים בעשרות נקודות ישוב ברחבי הארץ. מיכאל איתן עמד בראש צוות מיוחד של משרד השיכון שנע בימים ובלילות בין המאהלים המאולתרים של מחוסרי הדיור שצצו כפטריות לאחר הגשם בכיכרות ובגנים ציבוריים בעשרות ישובים ברחבי הארץ – מקרית שמונה ועד אילת. הצוות גישר בהצלחה בין תושבי האהלים למטה המיוחד שהקים אריאל שרון במשרד השיכון בראשותו וסייע בהגשמת המדיניות של שרון לארגן את העברתם מהמאהלים לפתרונות זמניים בשלב הראשון עד לבניית בתי הקבע עבורם ועבור מאות אלפי העולים שהתגוררו בשכירות גבוהה ובצפיפות בדירות שכורות.

במקביל, במסגרת הערכות לבניית קבע אומצה תכנית שבעת הכוכבים שיזם מיכאל איתן. אריאל שרון קידם בהתלהבות את תהליך הקמת הישובים שהתנהל עד אז לאיטו. הוא שינה את שם התכנית משבעת הכוכבים לתכנית הכוכבים תוך שהוא מסביר למיכאל איתן כי אין להסתפק בשבעה ישובים חדשים בלבד, וכי יש להרחיב את התכנית גם דרומה לאורך הקו הירוק עד לחבל לכיש. (רק כעבור כ-18 שנים יפעל מיכאל איתן יחד עם אחרים להקמת הישובים האלו לצורך קליטת המפונים מגוש קטיף…). במסגרת תכנית הכוכבים הזו הוקמו ששה מתוך שבעת הישובים שיזם מיכאל איתן. באחד הישובים, צור יגאל ליד כוכב יאיר, הנציח מיכאל איתן את זכרו של עמיתו לסיעת הליכוד בכנסת, איש ההתיישבות יגאל כהן שנפטר שנתיים קודם לכן.

פעילות בכנסת

מיכאל איתן מכהן כחבר כנסת משנת 1984 בכנסות ה-11, 12, 13 14 15 16 וה-17 כחבר בסיעת הליכוד.

בכנסת ה-11 היה חבר בוועדת החינוך והתרבות ובוועדת הכנסת. בכנסת ה-12 כיהן בוועדת הכספים ובוועדת הכנסת, והקים את שדולת חזית ארץ ישראל שבמסגרתה סייע רבות להתיישבות ביש”ע.

בכנסת ה-13 המשיך איתן לכהן כחבר בוועדות הכספים והכנסת, ולרכז את חזית ארץ ישראל ,ואף כיהן כממלא מקום של יושב ראש סיעת הליכוד (משה קצב) ומתאם פעולות האופוזיציה בכנסת.

בכנסת ה-14 כיהן כיושב ראש סיעת הליכוד-גשר-צומת ויושב ראש הקואליציה, וכן כיהן כחבר בוועדת הכנסת, בוועדת חוץ ובטחון ובוועדת הכלכלה, שם עמד בראש ועדת משנה לתקשוב ומידע שאת הקמתה יזם.

בכנסת ה-16 עמד איתן בראש וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, וכן בראש ועדת משנה לאינטרנט וטכנולגיית המידע שאת הקמתה יזם עוד בכנסת ה-14.

בכנסת ה-17 מכהן ח”כ מיכאל איתן כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדת לענייני ביקורת המדינה ובוועדת המדע. בחודש אוגוסט 2008 צפוי איתן לעמוד בראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, זאת כחלק מהסכם רוטציה בין סיעות האופוזיציה.

חבר הכנסת מיכאל איתן זכה פעמיים בתואר חבר כנסת מצטיין, ובתעודות הוקרה והערכה של הארגונים לשמירת טוהר המידות ואיכות השלטון בישראל. הוא פעיל בחיי המשכן, ועמד (עם חבר הכנסת נחמיאס ז”ל) בראש הצוות שהנהיג את מערכת ההצבעה האלקטרונית.

תמונת תעודת אביר איכות השלטון

YouTube Preview Image

מיכאל איתן היה היוזם והרוח החיה מאחורי צעדיה הראשונים של ממשלת ישראל בתחומי מחשוב, אינטרנט, טכנולוגיית מידע והקשר של האזרח עם השלטון.

בשנת 1995 יזם את הדו”ח הפרלמנטרי הראשון בדבר הערכות ישראל לעידן המידע. בשנה זו גם יזם ועמד בראש צוות ההקמה של אתר הכנסת. תשומת לב מיוחדת הוא מקדיש לצמצום הפער הדיגיטלי, ובין השאר להוזלת מחירי הגלישה ברשת, להקמת מרכזי אינטרנט קהילתיים שמטרתם להכשיר מאות אלפי תלמידים בשכונות ובעיירות הפיתוח לגלישה באינטרנט, ולקידום שירותי ממשל זמין. בתקופת כהונתה של הכנסת ה-17 הוא ממשיך להוביל את הפעילות הפרלמנטרית בנושאי האינטרנט וטכנולוגיית המידע בחקיקה, בגיבוש מדיניות ובקידום פרוייקטים בשטח.

ח”כ מיכאל איתן זכה לשם של לוחם פרלמנטרי מהשורה הראשונה בזכות היכרותו עם תקנון הכנסת ויכולתו לעשות בו שימוש במאבק פרלמנטריים, יכולת שבאה לא אחת לידי ביטוי בתקופות שבהן פעלה מפלגתו בשורות האופוזיציה.

במסגרת המאבק האופוזיציוני שניהל הליכוד נגד אישור תקציב המדינה בשנת 1992 נאם חבר הכנסת מיכאל איתן את הנאום הארוך ביותר בתולדות הכנסת שנמשך כ-11 שעות ברציפות.

שעור הנוכחות של חבר הכנסת מיכאל איתן במשכן הכנסת מאז נבחר לכנסת ב-1984 (למעט תקופת שירותו בממשלה) הוא 99% (!).

איתן מזוהה בכנסת עם קבוצת חכי”ם שהובילה מהלכים לשיפור איכות התפקוד של הכנסת וחבריה וביניהם: ביטול עיסוק נוסף, קביעת ועדות ציבוריות להחלטה בדבר שכר החכי”ם ותנאי עבודתם, והשעיית חברי כנסת שנגדם הוגשו כתבי אישום מתפקידים בכנסת.

חבר הכנסת מיכאל איתן מוביל במשך שנים את המאבק להפרדת ההון מהשלטון. בין השאר יזם והוביל בשנת 1994 חקיקה מתקדמת בתחום זה ומאז פעל ללא לאות ליישומה. במסגרת מאבקיו נגד השחיתות הכספית בפוליטיקה יצא לא פעם בהאשמות כבדות גם נגד בכירי מפלגתו ותבע מהם לנקות את האורוות במפלגה.

שמו של חבר הכנסת מיכאל איתן נקשר במאבקים ציבוריים רבים, ביניהם המאבקים מהעבר נגד הזרמות כספים לסקטורים מועדפים כמו סולל בונה, קופת חולים, תכן והקבוצים, ומאבקים בהווה כמו בפרשת רביב ופרשת מע”ץ.

YouTube Preview Image

חבר הכנסת מיכאל איתן הוביל את הדרישה לחקירת עמותות ברק ולחשיפת הפרשה. קראו את התלונה בפרשת עמותות ברק. בחודש נובמבר 2001, נבחר חבר הכנסת מיכאל איתן ברוב מוחלט של 62 חברי כנסת, בהתמודדות נגד שני מועמדים אחרים, לתפקיד נציג הכנסת בועדה למנוי שופטים.

חבר הכנסת מיכאל איתן התבלט במהלך השנים האחרונות, בכנסת כמו גם בתקופת שירותו בממשלה בקידום המדע והטכנולוגיה בכלל, וטכנולוגיית המידע והאינטרנט בפרט.

איתן מקדם את עקרונות הדמוקרטיה הישירה, ואת מעורבות האזרחים בתהליכי החקיקה והבקרה על הרשות המבצעת תוך שימוש בטכנולוגית המידע המתקדמת. חזונו של מיכאל איתן ופירות עבודתו בתחום זה עשויים להתגלות כצעד ראשון במהפכה שתעבור הדמוקרטיה המקובלת בעידן המידע.

חבר הכנסת מיכאל איתן היה שותף פעיל בקידום חוק חופש המידע, והוא פועל ליישומו ולהגשמת זכותו של האזרח למידע כאחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה.

שר המדע בממשלת נתניהו

חבר הכנסת מיכאל איתן כיהן בממשלה ה-27 שבראשה עמד בנימין נתניהו החל מיום 9.7.1997 ועד להחלפתה בממשלת ברק ביום 6.7.1999.

מיכאל איתן כיהן כשר המדע והטכנולוגיה, ושימש כיו”ר ועדת שרים למדע וטכנולוגיה מיום 9.7.1997 ועד 13.07.1998 אז הוחלף, בהסכם רוטציה, ע”י סילבן שלום. לאחר הרוטציה כיהן כסגן שר במשרד ראש הממשלה אך המשיך להשתתף בישיבות הממשלה ולתפקד כשר המתאם בין הממשלה לכנסת, מיום 13.07.1998 ועד 6.7.1999.

מיכאל איתן היה אחד התומכים המובהקים במדיניותו של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו בנושאים מדיניים (לרבות הסכם וואי) ובנושאים כלכליים כאחד. אולם חלק על דרכו בכל הקשור לניהול הליכוד (ביתן 28), להעדפת ש”ס, ובהמשך להעדפת מפלגתו של ליברמן על פני הליכוד.

רפורמה בתחום המחקר והפיתוח

כשר בממשלה הוביל איתן הצעת רפורמה לחיזוק מעמד המחקר והפיתוח במדינת ישראל באמצעות הקמת מועצה לאומית למחקר ופיתוח, שתפקידה יהיה להוות גוף מייעץ בלתי תלוי לממשלה בנושאי הקצאת משאבים למחקר ופיתוח. זאת בניגוד למצב שהיה קיים ערב כניסתו לתפקיד בו החליט כל גוף על מדיניות מחקר ופיתוח עצמאית ללא התחשבות בגופים אחרים וללא ראייה כוללת.

הקמת המועצה היתה אמורה לתאם ולייעל את המערכות העוסקות במו”פ במדינת ישראל, ולאפשר לממשלה לקבוע מדיניות לאומית כוללת של מחקר ופיתוח תוך ייעול המשאבים המוקצים למטרות אלו, וזאת בין היתר בהתאם להמלצות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה.

מהלך זה לא צלח בין השאר משום ההתנגדות העזה לפירוק משרד המדע וחלוקת מחלקותיו בין הגורמים הבאים; המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר והמוסדות להשכלה גבוהה.

מחקר ישראלי-אירופי משותף

כשר המדע, פעל איתן באינטנסיביות יחד עם המדענית הראשית של משרד התמ”ס ונציגי המועצה להשכלה גבוהה על מנת לקדם את הצטרפותה של ישראל לתכנית המסגרת החמישית למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי. כתנאי כניסה למסגרת יוקרתית זו היה על מדינת ישראל להתחייב ולהשקיע סכום של כ-150 מליון יורו. הסכום הגדול העלה התלבטויות רבות – האם אכן כדאי מבחינה כלכלית להוציא סכום כזה או שכדאי להשקיעו במחקר ופיתוח בתוך מדינת ישראל.

כיום עם סיומה של המסגרת החמישית ותחילת פעילותה של המסגרת השישית, אין עוררין כי השתלבות ישראלית במסגרת החמישית התבררה כהחלטה נבונה לא רק בשל ההשקעות הכלכליות במחקר ופיתוח אלא גם בשל שיתופי הפעולה הבינלאומיים הנולדים בעקבותיהם.

עם זאת, תבע ח”כ מיכאל איתן מכל השותפים הישראלים במסגרת זו להגביר מאמציהם לשילובן של חברות ישראליות נוספות בתכנית האירופית השישית שתתחיל בשנה הקרובה.

קידום נושאי אינטרנט וטכנולוגיית המידע

מיכאל איתן השפיע על החלטות ממשלה מהפכניות בכל הנוגע לנושאי מחשוב, אינטרנט, טכנולוגיית מידע והקשר של האזרח עם השלטון.

כך למשל יזם איתן את הטמעת הדואר האלקטרוני במשרדי הממשלה. במסגרת זו פתח קורסים לעובדי מדינה על מנת ללמד עובדים אלו להשתמש בדואר אלקטרוני, ואף הוביל להחלטת ממשלה לפיה דואר אלקטרוני יחשב כדואר רגיל בכל הנוגע למגעי האזרח עם המדינה, ויזם קבלת החלטת ממשלה לפיה בכל משרד ממשלתי יהיו לפחות חמש כתובות דואר אלקטרוני פעילות.

גם אחרי הרוטציה, בעת שכיהן כשר המקשר לכנסת, לא חדל איתן בפעילותו למען קידום הטכנולוגיה וזמינותה לאזרחי המדינה במסגרת יחידת היל”ה (היערכות ישראל לעידן המידע) שאותה הקים ועליה היה אחראי. בין השאר נאבק לתעריפי בזק מוזלים לגולשי האינטרנט שיתאימו לצורכיהם המיוחדים. פעילות זו של מיכאל איתן נשאה פרי, והוא הצליח להוביל להפחתה משמעותית מהתעריפים שהיו נהוגים קודם לכן, ולהגדלה משמעותית בהיקף הגלישה בישראל.

עם הפנים לשכונות

עם כניסתו לתפקיד שר המדע, יזם מיכאל איתן תחום פעילות חדש למשרד: קידום אוריינות מחשב ואינטרנט בקרב אוכלוסיות בהן שיעור החדירה של המחשבים והאינטרנט נמוך במיוחד.

במהלך ניסיוני, חדשני, וראשוני הקים איתן ארבעה מרכזים קהילתיים למחשבים ואינטרנט. לאור הצלחת הניסוי שכנע איתן את נשיא קבוצת אי.די.בי, מר לאון רקנאטי להקים את עמותת תפו”ח במסגרתה הקים הסקטור הפרטי בישראל בראשותו של מר רקנאטי עשרות מרכזים דומים.

ממשלת ישראל אף קיבלה את יוזמתו המחודשת של מיכאל איתן בעניין הקמת מרכזי מחשבים ואינטרנט במסגרת תכנית להב”ה, אלפי ישראלים רכשו במסגרת זו ידע בסיסי בהפעלת מחשבים ורבבות רבות זכו לשעות גלישה מודרכת במרכזי להב”ה הפעילם ב15 ישובים ברחבי הארץ .

ממשל ומשפט

חבר הכנסת מיכאל איתן חקר אחר האמת בפרשת רביב, ורדיפתו חסרת הפשרות לגילוי האמת נמשכה גם בפרשת עמותות ברק. מלחמתו של חבר הכנסת מיכאל איתן לחשיפת שחיתויות אלו הובילה כבר להגשת כתבי אישום.

ביום 28.11.2001 נבחר חבר הכנסת מיכאל איתן כנציג הכנסת בוועדה למינוי שופטים ברוב גדול. ביום 17.7.2002 התמנה חבר הכנסת מיכאל איתן ליושב ראש וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. בנאום הכתרתו ליו”ר הוועדה נשא חבר הכנסת מיכאל איתן נאום חריף ובו קבע כי המהפכה החוקתית נכפתה, למעשה, על ידי בית-המשפט העליון מבלי שהאחרון קיבל היתר מעשי לכך משום גורם.

בכנסת ה-17 הקים חבר הכנסת מיכאל איתן בלשכתו הפרלמנטרית מרכז סיוע ליהדת אתיופיה.

YouTube Preview Image

ח”כ איתן פעל גם כראש הלובי למען שחרור פולארד. במשך שלוש שנים ביקר בכלאו 4 פעמים והחתים עצומות שעליהן חתמו למעלה ממאה ועשרה חברי כנסת הקוראות לנשיא ארצות הברית לשחררו.


התגובות סגורות לעמוד זה