לפרטים נוספים

בתגובה לפיזור דיון הקבינט המדיני בטחוני בשל ההדלפות מדיוניו קורא השר מיכאל איתן להסמיך פורום מצומצם לטיפול באיום האיראני: “אסור שמכת ההדלפות תבטל את חובת ההתייעצות. ראוי שראש הממשלה יקים צוות שרים מצומצם יותר מהקבינט לטיפול באיום האיראני ושהממשלה תסמיך את הצוות לקבל החלטות על דעתה. הכישלון של פורום הקבינט המדיני בטחוני בשמירת הסודיות מוכיח שגם הממשלה שבה מכהנים 29 שרים, לא תצליח לקיים התייעצויות ללא הדלפות. הפשרה הראויה היא פורום קטן שיוכל לקיים דיונים ולהחליט ללא זליגות מידע מיותרות ומסוכנות”.

השר איתן פנה כבר בחודש שעבר לראש הממשלה בבקשה להסמיך את השמינייה לקבלת החלטות בנושא זה. בין השאר כתב השר במכתבו כי: “…לא ניתן לדון להמשך קריאה

 

מי יחליט על מלחמה? מאת מיכאל איתן

נשיא המדינה שמעון פרס אמר בראיון שהעניק לטלוויזיה בנושא האיראני כי מדינת ישראל היא מדינת חוק וכי החוק קובע שהממשלה או הקבינט המדיני בטחוני הם המוסמכים לקבל החלטה בעניין זה. דבריו של הנשיא מחייבים פירוט נוסף על ההיבטים המשפטיים והמעשיים העולים מהשאלה מי הגוף המוסמך לקבל את ההחלטה האם להתקיף או להמנע מתקיפה של מתקני הגרעין האיראניים.

סעיף 40 א’ לחוק יסוד הממשלה קובע במפורש כי המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת ממשלה. לכאורה רק הממשלה ולא כל גוף אחר היא הגוף המוסמך לקבל החלטה בדבר יציאה למלחמה. בכל אופן, מתעורר קושי כפול בעניין זה: הראשון בדבר השאלה האם מבצע צבאי נקודתי היא מלחמה כוללת? השני, האם הממשלה רשאית להסמיך פורום מצומצם יותר לקבל את ההחלטה מכוחה? להמשך קריאה

תגיות:
 

בתגובה להחלטת בג”ץ כי על המדינה לתקן את הצו המורה על הניסוי הביומטרי, ולהתייחס בו לסוגיות נחיצות המאגר הביומטרי, חלופות למאגר, ובקרה חיצונית על הניסוי, אמר השר מיכאל איתן כי: “החלטת בג”ץ מהיום מחייבת את ראש הממשלה, שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה לשקול את ביטול המאגר הביומטרי. במשך שנים מתעכבת תעודת הזהות החכמה, בשל החיבור האומלל בין הוצאת תעודות אלה להקמת מאגר ביומטרי מסוכן, בזבזני ולא נחוץ. בעולם כבר הבינו את מה שמתעקשים כאן לבצע ובמדינות מתקדמות כגון בריטניה והולנד בוטלו המאגרים הביומטריים, והאזרחים יכולים להינות משירותי ממשל מתקדמים ללא העול של המאגר הפולשני והמיותר הזה”.

השר מיכאל איתן הוא ממובילי המאבק במאגר הביומטרי. פעילות השר הובילה למניעת הקמה מיידית של המאגר והפעלת פיילוט, בטרם יוחלט לאכוף את המאגר על כלל אזרחי ישראל. עוד פנה באחרונה השר ליועץ המשפטי לממשלה ולשר הפנים במטרה לשנות את הניסוי הביומטרי על מנת שיהלום את הוראות החוק ויבחן את נחיצות המאגר, חלופות להקמתו ויקבע בקרה נאותה על קיום הניסוי.

תגיות:
 

בכל הקשור לועדת פלסנר, בינתיים הכל דיבורים. צריך להנמיך ציפיות. בסופו של עניין מה שיקבע זה לא הסכמות בין הליכוד לשותפיו הקואליציוניים, על עקרונות כלליים אלא חוק בו לכל מילה ולכל פסיק יש משמעות, וגם חקיקה אינה סוף פסוק- מבחן התוצאה יתקיים ביכולת האכיפה של החוק. אומרים אצלנו שאין מתקינים תקנה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. כמובן, שאיני מוכן להשלים עם ההפרה של עקרון השיוויון בנטל, ואני תומך בהטלת סנקציות על הפרת החוק, אבל אני מציע למחוקקים- היזהרו בחקיקתכם, ואל תחוקקו חוקים שיהפכו אחר כך לאות מתה.

גם בהחלטת סיעת הליכוד מהיום, שאימצה את מסקנות פלסנר, יש עקרונות ראויים, אבל גם הם מחייבים זהירות ביישומם בחקיקה. לדוגמה, החלת עיקרון שירות לכל, על כל אזרח ישראלי- גם מנסחי העיקרון לא מתכוונים, לפחות בעתיד הנראה לעין, ליישם את השירות לכל, כחובה על נשים חרדיות או ערביות. האם הן אינן נחשבות כאזרח ישראלי? ברור שכן, אלא שבשלב זה, חקיקה שתחייב את יציאתן לשירות לאומי- אזרחי, לא תיושם. עדיפה חקיקה ברת אכיפה שמשנה את המגמה ומקטינה את אי השיוויון מאשר חקיקה שתבטא במאה אחוז את מיצוי כל העקרונות החשובים של השוויון בנטל, אבל תהפוך לאות מתה.

 

לא עברו שבועיים מאז בחירתו של שגריר ישראל לאו”ם, רון פרושאור, לסגן נשיא העצרת – והאו”ם שוב מפתיע. בטקס, שיתקיים ביום ב’ הקרוב בעצרת הכללית במעמד בכירי האו”ם ושרים מרחבי העולם, יוענק לישראל פרס בינלאומי על שיפור השירות הממשלתי לציבור באמצעות רשת האינטרנט.

במחקר השוואתי דו שנתי שמקיים האו”ם בין המדינות החברות, קפצה ישראל 10 מקומות, מן המקום ה- 26 למקום ה- 16 והתברגה בצמרת 20 המדינות המובילות בעולם בשירותי ממשל זמין וממשל פתוח באינטרנט. פורטל הממשלה באינטרנט, www.Gov.il זכה לציון מיוחד. בדו”ח נכתב כי: “ישראל פיתחה את שירותי הממשל הזמין שלה … הפורטל הממשלתי מאורגן היטב והאזרחים יכולים לגשת למידע במספר דרכים ולבצע תשלומים דרך האינטרנט”. עוד מציין הדו”ח כי ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בתחום ההשתתפות הדיגיטלית (e-participation) כאשר הכוונה היא ליוזמות מקוונות לשיתוף אזרחים. על שיפורים אלה זכתה ישראל בפרס מיוחד.

השר מיכאל איתן, הממונה על שיפור השירות לציבור, ואשר עומד בראש ועדת ההיגוי של ממשל זמין, יחידת האינטרנט של הממשלה, יקבל את הפרס בשם ממשלת ישראל. השר איתן מוביל בשנים האחרונות את עבודת הממשלה לקידום נגישות האזרח למידע ולשירותים ממשלתיים ושוקד על יוזמת הממשל הפתוח, המקדמת את עקרונות השקיפות, שיתוף הציבור והאחריותיות של רשויות הממשלה בפני האזרחים. לצד הענקת הפרס תשתתף ישראל בוועידה בינלאומית, שיקיים האו”ם בנושא המנהל הציבורי. כרמלה אבנר, הממונה על התקשוב הממשלתי, תייצג את ישראל בוועידה, ותחלוק עם מדינות העולם מניסיונה והישגיה של ישראל בכלל ויחידת ממשל זמין בפרט, בתחום.

השר מיכאל איתן כי: “מגיע כל הכבוד לצוותי ממשל זמין ומנהלי מערכות המידע ביחידות הממשלה ובמיוחד לצוותי ממשל זמין שעומדים מאחורי פורטל gov.il שזכה לשבחים מיוחדים. קיבלנו פרס על ההתקדמות הגדולה ביותר, אבל אנחנו שואפים לקבל פרס על המיקומים הגבוהים, והדבר אפשרי אם הממשלה תיתן גיבוי ליוזמות החשובות שאנו עמלים לקדם בתחום”.

 

שלום רב,

לפני כחודש, בתאריך ה- 6/5/2012, בין השאר בעקבות פנייתי לבית הדין של הליכוד, נפתחה ועידת הליכוד בנאום יו”ר התנועה וראש הממשלה, בנימין נתניהו.

עם סיום נאומו העביר יו”ר התנועה את ניהול הישיבה לכבוד השופט גרוס, יו”ר ועדת הבחירות. ברגע שהשופט גרוס החל בדבריו, עליתי לבמה ולעיני כל הגשתי לו מעל לחמישים דפים ועליהם כ-650 חתימות של צירי ועידה, שביקשו בהתאם לאמור בחוקה, לקיים הצבעה חשאית.

מאז חלפו יותר מ- 4 שבועות. כ- 3,700 צירי ועידת הליכוד ממתינים לכינוס הועידה מבלי שאיש יכול לומר מתי זה יקרה! זהו ביטוי נוסף לקלקולים בדמוקרטיה התנועתית. במקום לאפשר לוועידה לדון ולהחליט בכל העניינים החשובים של התנועה ולבחור את בעלי התפקידים הקבועים בחוקה, הימים חולפים והועידה משותקת. למי יש עניין לבזות את התנועה וועידתה?

מצאתי לנכון לפנות אליכם, חברי הועידה מכיוון שאני יודע שאתם ואחרים עומדים בחזית המאבק למען הדמוקרטיה בליכוד ולא נרתעים גם מפני לחצים המופעלים עליכם.

בישיבת הפתיחה הוכחנו שלתביעה צודקת יש כוח. אסור לנו לעצור עכשיו, להיפך, עלינו להשלים את המהלך עליו הכרזתי: להחזיר את הכוח לוועידה.

יש לכנס את הועידה בימים הקרובים ולבחור את יו”ר ונשיאות הועידה, לבחור את ועדת החוקה של הועידה, לאשר את סדר יומה של הועידה, לבחור יו”ר מוסדות ומוסדות, להקים ועדות ולקיים דיונים בהצעות החלטה ושינוי חוקה.

הנני מתכבד להזמין את חברי הועידה לדיון: “כינוס הועידה עכשיו”. במסגרת הדיון הזה נתייעץ בדבר הצעדים הארגוניים החוקתיים והמשפטיים הדרושים כדי להחזיר את הכוח לוועידה.

 

המפגש יתקיים ביום שני ה- 18/06/2012,

בשעה 19:30

במצודת זאב בקומה 14, רחוב המלך ג’ורג’ 38, ת”א. 

לפרטים ולאישור: שלומי וריאט- יועץ השר 050-6207545

רצ”ב הצעה לסדר יום ושתי הצעות לשינוי חוקה.

                                                                                          בברכה,
השר מיכאל איתן

הצעה לסדר יום- ועידת הליכוד

הצעה לסדר יום:

להלן הצעה כללית לסדר יום של הוועידה לתקופת כהונתה (עד 03/08/2012, המועד בו יסתיימו 90 ימי כהונתה של הועידה) מדובר בחמש ישיבות של כלל צירי הוועידה ובמקביל ישיבות של וועדות הוועידה בנושאים שונים, שבהן ישתתפו הצירים שיירשמו לאותן וועדות.

ישיבה ראשונה:

בחירת יושב ראש נשיאות הוועידה ונשיאות הוועידה, בחירת ועדת החוקה של הוועידה, אישור סדר יומה של הוועידה והקמת ועדות משנה.

ישיבה שנייה:

מדיניות ביטחון, שלום והתיישבות.

ישיבה שלישית:

כלכלה, רווחה וחברה.

ישיבה רביעית:

ענייני התנועה, שינויי חוקה, בחירת יו”רי מוסדות ובחירת מוסדות בהתאם לקבוע בחוקה.

ישיבה חמישית:

דיווחים של יושבי ראש ועדות המשנה, הצבעות  על הצעות החלטה שגובשו בוועדות, נעילת הוועידה.

ע”פ החוקה רשאית הועידה להקים ועדות בנושאים שונים ולכל ציר וציר תהיה האפשרות להשתתף ולקחת חלק פעיל יחד עם שרים וחברי כנסת בדיוניהן של אותן ועדות משנה בנושאי השעה שעל סדר יומה של מדינת ישראל ותנועת הליכוד, כגון חינוך, רווחה, חברה, כלכלה, נושאי חוץ וביטחון והתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, בטחון פנים, הגירה בלתי חוקית, הגנת הסביבה, זכויות אדם, שיטת ממשל, הסברה תנועתית וממלכתית  ועוד. כל ועדת משנה תתכנס מספר פעמים במהלך התקופה, תגבש החלטות של רוב ומיעוט והן תובאנה להצבעות במושב האחרון של מליאת הוועידה שבסיומו תינעל הוועידה.

 

להחזיר את הכוח לוועידה (תיקון א’)- ועדת החוקה:

על פי חוקת התנועה כל הצעה לשינוי בחוקת הליכוד אינה יכולה לעלות לדיון ולהצבעה במליאת הוועידה ללא הסכמתה של וועדת החוקה. כך נוצר מצב שוועדת החוקה המונה 21 חברים יכולה למנוע מאלפי הצירים בוועידה לשנות את החוקה ללא סיבה, ללא נימוק, סתם כך.

ההסדר הזה הוא אנטי דמוקרטי ומרוקן את הוועידה מכוחה לשנות את החוקה והופך אותה לכפופה לוועדת החוקה.

אם אנו רוצים להחזיר את הכוח לוועידה עלינו לשנות את החוקה באופן שוועדת החוקה לא תוכל להגביל הצבעות על שינויים  בחוקת התנועה שמאות צירים חתומים עליהן.

בכוונתי להציע להוסיף לסעיף 57 את סעיף 57ג לחוקת הליכוד כדלקמן:

על אף האמור בסעיפים 57א, 57ב, חתמו 300 צירי ועידה על הצעה מיוחדת לשנוי חוקה, יגישו אותה ליושב ראש נשיאות הועידה והוא יפרסמה לצירי הועידה ויביא אותה להצבעה במליאת הועידה בתוך 14 ימים מיום שהוגשה לו. בנסיבות מיוחדות תהיה רשאית נשיאות הועידה לקצר תקופה זו או לדחותה בשבעה ימים.

להחזיר את הכוח לוועידה (תיקון ב’)- שיטת הבחירה:

שיטת הבחירה של מועמדי התנועה לכנסת במסגרתה כ- 130,000 חברי הליכוד בוחרים את המועמדים היא שיטה שמחברת בין הון לשלטון.  השיטה מחייבת מועמדים לחבור לתורמים פוטנציאליים ולהקצות משאבי זמן לא מבוטלים לפני ואחרי הבחירות לטיפול בנושא גיוס התרומות, בארץ ובחו”ל. לצערנו, מדי פעם מתפרסמות כתבות באמצעי התקשורת שמהן ניתן להסיק שבגלל האילוצים הכספיים המוגזמים מתבצעת ההתנהלות הכספית של חלק מהמועמדים גם בתחום האסור.

בעבר הליכוד בחר את נציגיו לכנסת בבחירות מקדימות במרכז הליכוד. מבחינת האינטרס הליכודי והציבורי עדיפה עשרות מונים שיטה שמכתיבה למועמדים לרוץ אחרי פעילי ציבור נבחרים מדן ועד אילת מאשר שיטה שמאלצת אותם לרוץ מקיסריה ועד סביון מניו יורק ועד לוס אנג’לס. יחד עם זאת אין להתעלם מתקלות שנפלו בעבר בשיטת הבחירות במרכז ומהביקורת על הבסיס הצר יחסית של המרכז כגוף בוחר (בעבר כ- 3000 בעלי זכות בחירה).

הפתרון: שיטה משולבת מרכז ומועצות סניפים

מוצע להקים גוף בוחר שיכלול את כלל צירי הוועידה ואת חברי מועצות הסניפים ביחד כ- 9000 חברים שיבחרו בעשרה אתרי הצבעה ברחבי הארץ את הרשימה של  מועמדי הליכוד לכנסת.  בשיטה המשולבת יש את הטוב שבשני העולמות:

א.      גוף בוחר של פעילי תנועה שניתן להגיע אל כל אחד מחבריו ללא תלות בהון גדול.

ב.      גוף  בוחר גדול דיו שימנע תלות של מועמד במספר קטן של חברי מרכז.

על מנת להנהיג את השיטה המשולבת בכוונתי  להגיש לוועדת החוקה ולוועידה את ההצעה הבאה לתיקון סעיף 139 לחוקה:

139א.  לאחר בחירת יו”ר התנועה כאמור בסעיף 84ב’ יבחר הגוף הבוחר את שאר המועמדים  לרשימת  הליכוד  לכנסת אף  זאת  בבחירות  אישיות, שוות, ישירות  וחשאיות.

139ב. הגוף הבוחר – כל חבר תנועה על פי פרק ג לחוקה ובכפוף לתנאים הקבועים בו  יהיה חבר הגוף הבוחר אם חל בו אחד מאלה:

א.      כיהן או מכהן כציר בועידת התנועה האחרונה לפני יום בחירת המועמדים לרשימת הליכוד לכנסת.

ב.      נרשם כמועמד ונבחר לכהונת חבר במועצת סניף בבחירות האחרונות שהתקיימו לפני יום בחירת המועמדים לרשימת הליכוד לכנסת.

ג.        נבחר על ידי מועצת הסניף להיות חבר בגוף הבוחר במקום חבר מועצת סניף אחר המכהן בגוף הבוחר מכוח סעיף קטן 1 לעיל, לא יאוחר 21 יום מתאריך הבחירות.

ד.      יובטח ייצוג למחוזות ולמגזרים ברשימת מועמדי הליכוד לכנסת.

ה.      מרכז הליכוד יקבע בכפוף להוראות החוקה ולאחר דיון בוועדת החוקה את תקנון הבחירות ואת סדרי הבחירות של המועמדים לרשימת הליכוד לכנסת.

אשמח מאד לשמוע את הערותיכם ולקבל את עזרתכם בשינויים המבוקשים.

 

היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה מנהלים ביניהם חילופי דברים המתוארים בתקשורת כקרב הירואי סביב השאלה אם ומתי ביקש המבקר מהיועמ”ש לפתוח בחקירה פלילית בפרשת מסמך הרפז, הזכורה לרע כחלק ממחול השדים שהתנהל סביב שאלת מינוי הרמטכ”ל, תוך מאבק בין לשכות שר הבטחון והרמטכ”ל דאז.
אני מניח שלשני האישים המכובדים יש מוטיבציה להיאבק על נכונות גרסתם, אולם נדמה לי שאת הציבור מעניינת פחות השאלה מי אמר מה ומתי ויותר עצם העניין: האם יש לפתוח בחקירה או לא?

על פי החוק היועץ המשפטי לממשלה הוא הסמכות העליונה בנושא אכיפת החוק והגשת כתבי אישום, והוא ולא המבקר צריך להחליט בנושא, אולם יש לזכור כי מבקר המדינה, נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר, הוא האחרון שחקר בפרשה זו, לאחר שנסתיימו הבדיקות האחרות ואם הוא טוען כי יש צורך בחקירה, צריך להקשיב לו. בעניין זה עדיפה חקירה שאולי לא תעלה דבר מאשר התחושה כי הדברים לא נבדקו עד הסוף.

דווקא כמי שהיה מעורב בסוגיה אחרת בפרשת מינוי הרמטכ”ל, פרשת הקרקעות בה היה מעורב האלוף יואב גלנט, וכשם שדרשתי במקרה ההוא בדיקה ממצה של העובדות, כך אני סבור כי גם במקרה זה יש לחקור ולאפשר בדיקה של כל חשד לביצוע עבירות פליליות שנועדו למנוע את מינוי גלנט, תהא הסיבה אשר תהא.

הצטרפו לדיון בעמוד הפייסבוק של השר מיכאל איתן

תגיות:
 

להתיישב, בכפוף לחוק: מאמר שלי שפורסם בישראל היום

בשנת 1982 הוקמה התיישבות על אדמות רוג’ב בשומרון. בית המשפט קבע כי ההתנחלות הוקמה שלא כדין. מנחם בגין הורה ללא כל היסוס להעתיק את הישוב לאתר סמוך והתוצאה היתה שמירה על שלטון החוק, וחיזוק ההתיישבות. כך הוקם הישוב אלון מורה ובעקבותיו עוד “הרבה אלוני מורה” כפי שהבטיח מנחם בגין. להמשך קריאה

בשיתוף פעולה של משרד האוצר והשר מיכאל איתן, המופקד על שיפור השירות וממשל פתוח, יפורסמו היום באתר data.gov.il קבצים המתארים בפרוטרוט את כלל ההעברות התקציביות המתבצעות בוועדת הכספים של הכנסת. הנתונים אשר הועברו כרגע לאתר כוללים את שנת 2011 בלבד, אך במשרד מבטיחים כי גם שנות תקציב נוספות יפורסמו בהקדם. נתוני ההעברות התקציביות הינם נתונים קריטיים שכן תקציב המדינה נתון לאלפי שינויים מידי שנה, שינויים אשר מתבצעים בוועדת הכספים של הכנסת ולא היו נגישים עד כה בצורה נוחה לציבור.

כאמור, הקבצים זמינים באתר http://data.gov.il/

השר מיכאל איתן: “ממשלת ישראל ומשרד האוצר עשו היום צעד חשוב ומתקדם בכך שפרסמו את ההעברות התקציביות מסעיף לסעיף, בתוך תקציב המדינה. החידוש הזה הוא המשך ישיר לפרויקט התקציב הפתוח, והוא מבטא עיקרון דמוקרטי ראשון במעלה ומנגיש לציבור מידע בדבר השימושים שעושה הממשלה בכספי משלם המיסים. המהלך יחזק את השקיפות, ימנע מהלכים שנויים במחלוקת הרחק מעינו הפקוחה של הציבור ויחזק את אמון הציבור בממשל. אנו מצפים ממשרדי הממשלה לנהוג ברוח דומה ולהנגיש מידע בעל חשיבות ציבורית, כלכלית ודמוקרטית לציבור כולו”.

כעת יכול הציבור להוריד את הקובץ ולעשות בו שימושים מגוונים, החל משימושים מחקריים וכלה בשימושים הקשורים בפיתוחים אינטרנטיים שונים. שיתוף פעולה זה בא בהמשך לפרסום קבצי תקציב המדינה בפורמט פתוח, שבוצעה ע”י משרד האוצר והשר איתן לפני כשנתיים, דבר אשר הביא להקמתו של אתר התקציב הפתוח http://budget.msh.gov.il/ המציג עשרים שנות תקציב מדינה במונחי תכנון מול ביצוע.