לפרטים נוספים

 

תמונה של השר

 

10 דברים שלא ידעת על מיכאל איתן (ובונוס אמיתי אחד).

  1. בינואר 2008 בשיאה של מתקפת הקסאמים על שדרות, עבר חבר הכנסת מיכאל איתן להתגורר בשדרות  המופגזת במטרה להזדהות עם התושבים ולחזקם . הוא לא הסתפק במגורים בלבד אלא גייס תרומות מהסקטור הפרטי והציבורי והקים את פרוייקט “שדרות שלנו”.
  2. זכה לתעודות הוקרה על פעילותו לטוהר מידות ואיכות שלטון מתנועת אומץ, ומעמותת עוגן התנועה לאיכות השלטון,העניקה לו את התואר של אביר איכות השלטון.
  3. פרלמנטר ותיק ומצטיין עתיר נסיון בקרבות פרלמנטריים במסגרת אחד מהם בשנת 1992 נגד אישור תקציב המדינה נשא את הנאום הארוך ביותר בכנסת למעלה מ-10 שעות רצופות.
  4. מזוהה בכנסת עם קבוצת ח”כים שהובילה מהלכים לשיפור איכות התפקוד של הכנסת וחבריה וביניהם: ביטול עיסוק נוסף של חברי הכנסת, קביעת ועדות ציבוריות להחלטה בדבר שכר הח”כים ותנאי עבודתם, והשעיית חברי כנסת שנגדם הוגשו כתבי אישום מתפקידים בכנסת.
  5. יזם רפורמה בשיטת מימון המפלגות בישראל ומוביל במשך שנים את המאבק להפרדת ההון מהשלטון.
  6. בתקופת כהונתו בממשלה הניע במרץ את תהליך הטמעת טכנולוגיית האינטרנט בסקטור הציבורי. פעל לביצוע רפורמה במדיניות  המחקר והפיתוח של ממשלת ישראל ותרם תרומה משמעותית להשתתפות ישראל בתכניות המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי.
  7. יזם את הקמת הישוב כוכב יאיר ועמד בראש צוות ההקמה , בעקבות יוזמה זו בוצעה תכנית שבעת הכוכבים שהוא יזם ובמסגרתה הוקמו עוד 6 ישובים קהילתים.
  8. בכנסת ה-16 במסגרת תפקידו כיושב ראש ועדת החוקה יזם מיכאל איתן מהלך לכינון חוקה לישראל. המאמצים שלו התגבשו להחלטת כנסת. לקריאה הצעת החוקה של מיכאל איתן.
  9. בכנסת ה-17 פתח חבר הכנסת מיכאל איתן לשכת קשר עם יוצאי אתיופיה בישראל ופעל בחקיקה ובשטח לקליטתם.
  10. יזם בתוקף תפקידו כשר המדע תכניות סיוע להשתלבות של אוכלוסיות חלשות במהפכת המידע והאינטרנט. בין השאר יזם את פרוייקט להב”ה (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית ).  להב”ה פועלת כיום ב 15 מרכזים בשכונות ועיירות.
  11. תשומת לב מיוחדת הוא מקדיש לצמצום הפער הדיגיטלי, ובין השאר להוזלת מחירי הגלישה ברשת, להקמת מרכזי אינטרנט קהילתיים שמטרתם להכשיר מאות אלפי תלמידים בשכונות ובעיירות הפיתוח לגלישה באינטרנט, ולקידום שירותי ממשל זמין לטובת ציבור האזרחים . על הפעילות שלי בחיי הציבוריים קראו כאן.

לתרומה לחץ כאן.

 

קורות חיים בהרחבה

מיכאל איתן נולד בשנת 1944 בתל- אביב. בן יחיד לאסתר ניחא הירשפרונג (בת מאיר לבית קאופר), עורכת דין ולישראל מאיר בן צבי הירשפרונג, סוחר ותעשיין, שעלו לארץ בשנות השלושים מחבל גליציה שבפולין.

הוריו העניקו לו את השמות הפרטיים מיכאל איתן ומשהתבגר השמיט את שם משפחתו הלועזי הירשפרונג והפך את שמו הפרטי השני לשם משפחתו העברי – איתן.

מיכאל איתן גדל בתל אביב, סיים לימודיו התיכוניים בתיכון ה’. בשנת 1963 התגייס לצה”ל ושרת כמש”ק במפקדת קצין חימוש ראשי וכחייל מילואים בגדוד חי”ר.

האוניברסיטה והכניסה לפוליטיקה

עם סיום השרות הצבאי נרשם מיכאל איתן ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, שם החל בפעילות מפלגתית מאורגנת במסגרת תא הסטודנטים של תנועת החרות בגח”ל; גוש חרות – ליברלים. יחד עם חברי הכנסת לשעבר מיכאל קליינר ורוני מילוא עמד בראש התארגנות הימין הראשונה שהצליחה לכבוש את אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב בשנת 1971.

בשנת 1969 השתחרר האלוף עזר ויצמן מצה”ל, המפקד האגדי של חיל האויר ואחד מקברניטי הצבא בנצחונו המדהים בששת הימים, היה אחד האישים הפופולרים במדינה. הצטרפותו לתנועת החירות בראשות מנחם בגין תיגברה את האופוזיציה הראשית ואת סכוייה להחליף את שלטון מפא”י ההיסטורי. ביום שחרורו של ויצמן הוא צורף כחבר מטעם גח”ל (גוש חירות – ליברלים) לממשלת האחדות הלאומית בראשות גולדה ולאחר פרישת גח”ל מהממשלה החל לפעול במרץ ובהתלהבות לבנות את תנועת החירות וגח”ל ככוח פוליטי מודרני שיהווה אלטרנטיבה שלטונית. מיכאל איתן הצטרף לכוח עייזר בתנועת החירות ונמנה על פעיליו המרכזיים. המאמצים של עייזר “להזיז את הרהיטים” במצודת זאב נתקלו בהתנגדות נמרצת של נאמני בגין מתקופת האצ”ל. האחרונים שכונו “המשפחה הלוחמת” ראו במדיניות “הזזת הרהיטים” שיזם ויצמן לא רפורמה חיונית אלא אמצעי לסילוקם מעמדות השפעה והכנסת מקורביו של ויצמן לעמדות בכירות תחתיהם. הם הזהירו את בגין כי עייזר מכין את הקרקע לפוטש נגדו והעימות בין המחנות הפך לבלתי נמנע. מיכאל איתן כמו מרבית הצעירים תמך ברפורמות של עייזר אבל לא היסס להתנגד לחלק מצעדיו והגדיר את עצמו באחד הכינוסים של מחנה ויצמן כאופוזיציה לאופוזיציה של האופוזיציה…

בעקבות הניצחון ההיסטורי הראשון באוניברסיטת תל אביב – הצליחה החבורה החרותניקית מתל אביב לצרף לשורותיה מאות סטודנטים שהצטרפו לפעילות בקמפוסים ברחבי הארץ וקראו תיגר על שלטון מפא”י ההיסטורית בקמפוסים ובמדינה כולה. בין המצטרפים היה גם חבר הכנסת מיכה רייסר ז”ל, ח”כ לימור לבנת תבדל”א ופעילים נוספים שהשתלבו כעבור שנים בצמרת הממשל במדינה.

הפעילות הנמרצת של הסטודנטים הלאומיים בקמפוסים ברחוב הישראלי ובמסגרת המפלגתית – הניבה הגמוניה חרותניקית באגודות הסטודנטים ברחבי הארץ ובהתאחדות הארצית שנמשכה מספר שנים, והפכה להיות לאחד הגורמים החשובים של המהפך ההיסטורי בשנת 1977, שהעלה לראשונה את מנהיג האופוזיציה מנחם בגין יושב ראש תנועת החירות וגח”ל  לשלטון.

YouTube Preview Image

חבר הכנסת מיכאל איתן היה אחד החרותניקים הראשונים שפעלו למען איחוד כוחות והרחבת השורות – במטרה להביא למהפך פוליטי בישראל. לאחר תבוסת מחנה ויצמן בועידה הי”א של תנועת החירות שבעקבותיה פרש ויצמן לעסקים פרטיים 1972 (על מנת לשוב ב76 ולסייע לליכוד לנצח ב77) הוא המשיך לפעול ללא לאות בקרב צעירי חירות. לאחר מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 הקים מיכאל איתן את החוג לאיחוד הליכוד, ועמד בראשו יחד עם מי שלימים היה שר האוצר יגאל כהן אורגד, מפקד חיל הים לשעבר שלמה אראל ואחרים. מספר חודשים לאחר מכן הניף אריאל שרון את דגל איחוד הליכוד, ופעילי החוג השתלבו במאמץ המשותף שכמה שנים לאחר מכן הניב פירות.

ההתקדמות בתנועה

בשנת 1971 היה חבר מרכז התנועה, ובשנת 1974, בעת שעמד בראש קבוצת צעירים, הצליח להפתיע את ממסד התנועה דאז, כשקבוצת צעירים בראשותו הביסה בבחירות הפנימיות בסניף רמת גן את רשימת ותיקי התנועה שבה נכללו בין השאר חברי הכנסת יוחנן בדר וחיים לנדאו האגדיים, מיכאל איתן הנהיג את הסניף, מוקד כוח מפלגתי רב השפעה, משנת 1974 ועד שנת 1990 תקופת שיא.

בשנת 1979 החליט מיכאל איתן להתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת. הוא התפטר מעבודתו בעיריית תל אביב על מנת שיוכל לשלב פעילות עסקית פרטית עם פעילות מפלגתית מוגברת.

מיד לאחר התפטרותו מתפקיד יועץ ראש העיר תל-אביב, הצליח מיכאל איתן לזכות בתפקיד מפלגתי חשוב נוסף: יושב ראש צעירי הליכוד. תקופת כהונתו כיושב ראש הצעירים: 1979-1981 זכורה כתקופת פעילות תוססת ומבורכת של צעירי הליכוד שהתבלטו במגוון פעילויות רעיוניות, ארגוניות, מפלגתיות וציבוריות. גולת הכותרת שלהן: הקמת הישוב “כוכב-יאיר“.

בשנת 1981 התמודד מיכאל איתן לראשונה על מקום ברשימת הליכוד לכנסת ונבחר במקום המכובד ברשימת חרות (24) אולם הישגו זה לא נכלל ב-48 המקומות הראשונים של רשימת הליכוד הכוללת, והוא נותר מחוץ לכנסת אך לא לזמן רב.

הפעילות התנועתית והציבורית של מיכאל איתן בשנים הבאות חיזקה את מעמדו המפלגתי, ובבחירות לכנסת שהתקיימו לאחר מכן בשנת 1984, הוא נבחר לראשונה לכנסת הי”א ברשימת הליכוד בראשות יצחק שמיר. ומכהן כחבר כנסת מאז ברציפות. במהלך השנים התבלט כפרלמנטר מקצוען חרוץ והגון שאינו מהסס לנקוט עמדות עצמאיות ולהאבק כשצריך גם מול בכירים בתנועתו או מחוץ לה. כמועמד עצמאי נאלץ חבר הכנסת להאבק על מנת להיבחר לכנסת והוא הצליח לעשות זאת בניגוד לכל התחזיות. במהלך השנים כיהן בועדות החשובות של הכנסת , ובין השאר הוביל את חברי סיעת הליכוד בתפקידיו הסיעתיים בכנסת כממלא מקום יושב ראש סיעת הליכוד בכנסת כיושב ראש הסיעה, כיושב ראש הקואליציה וכשר ממונה על הקשר בין הממשלה לכנסת (סגן שר במשרד ראש הממשלה).

כשר המקשר בין הממשלה לכנסת, הופיע מיכאל איתן בזירת הכנסת וייצג את ממשלת נתניהו במליאה פעם אחר פעם, תוך שהוא הודף את ניסיונות קבוצות הימין מלחבור לשמאל במטרה להפיל את ממשלת נתניהו. לקראת מערכת הבחירות בשנת 1999 גינה מיכאל איתן את פורשי הליכוד ושובץ על ידי בנימין נתניהו ומשה קצב לנהל את מטה יום הבחירות.

תמונה של השר


התגובות סגורות לעמוד זה